טור דעה סערת המשכנתאות לחרדים

[ד. פריד]

חוץ מהרווח של המדינה מהמיסים הישירים והעקיפים על דירות, שגורם שלא יהיה למדינה אינטרס להוריד מחירים. יש את השיקול שמחירי דיור גבוהים מחייבים את הציבור להשיג יותר כסף כדי לחיות, וממילא לעבוד יותר. וכמובן שגם זה מכניס מיסים נוספים למדינה, ומעלה את התל"ג ואת הכלכלה.
הרי ברור לכולם שמספר המתכנתות החרדיות היה נמוך בהרבה אם מחירי הדיור היו כמו לפני עשרים שנה.

 

[shimשימי]

חוץ מהרווח של המדינה מהמיסים הישירים והעקיפים על דירות, שגורם שלא יהיה למדינה אינטרס להוריד מחירים. יש את השיקול שמחירי דיור גבוהים מחייבים את הציבור להשיג יותר כסף כדי לחיות, וממילא לעבוד יותר. וכמובן שגם זה מכניס מיסים נוספים למדינה, ומעלה את התל"ג ואת הכלכלה.
הרי ברור לכולם שמספר המתכנתות החרדיות היה נמוך בהרבה אם מחירי הדיור היו כמו לפני עשרים שנה.

והסיבה האמיתית היא כמובן
שאנשים שוחכים

שלכל חבר כנסת יש כנראה 4 דירות
ושכל חבר כנסת חבר של כמה קבלנים
והם מחוברים לעורכי דין(שגם צריכים להרוויח וככל שהעסקה גבוהה יותר הם מרגישים בנח לגבות יותר)
ועוד שלל אנשים בדרך שנהנים מהמצב וכולם כמובן צריכים להרוויח

ומכיוון שהכל עובד עם אינטרסים-אז כל עוד לא יוכח שיש אינטרס אמיתי להוריד את המחירים
אז ממילא הכל זה דברים זמניים משאלות לב וכו'

 

[יוסייוסייוס]

והסיבה האמיתית היא כמובן
שאנשים שוחכים

שלכל חבר כנסת יש כנראה 4 דירות
ושכל חבר כנסת חבר של כמה קבלנים
והם מחוברים לעורכי דין(שגם צריכים להרוויח וככל שהעסקה גבוהה יותר הם מרגישים בנח לגבות יותר)
ועוד שלל אנשים בדרך שנהנים מהמצב וכולם כמובן צריכים להרוויח

ומכיוון שהכל עובד עם אינטרסים-אז כל עוד לא יוכח שיש אינטרס אמיתי להוריד את המחירים
אז ממילא הכל זה דברים זמניים משאלות לב וכו'

למרות שיש לי הרבה ביקורת על נבחרי ציבור שונים.
לא מקובל עלי לומר שאין להם רצון להוריד את מחירי הדיור.
בנוסף חברי הכנסת הם שלוחים של גדולי ישראל וברור שלגדולי ישראל זה מאוד איכפת.
קחו לדוגמא את חסידות גור שהרי נושא הדיור הוא בנפשם מאז ימי ה'לב שמחה' זצ"ל.
זה שחברי הכנסת לא הצליחו להוריד את המחיר זה נכון, אבל לא נכון לומר שלא איכפת להם.

 

[ר' יהונתן]

בנק ישראל: 'מחיר למשתכן' גרמה לצעירים לקנות דירות יותר גדולות, וגם הפכה אותם למשקיעים

עוד על פי הניתוח, התוכנית סייעה למבוססים יותר והרחיבה את הפערים. האם בשביל זה היה צריך להוציא מכספי משלמי המסים 30 מיליארד שקל, על התוכנית ותוכניות החיקוי שלה?

www.bizportal.co.il

בעקבות הויכוח השבוע על תוכנית מחיר למשתכן הנה נתונים חד משמעית

 

[בית שמשניק]

ובכלכליסט כתוב הפוך:

