לדעתי הנושא הוא כלל לא יוקרה אלא הזוגות לא בטוחים שהם עושים צעד נכון בחיים הן בפן הגשמי פחד
מי יודע אם אני ימצא עבודה (ולא מדבר על הייטק האשכול בכלל לא להיטקסטים
)מוסדות וכל זה
ועוד דבר שלדעתי זה המפריע בכי גדול לאנשים זה משהו שאנשים לא קולטים אבל זה בתת מודע שלהם בתור יהודים חרדים לימדו אותנו לעשות לא רק מה שנוח לנו אלא מה שצריך באמת לעשות..
ולכן כל זמן שנדבר במונחים של דירות גדולות מרחק מחיר וכו זה לא יפתור את הפתרון צריך שגם בפן הרוחני רבנים ראשי ישיבות וכו יעודדו ללכת לפריפריה לא רק ברמה האישית אלא גם להגיע לכנסים מקומים וכו שאנשים יתחילו להרגיש שזה מעבר לשיקול הכלכלי יש גם פן רוחני בזה שהולכים לבנות מקום תורה חדש
ומי יודע אם כל מצוקת הדיור זה לא ענין משמים שהיהדות לא תעצור בירושלים בני ברק וכו
וכ"א שגר בפריפריה יכול להעיד על שכנים מכרים לא דתיים שהתחילו להתקרב לאט לאט רק מלראות איך נראה יהודי אמיתי..
כמו שכתוב במצרים אם לא היו יורדים מעצמם היו צריכים לרדת עם שלשלאות של ברזל..
(אגב את הדברים האלו שמעתי מפי רב גדול שהלכתי לשאול אותו הם המגורים בפריפריה זה לא סוג של העדפה של נוחות גשמית על רוחנית..)
ההשפעה של הפריפריה היא עצומה. אתן דוגמא קולינרית שמראה על הכל:
אני נוסע המון לקברי צדיקים, שלשום למשל הייתי במירון וכו' (בזכות מכר ערבי יקר, גיליתי אגב קבר רבי שמעון בן גמליאל בלב כפר קנא העוין צמוד להר יונה, תמונות יפות אם זה מעניין).
עכשיו, עד לפני כמה שנים לא היה מה לאכול בדרך (ביסלי ובמבה בתחנות דלק זה לא אוכל)
היום יש לי מבחר של מסעדות, פלאפל ומאפיות לאורך כל הדרך בהלוך ובחזור. וזה לא בגלל הנופשים החרדים שבועיים בשנה, אלא בזכות האברכים היקרים שגרים שם בכל מקום.