דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

מצב
הנושא נעול.

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
דבר אחד ברור לי,
גם אם היא תכתוב עכשיו ספר בלי שום עלילה, רק תיאור של איך המשיכו חייהם של הגיבורים. כולם יקראו את זה בשקיקה (גם אם יהיו על זה ביקורות - צודקות).
זה בעצם מה שחלק מהמגיבים כאן כתבו. למה לא סיפרו את זה ולמה לא דיברו על ההוא וההוא וכו'.
נוצר כאן עולם - שאנחנו רק רוצים לקבל ממנו עוד..
הלוואי!!!
 

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
אגב, בקשר לדמות של טורנאל:
לא מחייב שהוא יודע ממש לקרוא מחשבות.
יש אנשים רגישים מאוד לזולתם, ולכן מצליחים לקרוא שפת גוף והבעות, גם אם בצורה לא מודעת. העלילה מתרגמת את העניין לקריאת מחשבות.
אנשים מתקשרים 93% דרך שפת גוף, ורק 7% דרך שימוש במילים ממשיות.
אם תשימו לב בחיים, הרבה פעמים האנשים החריגים כביכול, ניחנו ביכולות רגשיות מפותחות.
אולי זה נשמע סתם קשקוש, אבל זו התיאוריה המופרעת שלי

ובקשר לטעות שלו עם אליצור:
טורנאל לא יודע לנבא עתידות. בזמן שהם סיכמו עם אליצור, הוא באמת רצה לעזור. אחר כך יכלו לקרות אלף דברים אחרים שהזיזו אותו מההחלטה.
זה הגיוני חוץ מהחלק שבו הוא מצליח לנחש שהמלך חושב על ישבב הבבלי.
מה גם שהוא כן טעה עם צוריאל, צוריאל לא שינה את דעתו פתאום, עובדה שהצליחו לשבור את הסולמות שיורדים מהמרפסת
 
נערך לאחרונה ב:

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זה הגיוני חוץ מהחלק שבו הוא מצליח לנחש שהמלך חושב על ישבב הבבלי.
מה גם שהוא כן טעה עם אליצור, אליצור לא שינה את דעתו פתאום, עובדה שהצליחו לשבור את הסולמות שיורדים מהמרפסת
אליצור זה נראה כאילו זה חלק מהתפקיד שלו לדווח ולכן הוא לא היה צריך לחשוב על זה.... והוא באמת רצה לעזור להם להגיע לגג...

מעניין מה היה התפקיד של החרש אילם בסיפור... היה נראה שיש לו תפקיד, אבל לא פורט בהמשך....
 

-חיה-

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
שימו לב להבדל משמעותי בין יוזבד לפדהאל:
באופן כללי יוזבד מסתיים בהפי אנד, כי יוזבד גיבור הספר עומד בפיתוי ומוותר על המלוכה, כמו גם שובו של מיכאל, אבל בסופו של דבר היה גם את מותו של יקוואל שגרם להפי אנד להתקלקל קצת. ומיה קיבלה ביקורות שיכולות למלא יותר מ16 עמודים בפרוג.
התוצאה היא ההפי אנד המושלם של פדהאל: יוסף מת, פאר ויתר על חלקו וכוזר אוחדה, הבוגדים נתלו ואפילו הנסיך הקטן שרד ובגיל חודש ושלושה שבועות הפך לנסיך שלמה.
יכול להיות שאם לא היו כל כך הרבה תלונות על מותו של יקוואל, הסוף היה שונה, יש לי תחושה שמיה היתה 'ממיתה' את הנסיך הקטנטן או שלחלופין גיבור הספר- פדהאל לא היה שורד את הנפילה ומת לאחר שוידא את מותו של יוסף.
מעניין אם ומתי מיה קינן תתרץ את כל הקושיות...
 

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
חור מבחינתי
הדרכים לאלקן פתוחות וניתן לעבור את הגבול ממש בקלות
ואלקן קרובה כ"כ לגבול?
לא נראה בכל הספר מגדלי שמירה בגבולות היתרי יציאה או כניסה
וכן לכוזר האחת
כל הרוצה עובר
בהחלט מוזר. הכפר של מהללאל רחוק 2 ימי רכיבה מהעיר בה הוא שהה, אבל לאלקן ניתן להגיע תוך יום?
 