בנק ישראל: ההשפעה של מחיר למשתכן על בעלי ההכנסות הנמוכות - שולית​

מחקר של בנק ישראל מצא כי התוכנית היטיבה גם עם רוכשי דירה בשוק החופשי וכי למרות סבסוד חלק מעלויות הדירה הפער בין הרוכשים בעלי הכנסה גבוהה לאלה עם הכנסה נמוכה נותר גבוה; עוד נמצא כי רוכשי מחיר למשתכן היו מבוגרים יותר עם ילדים, והדירות היו גדולות מאלה שנרכשו בשוק החופשי​

דותן לוי
15:12, 20.08.23

https://policies.google.com/privacy
מחקר חדש של בנק ישראל מצא כי תוכנית מחיר למשתכן היטיבה עם כלל האוכלוסייה, אך בעלי ההכנסה הנמוכה נותרו ברובם מחוץ לשוק הדירות בבעלות גם במסגרת התוכנית.
המחקר בחן את התפתחות שוק הדיור וההשפעות על היכולת לרכוש דירה בין השנים 2019-2012 וחילק שנים אלה לשתי תקופות עיקריות: 2015-2012 ו-2019-2016. בשנים אלה משווה המחקר בין היכולת לרכוש דירה, כאשר המאפיין העיקרי שאמור להבדיל בין התקופות הוא תחילת תוכנית "מחיר למשתכן" בסוף 2015. הצורך בבדיקה כזו לפי בנק ישראל, עלה מאחר שהתערבות הממשלה בשוק במסגרת תוכנית מחיר למשתכן יצרה שינוי בהתנהלות הענף. המחקר מבחין בפעם הראשונה בין רוכשי השוק החופשי לאלה של מחיר למשתכן.
רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם
ההשוואה בין שתי התקופות מצביעה על כך שההסתברות לרכוש דירה ראשונה בשנים האחרונות יותר עלתה, אך בעיקר בקרב חמישוני ההכנסה הגבוהים (3-5), כאשר במקביל נותר הפער בינם לבין חמישוני ההכנסה הנמוכים (1-2). לפי המחקר, בשנים 2019-2016 עלה הסיכוי של משפחות צעירות, ובפרט כאלה עם ילדים (שהיו מושא הבדיקה העיקרי של המחקר), לרכוש דירה לראשונה. בנק ישראל הסביר זאת בזכאותן לתוכנית מחיר למשתכן והעובדה כי אלה מבין הזוכים בהגרלות שהחליטו לממש את זכייתן ולרכוש דירה, עשו זאת במחירים נמוכים יותר מהמחיר בשוק החופשי, אך גם הסיכוי לרכוש דירה בשוק החופשי נותר יציב לטענתם. המחקר מסיק מכך שהרחבת ההיצע בשנים הללו אפשרה זאת ולמעשה לא פגעה גם בסיכויים לרכוש דירה בשוק החופשי.
ההפרשים ברכישת דירות בין החמישונים עצומים. כך למשל, בחמישון 1 (בעלי ההכנסה הנמוכה במשק) שיעור ההשתתפות ברכישת דירות מחיר למשתכן בשנת 2016 עמד על 3.2% ובשנת 2019 על 4.2%, זאת לעומת 62.6% ו-59.6% בהתאמה בחמישון ההכנסה החמישי.
על פי מסקנות המחקר, בשתי התקופות שנבחנו המאפיינים של הרוכשים בשוק החופשי היו זהים, וכן לא נמצא הבדל בהכנסה בין רוכשי מחיר למשתכן לבין ההכנסה של מי שרכשו דירות בשוק החופשי. המחקר מצא כי הכנסתם הממוצעת של רוכשי הדירות הייתה גבוהה משמעותית מההכנסה של משקי הבית שלא רכשו דירה.

