דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

[אסתי3311]

אולי מפה תבוא ישועה.
תאומות בנות 4 וחצי. גמולות יום לחלוטין מגיל שנתיים וחצי. אבל לא בכיוון להתייבש בלילה, עדיין עם טיטול רטוב כמעט בקביעות.
ניסיתי כמה חודשים להוריד טיטול ולקחת לפני ובאמצע השינה, ניסיתי מבצעים ופרסים, ניסיתי גם חצי שנה של דממת אלחוט בנושא אולי זה יבוא מרצונם, אבל הם לא נראות בכלל בכיוון.
בכל הפרמטרים האחרים הם גדולות ובוגרות מגילם בהרבה, אבל פה משהו נתקע.
איך מסיימים את הסיפור הזה?

עד גיל 5 נקרא תקין.

אצל הבן שלי ניסיתי בגיל 4 ולא הלך.
לאחר חצי שנה ניסינו שוב. חברה המליצה לי לא לפנות אותו באמצע הלילה כלל לשירותים וגם כשמרטיב לתת לו להתעורר בעצמו ולהרגיש את שקרה, למרות חוסר הנעימות.
הוא היה מתעורר עד שעתיים מזמן ההרטבה וקולט.
אם אני לא טועה תוך שלושה ימים עד שבוע הוא היה יבש. לעומת זאת כשהייתי מפנה אותו באמצע הלילה היה קם רטוב, למרות הפינוי.
הענין הוא- העברת האחריות מהאמא לילד.
כן, גם בלילה.

 

[Ruty Kepler]

יש מצב שגם בכי הוא חלק מהלמידה וההתפתחות, זה לא עושה אותו פחות מרעיש

לא. בכי הוא סימן מצוקה.

 

[מירי סגל]

לא. בכי הוא סימן מצוקה.

אני יודעת, זאת הייתה דוגמה.
התכוונתי לומר שגם אם בכי יעיל מסיבות שונות (נניח, פיתוח הריאות אם תשאלי אנשים מבוגרים וחירשים)
הוא עדיין מעצבן מאד.
אני מבינה שהתכוונת לומר שהפספוסים הם לא עדות לחוסר בשלות אלא ללמידה בריאה.
על זה עניתי, שייתכן מאד, אבל מבחינתי עדיף (למי שעדיף לה) לנסות ללמד בשלב בו הם לא יהיו נחוצים והילד יקלוט את הקטע בלעדיהם.

 

[מולטיגרפיה]

@Ruty Kepler
אשמח מאוד אם תוכלי לפנות אלי באישי היות ואין לי גישה
מבטיחה לא להטריד...רק התייעצות קטנה
תודה!

 

[vigi]

בבקשה תעזרו לי לפני שאני משתגעת
בן שנתיים ו-7 כבר שבועיים בתהליך גמילה. ביום הראשון פספס חופשי והצליח פעם אחת לעשות בשירותים
ביום השני אמר לי כל פעם שצריך וב"ה לא היו הרבה פספוסים ומהיום השלישי ואילך- הילד לא אומר מתי הוא צריך, אני שואלת אותו מידי פעם ותמיד התשובה היא- אין לי. אבל הכי מרגיז זה שדקה אחרי ששאלתי אם יש לו והוא ענה שאין לו- הוא עושה במכנסיים!
אז פשוט התחלתי לקחת אותו באופן יזום , כל שעתיים בערך אני מודיעה לו שהולכים לשירותים. ובאמת ב"ה אין הרבה פספוסים.
אבל כעת אני רוצה להעביר אליו את האחריות, שיודיע לי כשיש לו וזה לא קורההה!! הילד תמיד אומר שאין לו ומפספס על הרצפה אם לא לקחתי אותו באופן יזום. אני כבר לא מסוגלת להמשיך! למה כ"כ קשה לגמול בנים, למההההה

דבר נוסף- הילד בכלל לא עשה בשירותים "גדולים" . כבר שבועיים בתהליך ועדין לא קרה פעם אחת שעשה בשירותים! אז איפה כן?? בתחתוניםם
איך להתקדם מכאן? אני על סף חירפון!
הוא מתחיל חיידר עוד שבוע וחצי ואני לא נושמת מהלחץ