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
אני בכל אופן הייתי נותנת למיה עוד קצת זמן אחרי שהיא הוציאה את הספר ויכולה לנשום, לכתוב מהדורה שניה ומחודשת שבה כל הפרטים גלויים וידועים.
הכי מטריד אותי כרגע זה מה שקרה בארמון בזמן החטיפה. איסתרק מדגיש את אהבת האב שהוא חש הרבה פעמים, אז מה עם אהבת אם? מה קרה עם הלה ושאר הנכבדים שם בארמון? חוץ מזה שהלחץ גרם לה ללדת מוקדם היה עוד הרבה מתח, דרמה וחוסר מעש שלא היינו שותפים להם...
 

קשתות

משתמש פעיל
אני בכל אופן הייתי נותנת למיה עוד קצת זמן אחרי שהיא הוציאה את הספר ויכולה לנשום, לכתוב מהדורה שניה ומחודשת שבה כל הפרטים גלויים וידועים.
הכי מטריד אותי כרגע זה מה שקרה בארמון בזמן החטיפה. איסתרק מדגיש את אהבת האב שהוא חש הרבה פעמים, אז מה עם אהבת אם? מה קרה עם הלה ושאר הנכבדים שם בארמון? חוץ מזה שהלחץ גרם לה ללדת מוקדם היה עוד הרבה מתח, דרמה וחוסר מעש שלא היינו שותפים להם...
נאיתן נשלח אליהם עם ראנור ואביהוד - עמ' 653 להודיע על תוכנית החטיפה. הם הגיעו, כנראה, אחריה, אבל יכלו להעיד שהמלך ברחוב ואולי יוצא למרדף.
בעמ' 695 אומר אלרון לשלוואן "נשלחו רצים ויוני דואר לכל המוצבים והמחסומים בדרך לאלקן, וגם פלוגות שלמות של חיילים יצאו לדרך"
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ספר מעולה, אהבתי אותו ואם לא קראתם לכו לקרוא, יהיה כיף!

וכמה מילים שלי על הספר:
היו לי מפדהאל המון ציפיות (כמו לכולם בערך;)) ולכן במהלך הקריאה הרגשתי שמיה מנסה לתמרן בין מענה על ציפיות הקוראים לבין היצירתיות שלה, אתם חושבים שהיא הצליחה? אני חושבת שהיא עמדה במבחן:)
בגלל הציפיות שלי, כבר מתחילת הקריאה חילקתי אוטומטית את הספר לחלקים.
חלק ראשון:
איסתרק- להראות שהוא לא עייף אלא מלא מרץ נעורים שמתגנב מחוץ לארמון ומפשר תגרות רחוב בכישוריו המופלאים.
מהללאל- להחזיר לנו את הגיבור שלא מפחד מכלום, שנאמן עד כלות ונלחם בשביל האחר גם במחיר חייו (וכמובן להגשים את הציפיות שלנו שהוא יעסוק בחינוך).
יוזבד- להפוך את הדמות מאנמית פחדנית שכל אחד קובע את מסלול חייו ומה שנשאר לו זה להנהן בהסכמה, לדמות ערכית ועומדת על שלה (והכי אהבתי שאפילו מיה עצמה אומרת מפיו של שאול שיוזבד היה יהיר מידי לפני שנתיים)
דיזר- האיש שאחראי על האקשן וכמובן זה שמיה בחרה בו להתנקש באיסתרק בספר הזה, שהרי זה חובה בכל ספרי הסדרה.
פאר ופולס- גזרת יוסף דיאלידאן שחייב להשאיר אותו בעניינים. (ואיפה הקטעים האלה שיוסף מתעצבן על XXXX ונהמה מתגלגלת בגרונו וכל הנוכחים חושבים שזה כחכוח מנומס??).
וכמובן איך לא, פדהאל- הדמות שצריכה להופיע משום מקום לעשות מסע כל שהוא עם עצמה.

חלק שני:
פיתול העלילה שבמהלכו כל הדמויות נאלצות להיפגש, מכירות אחת את השנייה ובונות אמון ביניהם, פדהאל שהוא אמור להיות הגיבור בונה את עצמו, מחפש משמעות לעצמו.

