התייעצות ממרח שוקולד בלחם, זה מוזנח לדעתכם

[~נעמי~]

אני מאלו שלא מתחילות לריב על השוקולד (טחינה בלי סוכר ועם שוקלד אמיתי ולא קקאו) או חמאת בוטנים טבעית
כי "הם לא אוהבים חביתה קרה" ולא אוהבים גבינה שמרטיבה "ולא אוהבים טחינה לבד, לפעמים חומוס עם קצת חריף"
לא נכנסת לויכוחים כי יותר חשוב לי שיהיו שבעים. אני מגיל 3 עד הסמינר אכלתי לחם בלי כלום (בסמינר הוספתי ביסלי ללחם)
הארוחה הבאה שלהם בריאה בד"כ (בצהרים אוכלים ארוחה קלה) חביתה סלט ביצים המון ירקות בשלל צורות וצבעים ופרי לקינוח. אז עוד כמה עוגיות בדרך לחיידר נבלעות
וגם ארוחה מבושלת בריאה ומסודרת בערב. ילד שבע לא מנשנש. (הנשנושים אצלי זה תפוח, מלפפון גזר ופלפל)
אז רוב היום אוכלים מסודר ובריא... פרוסת לחם עם שוקולד טחינה לא הורסת את האיזון התזונתי
הכל בפרופורציה.
וכן לפעמים הילדים שלי מעצמם מבקשים פיתה כוסמין (שאני אוכלת) ולא אומרת להם כל הכבוד.... כי הם רואים דוגמא אשית

 

[מולטיגרפיה]

קחו בחשבון שיש ילדים שמחליפים סנדוויצים ביניהם

או זורקים בפח בכניסה לבנין
ראיתי במו עיני..
וכמובן דיווחתי לאימא.

 

[מולטיגרפיה]

בכל מקרה נושא האשכול ושאלת הפותחת
לא עונה על ההגדרה של הזנחה.
שיאכל מה שיאכל כדי שיכנס משו לקיבה
ואחרי הלימודים להשלים.

 

[ח.ג.ג'.]

אז מי שמצליח לגרום לילדים שלו לאהוב לחם חום וטחינה- אשריו, ומאחלת לו שכל החיים הם יאהבו ממרח תמרים עם אגוזים ויעדיפו את זה על פני צ'יפס עתיר שומן או שוקולד עם סוכריות.

אם חושבים שבשביל לאכול בריא צריך להעדיף את האוכל הבריא, אז בוודאי שהמסקנה תהיה:

לא לכל אחד זה מתאים.

אני לא מנסה לגדל ילדים שמעדיפים קולרבי על פני צ'יפס, ואגוז על פני שוקולד.
אין לי שום ציפיות שאם אתן לילד לבחור בין חומוס לשוקולד, הוא יבחר למרוח חומוס.

בני אדם מעדיפים את האוכל המתוק, השומני והמטוגן כי זה טעים. אין לי שום ציפיה לגרום לילדים לחשוב אחרת.
השאיפה היא לגרום להם לאהוב מספיק את האוכל הבריא - לא יותר מהאוכל הלא בריא, אלא מספיק כדי להיות מרוצים בשגרה. השאיפה היא ללמד אותם הרגלי אכילה בריאים כדי שיהיו מסוגלים לבחור באוכל בריא רוב הזמן, לא בגלל שעבדתי עליהם שזה יותר טעים אלא בגלל שהם מסוגלים לעשות בחירות מושכלות. מסוגלים נפשית וגם פיסית, כי הגוף שלהם לא מכור לסוכר ומחזקי טעם.

למה שילד לא יאהב טחינה? אם מתייסים לאוכל בריא כאל משהו שאין סיכוי שילד יאהב - הילדים לא יאהבו. זו נבואה שמגשימה את עצמה. אבל אם מגישים לילדים מגוון מאכלים, וחוזרים על החשיפה מספיק פעמים - רוב מוחלט של הילדים יאכלו. לא את כל מה שמציעים להם, אבל מספיק.

 

[כוכב103]

ילד שהגוף שלו מקבל בצורה מלאה את כל מה שהוא זקוק לו, נמשך הרבה פחות למתוק

למה, הגוף שלנו המבוגרים לא נמשך למתוק, גם כשאנחנו במודעות לבריאות??
זה תאוריות טובות וחשובות
ואנחנו צריכים להיות מכוונים לתת לילדים מזון הכי בריא שאפשר
אבל למנוע מהם בכזאת רמה מאכלים ומשקאות שרב העולם אוכלים - יוצר תחושת חסר.

תנסי לבדוק אובייקטיבית האם באמת הילדים שלך לא צורכים מתוק במקום שזה זמין להם ואת לא רואה...

 

[ח.ג.ג'.]

למה, הגוף שלנו המבוגרים לא נמשך למתוק, גם כשאנחנו במודעות לבריאות??
זה תאוריות טובות וחשובות
ואנחנו צריכים להיות מכוונים לתת לילדים מזון הכי בריא שאפשר
אבל למנוע מהם בכזאת רמה מאכלים ומשקאות שרב העולם אוכלים - יוצר תחושת חסר.

תנסי לבדוק אובייקטיבית האם באמת הילדים שלך לא צורכים מתוק במקום שזה זמין להם ואת לא רואה...

הדחף למתוק הוא משהו שבהחלט מתגבר עם הצריכה. גם רמת המתיקות שנדרשת כדי לספק את הדחף עולה.
המשיכה למתוק תמיד קיימת, אבל הדחף לחפש מתוק מאד יורד אצל מי שלא צורך מתוק.

 

[נאוה גרמן]

לא, אם זה מה שהילד אוכל .(כמובן שאם אוהב עוד דברים תמיד יותר ממולץ), בעיני אין הבדל בין למרוח גבינה/ריבה וכד' לשוקולד.
יותר הזנחה ילד שלא יאכלו

הילדים לא מבינים בהזנחה מי כבר יכול להבין הרבה הוא לא באמת מתיחס למי זה הזנחה לעצמך?

 

[שרה UI/UX]

בדיוק. במשפחה שלי נתקלתי בילדים שהיו "אלרגים" לסוכר לבן(ז"א המטוטלת של האמא הייתה אלרגית אבל זה עוד נושא...) מפה לשם הייתי צופה בהם שותים בהתלהבות יתרה בקידושים ושמחות מכל הבא ליד.במין אובססיה מוזרה. הילדים שלי למשל בכלל לא מסתכלים על הבר בשמחות. מקסימום תרים אחרי איזה משהו מעניין אבל זהו . לא מתנפלים ולא מתרגשים. זה ממש אומללות לראות ילד שמתגנב כשאמא לא רואה וגומע 3 כוסות קולה !
אגב אחת הילדות שם שהייתה צריכה בגיל קטן טיפול רפואי ובמקום זה נתנו לה דיאטה משונה - כיום היא בהשמנת יתר במשפחה שזה לא הגנים שלהם והיא צריכה עדיין לעבור את הניתוח (הרבה יותר מסובך) והיא קונה לעצמה כל שבת כמות ג'לי מטורפת ואוכלת בשקט כשלא רואים. אז איזון רבותי.!

זה ברור שחייבים לאזן ולהיות קשובים לילדים.
את מתארת מקרה מאוד קיצוני.

 

[ללושקה]

רצינית? מאיפה הוא מכיר ממרח שוקולד? אצלך אין בבית?
כמה ילדים יש לך? מעניין אותי עד איזה גיל מצליחים לשלוט באוכל של הילדים. לא מאמינה שזה מחזיק הרבה...

ואת כאילו, מותר לשאול- לא אוכלת שוקולד? לא שותה קפה? לא שותה קולה בשבת? לא קונה פיצה? לא אוכלת מוקרמים?

אני יודעת שיש אנשים שאוכלים רק בריא, אבל זה מבוגרים בד"כ לא ילדים

מרשה לעצמי לענות גם
אצלי אין בבית ממרח שוקולד והילדים יודעים שאין אופציה כזאת, פשוט אין!
ואני וודאי לא שותה קולה וקפה אלא רק מים, פיצה לעיתים רחוקות.
כשתביני שגם ילדים יכולים לאכול בריא וזהו נטו עניין של הרגל בראש של ההורים כבר הכל אחרת...

 

[כוכב103]

הדחף למתוק הוא משהו שבהחלט מתגבר עם הצריכה. גם רמת המתיקות שנדרשת כדי לספק את הדחף עולה.
המשיכה למתוק תמיד קיימת, אבל הדחף לחפש מתוק מאד יורד אצל מי שלא צורך מתוק.

אתם לגמרי צודקים
מתוק הוא ממכר
וצריכה מחושבת היא חשובה לאורך כל החיים ובעיקר בילדות כדי לבנות הרגלים טובים לכל החיים
אבל לחיות באשליה שהילדים לא אוהבים חטיפים, או שתיה מתוקה ולמנוע מהם ברמה של שתיה מתוקה פעמיים בשנה - רק יוצרת תשוקה ולא מונעת את הצריכה.

אצלנו למשל שותים שתיה מתוקה רק בשבת (תרכיז עם מים בריכוז יחסית נמוך ולא משקאות ממותקים)
וכשהילדים שלי התארחו אצל משפחה שהגישו רק קולה הם ביקשו מים כי הם צמאים... (וקולה לא עוזרת לצמא...)
ובחינתם- עגבניות שרי הן לא פחות ממתק מסוכריות ג'לי
וענבים מועדפים על פני רב הממתקים...
בעיני,
צריך למצוא את דרך האמצע... ולא להיות קיצוניים ולפתח אצל הילדים תחושת מחסור...

 

[ח.ג.ג'.]

אתם לגמרי צודקים
מתוק הוא ממכר
וצריכה מחושבת היא חשובה לאורך כל החיים ובעיקר בילדות כדי לבנות הרגלים טובים לכל החיים
אבל לחיות באשליה שהילדים לא אוהבים חטיפים, או שתיה מתוקה ולמנוע מהם ברמה של שתיה מתוקה פעמיים בשנה - רק יוצרת תשוקה ולא מונעת את הצריכה.

יש שתיה מתוקה בבית פעמיים בשנה. תהיי בטוחה שהם מקבלים שתיה מתוקה יותר פעמים מזה... ויש גם מספיק סוגי ממתקים אחרים. באמת שלא חסר להם.
אין לי שום אשליות שהילדים לא אוהבים חטיפים. ברור שהם אוהבים. הם אוהבים גם סוכריות גומי ואבקות. אין לי שום אשליות בנידון, אני מתה על סוכריות גומי בעצמי. ילדותי מצידי ואולי לא מסתדר עם זה שאני אוהבת גם שוקולד 90%, אבל ככה זה.
גם כשנמנעים ממתוק ואוכלים בריא ומאוזן, זה לא אומר שאם ישימו מולך חטיף או ממתק זה לא יעשה לך חשק. אבל זה כן מפחית מאד את התופעה של החיפוש והדחף.
מכירים את ההרגשה שחייבים משהו מתוק בסוף הארוחה, או ליד הקפה, או בערב? זה שילוב של התמכרות פיסית והתניות רגשיות, ואם נמנעים מסוכר אז אחרי תקופה לא ארוכה ההרגשה הזו מאד פוחתת. גם אצל ילדים זה עובד ככה, גם ילד יכול להשתוקק למתוק כשהוא חוזר מבית הספר, כי ככה הוא רגיל. אם הוא לא רגיל, זה לא אומר שעכשיו ממתקים לא מפתים אותו, אבל זה כן אומר שהוא לא מרגיש שחסר לו משהו. לפחות פיסית.
אצל ילדים זה לא רק עניין פיסי אלא גם חברתי, כי העולם מלא ממתקים ומלא מסרים שממתקים זה טוב (ממתק זה פרס) ועוד עידודים שונים לאכילה רגשית של ממתקים. אז אם נמנעים בצורה קיצונית, זה מגביר את הסקרנות לנסות ואת התחושה של מים גנובים. זה סיפור אחר, ובאמת צריך איזון בזה. אבל הניסיון שלי, כילדה וכאמא, הוא שצריך הרבה פחות ממתקים בבית בשביל שלא יהיה חסר לילדים ממה שהרבה אנשים חושבים...

 

[DvoraVidman]

נקודה חשובה לכל האימהות שרוצות לעשות שינוי או גיוון תזונתי:
על גיוון תזונתי לילדים עובדים בארוחות שבבית, אלה שאוכלים עם ההורים.
בגן ובבית הספר אוכלים מה שרגילים, זה לא הזמן לחינוך בשלט רחוק.

 

[רק בשמחה תמיד]

בלת"ק
אותי יותר משגעעעעע
לראות את הבן שלי חוזר מהחיידר כל יום! עם ממתקים, טופים חמצוצים וסוכריות,
חטיפים ג'לים ופלים וכו....
לממממההההה!???????????

 

[לוטוס]

TBH KT

בלת"ק
אותי יותר משגעעעעע
לראות את הבן שלי חוזר מהחיידר כל יום! עם ממתקים, טופים חמצוצים וסוכריות,
חטיפים ג'לים ופלים וכו....
לממממההההה!??????

