סיפור משותף בהמשכים - נספח

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אוקי, השתיקה שלי נשברה.
גזרתי על עצמי (בל"נ, כמובן) שלא לכתוב פה בפרויקט אלא שאחרים ינהלו את העניינים.
ולבנתיים אין כאלו שמתנדבים להמשיך לנהל פה את הפרויקט, אז אני תוהה עם בכלל מעוניינים בפרויקט הזה.
@בנדו
@אפרת תהל
@אבי 10000
@אריה גלבר
@אריאלל34
@R.E.Y
@אש קודש
@ר' יעקב ישראל
@שימנלה
@AUVI
@-חיה-
@לוטם
@שיבת ציון
@mic003
וכל השאר.
אני מעוניינת לדעת כמה אתם מעוניינים שהפרויקט ימשיך. מי שזה מעניין אותו שייתן לייק, מי שלא שייתן כועס, ככה הכי נוח. ולפי התוצאות נחליט אם לגנוז אותו או לא. (אפשר כמובן להגיב) ופליז, תענו, אין צורך במריחות.
משום מה לא תוייגתי אע״פ שתוייגתי.
לגוש״ע: אני רחוק מיכולת שתאפשר לי לחדור לסיפור קיים, להניח בו פרק אחד ולהימלט בלי למוטט את כולו. הכתיבה שלי נוטה לנדוד לכיוונים בלתי צפויים שלא שיערתי מעולם, ועל כן קשה מאוד למסגר את דמיונותיי בתוך עלילה בנויה.
עם זאת, אשמח לעזור בתחום שבו אני טוב יותר - פיתוח עלילה.
הגעתם למבוי סתום? נתקלתם בסתירה עלילתית שצריכה יישוב דחוף ללא דחקים או מריחות? נקלעתם למצב בלתי אפשרי שאינכם יודעים כיצד למלט את דמויות הסיפור ממנו ולחזור לתלם? - תייגו אותי ואשתדל לעזור.
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
משום מה לא תוייגתי אע״פ שתוייגתי.
לגוש״ע: אני רחוק מיכולת שתאפשר לי לחדור לסיפור קיים, להניח בו פרק אחד ולהימלט בלי למוטט את כולו. הכתיבה שלי נוטה לנדוד לכיוונים בלתי צפויים שלא שיערתי מעולם, ועל כן קשה מאוד למסגר את דמיונותיי בתוך עלילה בנויה.
עם זאת, אשמח לעזור בתחום שבו אני טוב יותר - פיתוח עלילה.
הגעתם למבוי סתום? נתקלתם בסתירה עלילתית שצריכה יישוב דחוף ללא דחקים או מריחות? נקלעתם למצב בלתי אפשרי שאינכם יודעים כיצד למלט את דמויות הסיפור ממנו ולחזור לתלם? - תייגו אותי ואשתדל לעזור.
מעניין.
בא לך לעבור על הסיפור ולמצוא בו סתירות וכו'?
זה יעזור לכולם.
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מעניין.
בא לך לעבור על הסיפור ולמצוא בו סתירות וכו'?
זה יעזור לכולם.
הייתי מעדיף להתמקד בעתיד ולא בעבר.
מציאת סתירות בפרקים שכבר נכתבו היא קשה מאוד לתיקון, ועלולה לגרום לתסכול מיותר אצל הכותבים.
כשמדובר בדבר שעתיד להיכתב וצריך להיכתב, רק שהוא סותר למה שכבר נכתב, קל הרבה יותר לכתוב אחרת.
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני מדברת על זה.
אייב הוא איש עסקים באמריקה, שמנסה לעזור ליהודים בהונגריה בעקבות צוואת אביו.
הוא מסייע להם דרך העובדה שיש לו עסקים פורחים בהונגריה ולכן הוא בעל השפעה גם מבחינה פוליטית.
לאייב ישנם אויבים בהונגריה המנסים להפיל אותו. הם שולחים שליח מטעמם, הוא בועז קופרשטיין, כדי למצוא מישהו תמים מספיק שיעשה עבורם את העבודה השחורה בלא ידיעתו. בועז מוצא את שימי, בחור ישיבה תמים שמאד רוצה לטוס ומסכים להצעתו של בועז, להעביר חבילה להונגריה תמורת מימון הטיסות.
בחבילה נמצאים מסמכים שכביכול מעידים שאייב שלח מרגל להונגריה, הוא שימי, על מנת לרגל לטובת עסקיו הממוקמים שם. המסמכים מפלילים את אייב וכן את שימי, שנכנסים לכלא. אייב נכנס לכלא לאחר בקשת הסגרה מאמריקה.
בכלא שימי פוגש שני אסירים הנראים ידידותיים יותר משאר האסירים. במהלך המאסר שימי והאסירים מדברים ביניהם. שני האסירים מאמינים לשימי שהוא לא באמת אשם ומספרים לו שגם הם כאן בטעות. הם אומרים לו שיש להם דרך לברוח, דרך שעמלו עליה זמן רב והם מוכנים להבריח את שימי אתם. רק, הם מספרים לו, יש אסיר אחד "מלשן" שכנראה גילה בדרך כל שהיא על תוכנית הבריחה שלהם ועוקב אחריהם על מנת להכשילם ולהלשין ברגע שיתחילו. הם מבקשים משימי להתיידד עם האסיר ההוא ולהסיח את דעתו- וכאשר כל מבצע הבריחה יהיה מוכן הם יקראו לו ומהר יברחו ביחד.
שימי מסכים ומתיידד עם האסיר. הוא מגלה כי האסיר הנ"ל הוא יהודי וכי האסירים המתכננים לברוח הם אנטישמים מסוכנים שחשוב מאד שישארו בכלא ולא יצליחו לברוח. שימי, שיודע את כל תוכנית הבריחה שלהם, והאסיר היהודי- הולכים לסוהרים ומגלים את תוכניתם של האנטישמים המסוכנים. הסוהרים תופסים אותם ומעבירים אותם לשמירה יותר קפדנית. לאסיר ולשימי הם מנכים שליש על התנהגות טובה עקב הלשנתם.
שימי והאסיר משתחררים. שימי מנצל את עובדת היותו משוחרר למאמצים לטיהור שמו של אייב, עד שלבסוף הם מזוכים ואייב משתחרר. אויביו של אייב נתפסים ומוכנסים לכלא.
שניהם, שימי ואייב, טסים לארץ ובדרך מעלים הצעת שידוך- בין בנו של אייב לאורית.
האפילוג מספר על החתונה.

