סיפור משותף בהמשכים - נספח

שיבת ציון · 27/9/23

נכתב ע"י אריאלל34:
יש כזה ספר כבר...

באמת? היה לי מוכר מאיפה שהוא, כבר התלהבתי שיש לי רעיון טוב...
יש למישהו עוד רעיונות?

שיבת ציון · 27/9/23

ובכן, גלגל ההגרלות לשלושת הפרקים הקרובים... (שמונה אולי נשיג מתי- שהוא אחר...).
@brachy 100 , הפרק שלך הוא- - -

ברכותי! את מוזמנת להתחיל לכתוב. אם את רוצה, את יכולה להעלות את הפרק פה לביקורת, ורק אז לאשכול הסיפור. אבל את לא חייבת. בהצלחה!

@שימנלה , הפרק שלך הוא- - -

בהצלחה!

ו @תמרוז , הפרק שלך הוא (איזה מתח! בטח אף אחד לא מנחש!) - - -

בהצלחה גם לך,
מחכים לפרקים שלכם.

זהו, שלושת הפרקים הקרובים תפוסים.
מי שרוצה לקחת פרק החל מ- י"ז ואילך, מוזמן לכתוב.
בל"נ, לאחר שלפחות שניים מהפרקים שלמעלה יעלו, נגריל בשנית, על הפרקים הבאים.
הרבה הצלחה!

נ.ב.
לאף אחד אין רעיון לשם לסיפור?
ברגע שיהיו לפחות שלושה שמות אופציונלים, יהיה אפשרי לפתוח סקר ולהחליט. בינתיים יש אחד (לפני סורג ובריח).

brachy 100 · 27/9/23

אוי לא
אני הבאה בתור?
מקווה שילך לי לפני החג
אם לא - ניפגש אחריו בעזרת ה'

שיבת ציון · 27/9/23

השמות שעלו בינתיים:
סורג ובריח(ה)
סורגים מקופלים (כאילו: מניר)
טיסה ישירה
נקודת מוצא

למישהו יש התנגדות, או רעיונות נוספים?

שיבת ציון · 27/9/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
השמות שעלו בינתיים:
סורג ובריח(ה)
סורגים מקופלים (כאילו: מניר)
טיסה ישירה
נקודת מוצא

למישהו יש התנגדות, או רעיונות נוספים?

חבילה עוברת (כי האויבים של אייב העבירו את האשמה אל שימי, ואם זה לא ילך להם אז הם סבכו עוד כמה בחורים, וכנראה ישנה סיבה לזה).

-חיה- · 27/9/23

הי אני גם רוצה לכתוב איזה פרק למרות שקצת שנעלמתי מהאשכול

אפשר סקירה קטנה על הדמויות הראשיות? מראה חיצוני, תכונות, מאפיינים, משנת חיים, פחדים? הכוונה לדברים שנכתבו פה כדי שלא נסתור את מה שכתבו

וגם יש איזה תהליך פנימי ששימי עובר עם עצמו?

תמרוז · 27/9/23

נכתב ע"י -חיה-:
הי אני גם רוצה לכתוב איזה פרק למרות שקצת שנעלמתי מהאשכול
אפשר סקירה קטנה על הדמויות הראשיות? מראה חיצוני, תכונות, מאפיינים, משנת חיים, פחדים? הכוונה לדברים שנכתבו פה כדי שלא נסתור את מה שכתבו
וגם יש איזה תהליך פנימי ששימי עובר עם עצמו?

אולי תיקראי את האשכול של הסיפור בעצמו.

שיבת ציון · 27/9/23

נכתב ע"י -חיה-:
הי אני גם רוצה לכתוב איזה פרק למרות שקצת שנעלמתי מהאשכול
אפשר סקירה קטנה על הדמויות הראשיות? מראה חיצוני, תכונות, מאפיינים, משנת חיים, פחדים? הכוונה לדברים שנכתבו פה כדי שלא נסתור את מה שכתבו
וגם יש איזה תהליך פנימי ששימי עובר עם עצמו?

יש! שירבו סופרות כמוך בישראל!
חיכיתי שלמישהו יהיה אכפת קצת מתעודות זהות (מראה, תכונות, מאפיינים וכו') ומתהליך פנימי כל שהוא, ולא רק מתח שנמתח ונמתח עד שנקרע.
אז ככה:
להכין תעודת זהות מפורטת כיאה וכיאות לשימי אין לי זמן כרגע, אולי אחרי החג. אבל בקצרה: מראה חיצוני- עוד לא צוין, נחכה לפרקים הבאים (יש עוד שלושה ואז את, בעזרת ה'), תכונות- הוא קצת נגרר, לא מאד בטוח בעצמו וגם לא מתוחכם, אחד שמאמין למה שאומרים בטון מספיק משכנע. מה שכן, הוא נאמן ואכפתי, ולא הוזכר אבל אני מרגישה- יש לו חוש צדק מפותח. משנת חיים- לא יודעת, פחדים- כנ"ל, מוזמנת להוסיף את הנופך והעומק, אני אהיה הראשונה (אם אראה הראשונה, בל"נ...) להתלהב ולתת "תודה".
לגבי תהליך פנימי- בוודאי יש כזה. מהו? עם הגיבורים שלי אני אוהבת לעבור אותו אתם ביחד, פחות להחליט במדויק מראש, יותר לחוות דרכם את האירועים ולראות איך הם משתנים לי מול העיניים. בסיפור שכותבים בשיתוף אולי כן כדאי לבנות מראש, למרות שאין לי רעיון כרגע בגלל שהתקציר כל כך מעורבב אז אין כל כך דרך לדעת בדיוק מה הוא יעבור ומה הוא ילמד...
קיבלת את פרק י"ז, בהצלחה!

-חיה- · 27/9/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
יש! שירבו סופרות כמוך בישראל!
חיכיתי שלמישהו יהיה אכפת קצת מתעודות זהות (מראה, תכונות, מאפיינים וכו') ומתהליך פנימי כל שהוא, ולא רק מתח שנמתח ונמתח עד שנקרע.
אז ככה:
להכין תעודת זהות מפורטת כיאה וכיאות לשימי אין לי זמן כרגע, אולי אחרי החג. אבל בקצרה: מראה חיצוני- עוד לא צוין, נחכה לפרקים הבאים (יש עוד שלושה ואז את, בעזרת ה'), תכונות- הוא קצת נגרר, לא מאד בטוח בעצמו וגם לא מתוחכם, אחד שמאמין למה שאומרים בטון מספיק משכנע. מה שכן, הוא נאמן ואכפתי, ולא הוזכר אבל אני מרגישה- יש לו חוש צדק מפותח. משנת חיים- לא יודעת, פחדים- כנ"ל, מוזמנת להוסיף את הנופך והעומק, אני אהיה הראשונה (אם אראה הראשונה, בל"נ...) להתלהב ולתת "תודה".
לגבי תהליך פנימי- בוודאי יש כזה. מהו? עם הגיבורים שלי אני אוהבת לעבור אותו אתם ביחד, פחות להחליט במדויק מראש, יותר לחוות דרכם את האירועים ולראות איך הם משתנים לי מול העיניים. בסיפור שכותבים בשיתוף אולי כן כדאי לבנות מראש, למרות שאין לי רעיון כרגע בגלל שהתקציר כל כך מעורבב אז אין כל כך דרך לדעת בדיוק מה הוא יעבור ומה הוא ילמד...
קיבלת את פרק י"ז, בהצלחה!

מעולה, אהבתי את אפיון האופי של שימי.
אם הוא אחד שנגרר ופתי אז אולי זה צריך להיות הכיוון של התהליך הפנימי, לא? צריך להציב לו בחירות מעניינות שהוא יצטרך להחליט האם להיגרר או לעמוד על שלו או סיטואציות שיהיו סוג של קו אדום בשבילו, משהו שהוא ירגיש שזה כבר יותר מידי בשביל להיגרר אחריו וכדאי שזה יתקשר לחוש הצדק שלו. לגבי הפתי נראה שהכלא יעזור לו לקלוט שיש אנשים בעלי אינטרסים שיכולים לשקר לו ולנצל אותו בלי להניד עפעף.

זה כיוון טוב?

שיבת ציון · 27/9/23

נכתב ע"י -חיה-:
מעולה, אהבתי את אפיון האופי של שימי.
אם הוא אחד שנגרר ופתי אז אולי זה צריך להיות הכיוון של התהליך הפנימי, לא? צריך להציב לו בחירות מעניינות שהוא יצטרך להחליט האם להיגרר או לעמוד על שלו או סיטואציות שיהיו סוג של קו אדום בשבילו, משהו שהוא ירגיש שזה כבר יותר מידי בשביל להיגרר אחריו וכדאי שזה יתקשר לחוש הצדק שלו. לגבי הפתי נראה שהכלא יעזור לו לקלוט שיש אנשים בעלי אינטרסים שיכולים לשקר לו ולנצל אותו בלי להניד עפעף.

זה כיוון טוב?

כיוון מעולה!

brachy 100 · 9/10/23

טוב, לא הזמן המתאים כ"כ אבל החייבות זה התחייבות
כצפוי, לא היה לי כ"כ ראש לזה
תסקלו אותי כמה שאתם רוצים!

"אמא, את לא חושבת שזה פשוט התנהגות נבזית מצידו?"

אורית הסתובבה בבית עצבנית ונסערת. את כל היום היא העבירה בצעקות על הקטנים, ועכשיו, כשסוף סוף אמא חזרה מהעבודה היא פרקה את מה שעמד לה בלב.

"אני טורחת בשבילו כ"כ, עובדת קשה לשכנע אתכם לתת לו לנסוע, מכינה לו עוגות, נותנת לו את התיק שלי. אפילו עזרתי לשימי לארוז את המזוודה!

לא ביקשתי שיבוא ויגיד תודה נרגשות. אבל מינימום להתקשר להגיד שהוא הגיע, גם את זה הוא לא יכול לעשות?" אורית התנשפה.

אימם של אורית ושימי, שולמית, צנחה על הספה באנחת רווחה.

"מה יקרה אם תשפילי קצת את כבודך ותתקשרי אליו את?"

מאז שאורית עברה את גיל 22 משהו בה נהיה רגיש מאוד לכבודה העצמי. ואמה לא אהבה את זה בכלל...

"אמא", אורית גלגלה את עיניה לתקרה. "התקשרתי אליו כבר חמש פעמים. הפלאפון שלו לא זמין מאז שעלה למטוס".

"נו, אז נגמר לו הבטריה. מה את דואגת כ"כ?"

וכאילו כדי לאשר את דבריה צלצל הטלפון בשעה טובה, אך לאורית שרצה אליו במהירות נכונה אכזבה. כי על הצג היה מספר לא מזוהה.

"הלו"

"אורית, זה שמעון. תביאי את אמא דחוף"

אורית מיהרה להעביר את הטלפון למצב רמקול והגישה אותו לאמה.

שולמית התפלאה קצת, ושאלה "קרה משהו?"

דוד שמעון נאנח מעבר לקו.

"את שואלת אם קרה משהו? אז כן, קרה. התכשיט שלך מבלה עכשיו בתא מעצר במשטרה המקומית בהונגריה".

אורית החווירה כסיד. "הכל בגללי".

תמרוז · 9/10/23

נכתב ע"י brachy 100:
טוב, לא הזמן המתאים כ"כ אבל החייבות זה התחייבות
כצפוי, לא היה לי כ"כ ראש לזה
תסקלו אותי כמה שאתם רוצים!

"אמא, את לא חושבת שזה פשוט התנהגות נבזית מצידו?"

אורית הסתובבה בבית עצבנית ונסערת. את כל היום היא העבירה בצעקות על הקטנים, ועכשיו, כשסוף סוף אמא חזרה מהעבודה היא פרקה את מה שעמד לה בלב.

"אני טורחת בשבילו כ"כ, עובדת קשה לשכנע אתכם לתת לו לנסוע, מכינה לו עוגות, נותנת לו את התיק שלי. אפילו עזרתי לשימי לארוז את המזוודה!

לא ביקשתי שיבוא ויגיד תודה נרגשות. אבל מינימום להתקשר להגיד שהוא הגיע, גם את זה הוא לא יכול לעשות?" אורית התנשפה.

אימם של אורית ושימי, שולמית, צנחה על הספה באנחת רווחה.

"מה יקרה אם תשפילי קצת את כבודך ותתקשרי אליו את?"

מאז שאורית עברה את גיל 22 משהו בה נהיה רגיש מאוד לכבודה העצמי. ואמה לא אהבה את זה בכלל...

"אמא", אורית גלגלה את עיניה לתקרה. "התקשרתי אליו כבר חמש פעמים. הפלאפון שלו לא זמין מאז שעלה למטוס".

"נו, אז נגמר לו הבטריה. מה את דואגת כ"כ?"

וכאילו כדי לאשר את דבריה צלצל הטלפון בשעה טובה, אך לאורית שרצה אליו במהירות נכונה אכזבה. כי על הצג היה מספר לא מזוהה.

"הלו"

"אורית, זה שמעון. תביאי את אמא דחוף"

אורית מיהרה להעביר את הטלפון למצב רמקול והגישה אותו לאמה.

שולמית התפלאה קצת, ושאלה "קרה משהו?"

דוד שמעון נאנח מעבר לקו.

"את שואלת אם קרה משהו? אז כן, קרה. התכשיט שלך מבלה עכשיו בתא מעצר במשטרה המקומית בהונגריה".

אורית החווירה כסיד. "הכל בגללי".

למרות המצב צריך לעשות דברים נוספים, בשביל לא להשתגע.
זה ממש יפה, קצר , ונותן את האינפורמציה שצריך לקבל.

אולי תעשי אותה יותר נחמדה? היא צריכה להתחתן בכל אופן...

brachy 100 · 9/10/23

נכתב ע"י תמרוז:
אולי תעשי אותה יותר נחמדה? היא צריכה להתחתן בכל אופן...

היא פשוט לחוצה מאוד מאוד מאוד...

שיבת ציון · 9/10/23

נכתב ע"י brachy 100:
טוב, לא הזמן המתאים כ"כ אבל החייבות זה התחייבות
כצפוי, לא היה לי כ"כ ראש לזה
תסקלו אותי כמה שאתם רוצים!

"אמא, את לא חושבת שזה פשוט התנהגות נבזית מצידו?"

אורית הסתובבה בבית עצבנית ונסערת. את כל היום היא העבירה בצעקות על הקטנים, ועכשיו, כשסוף סוף אמא חזרה מהעבודה היא פרקה את מה שעמד לה בלב.

"אני טורחת בשבילו כ"כ, עובדת קשה לשכנע אתכם לתת לו לנסוע, מכינה לו עוגות, נותנת לו את התיק שלי. אפילו עזרתי לשימי לארוז את המזוודה!

לא ביקשתי שיבוא ויגיד תודה נרגשות. אבל מינימום להתקשר להגיד שהוא הגיע, גם את זה הוא לא יכול לעשות?" אורית התנשפה.

אימם של אורית ושימי, שולמית, צנחה על הספה באנחת רווחה.

"מה יקרה אם תשפילי קצת את כבודך ותתקשרי אליו את?"

מאז שאורית עברה את גיל 22 משהו בה נהיה רגיש מאוד לכבודה העצמי. ואמה לא אהבה את זה בכלל...

"אמא", אורית גלגלה את עיניה לתקרה. "התקשרתי אליו כבר חמש פעמים. הפלאפון שלו לא זמין מאז שעלה למטוס".

"נו, אז נגמר לו הבטריה. מה את דואגת כ"כ?"

וכאילו כדי לאשר את דבריה צלצל הטלפון בשעה טובה, אך לאורית שרצה אליו במהירות נכונה אכזבה. כי על הצג היה מספר לא מזוהה.

"הלו"

"אורית, זה שמעון. תביאי את אמא דחוף"

אורית מיהרה להעביר את הטלפון למצב רמקול והגישה אותו לאמה.

שולמית התפלאה קצת, ושאלה "קרה משהו?"

דוד שמעון נאנח מעבר לקו.

"את שואלת אם קרה משהו? אז כן, קרה. התכשיט שלך מבלה עכשיו בתא מעצר במשטרה המקומית בהונגריה".

אורית החווירה כסיד. "הכל בגללי".

פרק מדהים.
כל הכבוד.
בלי נדר אעלה לו ביקורת ספרות בקרוב.

שיבת ציון · 10/10/23

@brachy 100 , מתי תעלי את הפרק לאשכול של הסיפור (שדרך אגב, קוראים לו: "חבילה עוברת"- @ניהול קהילת כתיבה , אם אפשר לשנות בכותרת- תודה!) ?
אני מחכה כבר להעלות את הביקורת...

תמרוז · 10/10/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
@brachy 100 , מתי תעלי את הפרק לאשכול של הסיפור (שדרך אגב, קוראים לו: "חבילה עוברת"- @ניהול קהילת כתיבה , אם אפשר לשנות בכותרת- תודה!) ?
אני מחכה כבר להעלות את הביקורת...

תעלי את הביקורת לפני שהיא תעלה לשם. אחרת היא לא תוכל לתקן.

שיבת ציון · 10/10/23

נכתב ע"י brachy 100:
"אמא, את לא חושבת שזה פשוט התנהגות נבזית מצידו?"

אורית הסתובבה בבית עצבנית ונסערת. את כל היום היא העבירה בצעקות על הקטנים, ועכשיו, כשסוף סוף אמא חזרה מהעבודה היא פרקה את מה שעמד לה בלב.

"אני טורחת בשבילו כ"כ, עובדת קשה לשכנע אתכם לתת לו לנסוע, מכינה לו עוגות, נותנת לו את התיק שלי. אפילו עזרתי לשימי לארוז את המזוודה!

לא ביקשתי שיבוא ויגיד תודה נרגשות. אבל מינימום להתקשר להגיד שהוא הגיע, גם את זה הוא לא יכול לעשות?" אורית התנשפה.

אימם של אורית ושימי, שולמית, צנחה על הספה באנחת רווחה.

"מה יקרה אם תשפילי קצת את כבודך ותתקשרי אליו את?"

מאז שאורית עברה את גיל 22 משהו בה נהיה רגיש מאוד לכבודה העצמי. ואמה לא אהבה את זה בכלל...

"אמא", אורית גלגלה את עיניה לתקרה. "התקשרתי אליו כבר חמש פעמים. הפלאפון שלו לא זמין מאז שעלה למטוס".

"נו, אז נגמר לו הבטריה. מה את דואגת כ"כ?"

וכאילו כדי לאשר את דבריה צלצל הטלפון בשעה טובה, אך לאורית שרצה אליו במהירות נכונה אכזבה. כי על הצג היה מספר לא מזוהה.

"הלו"

"אורית, זה שמעון. תביאי את אמא דחוף"

אורית מיהרה להעביר את הטלפון למצב רמקול והגישה אותו לאמה.

שולמית התפלאה קצת, ושאלה "קרה משהו?"

דוד שמעון נאנח מעבר לקו.

"את שואלת אם קרה משהו? אז כן, קרה. התכשיט שלך מבלה עכשיו בתא מעצר במשטרה המקומית בהונגריה".

אורית החווירה כסיד. "הכל בגללי".

ביקורת ספרות לפרק המדהים של @brachy 100 :

כתיבה: הכתיבה לאורך כל הפרק היא מותחת. אורית לחוצה ומלחיצה, ובגלל המצב הנוכחי- בו כולנו לחוצים גם ככה- לא היה קשה להתחבר לתחושתה זו של אורית.
עם זאת, ישנן נקודות הרפיה וחיוך גם בתוך המתח, כמו לדוגמא:

נכתב ע"י brachy 100:
לא ביקשתי שיבוא ויגיד תודה נרגשות.

נכתב ע"י brachy 100:
"אמא", אורית גלגלה את עיניה לתקרה.

נכתב ע"י brachy 100:
צלצל הטלפון בשעה טובה

נגיעות קטנות, כמעט בלתי מורגשות, אבל שומרות עלינו במצב של אווירת משפחה וחיוך, טרום המתח האמיתי.
אמנם הלחץ והעצבנות המוגזמים של אורית נראים היו בתחילה לא אמינים, שהרי למה שתהיה עצבנית כל כך? נכון ששימי לא עונה, אך כמו שאמה אמרה לה, יכולות להיות לכך סיבות רבות. מה גם שאורית לא דאגה לשלומו של שימי, אלא התעצבנה עליו שהוא אינו מעדכן אותה במוצאותיו. בהמשך זה הוסבר על ידי המשפט הזה:

נכתב ע"י brachy 100:
מאז שאורית עברה את גיל 22 משהו בה נהיה רגיש מאוד לכבודה העצמי. ואמה לא אהבה את זה בכלל...

מאמינה שבהמשך הסיפור נפרט על זה יותר, ואורית תעשה תהליך עם עצמה במקביל לתהליך שיעבור שימי.
לסיכום, כתיבת הפרק משובחת ומותחת, ובהחלט גורמת לחכות לפרק הבא.

מיקום: ביתה של משפחת כהן בישראל. עוד לא צוין בסיפור באיזו עיר הם גרים.

עלילה: אורית מסתובבת שעות בבית, לחוצה ועצבנית בשל העובדה ששימי אינו זמין בטלפון.
אמה מנסה להרגיע אותה, ללא הצלחה. דוד שמעון מתקשר ומבשר ששימי נמצא בתא מעצר במשטרה המקומית בהונגריה.
בסוף הפרק, מיד לאחר הודעתו של דוד שמעון, אורית מחווירה ואומרת: "הכל בגללי". הנקודה הזאת נראית בתחילה לא אמינה, היינו מצפים שתהיינה כמה שניות של תדהמה ועיכול, ורק כמה דקות לאחר מכן תגענה תחושות האשמה והחרטה.
ההסבר לכך, לדעתי, הוא שאורית, שעזרה לשימי לארוז את המזוודה כפי שמשתמע מכך:

נכתב ע"י brachy 100:
"אני טורחת בשבילו כ"כ, עובדת קשה לשכנע אתכם לתת לו לנסוע, מכינה לו עוגות, נותנת לו את התיק שלי. אפילו עזרתי לשימי לארוז את המזוודה!

ראתה את החבילה במהלך האריזה וחשדה שמשהו עלול לקרות, אך השתיקה את חרדותיה ולא אמרה לשימי או להוריה דבר כדי לא להרוס לשימי את הנסיעה שכל כך ציפה לה, וכעת דוד שמעון רק אישר את מחשבותיה המבוהלות ולכן אינה זקוקה לזמן העיכול ומיד מתחילה להרגיש רגשות אשם. זאת גם יכולה להיות הסיבה שהסתובבה לחוצה כל היום כולו.
ברכי, האם הצלחתי לקלוע לכוונתך?

הצעה לפרק הבא: לאחר זמן כה רב שהתנתקנו מהמשפחה של שימי, הנה @brachy 100 חזרה אליה עם הכרות עמוקה יותר עם אורית, אבל עם פרק יחסית קצר. ממליצה להמשיך עם המשפחה לפחות גם בפרק הבא. להתעמק יותר ברגשות האשם של אורית, או להפך- להתנתק לגמרי מהפן הרגשי ולתאר את הבלגן, הלחץ, והמאמצים שמשקיעה המשפחה בשביל לדעת מה מצבו של שימי ובשביל לשחררו ולהשיבו לארץ.

תודה ל @brachy 100 על הפרק המושקע והמעניין! ובהצלחה ל @שימנלה בפרק הבא...

brachy 100 · 10/10/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
ראתה את החבילה במהלך האריזה וחשדה שמשהו עלול לקרות, אך השתיקה את חרדותיה ולא אמרה לשימי או להוריה דבר כדי לא להרוס לשימי את הנסיעה שכל כך ציפה לה, וכעת דוד שמעון רק אישר את מחשבותיה המבוהלות ולכן אינה זקוקה לזמן העיכול ומיד מתחילה להרגיש רגשות אשם. זאת גם יכולה להיות הסיבה שהסתובבה לחוצה כל היום כולו.
ברכי, האם הצלחתי לקלוע לכוונתך?

תודה על הביקורת המפרגנת!
אני חשבתי על משהו אחר, שבגלל שאורית הייתה זאת ששכנעה את ההורים לתת לשימי לנסוע היא מרגישה אשמה
אבל בהחלט יכול להיות גם מה שאת אומרת
או גם וגם...