הנושאים החמים
הנושאים החמים
עו"ד נתן רוזנבלט
משתמש מקצוען
בס"ד
פרסומי ניסא
לפני שבע שנים יצא משרד השיכון במסע פרסום אגרסיבי בציבור הכללי, מודעות בכל צומת קראו לציבור הצעירים לרכוש דירה בשכונה המתוכננת "נווה שמיר", בפרסומות פורטו כל היתרונות של גן העדן העתידי, כולל קירבה לירושלים והמרכז. הכל היה שם במודעות, מלבד דבר אחד:
בשום מודעה לא פורט באיזה עיר נמצאת השכונה הנפלאה הזו.
בתקשורת פורסם אז תחקיר בשם "שכונה בהסוואה", בו תאר העיתונאי עקיבא וייס, איך יצא בעקבות הפרסומות לחפש אחר השכונה המובטחת, וכמה קשה היה לגלות את העובדה הפשוטה שהשכונה לא נמצאת בוואדי ערה או בעוטף עזה, אלא בעיר המרכזית בית שמש.
אז למה התאמצו כל כך להסתיר את העיר? התשובה ברורה: מדינת ישראל מימנה בעשרות מיליונים מסע תעמולה שמטרתו להכריז: כאן לא יהיה בית שמש, כשהכוונה היא שכאן לא יהיו חרדים.
באותה כתבה הוא ראיין גם אותי, הסברתי שם כי מדובר באחיזת עיניים וצפיתי כי בסופו של דבר, השכונה תהיה חרדית ברובה, מהסיבה הפשוטה שלחרדים אין לאן ללכת.
אמנם, ראש העיר החרדי דאז הוכרח לתת יד למהלך הזה (הוא הסביר לי בשיחות פרטיות מי ולמה, אבל זה לא לפרסום). משום שבאותה תקופה עדיין האמינו כי העיר חריש (זה החריש היחיד להיום, אני מבטיח. בין מאות האנשים שהגיבו על הטור שבוע שעבר היו כאלו שטענו שאני אובססיבי לעיר הזו, תביאו לי עיר אחרת במרכז במחירים כאלו ואחליף את האובססיביות) תהיה חרדית. היה בכך היגיון מסוים, גם אם מצמרר: קחו עשרים אלף דירות בחריש ותשחררו את רמה ה' בבית שמש ואת כל המקומות המעורבים. בסוף גם גנבו מאיתנו את הסחורה וגם דורשים מאתנו את התשלום בעבורה.
רעות שבעה נפשי
המציאות כמובן הייתה כפי שצפינו: בעקבות פעילות ועד הדיור החרדי נרשמו אלפים וזכו כאלף בהגרלות, הקבלנים החילונים נבהלו לגלות כי כנסי הרוכשים שלהם נראים כמו כינוסים של "דירשו" והכיוון היה ברור.
כאן הראתה לנו המדינה בדיוק מה הם חושבים עלינו: משרד השיכון (בשליטת כחלון, גם הטובים שבהם לא אוהבים אותנו יותר מידי) פרסם, כי כל זוכה יוכל להמיר את זכייתו בדירה ברמה ד'. זה המקום היחיד בארץ – וכנראה גם בעולם – בו נעשה טרנספר כזה כלפי יהודים. העירייה הפעילה מטה מושקע עם מוקדניות שהפעילו לחצים אדירים על כל חרדי שיחליף את זכייתו.
אך ברוך השם, פרסומים במימון של יהודים טובים הביאו את הציבור להבין כי עדיף להישאר עם הזכייה של רמה ה'. ואכן, העירייה פרסמה את הצלחת המבצע: כמעט מאה משפחות (אוי כמה הם מתחרטים) הסכימו לעבור לד'. הם שכחו רק להוסיף כי 700 אחרים סרבו לעשות זאת...
וה700 הללו, קיבלו ומקבלים את דירותיהם, והם צריכים ויצטרכו המון בתי כנסת ומוסדות חינוך. אך כאן מגיע השלב השלישי של הרדיפה: העירייה הודיעה באופן רשמי ובראיונות פומביים, כי לא יינתן מאומה לציבור החרדי, על מנת להרחיק את החרדים מהשכונה. טוב, לא נתרגם את זה לגרמנית.
