התייעצות ממרח שוקולד בלחם, זה מוזנח לדעתכם

[liv]

אין אצלינו ממרח שוקולד בבית
והילדים לא בקשו מעולם...
פעם אחת הגדול שלי שאל למה אין לנו ואמרתי לו שזה לא בריא והרבה יותר טעים חביתה או ירקות ובזאת הסתיים הסיפור,
ככה פשוט!

בכלל בעיני בריאות משתדלים לא לעשות 'עסק' מאוכל,
לא מחזיקים בבית שתייה מתוקה/ממתקים/ג'אנק מכל סוג, אבל גם לא עושים עסק כשילד מביא מהמוסד לימודים או חברים ממתקים,

בעיני חשוב מאד לשמור על האיזון,
זה דורש גם מההורים לא לאכול שטויות ולא להכניס הביתה 'פינוקים' אבל זה שווה את זה, הילדים אוכלים אוכל טעים ובריא ומזין גם בלי יותר מדי חפירות מאיתנו בנושא.

 

[שרה UI/UX]

הלוואי ומה שאתם אומרים היה נורמה חברתית.
יש המון משמעות להרגלי אכילה.
אבל כילד והיום אצל ילדיי אני רואה שהילדים שאוכלים רק בריא בבית מגיעים לשמחות או לבתים של אחרים ומסתערים על המתוקים.
אחד החברים של ילדיי היה מגיע אלינו הביתה ומייד כשהוא נכנס היה מבקש חטיף.
זה ילד עם חסכים לא ילד עם הרגלים טובים.
איך ניתן לפתור את הבעיה הזו?
באופן כללי אין כל כך עניין לעבוד ע"ז לבריאות כי בסוף מינונים נכונים פותרים את רוב הבעיות

כל אחד מהחברים של הילד שלי נכנס ומיד מבקש ממתק ומידיעה אצל חלקם יש ממתקים באופן יומיומי בבית.
כל אלו שכותבים על חסכים צודקים כשמדובר באפס ממתקים בבית,
אבל בית שביום יום שלו יש תזונה בריאה ומגוונת ומשביעה ובשבתות, חגים, ימי הולדת וטיולים כן מקבלים ממתקים מפנקים
תוסיפו לזה את כמויות הממתקים שמקבלים במוסדות לימוד
בבית כזה אין מצב לגדול עם חסכים!
זה סתם תרוץ למי שלא מבין בבריאות או שאין לו כוח להשקיע בזה בבית (ובית בריא זה לגמרי להשקיע)

 

[שרה UI/UX]

אגב אנקדוטה בנוגע לחסכים
הבן שלי חזר שבוע שעבר עם ממתק מוגזם מקבלת שבת (אריזה אחת שבתוכה 4 טופים מרובעים)
וסיכמנו שהוא ישאיר אחד ללילה ו2 למחר כי זה לא בריא וכו'
בליל שבת בבית כנסת אחד המתפללים חילק לילדים שאמרו "ויכולו" ממתק והבן שלי לא רצה לקחת והסביר שאכל היום כבר ממתקים וזה לא בריא
המחלק היה בהלם.. וגם אני האמת
זה הראה לי שהחינוך עובד והמודעות מחלחלת

 

[Sariba]

גם לי קרה אותו דבר.
רב'ה ממלא מקום נתן לבני סוכריה על התנהגות טובה, ובסוף יום כשהציע לו עוד אחת לא רצה כי "לא אוכלים אצלינו סוכריות".
ברור ברור שאפשר להטמיע הרגלים טובים....
קשה? נכון מאוד.

 

[פשוט למכור בשניה]

ואני עומדת בתוקף על דעתי שילד בררן שלא תהיה לו את האופציה של שוקולד-ימצא מה לאכול. בדיוק כמו שלא תגידי שילד בררן שמוכן רק ממרח מסוים ללא הכשר את מעדיפה שיאכלו את זה העיקר שיאכלו.

את מוזמנת ללכת לבקר במרפאות אכילה של ילדים.
ומאחלת לך שלא תכירי מקרוב
ולידעיתך אנשור הוא חלב נוכרי ולפעמים אין ברירה וצריך להשתמש בזה.

 

[ח.ג.ג'.]

אבל בעיקר, בואו נעבור שלב שלב.
שקודם כל זה יהיה הזנחה למבוגרים להכנס לחנות פיצה / פלאפל / מסעדות למיניהן ולצאת עם שלל + בקבוק קולה ומיליון רטבים.
אח"כ נעבור לממרח של בן ה-3 בלחם.

הפוך. את ההרגלים של המבוגר קשה לשנות.
את ההרגלים של הילד עוד לא צריך לשנות, זה השלב שבו רק יוצרים אותם, אז עדיף ליצור אותם נכון.
אם הוא יגדל בלי השוקולד, אז לא יהיה לו מאבק להחליף את השוקולד בחומוס. אם הוא יגדל בלי ההתניה שכל פעם שקונים פלאפל צריך לקנות גם קולה, אז גם כשהוא יגדל הוא יוכל להיכנס לפלאפל ולצאת משם עם מנה שפויה של אוכל בלי בקבוק קולה ובלי מיליון רטבים.

זה נכון שצריך גם דוגמה אישית של המבוגרים, אבל לא נכון לדחות את הטיפול בתזונה של הילדים לאחרי הטיפול בתזונה של המבוגרים. מפספסים ככה הזדמנות שלא חוזרת. בנוסף, הרבה פעמים זה שמקפידים על הבריאות של הילדים עוזר לשפר גם את התזונה של המבוגרים. מתחילים בזה שאי אפשר לנשנש להם מול העיניים, אז הזמן ביממה שבו אפשר לנשנש הולך ומתקצר ככל שיש ילדים יותר גדולים וממילא מנשנשים פחות, והולכים פחות לפלאפל או הולכים לפלאפל בלי לקנות קולה. כשהילדים גדלים עוד יותר וכבר לוקחים לבד, אז צריך גם להוציא מהבית את הנשנושים. צריך גם להוות דוגמה ולהראות להם שטועמים ירקות ותבשילים בריאים. ככה לאט לאט גם המבוגרים מאמצים הרגלים טובים יותר בעקבות זה שהם מנסים לשמור על הילדים.

 

[יוו]

בלת"ק

בעיניי זה מוזנח אם הילד כן אוהב דברים אחרים.
למשל כשאני רואה פעוטות שמורחים להם מהזבל הזה
בעוד הם אוהבים ממרחים אחרים.

אגב, אני כל כך השתדלתי שילדיי ימנעו מהמתוק הזה
זה כל כך הצליח לי ברמה שלפעמים לפעמים בא לי כבר שיסכימו שאמרח להם (בעיתות צרה ומצוקה (
ואין מצב, הם לא מוכנים
אז קחו בחשבון

 

[ספסופאית]

את מי את סופרת???????
מי יקבע עם זה הזנחה או לא?!?!?!
תתני לו מה שאת רוצה וחושבת!!!!!!!!!!!!!!

 

[מולטיגרפיה]

זה לא עניין של הזנחה, זה עניין של הרגל גרוע ,לא מכירה בעובדה שילד לא אוהב כלום חוץ משוקולד, אולי האופצייה להוציא את זה מהבית ואז שיסתפק במה שיש?
יש לי ילד שממש אוהב לחם עם שוקולד ובסוד אגלה שגם אני אוהבת, אבל קונה פעם ב.. וזה יותר סוג של נשנוש לא בריא, ממש לא בתור ארוחת בוקר, ועוד על בסיס יומיומי,
ואגב לכל מי שקונה שוקולד מטחינה וקקאו ועוד, מוזמנות להשוות את כמויות הסוכר לשוקולד הרגיל, תהינה מופתעות,

יש לאחווה ממרח כזה בלי סוכר

 

[מולטיגרפיה]

אין לי בבית שוקולד,
ולא צריך 'לשלוט' באוכל של ילדים
צריך שיהיה לך מוטמע מאוד מאוד חזק כמה זה מזיק כדי שיהיה לך מאוד ברור מה נכנס ומה לא נכנס אליך הביתה
מה שקורה מחוץ לבית לא בשליטתך-ואת רק יכולה להטמיע אצל הילד שלך את ההבנה כמה זה מזיק לו.
מה שהוא יעשה בסוף זה שלו, לא שלך.

ואני אגיד שוב-אם ברור לך כמה זה מזיק-זה לא נכנס אליך הביתה.

ולא, אני לא אוכלת כל הזמן שוקולד ועם הקפה אני משתדלת לאכול משהו מזין כמו כדורי תמרים
ואם לא אז מאפה ביתי עם חומרים איכותיים וטבעיים יותר.
לא קונה פיצה, לא מכינה מוקרמים, לא שותה לא קולה ולא אקונומיקה.
אופה הרבה ומקמח כוסמין, שמן זית וסוכר קנים ואף אחד בחיים לא מצליח לנחש. בדקתי על ההכי קשוחים.

וכמה מפתיע מוזמנת אלי לראות איך ילד יכול להתלהב מתפוח ותפוז, מחליף חמצוץ בשוקולד (שהוא הרבה פחות מזיק) לקחת לחם כוסמין 80% עם ממרח 'גבינה' משקדים, ופירות, וגם עוגיות טעימות שאני מכינה בבית כי שם אני יודעת בדיוק מה נכנס לבפנים בלי מרגרינה ובלי חומרים משמרים.
וגם מאוד לאהוב ממתקים!! כי כף הגוף שלנו נברא אבוציונולית עם משיכה לסוכר, וגם אני אוהבת מתוק.
ולכן- כמה שפחות סוכר זמין זה הסוד.
ולא-בוא ניתן לו כל הזמן סוכר כדי שכשהוא יתקל בסוכר הוא לא יתנפל עליו
זה פשוט מגוחך.

כדי שילד יאהב אוכל בריא (מה הקשר בררנות? שיהיה בררן באוכל בריא. בררן שרוצה רק אוכל מזיק זה לא בררן, זה ילד שהגוף שלו לא מסוגל להשתחרר מהסוכר.) הוא צריך להכיר את זה בבית, בצורה מושקעת ומגרה ולא איזה לחם חום יבש ודוחה.
וגם שאמא שלו תפסיק לחשוב שאוכל בריא הוא לא טעים.

אני מכירה משפחה כזו
שאפילו באירועים מביאים את הלחמניות אבן השחומות שלהן כי אימאלה מה הלחמניות של האולם מכילות
ואת הילד הקטן מפלח בשקית לכיס דברים לאחר כך שיהיה לו בבית..
אז בריא לגוף, זה אולי
לנפש- זה לא

 

[לארג']

מוזנח בעיני מי?

 

[חדזי]

יש פה שיח ממש מנותק. יש ילדים שרופא! כן רופא ! ממליץ להם לאכול אוכל "לא בריא"
לא הכל שחור לבן. יש הרבה שטחים אפורים.

 

[פירי]

אם רוצים להמנע מקרקרים ושות', מה נותנים לילדים אחה"צ כשהם רוצים לנשנש משהו בין הארוחות?
ילדים שלא אוהבים ירקות חיים, וגם לא כל כך פירות

 

[הלוחשת לתווים]

אם רוצים להמנע מקרקרים ושות', מה נותנים לילדים אחה"צ כשהם רוצים לנשנש משהו בין הארוחות?
ילדים שלא אוהבים ירקות חיים, וגם לא כל כך פירות

אפשר לאפות איתם עוגיות תמרים טעימות,
ואגב, קרקרים זה לא רע בכלל מבחינתי.

 

[חדזי]

אני מכירה משפחה כזו
שאפילו באירועים מביאים את הלחמניות אבן השחומות שלהן כי אימאלה מה הלחמניות של האולם מכילות
ואת הילד הקטן מפלח בשקית לכיס דברים לאחר כך שיהיה לו בבית..
אז בריא לגוף, זה אולי
לנפש- זה לא

בדיוק. במשפחה שלי נתקלתי בילדים שהיו "אלרגים" לסוכר לבן(ז"א המטוטלת של האמא הייתה אלרגית אבל זה עוד נושא...) מפה לשם הייתי צופה בהם שותים בהתלהבות יתרה בקידושים ושמחות מכל הבא ליד.במין אובססיה מוזרה. הילדים שלי למשל בכלל לא מסתכלים על הבר בשמחות. מקסימום תרים אחרי איזה משהו מעניין אבל זהו . לא מתנפלים ולא מתרגשים. זה ממש אומללות לראות ילד שמתגנב כשאמא לא רואה וגומע 3 כוסות קולה !
אגב אחת הילדות שם שהייתה צריכה בגיל קטן טיפול רפואי ובמקום זה נתנו לה דיאטה משונה - כיום היא בהשמנת יתר במשפחה שזה לא הגנים שלהם והיא צריכה עדיין לעבור את הניתוח (הרבה יותר מסובך) והיא קונה לעצמה כל שבת כמות ג'לי מטורפת ואוכלת בשקט כשלא רואים. אז איזון רבותי.!