 

[vigi]

בלת"ק כמעט מוחלט, לא קראתי את רוב התגובות, רק כמה עמודים ראשונים.
בגדול, הניסיון שלי צעיר מאד, רק שני ילדים.
אבל חייבת לציין את הדעה ההפוכה לשלך, רותי.
אני חושבת שהשיטה שהצגת קשה הרבה יותר מגמילה בגיל מאוחר. היא לא פותרת פספוסים, אלא מכפילה ומשלשת אותם. היא רק משכנעת הורים שהם לא נוראיים.
באופן אישי, התחלתי לגמול ממש מאוחר (אחד קרוב לשלוש, אחת אחרי גיל שלוש) הגמילה הסתיימה תוך יום וחצי לחלוטין. את השיטה הזו העברתי לחלק מהאחיות שלי שקיבלו את אותן תוצאות.
מבינה מאד הורים שרוצים לגמור עם הטיטול בגיל מוקדם, אבל למי שהטיטולים לא כל כך מפריעים לה, הייתי כן ממליצה לחכות עד שהילד יהיה בשל לחלוטין ולגמרי.
ובשל מבחינתי, זה לא לפספס שלושים פעמים ואז לקלוט, אלא פשוט להבין את זה מיד, כי הוא כבר בן אדם מבוגר.

כאמור, לא שוללת את השיטה שלך בכלל כי ברור לי שהיא מתאימה להמון אמהות, רק מציגה את הדעה הנגדית שהשאירה אותי עם תחושה מאד חיובית כלפי גמילה.
ואשרייך שאת חולקת מנסיונך עם אנשים אחרים.

יכולה לכתוב מה השיטה שלך?

 

[מירי סגל]

השיטה שלך?

לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה שיטה.
אני איסטניסטית ומאד לא אוהבת להתעסק עם פספוסים מרובים, הגם שהם חלק בריא מההתפתחות.
גם לא מספיק סומכת על עצמי שאצליח לשדר לילד שזה לא נורא, כשבתוכי אתעצבן מאד.
לכן אני מחכה עם הגמילה עד לשלב האחרון. כלומר חודשיים לפני גיל שלוש, או אפילו אחריו. הכי רחוק שאפשר מבחינת מוסד הלימודים. וכמובן, רצוי כשיש כמה ימי חופש. (אפילו ערב חג, חג ואיסרו)
בגיל שהילד מבין עניין, יודע להסתדר עם פרטי הלבוש שלו וגם מעריך את הצורך להיות בוגר.
יש חיסרון בכך שהילד כבר בוגר כל כך, כי הוא עלול לסרב לשינוי גדול כל כך בחייו.
אז אני דווקא כן בעד פרסים ודרבונים קטנים בהתחלה. (איגלו על כל פעם שעושים בשירותים, למשל)
הרעיון הוא שאני מאד לא רוצה להוריד את הביטחון בכשלונות, ולכן מתחילה רק כשאני בטוחה שיותר מאוחר מזה כבר אי אפשר.
הילדים שלי ושל שתי אחיותיי נגמלו לחלוטין תוך יומיים בלי פספוסים כמעט. אבל לא הפצתי את זה הלאה, אז בהחלט ייתכן שזה לא עובד תמיד.

 

[vigi]

לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה שיטה.
אני איסטניסטית ומאד לא אוהבת להתעסק עם פספוסים מרובים, הגם שהם חלק בריא מההתפתחות.
גם לא מספיק סומכת על עצמי שאצליח לשדר לילד שזה לא נורא, כשבתוכי אתעצבן מאד.
לכן אני מחכה עם הגמילה עד לשלב האחרון. כלומר חודשיים לפני גיל שלוש, או אפילו אחריו. הכי רחוק שאפשר מבחינת מוסד הלימודים. וכמובן, רצוי כשיש כמה ימי חופש. (אפילו ערב חג, חג ואיסרו)
בגיל שהילד מבין עניין, יודע להסתדר עם פרטי הלבוש שלו וגם מעריך את הצורך להיות בוגר.
יש חיסרון בכך שהילד כבר בוגר כל כך, כי הוא עלול לסרב לשינוי גדול כל כך בחייו.
אז אני דווקא כן בעד פרסים ודרבונים קטנים בהתחלה. (איגלו על כל פעם שהולכים לשירותים, למשל)
הרעיון הוא שאני מאד לא רוצה להוריד את הביטחון בכשלונות, ולכן מתחילה רק כשאני בטוחה שיותר מאוחר מזה כבר אי אפשר.
הילדים שלי ושל שתי אחיותיי נגמלו לחלוטין תוך יומיים בלי פספוסים כמעט. אבל לא הפצתי את זה הלאה, אז בהחלט ייתכן שזה לא עובד תמיד.

אני בישורת האחרונה לפני החיידר. אין יותר מאוחר מזה.
הילד הכי בוגר שאפשר. מתבטא כמו ילד בן 10. ועדיין מתעצל ללכת מעצמו לשירותים. עד שאני לא לוקחת אותו בעצמי הוא לא הולך.
יש עוד פרטים שעשית בשיטתך חוץ מלחכות לגיל מאוחר?

 

[אני1000]

הבן שלנו עוד חודש בן 3, מתחיל גן עירייה
כבר שבוע מייאש עבר עלינו, אפילו לא פעם אחת עשה בשירותים.... כל בערך רבע שעה לוקחים אותו עם איגלו וסיפורים והבטחות לפרסים, יושב כמה דקות... קם ואחרי כמה דקות מפספס בחוץ.... חייבת לומר שהכל בכייף ובלי לחץ והוא ילד חכם, אבל נראה לנו שהוא לא קולט בכלל את העניין.
מה לעשות?????

 

[מירי סגל]

ועדיין מתעצל ללכת מעצמו לשירותים

כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה

חודש

זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.

 

[סייבר]

כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה

זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.

אני גם באותה דעה - לחכות שהילד יבין את העניין, ירצה בזה מעצמו ויהיה בשל לתהליך - לא כי אני החלטתי שהוא בשל אלא כי הוא ביקש וראיתי שהוא מבין על מה הוא מדבר. גם גמלתי שתיים קרוב לגיל 3 ולא מחרטת על זה. לא מפריעים לי הטיטולים, גמלתי ב''ה יום ולילה ביחד.
את השניה פשוט קרוב לחודש וחצי הושבתי יום יום לפני האמבטיה בשירותים רק כדי "להרגיש" איך זה. בהתחלה היא לא עשתה בכלל, אחר כך היתה מבקשת שאוריד את המים למרות שלא עשתה כלום ואחר כך זה הגיע, כל יום לפני האמבטיה מורידים את הטיטול והולכין לשירותים. זה עבד מדהים, ב''ה. מה שמדבר אליה זה "לחלק" משהו לכולם, אז כל פעם שהיא הלכה לשירותים היא חילקה לכוולם סוכריה קטנטנה, והיא עשתה מזה עסק , בקיצור, פשוט זה מה שדיבר אליה ולכן כנראה זה תפס אותה והיה שווה לה להתאמץ בשביל זה.

 

[מירי סגל]

גמלתי ב''ה יום ולילה ביחד.

זה גם משהו שתלוי בילד, אני חושבת.
יש הרבה ילדים שאצלם זה הולך נפלא ביחד.
אני העדפתי לחכות עד השלב שבו הגוף שלהם זיהה לבד את מנגנון שנת הלילה, והטיטולים בבוקר היו יבשים לגמרי.
אחרי שבוע יבש כזה, הורדתי גם בלילות. (סביבות גיל ארבע, ארבע וחצי)

 

[סייבר]

ברור שזה תלוי בילד, בעומק השינה ובבשלות, אבל אני לא רואה שזה גרוע לנסות, בסה''כ הילד בתקופה הזו מרגיל את הגוף שלו לשים לב לעצמו יותר והוא מקיש מזה גם לילה. לא יצליח - לא נורא, אבל נראה לי חבל לא לנסות

 

[אני1000]

כל חצי שעה לקחתי לשירותים בהתחלה. השתדלתי להפוך את השירותים למקום כיפי, ישבתי על הרצפה קרוב וסיפרתי סיפורים. תגמלתי על יציאה בשירותים, ולא על עצם הישיבה עצמה.
אבל אני לא באמת יודעת לפתח שיטה, לכן לא פתחתי אשכול
רק רציתי לסייג שלא אצל כל הילדים גמילה מוקדמת עדיפה. ואם קשה לך עם פספוסים, ועם טיטולים את מסתדרת, ייתכן מאד שעדיף לחכות.
בכל מקרה

זה המון בשביל גמילה. יש סיכוי סביר מאד שעד אז הוא ייגמל.
וגם אם לא, לא נורא. לא בטוח שהוא יהיה היחיד שם.
הבת שלי התחילה גן עירייה עם טיטול, ואצלה הסחף החברתי תרם לדרבון.
כמובן, גם הוא לא תמיד עוזר נגד הפחד.

אפשר להתחיל גן עירייה עם טיטול???? או באמצע גמילה? מי יתיחס או יטפל בו בכלל במצב כזה?

 

[סייבר]

אני חושבת שהם מחויבים היום לקבל ילדים לא גמולים בגן ראשון, תבררי את זה

 

[vigi]

אני חושבת שהם מחויבים היום לקבל ילדים לא גמולים בגן ראשון, תבררי את זה

גם בחיידר? זו גננת ולא רבה

 

[פרפר]

נקודה חשובה שאצלי היא בלטה מאד: מהיום שהילדים שלי נפרדו מהחיתול, הם גדלו בבת אחת, שזה היה מדהים! החוויה הזו של עצמאות ושחרור נותנת לילד כל כך הרבה עוצמה, שהוא פתאום נותן קפיצת גדילה בתחומים נוספים. הוא מתחיל להתבטא יותר, להביע רעיונות, להעיז לעשות דברים ובפועל פשוט להפסיק להיות תינוק. במפגש עם ילדים אחרים בני גילו זה פשוט צועק. הוא נראה בוגר בהרבה למרות שבפועל הוא אפילו קטן יותר.

 

[דבורה2]

הבן שלי 2.5 החליט להיגמל ועושה אתזה נחמד העניין שממש לא חשבתי עכשיו אנחנו כל הזמן בנסיעות טיולים וכו ומיד אחכ הוא מתחיל שנה חדשה לא חשבתי שזה עיתוי טוב ורגוע.....
בעקרון חשבתי לזרום איתו וכשהוא רוצה לשים לו בבית אבל לצאת עכשיו לנסיעות עם גמילה לא מתאים לי....
מה אומרות?

 

[בימבה ג'וק]

אני חושבת שהם מחויבים היום לקבל ילדים לא גמולים בגן ראשון, תבררי את זה

ילדים שאינם גמולים בגן

מרבית הילדים בגיל 3 נמצאים בשלב התפתחותי של גמילה מחיתולים ושליטה בצרכים, אך לא כולם. עם החלת חוק חינוך חובה על ילדים בגיל 4-3, זכאים כל בני ה-3 ללמוד במערכת החינוך הקדם יסודי במשרד החינוך, גם אלו שטרם נגמלו מחיתולים. הדרכה בנושא וקיום תנאים מתאימים בגן מאפשרים לילד שטרם נגמל, תהליך גמילה תקין המשלים את התהליך שהוא עובר בבית ההורים. בדף זה תוכלו לקרוא על ההדרכה הניתנת לצוות הגן ולהורי הילדים שעדיין לא נגמלו מחיתולים, לקראת כניסת הילדים לגן וגם במהלך השנה.

 

[בימבה ג'וק]

מותר להוסיף עוד משהו?
למה לשים מכנסיים ותחתונים על הילד?
ברגע שמפספס זה נספג והילד לא מבין מה קרה.
בגמילת ילדי אני לא שמה כלום מלבד חולצה ארוכה ויש 0-1 פספוסים בכל התהליך.
ברגע שיש פספוס, הילד קלט את התוצאה, ופה נגמר הסיפור.
כבר כמה וכמה ילדים שנגמלו כך
אליפות