תיכון בית תפילתי
החרדים, כמו סביהם באשכנז ובספרד, לא הרימו ידיים – תרתי משמע. מצד אחד, לא נהגו בשום אלימות, אפילו יריקה אחת לא הייתה. למרות שהם חטפו וחוטפים אלימות נוראה ביותר משכניהם ובחסות שלטון החוק (שוטר שמתגורר בשכונה הוא מראשי האלימים, פיזית). ומצד שני, המשיכו להפיץ את האור, עוד ועוד בתי כנסת נפתחו, בדירות שכורות ובעלויות אדירות. וזאת משום שבית הכנסת הענק שנבנה בכניסה לשכונה, ניתן ע"י העירייה לקבוצה דלת חברים, העיקר שאינם חרדים. על מנת לעקוף את החוק והנוהל, ניתן להם לפלוש למבנה ללא הקצאה מסודרת, תוך שצמרת העירייה מגיעה לחגיגות במקום.
חומות מגדליי
לפני כשנה הזמינה אותי ראשת העיר ללשכתה, ובמשך שעה שלימה ניסתה לשכנע כי החרדים יעברו למקום אחר. ככה פשוט וברור.
לשיבחה ייאמר כי פיה וליבה שווים, היא אומרת שהיא לא רוצה חרדים וגם עושה הכל כדי שיילכו. לטענתה, ילדיה וילדי בני גילה מתחתנים ואינם יכולים לרכוש בעיר דירה, משום שאינם מעוניינים לגור ליד חרדים.
הסברתי לה כי גם לי ולחבריי יש ילדים שהתחתנו בבית שמש, וגם הם רוצים לגור בעיר הולדתם. אלא שלנו – בניגוד אליהם – אין לאן ללכת. כשאני יושב עם דהרי (הסרוג של קרית גת) או קשת (הסרוג של העיר שהבטחתי לא להזכירה כאן) או סרוגים וחילונים אחרים, הם אומרים או מרמזים: "יש לכם את כל בית שמש, תישארו שם" אז נשארנו. אלעד נגמרה קריית גת טרם החלה, והתנחלויות והר יונה ועפולה לא נחשב שנותנים לנו, אנחנו אלה שעושים להם טובה ומגינים עליהם מהערבים. בקיצור המדינה לא נותנת לנו לאן ללכת, אז אנחנו כאן.
אגב, להם יש עדיין את רוב העיר. כולל כל חלקי הוותיקה ותכניות פינוי בינוי ענקיות שמקודמות בה, וכולל רמות נוספות, בית שמש היא בלתי מוגבלת כמעט ויש בה מקום לכווולם.
מלבד זאת, אנו מעולם לא ביקשנו שאחרים לא יגורו במקומות שלנו. כל אחד מהתושבים הדתיים או החילוניים של רמה ה' (ובכל רמה) הוא אורח כבוד בכל בית כנסת חרדי בו רק יחפוץ להיכנס. כל יהודי רצוי בכל מקום. אם אנשים החליטו שאינם מוכנים להתגורר בשכונה שיש בה גם חרדים – זו לא סיבה שאנחנו נתנצל ונחזור לגור בחניונים תת קרקעיים.
נקבצו עליי
בראותם כי כלום לא עוזר נגד הציבור החרדי, החליטו ללכת למהלך רביעי שמתרחש ממש בימים אלו:
בעוד עם ישראל כולו שרוי במצב מלחמה ומחפשים את המאחד בינינו כנגד האויב, יש בעיריית בית שמש מי שחושב/ת שזו הזדמנות לפתור את "בעיית" החרדים ברמה ה' לאחר שכל הניסיונות הקודמים כשלו.
העירייה פרסמה מודעה קטנטנה במינימום שהחוק מחייב, בה מסופר כי היא שוקלת להקצות 3.5 דונם לעמותה פלונית, וכי המועד האחרון להגשת התנגדויות הוא בכ"ג כסליו, זהו. מודעות מסוג זה מפרסמות כל העיריות כל הזמן. איש לא היה אמור לשים לב לכך, והכל היה אמור לעבור בשלום.
אילו התכנית הזו הייתה מצליחה, היינו מתעוררים השבוע למציאות חדשה לחלוטין. המוסד הזה הוא אולפנה של בנות לא חרדיות. 3.5 דונם זה חצי רחוב, והעירייה הייתה מרוויחה מכל הצדדים: גם עניין חינוכי שיגרום לחרדים בעיה. וגם ובעיקר: לראש העיר הבא, שכנראה יהיה חרדי, לא יהיו כבר שטחים לחלק לציבור החרדי והם יישארו בדירות עד שיבינו את הרמז.