זה התקציר.

חוץ מהשאלות הללו, שעל חלקם ענינו.
@שיבת ציון, כל הכבוד!
יש קצת דברים לא הגיוניים בסיפור.
1) אנטישמים לא אמורים להיות ידידותיים, ובוודאי שלא ליהודי.
2) האסירים לא אמורים לבטוח בשימי, ובוודאי שלא לספר לו על התוכניות שלהם.
3) אם הם כן יספרו לו, למה שהם, אנטישמים, ירצו לעזור ליהודי ולא לאחד כמותם?
4) לא כ"כ מהר מלשינים בכלא אחד על השני, זה עלול להיות מסוכן מאד מצד האסירים האחרים שבכלא.
5) על ריגול מקבלים הרבה מאד שנים, גם אם ינכו שליש, עדיין זה המון שנים, א"א להשאיר את שימי להלבין שערות בכלא.
6) שימי לא אמור לדעת הונגרית, אולי קצת מאד אנגלית, יהיה לו קשה להתחבר עם אסירים בגלל מחסום השפה.
7) וכן שימי הוא בחור צעיר ותמים, אם הוא נשלח לכלא הוא אמור להתבודד תקופה ארוכה, כי סוג האנשים מאד זר לו.

יש כמובן עוד חורים, ונימצא בהמשך כמו תמיד עוד, אך כרגע בוא נמצא פתרונות לאלו.
אפשר לכתוב ולהתעלם מהדברים שאינם מסתדרים, אך זה יוצא בהתאם.
(על 4 ועל 5 עוד לא ענינו משהו ברור)
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
להכין רשימת מבנה או לא?
כלומר להכין רשימת ראשי פרקים, שיהיה מסודר וכל אחד שלוקח על עצמו פרק יידע מה הוא צריך לכתוב, וכך זה מאד מסודר, או, לתת לכל כותב להחליט מה לכתוב.
לדוג', מה לכתוב בפרק הבא? אם נכין רשימת מבנה נגיד שצריך לכתוב על שימי, הכי נדרש, אך אולי כותב יחליט שהוא רוצה לכתוב כרגע על המשפחה של שימי או על אייב. וזה יהיה אפשרי אם אף אחד לא יגיד לו על מה לכתוב.
מה אומרים?
וכמובן, לשאלת השאלות, מי הבא בתור?
 

