לפי פרסומים בתקשורת הישראלית, לצה״ל יש שתי טייסות מסוקי קרב ברמת דוד ובמחנה רמון. אחת מהן הייתה בהדממה. חג, אין התרעות, מוציאים לחופש. בטייסת השנייה, זו שהייתה בכוננות, היו רק שני מסוקי קרב זמינים מיידית, כך לפי הפרסומים.
״צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף כשעה או יותר אחרי תחילת האירועים, סביב 8:00-7:30, ממחנה רמת דוד בצפון. זאת אף שטייסות האם של מסוקי האפאצ'י נמצאות במחנה רמון הקרוב יותר לרצועה. ברמון הבינו מהר שמשהו חריג מתפתח והעלו, עם מפקד טייסת 190 סא"ל א' בעצמו, מסוק קרב שהגיע לעוטף ב-8:32.״, כותב יואב זיתון באתר Ynet.
המסוקים לא יכלו לבלום את הפלישה
המחבלים הראשונים הגיעו לשער קיבוץ בארי בשעה 5:55. גם אם נניח שהמסוק הראשון הגיע ב8:00 בבוקר לאזור, זה שעתיים וחצי לאחר תחילת הקרבות בפועל. השלישי הצטרף לאחר מכן. במהלך היום, עלו לאוויר 28 מסוקים, כך לפי זיתון.
״שב"כ טוענים שהמידע אף הועבר ישירות לחיל האוויר כמו גם לגופים נוספים בצה"ל.״, כותב העיתונאי שי לוי באתר מאקו. גם אם נניח לרגע שבחיל האוויר לא ידעו, כפי שטוען מפקד החיל, מסתבר שגם לא חשבו מבעוד מועד על תרחיש קיצון כמו שארע ב7.10, סטייל דאעש. אותם מראות כמו שראינו בסוריה ועירק מ-2014, חזרו על עצמם ב-2023. בחיל האוויר, כאמור, השאירו שני מסוקי קרב כוננים לכל גבולות המדינה.
כמות המסוקים שעלתה לאוויר בשעות הראשונות של הפלישה מעזה, הייתה טיפה בים מול עשרות הטויוטות ששעטו לעבר יישובי העוטף. אחת השאלות שמפקד חיל האוויר יצטרך לענות עליהן בתחקיר לאחר המלחמה, היא איך שני מסוקי קרב בכוננות, אמורים להגן על כל גבולות המדינה? ואם חיזבאללה היה מתאם פלישה עם חמאס? היו שולחים מסוק אחד לצפון ואחד לדרום?
״למעשה, טייסת 190 (אפאצ'י) אף הייתה בהדממה״, מוסיף לוי. אחת התזות היא שצה״ל כבר שנים רוצה לסגור את טייסות מסוקי הקרב. מדובר במסוקים שצריך להחליף, חדשים עולים הרבה כסף, תחזוקה של קיימים גם יקרה מאד. סיוע החוץ האמריקאי הולך במרביתו על מטוסי קרב (35,15) ומסוקי תובלה חדשים במקום היסעורים.
מל״טים? גם הם היו טיפה בים
על פי תפיסת ה״לא צריך מסוקי קרב״, המל״טים יעשו את העבודה במקום. ובכן, העיתונאי אלון בן דוד, ערך ראיון מצולם עם טייסת 161, הראשונה שנכנסה ללחימה בעזה בשבת השחורה. לטייסת היה מל״ט אחד באוויר מסוג זיק (הרמס 450) ועוד אחד שהצטרף אליו זמן קצר לאחר מכן.
סגן מפקד הטייסת עצמו מעיד בראיון המצולם שהחימוש שהיה על המל״טים היה טיפה בים. גם מפקד הבסיס מעיד שהחימוש של שני המל״טים נגמר תוך דקות ספורות. באחד הסרטונים רואים שגם כאשר המל״ט משגר טיל, לא בכל המקרים הוא מצליח לעצור את הרכב השועט.
גם עדויות מטייסי מסוקים שפורסמו בתקשורת הישראלית בשבועיים האחרונים מאז הטבח, עולה כי היעילות של המסוקים, במתאר של שטח פתוח, הרבה מחבלים מפוזרים והרבה רכבים, קטנה יחסית. חימוש המסוקים כולל מקלע ורקטות 70 מ״מ. ישנן רקטות חכמות וכאלו טיפשות. טרם ברור במה היו חמושים מסוקי הקרב הראשונים שהגיעו לזירת העוטף.
קרל פון קלאוזביץ וריכוז כוחות
מפקד חיל האוויר הוא אלוף, וככזה, עבר אין ספור הכשרות בתחום הפיקוד הצבאי. כנראה שכולן, או מרביתן, נסמכות על תיאוריות מלחמה עתיקות יומין, עוד מתקופות נפוליאון. אחד האנשים המרכזיים הנלמדים בתחום הוא קרל פון קלאוזביץ שקבע כמה יסודות בסיסיים בניהול מלחמה, הנכונים עד ימינו, כולל מתקפת הפתע של ה7.10 בעזה.
קשה לטעון שמפקד חיל האוויר לא לקח בחשבון שתרחיש שבו חמאס מרכז הרבה כוחות, במהירות, במספר נקודות, על מנת להוציא את צה״ל משווי משקל - יכול לקרות. הרי לימדו אותנו שצה״ל מתכונן לתרחישי קיצון. חיל האוויר מחזיק גם יכולות טובות של חקר ביצועים עצמאי. כך שגם שקלול הסתברות לאירועים, אמור להיות יכולת יסוד בחיל האוויר.
נוסיף לזה את אירוע חדירת הנגמ״ש ממצרים ב-2012 לשטח ישראל (גם אז האירוע היה בסבירות נמוכה לפי המודיעין של צה״ל) ואת שיטת הלחימה של דאעש בסוריה ועירק מ-2014, שכללה שעיטה מהירה של עשרות או מאות טויוטות חמושות לעבר יישובים.
רוצה לומר, גם אם נניח לא היה מידע מקדים לחיל האוויר, האם שני מסוקי קרב כוננים ועוד מל״ט אחד מעל שמי עזה, היו אמורים לספק פתרון לתרחיש קיצון בגבול? במציאות, כוח התגובה שהשאיר חיל האוויר כונן, לא הספיק לגבול עזה, ובטח לא היה מספיק למתקפה משולבת באותו זמן של חיזבאללה ומיליציות איראניות מסוריה ועירק.
נכון שחיל האוויר מסתמך על התראות של אגף המודיעין, שב״כ ומוסד. אך גם בהנתן ואין כאלו, עולה השאלה לאילו תרחישים התכונן מפקד חיל האוויר. בסופו של יום, כבר שנים שחיל האוויר מהווה את כוח התגובה הראשי לאירועים בגבולות ישראל. נקווה שתחקיר היום שאחרי יפורסם לציבור בנושא.
מקור
הנושאים החמים