הבדלים נמצאו בעיקר במאפייני הרוכשים בשתי התקופות (וממאפייני הרוכשים בשוק החופשי בשנים שבהן פעלה תוכנית מחיר למשתכן). כך נמצא, כי רוכשי מחיר למשתכן היו מבוגרים בעשרה חודשים בממוצע מרוכשי השוק החופשי, (ניתן לשייך זאת לתקופת ההמתנה לדירה). שיעור הנשואים בקרב רוכשי מחיר למשתכן היה גבוה בכ-20% ביחס לרוכשים בשוק החופשי, ושיעור הזוגות עם הילדים היה גבוה בכ-10%. כן נמצא, כי בתחילתה של תוכנית מחיר למשתכן נרכשו דירות זולות יותר וגדולות יותר ביחס לדירות שנרכשו בשוק החופשי.
נמצאו גם הבדלים בין אזורי הרכישות, בתקופה הראשונה (עד 2015) 84%-91% רכשו דירה לראשונה במחוז מגוריהם. לעומת זאת החל מ-2015 נרשם פער שעמד על כך ש-24% מהרוכשים במחוז ת"א עשו זאת מחוץ למחוז, ו-13% במחוז צפון. כמו כן נמצא בקרב הרוכשים בתוכנית מחיר למשתכן שיעור גבוה יותר של רוכשים המתכונים להשכיר את דירתם החדשה.

 

[shimשימי]

למרות שיש לי הרבה ביקורת על נבחרי ציבור שונים.
לא מקובל עלי לומר שאין להם רצון להוריד את מחירי הדיור.
בנוסף חברי הכנסת הם שלוחים של גדולי ישראל וברור שלגדולי ישראל זה מאוד איכפת.

לגדולי ישראל איכפת
אבל לנציגים אין כמעט כח
יש פקידים חזקים הרבה יותר.

בשתי מילים-האם המצב משנת 2009 (שנציגים החרדים היו בממשלה)
האם המצב של שוק הדיור השתפר נשאר אותו דבר
או שנהיה גרוע

או שנהיה קטסטרופה

התשובה ברורה לכולם!

וההסבר היחיד לזה שאין להם כח והשפעה מספיקים

 

[די]

אבל לדאוג שלא יעבור אחוז מסויים ולעשות במתינות
זה דבר שדי ברור שאפשר לעשות אותו

וזה בדיוק מה שהם עושים.

ולו יהי' ירידה גדולה במחיר הדירות, זה סה"כ יגרום שהבנקים יורידו את הריבית על המשכנתא, בשביל שהלווים יוכלו לעמוד בהחזר החודשי, ויעדיפו להמשיך לשלם מאשר להיזרק לרחוב.

אם מחירי הדירות ירדו ב70% כלומר יכול להיות אדם עם משכנתא של 2 מיליון (והדירה הייתה בשווי 3 מיליון) שהדירה היום שווה רק מיליון, אז ברור שהוא לא ירצה להמשיך לשלם משכנתא גם אם הריבית תרד ל0%.

מלבד זאת גם במקרה שהלווה מרים ידיים ונותן לבנק להסתדר עם הדירה אין זה פוטר את הלווה לשלם לבנק את יתרת החוב ככל וישנו.

זו בדיוק הבעיה, אם חצי מתושבי המדינה יהיו חדלי פירעון משום מה יש לי הרגשה שזה לא יעשה טוב לכלכלת ישראל, בלשון המעטה.

 

[אמת מארץ תצמח]

אם מחירי הדירות ירדו ב70% כלומר יכול להיות אדם עם משכנתא של 2 מיליון (והדירה הייתה בשווי 3 מיליון) שהדירה היום שווה רק מיליון, אז ברור שהוא לא ירצה להמשיך לשלם משכנתא גם אם הריבית תרד ל0%.