החלק האחרון:
החלק שבו הגיבור ששמו מוטבע על הכריכה, עושה מעשה הרואי. בנוסף גם צריך להחליט אם כוזר הולכת לאבדון, מתפרקת וכשכל הקוראים יאמרו ידענו שהיא לא תשרוד לנצח, אנחנו לא תמימים,
או שהיא מתאחדת וכל הקוראים יאמרו ידענו שמיה לא תוכל לגמור את הכוזרים, היא מידי אוהבת אותם.
והכי חשוב!
שלוואן שיכול לחזור לתפקידו הישן (לצד מהללאל, הם גרו באותו כפר איזה שנה ורבע... ;) ) עוד לא מינו אותו לאביר? בטח יקראו לו המחנך או משהו כזה...
אלרון שמעבד שמכיר את כל הפוליטיקות הקטנות, הופך בעצמו לחלק מזה.. (אביר מושל אלקן.... מי חלם על הפי אנד כזה עבורו?? )
 

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
נאיתן נשלח אליהם עם ראנור ואביהוד - עמ' 653 להודיע על תוכנית החטיפה. הם הגיעו, כנראה, אחריה, אבל יכלו להעיד שהמלך ברחוב ואולי יוצא למרדף.
בעמ' 695 אומר אלרון לשלוואן "נשלחו רצים ויוני דואר לכל המוצבים והמחסומים בדרך לאלקן, וגם פלוגות שלמות של חיילים יצאו לדרך"
ובכל זאת הייתי שמחה עם הייתה סקירה מתוך הארמון
 

מסוקרנ/ת

משתמש צעיר
אולי כולם היו עסוקים עם הלה ולא שמו לב למחליפת המצעים שחטפה אותו בתוך סל נצרים גדול...
נראה שהיא ילדה הרבה אחרי החטיפה. לפי הסדר המתואר בספר, קודם היתה החטיפה, אחר כך המהומות ורק הרבה אחרי נדלקו המדורות...
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
נראה שהיא ילדה הרבה אחרי החטיפה. לפי הסדר המתואר בספר, קודם היתה החטיפה, אחר כך המהומות ורק הרבה אחרי נדלקו המדורות...
אאאההםםםםםם
השאלה כמה זמן קודם היא העסיקה את הצוות סביבה.....

הכל היה בלילה... כך שהכל יכול להיות.....
 

GBSA

משתמש סופר מקצוען
אאאההםםםםםם
השאלה כמה זמן קודם היא העסיקה את הצוות סביבה.....

הכל היה בלילה... כך שהכל יכול להיות.....
אבל רצו לומר שהיא הקדימה ללדת בגלל החטיפה. כך שאו זה או זה.
וגם אין הסבר הגיוני אחר איך היא ילדה כ"כ מהר כשממש לא התכוננו לזה.
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מה זה היה משנה/מוסיף לעלילה?
שבשלב הזה היא מתחילה לרוץ כדי לסיים את הספר בכרך אחד ולא שניים
אם היא הייתה קופצת לרגע לארמון זה היה מאט את הקצב ומאפשר לקורא לנוח בין ריצה לריצה..


איסתרק נראה כל כך ילדותי ונמהר....
וזה הרגיש כאילו הם עובדים במשחק ניחושים. והקורא בולע את הניחושים כמו לוקשן
 

reish

משתמש מקצוען
אני בכל אופן הייתי נותנת למיה עוד קצת זמן אחרי שהיא הוציאה את הספר ויכולה לנשום, לכתוב מהדורה שניה ומחודשת שבה כל הפרטים גלויים וידועים.
הלוואי
ושתקרא את האשכול הזה קודם


חייבת להוסיף עוד משהו:
המליצו כאן על קריאת הספר פעם נוספת על מנת לעבד ואולי ליהנות יותר.
ניסיתי. וחייבת לומר שמלבד פרק ההפי אנד, אני פשוט לא מסוגלת! כל כך מעצבן. וזה אחרי עשרות הפעמים שקראתי את הספרים הקודמים...
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קה

א הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי:ד דִּרְשׁוּ יי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:ז הוּא יי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:יח עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יי צְרָפָתְהוּ:כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ:כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה