הנושאים החמים
הנושאים החמים
שימי הלביש את המשקפיים, הוא קצת הסתחרר, המשקפיים של אחותו היו במידה 4 והראייה שלו היא 6/6.
ובדיוק לכן הוא הלביש אותם, בדיוטי פרי היו הרבה פרסומות, הוא העדיף לא להסתכל, ולא להסתכן. זה עזר לו להתגבר על עצמו. ככה הכי טוב.
הם ישבו באמצע, וחיכו שהזמן יעבור, אוכלים ארוחת בוקר טובה, כל אחד כפי שציידו אותו.
"אולי נלמד משהו?" הציע נתי, כנראה שממש שיעמעם לו.
"אנחנו כבר צריכים להתארגן, תברכו ברכה אחרונה, ונזוז, עוד מעט ייפתח כבר הבורדינג" זירז יענקי
אחרי שלוש דקות ושני שניות בדיוק ע"פ שעון ה"קסיו" של נתי, הם כבר עמדו בפתחו של השרוול, ממתינים להיכנס.
***
"פעם ראשונה שאתה טס?" שימי עזב את החלון סוף סוף והביט בנתי
"כן, ואני מקווה שזה לא הפעם האחרונה" הוא שב לחלון, מתחת הים היה פרוש, למלוא רוחב העין
"אחרת איך תחזור, אם לא בטיסה?" גיחך יענקי. למזלם הם הצליחו לשכנע את הגברת שהייתה אמורה לשבת בין יענקי לשימי לעבור למקום של נתי שהיה אמור לשבת בין זוג ערבים לא שמנים.
"תצלם אותי" יענקי נעמד והגיש מצלמה לשימי, שימי תקתק כמה תמונות והחזיר את המצלמה ליענקי שהתיישב לבנתיים
דיילת ניגשה אליהם והצביע על המצלמה, תוך דיבור מהיר באנגלית מזוויעה
"היא אומרת שצילמת גם אותה, אתה צריך למחוק את התמונות" תרגם נתי
"איזה אנטישמיות" נאנח יענקי, הוא לקח את המצלמה ועבר על התמונות, הדיילת המתינה לידו, לראות שהוא מוחק, היא חייכה אליו חיוך קר, רק הפה בלי העיניים.
"היא לא סתם אנטישמית, היא אנטישמית נחמדה"
זה לא GPT, זה אני. מה אומרים? (זה בסדר המריחות, או שלהוריד? בסך הכל רציתי לתאר טיסה סטנדרטית וקצת לקדם את הסיפור)
ובדיוק לכן הוא הלביש אותם, בדיוטי פרי היו הרבה פרסומות, הוא העדיף לא להסתכל, ולא להסתכן. זה עזר לו להתגבר על עצמו. ככה הכי טוב.
הם ישבו באמצע, וחיכו שהזמן יעבור, אוכלים ארוחת בוקר טובה, כל אחד כפי שציידו אותו.
"אולי נלמד משהו?" הציע נתי, כנראה שממש שיעמעם לו.
"אנחנו כבר צריכים להתארגן, תברכו ברכה אחרונה, ונזוז, עוד מעט ייפתח כבר הבורדינג" זירז יענקי
אחרי שלוש דקות ושני שניות בדיוק ע"פ שעון ה"קסיו" של נתי, הם כבר עמדו בפתחו של השרוול, ממתינים להיכנס.
***
"פעם ראשונה שאתה טס?" שימי עזב את החלון סוף סוף והביט בנתי
"כן, ואני מקווה שזה לא הפעם האחרונה" הוא שב לחלון, מתחת הים היה פרוש, למלוא רוחב העין
"אחרת איך תחזור, אם לא בטיסה?" גיחך יענקי. למזלם הם הצליחו לשכנע את הגברת שהייתה אמורה לשבת בין יענקי לשימי לעבור למקום של נתי שהיה אמור לשבת בין זוג ערבים לא שמנים.
"תצלם אותי" יענקי נעמד והגיש מצלמה לשימי, שימי תקתק כמה תמונות והחזיר את המצלמה ליענקי שהתיישב לבנתיים
דיילת ניגשה אליהם והצביע על המצלמה, תוך דיבור מהיר באנגלית מזוויעה
"היא אומרת שצילמת גם אותה, אתה צריך למחוק את התמונות" תרגם נתי
"איזה אנטישמיות" נאנח יענקי, הוא לקח את המצלמה ועבר על התמונות, הדיילת המתינה לידו, לראות שהוא מוחק, היא חייכה אליו חיוך קר, רק הפה בלי העיניים.
"היא לא סתם אנטישמית, היא אנטישמית נחמדה"
זה לא GPT, זה אני. מה אומרים? (זה בסדר המריחות, או שלהוריד? בסך הכל רציתי לתאר טיסה סטנדרטית וקצת לקדם את הסיפור)
נערך לאחרונה ב:
