באתי לכתוב לך מה חשבתי
קודם כל זה שהוא לא מדבר זה באמת מקשה על ההבנה מה קרה, אבל יחד עם זה לפחות את תדברי איתו ותשקפי לו מה קורה.
(אתה רוצה להתנהג כמו גדול ואתה יודע אבל יש איזה משהו שמפריע לך ואני לא יודעת מה.
זה עצוב לי שאני לא יודעת מה מפריע לך ולמה אתה לא מסכים לעשות בשרותים ואני מנסה לחשוב איך אני יכולה לעזור לך. אני לא אתווכח איתך על לעשות בשרותים, אבל כשאתה צריך ואתה רוצה עזרה אני אשמח לעזור לך. אתה רוצה שאני אזכיר לך ללכת?)
שנית, החוסר סבלנות שלך הוא מובן לגמרי. זה גם מגעיל וגם מעצבן ואת לפני לידה אז הכל הרבה יותר... יש לך אפשרות להרפות ממך לגמרי את הנושא? שכשהוא מגיע לומר לך שהוא מלוכלך לא את תעזרי לו להתנקות ותחליפי לו בגדים אלא בעלך / אחת הבנות הגדולות? זה יעזור לך לבוא לרגיעה בנושא...
וכמובן להמשיך לתת לו את האחריות. מה שלא מפריע לו (ולא מסוכן) לא מפריע לך. זה הגוף שלו בסה"כ..
אישית לא הייתי מביאה מתנה על זה, אבל אחרי שעשית את זה כמובן שלא הייתי לוקחת רק מדגישה לו שוב, מי שעושה בשרותים סימן שהוא גדול, והמשאית הזו כ"כ מיוחדת שרק ילדים גדולים יכולים לקבל את זה.