הנושאים החמים
הנושאים החמים
"זה כבד". נתי נאנק, בוחן את עצמו בסיפוק מול חלון הרכב הכהה, מרוצה מהמראה המרשים שנגלה לעיניו.
יאיר צחק בקול למראה אחיו. "אני שם לב, זה גם גדול". הוא הושיט את ידיו וסידר את ראש הבובה הענק על ראשו של נתי. "יפה לך".
"אין ספק". נתי הסכים בכל לב, "אם זה לא היה כבד כל כך הייתי שוקל ללכת כך במשך כל השנה".
יאיר גיחך. "אני בטוח. בכל מקרה, נראה לי ניכנס לבית, אנחנו ברחוב כרגע, לידיעתך". הוא הביט סביבו, שלושה נערים שעברו במדרכה ממול, בהו בנתי לרגע קצר, צוחקים בקול רועם שניה לאחר מכן.
"בקטנה". נתי משך בכתפו בביטול. "נראה לך אכפת לי שצוחקים עליי?! אני אפילו לא שם לב". הוא יישר את גבו והחזיר מבט אל ראש הפרה הענק שעליו. "זה פשוט יפה!"
כליאת הצחוק של יאיר נשמעה כנחירה.
"מה קרה?" נתי התפלא. מביט באחיו בעיני עגל.
"עבר כאן יתוש". יאיר התגונן במהירות. "אני חוזר לבית, מיציתי כ-"
נתי ויאיר הסתובבו במהירות לשמע קול החריקה, רכב לבן נעצר באמצע הכביש, נהגו שרבב את ראשו מהחלון לכיוונם.
"היי, ילד! מה יש לך שם על הראש?"
"אהמ". נתי החליף מבט מהיר עם יאיר, פניו מאדימות, ולא מחום, מתחת לראש הפרה. "נראה לי שזו בובה".
"אוקי". הנהג האריך את המילה בתהייה, "ו...אפשר לשאול למה זה עליך?"
הפעם נתי לא חשב לפני שדיבר, הוא אף לא הספיק להחליף מבט עם אחיו, שהתאדה מהשטח. "אהה... פשוט, שכחתי את זה עליי".
יאיר צחק בקול למראה אחיו. "אני שם לב, זה גם גדול". הוא הושיט את ידיו וסידר את ראש הבובה הענק על ראשו של נתי. "יפה לך".
"אין ספק". נתי הסכים בכל לב, "אם זה לא היה כבד כל כך הייתי שוקל ללכת כך במשך כל השנה".
יאיר גיחך. "אני בטוח. בכל מקרה, נראה לי ניכנס לבית, אנחנו ברחוב כרגע, לידיעתך". הוא הביט סביבו, שלושה נערים שעברו במדרכה ממול, בהו בנתי לרגע קצר, צוחקים בקול רועם שניה לאחר מכן.
"בקטנה". נתי משך בכתפו בביטול. "נראה לך אכפת לי שצוחקים עליי?! אני אפילו לא שם לב". הוא יישר את גבו והחזיר מבט אל ראש הפרה הענק שעליו. "זה פשוט יפה!"
כליאת הצחוק של יאיר נשמעה כנחירה.
"מה קרה?" נתי התפלא. מביט באחיו בעיני עגל.
"עבר כאן יתוש". יאיר התגונן במהירות. "אני חוזר לבית, מיציתי כ-"
נתי ויאיר הסתובבו במהירות לשמע קול החריקה, רכב לבן נעצר באמצע הכביש, נהגו שרבב את ראשו מהחלון לכיוונם.
"היי, ילד! מה יש לך שם על הראש?"
"אהמ". נתי החליף מבט מהיר עם יאיר, פניו מאדימות, ולא מחום, מתחת לראש הפרה. "נראה לי שזו בובה".
"אוקי". הנהג האריך את המילה בתהייה, "ו...אפשר לשאול למה זה עליך?"
הפעם נתי לא חשב לפני שדיבר, הוא אף לא הספיק להחליף מבט עם אחיו, שהתאדה מהשטח. "אהה... פשוט, שכחתי את זה עליי".