שימנלה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בדחילו ורחימו וברשות הקהל הקדוש אני מקבל על עצמי בל"נ להעלות את הפרק הבא "שימי בכלא".
נ.ב. אשמח שמישהו ישלח לי הודעה בפרטי כדי שאני אשלח בחזרה טיוטה לביקורת.
(ועוד משהו, איך קרה שהסיפור כבר לא בעמוד הראשון? :unsure: ;) )
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בדחילו ורחימו וברשות הקהל הקדוש אני מקבל על עצמי בל"נ להעלות את הפרק הבא "שימי בכלא".
נ.ב. אשמח שמישהו ישלח לי הודעה בפרטי כדי שאני אשלח בחזרה טיוטה לביקורת.
(ועוד משהו, איך קרה שהסיפור כבר לא בעמוד הראשון? :unsure: ;) )
אני צריכה לבקש מחילה ממכם, ואני מבקשת שתמחלו לי, כי יוה"כ לפנינו ומי שרוצה שד' יסלח לו שיסלח לאחרים. (כלומר שימחל, רק הקב"ה יכול לסלוח), אני מבקשת מחילה על זה שאני שוב כותבת פה, למרות שזה מציק לכם למרות שאמרתי שלא אכתוב פה.
דבר ראשון הוא במעצר, לא בכלא.
אתה יכול להעלות את הפרק לפה לביקורת, בלי לפחד.
כל הכבוד לך.
ולמה הסיפור לא בעמוד הראשון? כי אף אחד לא דואג לו.
 
נערך לאחרונה ב:

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית

שימנלה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מה אומרים?
כמה זמן יש עכשיו לביקורות?



הקור חדר לעצמותיו, ידו כאבה ומצב רוחו הכללי לא היה מזהיר.

שעות חלפו מאז נזרק שימי לתא, לו יכול היה לשער כמה. דבר אחד ידע בוודאות. איתו בתא יש עוד שני אנשים לפחות. בחושך היה קשה לראות מי הם ומה הם, והדבר רק הוסיף לפחדיו. מי יודע עם אלו פושעים הוא יושב כרגע?

בעודו מתלבט אם לנסות לפתח שיחה צולעת באנגלית רצוצה, נשמע קרקוש מפתחות, והדלת נפתחה. האור היה מסנוור לרגע, רק דבר אחד הצליח שימי לראות. לתא נדחף בגסות עוד מישהו, נזרק על הרצפה, והדלת נסגרה.

"מה אתם רוצים ממני?!" צעק החדש, "בסך הכול בחור ישיבה! לא עשיתי כלום!"

כל יושבי התא קפצו ממקומותיהם, "מה?? אתה בחור ישיבה?" שאלו באחת, כאילו תיאמו ביניהם.

שקט של הלם השתרר. שימי הביט סביב, לא מבין. "גם אתם בחורי ישיבות??????? מאיפה? איך?"

הבחור ממרכז החדר התעשת ראשון, "אני שמואל מוועד שני בחברון, ואתם?"

"אני בעיקרון קיבוץ ב' בגרודנא" ענה העציר החדש, "עכשיו אני בחיזוק בישיבה בצפון, או אולי יותר נכון לומר, בחיזוק בכלא ההונגרי" גיחך בקול נכאים.

שיעול נשמע מפינת התא, "אני עפתי מזמן מהישיבה על ספרים אסורים, ועכשיו אני במעצר על דפים אסורים. אה, וקוראים לי קובי".

"מה? גם אתה נעצרת על ערימה של דפים?" ההבנה התחילה לחלחל במוחו של שימי, "כלומר, גם אתם קיבלתם מימון לנסיעה תמורת העברת דפים?"

"אפילו לא ראיתי מה יש בשקית הארורה ההיא" השיב הבחור החדש, "ברגע ש'ההם' ראו שקית של חנות ספרים הם לקחו אותנו לכאן".

"אותנו?" ניסו כולם להבין מי עוד בעצורים מלבדם.

"אותי ואת השקית" הסביר, "כבר חשבתי שאסור להכניס לכאן שקיות של חנויות ספרים יהודיות".

"כנראה כולנו לקחנו שקית של אותה חנות" הבין שמואל החברונאי, "ככה הם יכלו לדעת מיד שגם השקית שלך עם דפים בעייתיים".

"אבל", הקשה שימי "מה כבר יכול להיות בדפים האלה? בסך הכול דפים?"

קובי ננער ממקומו "אם תדעו לשמור סוד, אולי נוכל להבין מה כתוב בדפים האלו".

"סוד??"

"הצלחתי לקחת..." התחיל לומר קובי, והשתתק. צעדים נשמעו מכיוון המסדרון.

את המתח היה ניתן לחתוך אפילו בסכין לחיתוך ירקות. שמעו משהו מבחוץ? לא שמעו?

לאחר כמה דקות של דממה, מלמל קובי "כנראה סתם פטרול", הרגיע, "תכלס, הצלחתי להחביא בנעל שני דפים מהערמה בלי שאף שוטר שם לב" אם לא החושך, היה שימי רואה איך זיק שובב ניצת בעיניו של קובי.