אני לא שואלת למההההה????? כי אין פה שאלה בכלל , ילדים אוהבים מתוק
אלא מאיפהההההה??? מי אחראי לזה? הילד קונה או הרב מצ'פר ברוב טובו

 

[רק בשמחה תמיד]

TBH KT

אני לא שואלת למההההה????? כי אין פה שאלה בכלל
אלא מאיפהההההה???

מה זה נקרא מאיפה?
ימי הולדת לידות, מסיבות סיומים וכו.....
אבל למה לא לחלק פרס או הפתעה קטנה?
אצל הבן שלי היה מסיבת התחלת אותיות, והרבה ביקש לשלוח 8 חבילות חמצוצים
בתמימותי הרבה ספרתי את החמצוצים בחבילה וגיליתי שיש 4 כפול 8=32,
והם 36 ילדים אז קניתי 10 חבילות ושלחתי
למחרת הוא חוזר הביתה עם שקית ממתקים ובתוכה חבילת חמצוצים...
כמה צחקנו עלי התמימה...- חמצוץ לכל ילד?????

 

[לוטוס]

יש פה הרבה תשובות מיוחדות ומעוררות קנאה, כמו @ח.ג.ג'. ו @מה שבטוח. הלוואי עלי!
ובמיוחד "התרגשתי" מהאימוגים הבוכיים שפרגנו לי ניקים רבים לאורך האשכול. איזה רחמים על הילד!!! מחמם את הלב!!
רק מקווה שלא תתקלו בעקשנות של ילד שלא זז ממנה חודשים שלמים ושבאמת הילדים יגדלו בריאים וחזקים ולא יגנבו מתוק מאחורי הגב
הצלחות!

 

[לוטוס]

מה זה נקרא מאיפה?
ימי הולדת לידות, מסיבות סיומים וכו.....
אבל למה לא לחלק פרס או הפתעה קטנה?
אצל הבן שלי היה מסיבת התחלת אותיות, והרבה ביקש לשלוח 8 חבילות חמצוצים
בתמימותי הרבה ספרתי את החמצוצים בחבילה וגיליתי שיש 4 כפול 8=32,
והם 36 ילדים אז קניתי 10 חבילות ושלחתי
למחרת הוא חוזר הביתה עם שקית ממתקים ובתוכה חבילת חמצוצים...
כמה צחקנו עלי התמימה...- חמצוץ לכל ילד?????

כן, מייד עם האימוג'י הבוכה הבנתי שלא הובנתי. אני נגד לגמרי לגמרי!
התכוונתי לשאול פיזית מאיפה. כי הילדים שלי וחבריהם פעמים רבות נכנסים וקונים שקית מלאה חמצוצים וכו'
אני נהנית בגנים שיש כללים ברורים ביום הולדת של 3 ילדות. חלק מחלקות ממתק וחלק פרס! והגננות מודיעות שמי שמביאה יותר ממה שאמרו לא מחלקים את זה!

 

[DvoraVidman]

אני מכירה משפחה כזו
שאפילו באירועים מביאים את הלחמניות אבן השחומות שלהן כי אימאלה מה הלחמניות של האולם מכילות
ואת הילד הקטן מפלח בשקית לכיס דברים לאחר כך שיהיה לו בבית..
אז בריא לגוף, זה אולי
לנפש- זה לא

אני מכירה אנשים (בוגרים) שמביאים לאולם את הלחמניות שלהם כי איכס מי יכול לאכול את הבצק הזה שעל השולחן....
ענין של הרגל וחוש הטעם מתעצב.
אבל באמת עם ילדים זה פחות עובד.

 

[מתכנתת:)]

בלת"ק
לדעתי השאלה אם למרוח שוקולד בלחם אמורה לנבוע משיקולים מושכלים (בריאות וכדו') ולא ממה יגידו עלי- מוזנח או לא.
כי אם משאר הבחינות סבבה לך למרוח שוקולד אז זה ממש הזנחה לא למרוח רק בשביל שלא יאמרו עלייך כאמא כך או אחרת...

 

[כוכב103]

אני מצפה מאיתנו כאמהות לפחות למזער נזקים בשליחת ממתקים
ולשלוח דברים קצת פחות מזיקים:
עוגה ביתית, במבה, ופלה ואפילו ביסלי
ולא חמצוצים מגעילים ודביקים, טופים (לא חבל על השיניים???) וגומי שבכלל לא מתעכל בגוף, נכנס שלם לבטן יחד עם טון צבע מאכל וסוכר...
באמת רחמים!!