אבל שומר ישראל דאג שכמה אברכים צדיקים מהשכונה שמו ליבם למודעה, הבינו את האיום והמהלך המתוחכם ונכנסו לפעולה. כבר בשבוע שעבר נערכה אסיפה, הוקם וועד לטפל בעניין על מנת להגיש התנגדות מסודרת.
באסיפה הסברתי לציבור, כי כמו בפרשת השבוע יש להתכונן בדורון תפילה ומלחמה. כעו"ד אעשה בלי נדר ככל יכולתי בעניין, כולל – אם יורוני הרבנים שליט"א - עתירה לביהמ"ש כנגד המחטף הבלתי חוקי בתקופת בחירות ומלחמה.
חשוף זרוע קדשיך
אך היכולת של עו"ד היא מאוד מוגבלת. השופטים הם גם בני אדם ואזרחי המדינה, והם עשויים להיות מושפעים מהרוח האנטי חרדית הנושבת ברחוב. כל מי שחי את הרחוב הלא חרדי יודע על מה אני מדבר: רוח שקטה מתחת השולחן, העומדת להפוך לרוח סערה ביום שאחרי המלחמה. ההסתה כלפי הציבור החרדי עומדת לעלות למפלסים שטרם היכרנו, וזה עלול להשפיע על ביהמ"ש שגם ככה לא בדיוק בצד שלנו.
אך הדרך העיקרית להיאבק בכך, היא בתפילה וריבוי אור. בעניין חנוכה ידועים דברי הגמרא כי נר אחד חזק יותר מטונות של פשתן ריק ונבוב.
עוד משפחה ועוד משפחה, עוד שטיבל ועוד חיידר, עד שגם אחרוני המסיתים יבינו כי עתיד השכונה הוכרע כבר מזמן, וכי אנחנו לא הולכים לשום מקום. אם הם רוצים להתגורר לצד הציבור החרדי נשמח מאוד להיות שכנים נפלאים.
רבת את ריבם ברמה ה'
פרסומי ניסא
לפני שבע שנים יצא משרד השיכון במסע פרסום אגרסיבי בציבור הכללי, מודעות בכל צומת קראו לציבור הצעירים לרכוש דירה בשכונה המתוכננת "נווה שמיר", בפרסומות פורטו כל היתרונות של גן העדן העתידי, כולל קירבה לירושלים והמרכז. הכל היה שם במודעות, מלבד דבר אחד:
בשום מודעה לא פורט באיזה עיר נמצאת השכונה הנפלאה הזו.
בתקשורת פורסם אז תחקיר בשם "שכונה בהסוואה", בו תאר העיתונאי עקיבא וייס, איך יצא בעקבות הפרסומות לחפש אחר השכונה המובטחת, וכמה קשה היה לגלות את העובדה הפשוטה שהשכונה לא נמצאת בוואדי ערה או בעוטף עזה, אלא בעיר המרכזית בית שמש.
אז למה התאמצו כל כך להסתיר את העיר? התשובה ברורה: מדינת ישראל מימנה בעשרות מיליונים מסע תעמולה שמטרתו להכריז: כאן לא יהיה בית שמש, כשהכוונה היא שכאן לא יהיו חרדים.
באותה כתבה הוא ראיין גם אותי, הסברתי שם כי מדובר באחיזת עיניים וצפיתי כי בסופו של דבר, השכונה תהיה חרדית ברובה, מהסיבה הפשוטה שלחרדים אין לאן ללכת.
אמנם, ראש העיר החרדי דאז הוכרח לתת יד למהלך הזה (הוא הסביר לי בשיחות פרטיות מי ולמה, אבל זה לא לפרסום). משום שבאותה תקופה עדיין האמינו כי העיר חריש (זה החריש היחיד להיום, אני מבטיח. בין מאות האנשים שהגיבו על הטור שבוע שעבר היו כאלו שטענו שאני אובססיבי לעיר הזו, תביאו לי עיר אחרת במרכז במחירים כאלו ואחליף את האובססיביות) תהיה חרדית. היה בכך היגיון מסוים, גם אם מצמרר: קחו עשרים אלף דירות בחריש ותשחררו את רמה ה' בבית שמש ואת כל המקומות המעורבים. בסוף גם גנבו מאיתנו את הסחורה וגם דורשים מאתנו את התשלום בעבורה.
רעות שבעה נפשי
המציאות כמובן הייתה כפי שצפינו: בעקבות פעילות ועד הדיור החרדי נרשמו אלפים וזכו כאלף בהגרלות, הקבלנים החילונים נבהלו לגלות כי כנסי הרוכשים שלהם נראים כמו כינוסים של "דירשו" והכיוון היה ברור.
כאן הראתה לנו המדינה בדיוק מה הם חושבים עלינו: משרד השיכון (בשליטת כחלון, גם הטובים שבהם לא אוהבים אותנו יותר מידי) פרסם, כי כל זוכה יוכל להמיר את זכייתו בדירה ברמה ד'. זה המקום היחיד בארץ – וכנראה גם בעולם – בו נעשה טרנספר כזה כלפי יהודים. העירייה הפעילה מטה מושקע עם מוקדניות שהפעילו לחצים אדירים על כל חרדי שיחליף את זכייתו.
אך ברוך השם, פרסומים במימון של יהודים טובים הביאו את הציבור להבין כי עדיף להישאר עם הזכייה של רמה ה'. ואכן, העירייה פרסמה את הצלחת המבצע: כמעט מאה משפחות (אוי כמה הם מתחרטים) הסכימו לעבור לד'. הם שכחו רק להוסיף כי 700 אחרים סרבו לעשות זאת...
וה700 הללו, קיבלו ומקבלים את דירותיהם, והם צריכים ויצטרכו המון בתי כנסת ומוסדות חינוך. אך כאן מגיע השלב השלישי של הרדיפה: העירייה הודיעה באופן רשמי ובראיונות פומביים, כי לא יינתן מאומה לציבור החרדי, על מנת להרחיק את החרדים מהשכונה. טוב, לא נתרגם את זה לגרמנית.
תיכון בית תפילתי
החרדים, כמו סביהם באשכנז ובספרד, לא הרימו ידיים – תרתי משמע. מצד אחד, לא נהגו בשום אלימות, אפילו יריקה אחת לא הייתה. למרות שהם חטפו וחוטפים אלימות נוראה ביותר משכניהם ובחסות שלטון החוק (שוטר שמתגורר בשכונה הוא מראשי האלימים, פיזית). ומצד שני, המשיכו להפיץ את האור, עוד ועוד בתי כנסת נפתחו, בדירות שכורות ובעלויות אדירות. וזאת משום שבית הכנסת הענק שנבנה בכניסה לשכונה, ניתן ע"י העירייה לקבוצה דלת חברים, העיקר שאינם חרדים. על מנת לעקוף את החוק והנוהל, ניתן להם לפלוש למבנה ללא הקצאה מסודרת, תוך שצמרת העירייה מגיעה לחגיגות במקום.
חומות מגדליי
לפני כשנה הזמינה אותי ראשת העיר ללשכתה, ובמשך שעה שלימה ניסתה לשכנע כי החרדים יעברו למקום אחר. ככה פשוט וברור.
לשיבחה ייאמר כי פיה וליבה שווים, היא אומרת שהיא לא רוצה חרדים וגם עושה הכל כדי שיילכו. לטענתה, ילדיה וילדי בני גילה מתחתנים ואינם יכולים לרכוש בעיר דירה, משום שאינם מעוניינים לגור ליד חרדים.
הסברתי לה כי גם לי ולחבריי יש ילדים שהתחתנו בבית שמש, וגם הם רוצים לגור בעיר הולדתם. אלא שלנו – בניגוד אליהם – אין לאן ללכת. כשאני יושב עם דהרי (הסרוג של קרית גת) או קשת (הסרוג של העיר שהבטחתי לא להזכירה כאן) או סרוגים וחילונים אחרים, הם אומרים או מרמזים: "יש לכם את כל בית שמש, תישארו שם" אז נשארנו. אלעד נגמרה קריית גת טרם החלה, והתנחלויות והר יונה ועפולה לא נחשב שנותנים לנו, אנחנו אלה שעושים להם טובה ומגינים עליהם מהערבים. בקיצור המדינה לא נותנת לנו לאן ללכת, אז אנחנו כאן.
אגב, להם יש עדיין את רוב העיר. כולל כל חלקי הוותיקה ותכניות פינוי בינוי ענקיות שמקודמות בה, וכולל רמות נוספות, בית שמש היא בלתי מוגבלת כמעט ויש בה מקום לכווולם.
מלבד זאת, אנו מעולם לא ביקשנו שאחרים לא יגורו במקומות שלנו. כל אחד מהתושבים הדתיים או החילוניים של רמה ה' (ובכל רמה) הוא אורח כבוד בכל בית כנסת חרדי בו רק יחפוץ להיכנס. כל יהודי רצוי בכל מקום. אם אנשים החליטו שאינם מוכנים להתגורר בשכונה שיש בה גם חרדים – זו לא סיבה שאנחנו נתנצל ונחזור לגור בחניונים תת קרקעיים.
נקבצו עליי
בראותם כי כלום לא עוזר נגד הציבור החרדי, החליטו ללכת למהלך רביעי שמתרחש ממש בימים אלו:
בעוד עם ישראל כולו שרוי במצב מלחמה ומחפשים את המאחד בינינו כנגד האויב, יש בעיריית בית שמש מי שחושב/ת שזו הזדמנות לפתור את "בעיית" החרדים ברמה ה' לאחר שכל הניסיונות הקודמים כשלו.
העירייה פרסמה מודעה קטנטנה במינימום שהחוק מחייב, בה מסופר כי היא שוקלת להקצות 3.5 דונם לעמותה פלונית, וכי המועד האחרון להגשת התנגדויות הוא בכ"ג כסליו, זהו. מודעות מסוג זה מפרסמות כל העיריות כל הזמן. איש לא היה אמור לשים לב לכך, והכל היה אמור לעבור בשלום.
אילו התכנית הזו הייתה מצליחה, היינו מתעוררים השבוע למציאות חדשה לחלוטין. המוסד הזה הוא אולפנה של בנות לא חרדיות. 3.5 דונם זה חצי רחוב, והעירייה הייתה מרוויחה מכל הצדדים: גם עניין חינוכי שיגרום לחרדים בעיה. וגם ובעיקר: לראש העיר הבא, שכנראה יהיה חרדי, לא יהיו כבר שטחים לחלק לציבור החרדי והם יישארו בדירות עד שיבינו את הרמז.
אבל שומר ישראל דאג שכמה אברכים צדיקים מהשכונה שמו ליבם למודעה, הבינו את האיום והמהלך המתוחכם ונכנסו לפעולה. כבר בשבוע שעבר נערכה אסיפה, הוקם וועד לטפל בעניין על מנת להגיש התנגדות מסודרת.
באסיפה הסברתי לציבור, כי כמו בפרשת השבוע יש להתכונן בדורון תפילה ומלחמה. כעו"ד אעשה בלי נדר ככל יכולתי בעניין, כולל – אם יורוני הרבנים שליט"א - עתירה לביהמ"ש כנגד המחטף הבלתי חוקי בתקופת בחירות ומלחמה.
חשוף זרוע קדשיך
אך היכולת של עו"ד היא מאוד מוגבלת. השופטים הם גם בני אדם ואזרחי המדינה, והם עשויים להיות מושפעים מהרוח האנטי חרדית הנושבת ברחוב. כל מי שחי את הרחוב הלא חרדי יודע על מה אני מדבר: רוח שקטה מתחת השולחן, העומדת להפוך לרוח סערה ביום שאחרי המלחמה. ההסתה כלפי הציבור החרדי עומדת לעלות למפלסים שטרם היכרנו, וזה עלול להשפיע על ביהמ"ש שגם ככה לא בדיוק בצד שלנו.
אך הדרך העיקרית להיאבק בכך, היא בתפילה וריבוי אור. בעניין חנוכה ידועים דברי הגמרא כי נר אחד חזק יותר מטונות של פשתן ריק ונבוב.
עוד משפחה ועוד משפחה, עוד שטיבל ועוד חיידר, עד שגם אחרוני המסיתים יבינו כי עתיד השכונה הוכרע כבר מזמן, וכי אנחנו לא הולכים לשום מקום. אם הם רוצים להתגורר לצד הציבור החרדי נשמח מאוד להיות שכנים נפלאים.