לא.
1. אדם לא סתם מפסיק לשלם, כי הוא ישאר בלי דירה + כל שקל שהבנק לא הצליח לגבות הוא יגבה ממנו, מהמשכורת, מהדירה הבאה וכו'.
2. עיקר האלו שמתקשים, הם האלו שלקחו לפחות לפני שנתיים, שהריבות היו נמוכות, מי שלקח לפני שנה לקח כבר חלק מהעליות בחשבון + וידע שיש אופק לעוד כמה עליות.
3. דירה מלפני שנתיים, גם הייתה שווה פחות בשעת הקנייה, כלומר זה ירידה של 70% מעכשיו, אבל רק של 50% משעת הקנייה.
4. אותו אחד כבר שנתיים משלם חלק מהמשכנתא, 7 או 10 אחוז. [תלוי האם 20 שנה או 30]
זה כמובן תחשיב מינימלי, רוב המשכנתאות הם מלפני יותר משנתיים, מה שמעלה את סעיפים 3 4 .
מלבד זאת, הרווח מעליות הריבית מספק לבנקים חגורת ביטחון עצומה.

 

[shimשימי]

וזה בדיוק מה שהם עושים.

ממש לא
ראה שנת 2022 לדוגמה

אם מחירי הדירות ירדו ב70% כלומר יכול להיות אדם עם משכנתא של 2 מיליון (והדירה הייתה בשווי 3 מיליון) שהדירה היום שווה רק מיליון, אז ברור שהוא לא ירצה להמשיך לשלם משכנתא גם אם הריבית תרד ל0%.

לא ממש לא
בישראל בניגוד לארצות הברית החוב על הלווה ולא רק על הנכס

זו בדיוק הבעיה, אם חצי מתושבי המדינה יהיו חדלי פירעון משום מה יש לי הרגשה שזה לא יעשה טוב לכלכלת ישראל, בלשון המעטה.

זה לא יעשה טוב לכלכלת ישראל אם ירד בסכומים כאלה
כי בסוף כלכלת מאקרו זה כלכלה שהכסף מחלחל מלמעלה למטה
ואם הקבלנים ירוויחו בפערים דרמטיים פחות
וגם הבנקים ירווחו פחות וכו'

אז באמת זה לא יעשה טוב כלכלה (בעיקר בשוק ריכוזי כמו ישראל)

אבל ברור שאפשר לשלוט בקצב ולא להגיע ל70 אחוז ירידה

 

[yonatanr]

בנק ישראל: 'מחיר למשתכן' גרמה לצעירים לקנות דירות יותר גדולות, וגם הפכה אותם למשקיעים

עוד על פי הניתוח, התוכנית סייעה למבוססים יותר והרחיבה את הפערים. האם בשביל זה היה צריך להוציא מכספי משלמי המסים 30 מיליארד שקל, על התוכנית ותוכניות החיקוי שלה?

www.bizportal.co.il

בעקבות הויכוח השבוע על תוכנית מחיר למשתכן הנה נתונים חד משמעית

לא נתונים, ולא חד משמעית.
כתבה מוטית קשות, שלא באמת חיפשה לסקר את הפרסום של בנק ישראל, אלא לחפש כיצד אפשר למצוא בדבריו משהו נגד התוכנית 'מחיר למשתכן'.

 

[בית שמשניק]

לא נתונים, ולא חד משמעית.
כתבה מוטית קשות, שלא באמת חיפשה לסקר את הפרסום של בנק ישראל, אלא לחפש כיצד אפשר למצוא בדבריו משהו נגד התוכנית 'מחיר למשתכן'.

זו מגמה מתמשכת באתר הזה. יש להם משהו אישי נגד מחיר למשתכן, ובעצם נגד כל הנדל"ן בארץ. הם למשל מפמפמים כל הזמן על ירידות תלולות ודרמטיות, בלי שום סימוכין לדברים. (למען הסר ספק, אף אחד לא מכחיש שישנן ירידות
אבל הן הרבה פחות דרמטיות ממה שהאתר הנ"ל מנסה לצייר אותן)
ייאמר לשבחם שהיחס שלהם לציבור החרדי הרבה פחות גרוע מכלכליסט ודה מרקר ואפילו מגלובס, אבל בכל אופן משהו שם בסקירה הנדל"נית פגום ברמת המקצועיות, יתכן שבעקבות פוזיציה בשוק ההון.

 

[בית שמשניק]

אגב, מי שיטרח לקרוא את הכתבה ימצא שבניגוד לכותרת המשנה המגמתית התנגדת לתוכנית, בגוף הכתבה עצמה מופיע הקטע הבא:

תוצאות הניתוח מצביעות על כך שבשנים 2016—2019 עלה הסיכוי של משפחות צעירות, ובפרט אלו עם ילדים, לרכוש דירה לראשונה, בין היתר בשל זכאותן של משפחות אלה לרכוש דירות במסגרת תוכנית 'מחיר למשתכן'. כמו כן, נמצא שההסתברות לרכוש דירה לראשונה עלתה בקרב כל חמישוני ההכנסה. אולם הסיכוי של החמישונים הגבוהים עלה ביותר, כך שהתרחב הפער בסיכוי לרכוש דירה בין החמישון העליון לבין שאר החמישונים, ובפרט זה התחתון. כאשר מתמקדים רק במשקי הבית שלא קנו דירה במסגרת מחיר למשתכן בשנים 2016—2019, אם בגלל שלא זכו בהגרלה או בגלל שלא ניגשו לכזו, נמצא שהסיכוי לרכוש דירה נותר יציב ביחס לשנים 2012—2015. יתרה מכך, הסיכוי של משקי בית אלה לרכוש דירה בשוק החופשי בפריפריה אף עלה עבור חמישוני ההכנסה הנמוכים.

אפשר להסיק מכך שהרחבת ההיצע שהתרחשה בשנים 2016—2019 הייתה משמעותית בהשוואה לשנים 2012—2015, ולכן הסיכוי של מי שלא זכו בהגרלות 'מחיר למשתכן' לרכוש דירה לא נפגע...

הם פשוט מזלזלים באינטליגנציה של הציבור כאשר הם לוקחים מחקר שאומר שחור על גבי לבן שהתוכנית לא פגעה גם במי שלא זכה בהגרלה אלא היטיבה איתו (ע"י הגדלת ההיצע), ומורחים כותרת אחרת לגמרי בעקבות אג'נדה פרטית של הכתב...

 

[די]

ראה שנת 2022 לדוגמה

בשנת 2022 שיווקו בפועל מעל 80,000 דירות.

בישראל בניגוד לארצות הברית החוב על הלווה ולא רק על הנכס

בנאדם עם משכנתא של 2 מיליון כשהדירה שווה רק מיליון, ייתכן ויעדיף להפסיק לשלם משכנתא ושהבנק ייקח את הדירה, ככה הוא "מרוויח" מיליון ש"ח, ולגבי המיליון השני הוא יפשוט רגל ושהבנק ירדוף אחריו. לא יודע אם זו מחשבה מושכלת אבל זה סיכון אפשרי מבחינת הבנק. הבנק או שגם יפשוט רגל או שיקבל תספורת או הלאמה. זה לא שבישראל אין סיכון לבנקים אלא שהסיכון נמוך.

 

[shimשימי]

בשנת 2022 שיווקו בפועל מעל 80,000 דירות.

הציבור לא מאמין.
וזה שבאותה שנה זה עלה בכל כך הרבה זה פשוט מוכיח
שהציבור לא מאמין

אגב השנה כמות השיווקים הוא בשפל

כמחצית ממכרזי הקרקעות של רמ"י במחצית הראשונה של 2023 - נכשלו - בלוג מדלן

מאז תחילת השנה ניסתה רמ"י לשווק 13,087 אלף דירות, והצליחה לשווק רק 7,596 מהן, כ־58%. במחצית הראשונה של 2022 שיעור ההצלחה עמד על 94%

www.madlan.co.il

בנאדם עם משכנתא של 2 מיליון כשהדירה שווה רק מיליון, ייתכן ויעדיף להפסיק לשלם משכנתא ושהבנק ייקח את הדירה, ככה הוא "מרוויח" מיליון ש"ח, ולגבי המיליון השני הוא יפשוט רגל ושהבנק ירדוף אחריו. לא יודע אם זו מחשבה מושכלת אבל זה סיכון אפשרי מבחינת הבנק. הבנק או שגם יפשוט רגל או שיקבל תספורת או הלאמה. זה לא שבישראל אין סיכון לבנקים אלא שהסיכון נמוך.

הוא לא יפשוט רגל
לפשיטת רגל יש משמעויות קשות מבזות וכו'
ולא כל אחד יעשה את זה.

וגם אחרי זה כל שקל שיכנס לו לבנק הבנק יקח לו(כמובן בניכוי משכורת בסיסית)


ובא ננסה למקד את הדיון.
האם המחיר למשתכן הוא טוב בתור פיתרון בפני עצמו?-התשובה היא לא!
האם התוכנית תמשיך לנצח?-ככל הנראה התשובה היא לא
האם המדינה עושה דבר נוסף כדי לפתור את משבר הדיור?-התשובה היא לא!
האם במצב הנתון עדיף מחיר למשתכן באופן זמני שיספק פיתרון לצעירים של היום
על חשבון הצעירים של מחר?-בזה אפשר לטעון שאולי זה עדיין עדיף מאשר כלום
כי בסך הכל היו אנשים שנהנו מהתוכנית הזאת
וגם מי שלא נהנה יכל באותו הזמן לקנות דירה בשוק החופשי(וככל הנראה יותר בזול בגלל הביקוש המצומצם יותר)

הנקודה היא שלכאורה ברגע שהתוכנית תיפסק המחירים יזנקו לשמים (והשאלה אם הם יזנקו יותר ממה שהיו מזנקים לולא התוכנית
זה בעצם דבר שאי אפשר לדעת אותו)

 

[אהבת עולם]

תוכנית מחיר למשתכן , עם כל הכבוד לתועלת שלה לחסרי דיור, השפעתה על שוק הדיור בכללותו זניחה ומקומית.
היא יכולה רק לעכב במעט את העליה (בזמנים של הצפת השוק) או להאיץ אותה (בזמני שפל ויאוש מהמתנה)
אבל ההשפעה שלה על השוק בכללותו היא לא מעבר לסך הדירות שיצאו לשיווק.

מחירי שוק הדירות כרגע, ובכל רגע נתון משוקללים ומאוזנים מהיצע של דירות מול ביקוש.
לעיתים יש פער קטן בין המצב האמיתי לשוק, אם זה בגלל שאנשים לא יוצאים מהבית בקורונה, ממתינים להגרלה , משלמים משכנתאות גבוהות או חוששים ממלחמה קרובה.
כל פער כזה נסגר מהר מאד כשהסיבה חולפת . ואז השוק מתקנן את עצמו, ובצורה אוטומטית של היצע מול ביקוש נקבע המחיר הנכון שהוא מחיר השוק.

הדרך היחידה לשנות את זה בצורה אמיתית היא לשווק המון קרקעות ולפשט הליכים של תכנון ובניה.

כל שינוי מלאכותי ישפיע לזמן קצר, אבל מיד כשיחלוף השוק יתאפס , והמחירים יהיו כמו שצריכים להיות באיזון של היצע וביקוש.

 

[shimשימי]

כל שינוי מלאכותי ישפיע לזמן קצר, אבל מיד כשיחלוף השוק יתאפס , והמחירים יהיו כמו שצריכים להיות באיזון של היצע וביקוש.

נראה לי שהתחלתי להבין את הראש של @די

שבעצם אומר -שנניח והממשלה לא באמת רוצה לפתור את בעיית מחירי הדיור
ונניח שהיא לעולם לא תשווק יותר קרקעות ממה שצריך כדי להוריד את מחירי הדיור

כי היא לא באמת רוצה!

אז השאלה האם במצב הנתון-עדיף לוותר על התוכנית-או שדווקא לחבק אותה בשתי ידיים?
כי עדיף פיתרון גרוע וחלקי מאשר לא לקבל שום פיתרון

 

[צבי1]

למה אתה כל כך בטוח שמחירי הדירות ירדו רק ב30%?