 

[לארג']

קחו בחשבון שיש ילדים שמחליפים סנדוויצים ביניהם

 

[רינה דיצה]

אין לי בבית שוקולד,
ולא צריך 'לשלוט' באוכל של ילדים
צריך שיהיה לך מוטמע מאוד מאוד חזק כמה זה מזיק כדי שיהיה לך מאוד ברור מה נכנס ומה לא נכנס אליך הביתה
מה שקורה מחוץ לבית לא בשליטתך-ואת רק יכולה להטמיע אצל הילד שלך את ההבנה כמה זה מזיק לו.
מה שהוא יעשה בסוף זה שלו, לא שלך.

ואני אגיד שוב-אם ברור לך כמה זה מזיק-זה לא נכנס אליך הביתה.

ולא, אני לא אוכלת כל הזמן שוקולד ועם הקפה אני משתדלת לאכול משהו מזין כמו כדורי תמרים
ואם לא אז מאפה ביתי עם חומרים איכותיים וטבעיים יותר.
לא קונה פיצה, לא מכינה מוקרמים, לא שותה לא קולה ולא אקונומיקה.
אופה הרבה ומקמח כוסמין, שמן זית וסוכר קנים ואף אחד בחיים לא מצליח לנחש. בדקתי על ההכי קשוחים.

וכמה מפתיע מוזמנת אלי לראות איך ילד יכול להתלהב מתפוח ותפוז, מחליף חמצוץ בשוקולד (שהוא הרבה פחות מזיק) לקחת לחם כוסמין 80% עם ממרח 'גבינה' משקדים, ופירות, וגם עוגיות טעימות שאני מכינה בבית כי שם אני יודעת בדיוק מה נכנס לבפנים בלי מרגרינה ובלי חומרים משמרים.
וגם מאוד לאהוב ממתקים!! כי כף הגוף שלנו נברא אבוציונולית עם משיכה לסוכר, וגם אני אוהבת מתוק.
ולכן- כמה שפחות סוכר זמין זה הסוד.
ולא-בוא ניתן לו כל הזמן סוכר כדי שכשהוא יתקל בסוכר הוא לא יתנפל עליו
זה פשוט מגוחך.

כדי שילד יאהב אוכל בריא (מה הקשר בררנות? שיהיה בררן באוכל בריא. בררן שרוצה רק אוכל מזיק זה לא בררן, זה ילד שהגוף שלו לא מסוגל להשתחרר מהסוכר.) הוא צריך להכיר את זה בבית, בצורה מושקעת ומגרה ולא איזה לחם חום יבש ודוחה.
וגם שאמא שלו תפסיק לחשוב שאוכל בריא הוא לא טעים.

מוזמנת לקחת את הילדים שלי לשבוע ולראות אם את מצליחה להביא להם את כל מה שאת אומרת שאין מצב שלא....
כן הם יגיעו לידי כמעט רעב ותשישות...
הלואי עלי, אני ממש מקנאה כשאני רואה ילדים אוכלים כל מיני ממרחים וירקות ופרות, בכלל יוצאת לי הנשמה אבל מה לעשות אני לא זכיתי...
ולשמוע את הילדים אומרים אמא אני רעב/ה וכל מה שאני מציעה אין מצב שמסכימים לאכול...
אני אגב אוכלת הכל והכי אוהבת אוכל מבושל מגוון וכד' אבל רק אני (ובעלי)

 

[צדקה]

לשלוח את הילד עם כוס סוכר כי רק זה מה שהוא אוכל זה הזנחה או לא?
לשלוח ילד עם ביגוד קצר ביום קר מאוד כי הוא לא מוכן ללבוש בגד מתאים זו הזנחה?
לתת לילד בן 5 לחצות כביש לבד כי רק ככה הוא מוכן ללכת לגן זה הזנחה?

נראה לי שהשאלה לא התייחסה לעניין הנזק או ההרגל
אלא לכך שיש סטיגמה אצלה שילד שמגיע עם שוקולד מרוח על הפרוסה - הוא מוזנח,
ולכך התשובות הללו אינן רלוונטיות!!

התשובה הפשוטה היא שצריך להתייחס לכך כמו שאמורים להתייחס לכל סטיגמה-
לבדוק באמת האם יש קשר בין הסטיגמה לבין המציאות,
ובמקרה זה לבדוק האם יש קשר בין 'מריחת שוקולד על פרוסת לחם' ל'הזנחה'.

ללא קשר להנ"ל, דעתי האישית היא שאין קשר בין הדברים, דהיינו, מריחת השוקולד יכולה להיות לפעמים תוצאה של הזנחה, אבל וודאי שלא כל ילד שמורחים לו שוקולד על הפרוסה הופך להיות כתוצאה מכך 'מוזנח'... (וגם אם זה בגלל שהאמא עושה זאת מאילוץ כל שהוא!!)

כך דעתי עכ"פ ואשמח אם יתקנו אותי

 

[כובע הנזיר]

אז כדאי לחשוב שוב.
ראיתי לבי אנד די ממרח תמרים מאה אחוז תמרים. זה אמנם סוכר אבל סוכר פירות שהוא הרבה פחות מזיק

זה תפס אותי
למה לדעתך זה פחות מזיק?
תמרים זה סוכר פירות שמתפרק צ'יק צ'ק *בתוספת* עוד כמה סיבים, מינרלים וויטמינים.
אבל הסוכר הוא סוכר
ואין בו חלבון מזין או כל דבר מזין אחר.
וגם תמר פחות מזיק לשיניים מטופי? רק בגלל שהוא מהטבע הוא לא פחות מזיק.

ממליצה להפעיל את ההיגיון או לפחות להסתמך על רופאים/מחקרים

ובכלל, פיתה עם שכבה דקה של חומוס/גבינה -
כמה חלבון זה כבר מכיל? כמה משמעותי זה להתפתחות או למח? או לרמת השובע?

 

[נאמנה למקור]

בלת"ק חלקי.

זה תפס אותי
למה לדעתך זה פחות מזיק?
תמרים זה סוכר פירות שמתפרק צ'יק צ'ק *בתוספת* עוד כמה סיבים, מינרלים וויטמינים.
אבל הסוכר הוא סוכר
ואין בו חלבון מזין או כל דבר מזין אחר.
וגם תמר פחות מזיק לשיניים מטופי? רק בגלל שהוא מהטבע הוא לא פחות מזיק.

ממליצה להפעיל את ההיגיון או לפחות להסתמך על רופאים/מחקרים

ובכלל, פיתה עם שכבה דקה של חומוס/גבינה -
כמה חלבון זה כבר מכיל? כמה משמעותי זה להתפתחות או למח? או לרמת השובע?

אין להכחיש שלחם עם שוקולד לא בריא.
ופיתה עם שכבה דקה של גבינה בטוח לא מזיקה, לא כמו שוקולד בלחם.
וסוכר של פירות הוא פחות מזיק.
אבל פעם בתקופה, זה נחמד מאד.

אני חושבת שכל הקטע של הבריאות הוא עניין של אופי.
אני חיה על ירקות וכל היום מחפשת מתכונים מעניינים ובריאים להכין.
אבל איתי בבית גדלו עוד כמה שהיו משתוקקים לגדל עצים של שוקולד ומתוקים בבית.

אי אפשר להכריח ילד לאכול רק מאכלים בריאים, ואם הוא לא אוהב- שלא יאכל כלום. כי זה שאין משהו אחר- יגרום לו לחפש אוכל במקום אחר, לא לרעוב. כי לרעוב זה לא פונקציה.
אני מעדיפה שהילד שלי יאכל קצת לא בריא, ואני אשלח אותו לרופא שיניים.
מאשר שאני אצטרך לשלוח אותו לפסיכולוג שיספר לו שהוא היה צריך לחפש אוכל בפחים (ג'אנקפוד או לא ג'אנקפוד )
ואגב, כל המרצים על הסכנות והרעלים שיש באוכל- החיים הם רעל קטלני. עוד לא קם מישהו שיצא מהם בחיים
צריך לקחת בפרופורציות התייחסות לדברים, בלי לזלזל כמובן. יש עניין של 'ונשמרתם'.

אז מי שמצליח לגרום לילדים שלו לאהוב לחם חום וטחינה- אשריו, ומאחלת לו שכל החיים הם יאהבו ממרח תמרים עם אגוזים ויעדיפו את זה על פני צ'יפס עתיר שומן או שוקולד עם סוכריות.
לא לכל אחד זה מתאים.
בהצלחה!

בקשר לשאלה המקורית של פותחת האשכול-
מישהי אמרה לי פעם ששוקולד בלחם גורם לה קונוטציה מזניחה, כי שוקולד הוא מאד מלכלך, ואחרי הלחם השוקולד נמרח על כל הרדיוס הקרוב , אז זה מוזנח כזה... לא לגמרי מסכימה איתה אבל נקודה.
לדעתי כל עוד זה במינון, וזה לא נובע מעצלנות- אין פה שום הזנחה...