"אם רק נצליח להשיג אור קטן, אולי נוכל לקרוא ולהבין משהו מהדפים" אמר קובי, בעודו משחרר דפים מקומטים מתוך הנעל.

"מה כבר תבין משני דפים?" זלזל החדש.

" לפחות תדע מי גרם לך להיעצר" טען שימי, "אם בדפים יש חומר מודיעיני של מדינה כלשהי, או איזה מאפיה" הצטמרר.

שוב נשמע קרקוש מפתחות מכיוון הדלת.

קובי זינק בניסיון להחזיר את הדפים למקומם.
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מאד יפה. כתיבה טובה, מעניין, ופותח כיוון נוסף.
אבל זה גם הבעיה. אתה תצטרך להבריח את כולם מהכלא. וזה לא הגיוני.
או עכשיו עולה לי בראש, שאם שימי יברח עם האסיר ההוא, הוא בחוץ ינקה את שמו ואת שמם, זה אפשרי, אבל זה ימרח את הסיפור, בוא נמתין לתגובות נוספות.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מה אומרים?
כמה זמן יש עכשיו לביקורות?



הקור חדר לעצמותיו, ידו כאבה ומצב רוחו הכללי לא היה מזהיר.

שעות חלפו מאז נזרק שימי לתא, לו יכול היה לשער כמה. דבר אחד ידע בוודאות. איתו בתא יש עוד שני אנשים לפחות. בחושך היה קשה לראות מי הם ומה הם, והדבר רק הוסיף לפחדיו. מי יודע עם אלו פושעים הוא יושב כרגע?

בעודו מתלבט אם לנסות לפתח שיחה צולעת באנגלית רצוצה, נשמע קרקוש מפתחות, והדלת נפתחה. האור היה מסנוור לרגע, רק דבר אחד הצליח שימי לראות. לתא נדחף בגסות עוד מישהו, נזרק על הרצפה, והדלת נסגרה.

"מה אתם רוצים ממני?!" צעק החדש, "בסך הכול בחור ישיבה! לא עשיתי כלום!"

כל יושבי התא קפצו ממקומותיהם, "מה?? אתה בחור ישיבה?" שאלו באחת, כאילו תיאמו ביניהם.

שקט של הלם השתרר. שימי הביט סביב, לא מבין. "גם אתם בחורי ישיבות??????? מאיפה? איך?"

הבחור ממרכז החדר התעשת ראשון, "אני שמואל מוועד שני בחברון, ואתם?"

"אני בעיקרון קיבוץ ב' בגרודנא" ענה העציר החדש, "עכשיו אני בחיזוק בישיבה בצפון, או אולי יותר נכון לומר, בחיזוק בכלא ההונגרי" גיחך בקול נכאים.

שיעול נשמע מפינת התא, "אני עפתי מזמן מהישיבה על ספרים אסורים, ועכשיו אני במעצר על דפים אסורים. אה, וקוראים לי קובי".

"מה? גם אתה נעצרת על ערימה של דפים?" ההבנה התחילה לחלחל במוחו של שימי, "כלומר, גם אתם קיבלתם מימון לנסיעה תמורת העברת דפים?"

"אפילו לא ראיתי מה יש בשקית הארורה ההיא" השיב הבחור החדש, "ברגע ש'ההם' ראו שקית של חנות ספרים הם לקחו אותנו לכאן".

"אותנו?" ניסו כולם להבין מי עוד בעצורים מלבדם.

"אותי ואת השקית" הסביר, "כבר חשבתי שאסור להכניס לכאן שקיות של חנויות ספרים יהודיות".

"כנראה כולנו לקחנו שקית של אותה חנות" הבין שמואל החברונאי, "ככה הם יכלו לדעת מיד שגם השקית שלך עם דפים בעייתיים".

"אבל", הקשה שימי "מה כבר יכול להיות בדפים האלה? בסך הכול דפים?"

קובי ננער ממקומו "אם תדעו לשמור סוד, אולי נוכל להבין מה כתוב בדפים האלו".

"סוד??"

"הצלחתי לקחת..." התחיל לומר קובי, והשתתק. צעדים נשמעו מכיוון המסדרון.

את המתח היה ניתן לחתוך אפילו בסכין לחיתוך ירקות. שמעו משהו מבחוץ? לא שמעו?

לאחר כמה דקות של דממה, מלמל קובי "כנראה סתם פטרול", הרגיע, "תכלס, הצלחתי להחביא בנעל שני דפים מהערמה בלי שאף שוטר שם לב" אם לא החושך, היה שימי רואה איך זיק שובב ניצת בעיניו של קובי.

"אם רק נצליח להשיג אור קטן, אולי נוכל לקרוא ולהבין משהו מהדפים" אמר קובי, בעודו משחרר דפים מקומטים מתוך הנעל.

"מה כבר תבין משני דפים?" זלזל החדש.

" לפחות תדע מי גרם לך להיעצר" טען שימי, "אם בדפים יש חומר מודיעיני של מדינה כלשהי, או איזה מאפיה" הצטמרר.

שוב נשמע קרקוש מפתחות מכיוון הדלת.

קובי זינק בניסיון להחזיר את הדפים למקומם.
וואו, פרק מעניין וכתוב ממש טוב.
הכנסת אווירה יותר קלילה ונחמדה, בלי לגרוע מהמתח. זו אומנות.
אני אוהבת את זה, אל תשנה כלום.
ו @תמרוז , בקשר למה שאמרת על הסיבוך של העלילה- אני חושבת שהתקציר המקורי כבר לא מאד רלוונטי. הוא מדי סיבך עד עכשיו ויש בו מלא חורים. בינתיים המצב הנתון הוא שבחורי הישיבה הללו בכלא- ובואו נראה לאן זה יתפתח מכאן. עם הצמדות לקו הכללי (האויבים של אייב שמנסים להפליל אותו דרך שימי, וכעת גילינו שדרך עוד כמה בחורי ישיבה) ותו לא. סומכת על היצירתיות של הכותבים כאן בקהילה שיביאו את זה בעז"ה למקומות מעניינים. (מקסימום, גם אם הסיפור יצא לבסוף עם כמה סתירות, זה לא מאד נורא- זהו רק תרגול בשבילנו.). זו דעתי.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני ניתקתי את המחשב שלי מאינטרנט, כך שאני יהיה הרבה פחות פה, איזה כיף לכם.
שלא תעזי! את רוצה שהסיפור פה יקרוס תוך יום יומיים?!
וברצינות, @תמרוז , חייבים אותך. לכמה זמן את מנתקת? תבואי לבקר לעתים דכופות!
נתגעגע...
 

תמרוז

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שלא תעזי! את רוצה שהסיפור פה יקרוס תוך יום יומיים?!
וברצינות, @תמרוז , חייבים אותך. לכמה זמן את מנתקת? תבואי לבקר לעתים דכופות!
נתגעגע...
# תרגיעי, זה רק סיפור, זה לא החיים. ובשונה מהסיפור, החיים שלי הם אכן חיים, ולהם אני לא יכולה לתת לקרוס. (בגלל התמכרות)
# אל תהיי מולודרמטית, זה לא טוב לשום דבר בחיים.
# אני מנתקת בעז"ה עד להודעה חדשה. (יכול להיות גם כמה שנים, או לעולם)
# אל תקללי אותי, אני מנסה להפסיק את התמכרות.
#אל תדאגי, יש לי עוד כמה מחשבים עם אינטרנט בבית, אני מתנתקת את שלי. (מה שאומר שאני אהיה פה כמעט כל יום, אבל לא כל היום...)
# הסיפור לא קרס גם כשלא הגבתי פה זמן כלשהו (יותר מיומיים), וגם העולם לא קרס. אז נא להרגיע.

סליחה על הקטילה

@שימנלה אולי תחכה עם הפרק עד שנקבל עוד תגובות.
 
נערך לאחרונה ב:

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
# תרגיעי, זה רק סיפור, זה לא החיים. ובשונה מהסיפור, החיים שלי הם אכן חיים, ולהם אני לא יכולה לתת לקרוס. (בגלל התמכרות)
# אל תהיי מולודרמטית, זה לא טוב לשום דבר בחיים.
# אני מנתקת בעז"ה עד להודעה חדשה. (יכול להיות גם כמה שנים, או לעולם)
# אל תקללי אותי, אני מנסה להפסיק את התמכרות.
#אל תדאגי, יש לי עוד כמה מחשבים עם אינטרנט בבית, אני מתנתקת את שלי. (מה שאומר שאני אהיה פה כמעט כל יום, אבל לא כל היום...)
# הסיפור לא קרס גם כשלא הגבתי פה זמן כלשהו (יותר מיומיים), וגם העולם לא קרס. אז נא להרגיע.

סליחה על הקטילה

@שימנלה אולי תחכה עם הפרק עד שנקבל עוד תגובות.
טוב, אלופה.
מעריכה אותך, ולא מקללת ח"ו- מברכת אותך שתצליחי ושה' יהיה בעזרך ויסייע לך.
כל הכבוד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה