אשמח אם אנשים שחיתנו ילדים בציבור הליטאי יכתבו
כמה נתנו לכל ילד, באיזה אופן, והאם אכן שלמו את כל ההתחייבות.
ההורים שלי לא התחייבו. ואין לי ולבעלי דירה.
אנחנו חיים בשכירות באושר ובשמחה.
אנחנו שלוש בנות אחת אחרי השניה (יש עוד כמה אחרי הבנים). לשתי האחיות שלי יש דירות (ולא מההורים שלי).
ואני זוכרת שאבא שלי סיפר לבעלי על השדכנים שצחקו עליו שהוא רוצה חתן תלמיד חכם בלי 'לשלם', והנה הם לא צדקו.
ב"ה בעלי אברך תלמיד חכם ואוהב ללמוד (וכמוהו שתי הגיסים אברכים יראי שמיים ב"ה), וכל מי שאומר שמי שלא ייתן לא יקבל בחור טוב, למה? כי הוא למד בישיבה מעולה, שהיא לא
השפיץ של עולם הישיבות?
מתי אנשים יבינו שלא חייבים לעשות משהו רק כי ככה מקובל? ושאת השידוך ה' קבע 40 יום לפני, ולא לפי הסכום שאנישם ייתנו או לא? ומי שנותן רק בשביל 'להיות כמו כולם' יתכבד להיות בחובות כמו כולם...
ואני לא נגד לעזור לילדים, ממש לא! אני רק חושבת שמי שיש לו ייתן (כמובן גם לבנים שלו, לא רק לבנות) ומי שאין לו? ה' הוא אבא של הילדים שלך ממש כמוך, והוא ייתן להם.
סליחה אם אני נשמעת קצת תקיפה, כואב לי לשמוע מחברותי, נשים חכמות "אין ברירה" "חייבים לתת" יום אחרי שסיפרו לי כמה המינוס שלהם בבנק גדל. אם אין לכם אל תתנו, ה' ייתן להם ישירות בלעדיכם.