הרי בתרחיש ה'אופטימי' שלנו שבונים 300,000 דירות, ובמקומות מוצלחים (מגדרה עד חדרה) כי אם זה יהיה בפריפריה לא יגיעו.
עכשיו יש למכירה 300,000 דירות ב'מרכז', נניח נפתחו עוד המון חברות קבלניות כדי לבנות את כל הדירות האלו, כל ערבי פתח חברה, כמובן רמ"י קיבלו על הקרקע לא יותר ממאה אלף ש"ח לדירה כי הקבלנים לא היו מוכנים לשלם יותר מזה, כי איך ימכרו כל כך הרבה דירות ביוקר.

מה שיקרה זה שמחירי דירות ב'מרכז' יעלו בערך מיליון ש"ח (עלות בניה ופיתוח), על דירות בפריפריה אף אחד לא יסתכל כי יש כל כך הרבה דירות במרכז בזול.
כלומר יש כאן ירידה של בערך 70% במחירי הדירות.

לא אומר שהתרחיש הזה יקרה, רק זה מה שיקרה אם יעשו את ההצעה שלך ונניח יתגברו על כל הבעיות בוועדות התכנון, כלומר יוסיפו עוד אלפי או עשרות אלפי אדריכלים ומהנדסים.

כחלון עשה כל מה שאפשר בשביל לשווק ולבנות הרבה מאוד, ונכשל (הכניס לוועדות התכנון כל שנה מעל 110,000)
זה לא היה מישקולים כלכליים כי הוא מימן במחיר למשתכן מיליארדים רבים

יש אנשים שמשוכנעים/מדומיינים שזה אפשרי בלחיצת כפתור לבנות 200,000 בשנה, וחסר רק רצון
ומכאן ואילך בונים קונספירציות למה זה לא קורה, כי המדינה לא רוצה כי תפסיד/הממשלה לא רוצה/החכי"ם/לא רוצים/האוצר לא רוצה/....

פשוט אין מספיק קרקעות מתוכננות מוכנות לבנייה
והתכנון היום לוקח הרבה זמן והרבה שיקולים
ביוקרטיה אוכלת יושביה
אין מישהו שייצר את זה בכוונת מכוון רק בשביל להאט את השיווקים

וחבל פשוט לדמיין על קריסת מחירים

אם יהיה הפרטה מלאה ואמיתית של רמ"י וכל וועדות התכנון, זה לא יהיה ברגע, ואנחנו נידע כמה שנים מראש
כרגע זה מדע בדיוני

 

[פרוגפרוגנדה]

שרון לפני 33 שנה בנה תוך שנתיים 144K דירות
אז קצת הזוי להגיד שאי אפשר

 

[צבי1]

בשנת 2022 שיווקו בפועל מעל 80,000 דירות.

לא חושב,
שיווקים שהצליחו יותר קרוב ל50,00
אתה מתכוון כנראה התחלות בנייה
שזה כולל 25,000+ של פינוי בינוי ותמ"א 38
אני טועה?

 

[צבי1]

שרון לפני 33 שנה בנה תוך שנתיים 144K דירות
אז קצת הזוי להגיד שאי אפשר

ברור שזה אפשרי, אבל לא מעשי
שרון כמו שרון
בנה בלי לתכנן, ובלי היתרים
הדבר היחיד שהיה אז בתיכנון זה "אישור מהנדס" שהבניין לא יקרוס בשנים הקרובות, לא כבישים תחבורה תעסוקה מסחר פיתוח כלום,
בלי תקציב (חרג ב200% מהתקציב המקורי)
לקבלנים לא היה שווה לבנות כי לא בטוח שיש למי למכור, אז המדינה "התחייבה" לקנות מכל קבלן שיבנה תוך שנה
כמובן שיש קבלנים שלא הספיקו ופשטו את הרגל
וגם השכונות והדירות האילו היום נראות....

כדי למנוע זאת היום משרד האוצר חותם על כל המכרזים ולא משרד הבינוי,
כשזה יתבטל תעדכן אותי