טור דעה סערת המשכנתאות לחרדים

פרוגפרוגנדה · 27/8/23

נכתב ע"י די:
מצד שני מודיעין עילית ובית שמש קרובות יותר לירושלים והמרכז.

לדוגמא ייתכן שבחיפה יהיו יותר משרות בהייטק מירושלים ועדיין מחיר הדירות בירושלים יהיה גבוה יותר (ולא רק כי זה "ירושלים", גם במבשרת ציון המחירים יהיו יותר יקרים מחיפה).

בסופו של דבר יש גם שקלול של קירבה ל"מרכז" (ירושלים-גוש דן) וזה מתבטא גם במדד פריפריאליות של הלמ"ס.

תראה על מה כתבתי את ההודעה שלי
אין לי ספק שמחירי הדירות במרכז יותר יקרים ובצדק

די · 28/8/23

נכתב ע"י פרוגפרוגנדה:
תראה על מה כתבתי את ההודעה שלי
אין לי ספק שמחירי הדירות במרכז יותר יקרים ובצדק

לא הבנתי מה הבעיה. גם אני מדבר על מודיעין עילית ובית שמש שקרובות למרכז יותר מבאר שבע וחיפה.

ייד · 28/8/23

נכתב ע"י במה:
דיברתי על כלל הגיוני למדי, גם בציבור החרדי.
המשכורת ברחוב החרדי מושפעת מאוד מקרבה למרכזי תעסוקה גדולים (לאו דווקא בתל אביב).
ההיגיון הוא פשוט, גם אם אתה עוסק בעסק פרטי מתחת לבית, יקנו אצלך יותר אם יש בשכונה יותר כסף בגלל הכנסות חיצוניות.
אפשר לתת לזה הרבה דוגמאות אבל זה נכון כלפי כמעט כל מקור פרנסה (כולל שנור, לא כולל משרה ממשלתית בשכר קבוע).
ואם כבר הבאת את בית שמש אפשר לקחת העיר הזאת לדוגמא.
רק 17 אחוז מהנשים ו37 אחוז מהגברים בבית שמש עובדים מחוץ לעיר.
כתוצאה מזה, רק 15 אחוז מהעובדים בעיר עובדים בענפים עם פריון גבוה.
וכמובן רוב מוחלט של העובדים בענפים עם פריון גבוה עובדים מחוץ לעיר.
והתוצאה היא שהציבור החרדי בבית שמש משתכר פחות 13 אחוז ממה שהציבור החרדי בכל הארץ משתכר (שזה גם לא הרבה בכלל).
הנתונים נלקחו מהקובץ המצ"ב

יש שתי בעיות במשואה :
א. המשכורת החרדית הממוצעת לא מאוד מושפעת מקירבה ל״מוקד תעסוקה״ כי העבודה החרדית הרבה יותר מגוונת,
ב. במציאות עובדות ההייטק החרדיות במקרים רבים מאוד (אולי רוב) חיים בתרבות חיי יום יום נמוכה יותר ממשפחות שבהם הבעל עובד למרות שהמשכורת למשפחה בקרב עובדות הייטק גבוהה יותר, ולכןקירבה לאזור הייטק לא בהכרח מיקרת את סל הקניות ואת מחזור הכספים השכונתי

לגבי בית שמש א. המקור שהבאת ידוע בחוסר אמינות וחוסר מקצועיות והניירות עמדה שלו לא רלונטים לכלום,
ב. הביקוש לבית שמש גבוה יותר מערים מרכזיות רבות מה שמעיד שהקירבה ל״מוקדי תעסוקה״ לא חשובה לחרדי המצוי

נכתב ע"י במה:
המדינה מסבסדת את כל התחבורה הציבורית ואין לה מספיק תקציב לעשות אוטובוס לכל תושב, לכן עושים קווים שיותר משתלמים כלכלית והמדינה מכסה חלק מהעלויות, וכך יש אפשרות ליותר קווים.

תחבורה ציבורית ביסודה היא רוחית מאוד למעט סבסודים מגזריים לזקנים/סטודנטים/פריפריות וכו
ושוב לא ביקשתי אוטובוס לכל תושב אלא יעול האוטובוסים שיצאו אוטובוסים מלאים יותר ולא יבזבזו כספי ציבור לריק על קוים למקומות לא נכונים

נכתב ע"י במה:
רווח של תחבורה ציבורית זה לא השקלים שאתה משלם ברב קו, אוטובוס שיוצא מלא לא מכסה את עלותו בדרך כלל.
הרווח של תחבורה ציבורית הוא פחות פקקים באזורי תעסוקה=יותר זמן עבודה, ופחות שטחי חנייה=יותר שטח נדל"ני במרכזי הערים.
ומהסיבה הזו אוטובוס למרכז ירושלים שווה הרבה יותר מאשר אוטובוס למקום פחות אטרקיבי מבחינה תעסוקתית.
אגב, הקו מבני ברק למלחה הוא לא קו שקשור למרכזי תעסוקה אלא קישור לשכונות החרדיות בדרום העיר (בית וגן וקרית יובל).

בעצם אתה אומר שמדינת ישראל לא אמורה לנהל את עמצאי התחבורה המשותף בשביל כולם, אלא להחליט לאנשים מתי הם יסעו ואיך בשביל להכניס באמצעות הנתינים יותר מיססים למדינה...

במה · 28/8/23

נכתב ע"י ייד:
יש שתי בעיות במשואה :
א. המשכורת החרדית הממוצעת לא מאוד מושפעת מקירבה ל״מוקד תעסוקה״ כי העבודה החרדית הרבה יותר מגוונת,

הסברתי לעיל שכל עבודה ללא יוצא מן הכלל יותר מכניסה כשהמקום קרוב ליותר מרכזי תעסוקה.

נכתב ע"י ייד:
ב. במציאות עובדות ההייטק החרדיות במקרים רבים מאוד (אולי רוב) חיים בתרבות חיי יום יום נמוכה יותר ממשפחות שבהם הבעל עובד למרות שהמשכורת למשפחה בקרב עובדות הייטק גבוהה יותר, ולכןקירבה לאזור הייטק לא בהכרח מיקרת את סל הקניות ואת מחזור הכספים השכונתי

אולי כן ואולי לא, מה שברור שאם הם היו עובדים בתור מטפלות במעון מחזור הכספים שלהם היה נמוך יותר.

נכתב ע"י ייד:
לגבי בית שמש א. המקור שהבאת ידוע בחוסר אמינות וחוסר מקצועיות והניירות עמדה שלו לא רלונטים לכלום,
ב. הביקוש לבית שמש גבוה יותר מערים מרכזיות רבות מה שמעיד שהקירבה ל״מוקדי תעסוקה״ לא חשובה לחרדי המצוי

א. הכפשות והשמצות הם תמיד דרך טובה להתחמק מהמציאות, גם אם יש לך ביקורת עליהם כדאי שתגיב עניינית ולא 'ידוע'.
ב. לא אמרתי שלא, דיברנו על כלכלה ומשכורת וזה אכן משמעותי. לדיור יש עוד כמה פרמטרים חוץ מקרבה למקום תעסוקה.

נכתב ע"י ייד:
תחבורה ציבורית ביסודה היא רוחית מאוד למעט סבסודים מגזריים לזקנים/סטודנטים/פריפריות וכו
ושוב לא ביקשתי אוטובוס לכל תושב אלא יעול האוטובוסים שיצאו אוטובוסים מלאים יותר ולא יבזבזו כספי ציבור לריק על קוים למקומות לא נכונים

אתה טועה בגדול, אוטובוס בקושי מכסה את עצמו גם אם הוא מלא, במיוחד שרוב הנוסעים מסובסדים (חופשי, סטודנט, נוער).

נכתב ע"י ייד:
בעצם אתה אומר שמדינת ישראל לא אמורה לנהל את עמצאי התחבורה המשותף בשביל כולם, אלא להחליט לאנשים מתי הם יסעו ואיך בשביל להכניס באמצעות הנתינים יותר מיססים למדינה...

אני יסביר שוב, משרד התחבורה מוציא אוטובוסים לפי ביקוש, אבל מכיוון שהוא לא יכול להוציא אוטובוסים בלי היתכנות כלכלית הוא מוציא אוטובוסים שיותר מועילים למשק.
וכמובן שלא דיברתי על מיסים (שגם זה חשוב) אלא על פתרונות כלכליים שמועילים לכולם.

אם תרצה להבין קצת יותר ממה שכתבתי תקרא קצת באתר הזה.

די · 28/8/23

נכתב ע"י במה:
אתה טועה בגדול, אוטובוס בקושי מכסה את עצמו גם אם הוא מלא, במיוחד שרוב הנוסעים מסובסדים (חופשי, סטודנט, נוער).

אם כולם היו נוסעים באוטובוסים היו צריכים לסלול הרבה פחות כבישים ומחלפים, והבלאי של הכבישים היה הרבה יותר נמוך.

szn · 30/8/23

@עו"ד נתן רוזנבלט למה השבוע לא העלת את הטור השבועי?

נשמח לשיתוף

zkzbhe · 30/8/23

נכתב ע"י במה:
הסברתי לעיל שכל עבודה ללא יוצא מן הכלל יותר מכניסה כשהמקום קרוב ליותר מרכזי תעסוקה.

אולי כן ואולי לא, מה שברור שאם הם היו עובדים בתור מטפלות במעון מחזור הכספים שלהם היה נמוך יותר.

א. הכפשות והשמצות הם תמיד דרך טובה להתחמק מהמציאות, גם אם יש לך ביקורת עליהם כדאי שתגיב עניינית ולא 'ידוע'.
ב. לא אמרתי שלא, דיברנו על כלכלה ומשכורת וזה אכן משמעותי. לדיור יש עוד כמה פרמטרים חוץ מקרבה למקום תעסוקה.

אתה טועה בגדול, אוטובוס בקושי מכסה את עצמו גם אם הוא מלא, במיוחד שרוב הנוסעים מסובסדים (חופשי, סטודנט, נוער).

אני יסביר שוב, משרד התחבורה מוציא אוטובוסים לפי ביקוש, אבל מכיוון שהוא לא יכול להוציא אוטובוסים בלי היתכנות כלכלית הוא מוציא אוטובוסים שיותר מועילים למשק.
וכמובן שלא דיברתי על מיסים (שגם זה חשוב) אלא על פתרונות כלכליים שמועילים לכולם.

אם תרצה להבין קצת יותר ממה שכתבתי תקרא קצת באתר הזה.

תחבורה ציבורית מסובסדת ב70% מעלותה על ידי המדינה
וזה נתון שידוע לכל מי שעוסק בתחום

צבי1 · 30/8/23

נכתב ע"י zkzbhe:
תחבורה ציבורית מסובסדת ב70% מעלותה על ידי המדינה
וזה נתון שידוע לכל מי שעוסק בתחום

למיטב זכרוני זה טעות
רוב הסיבסוד אולי 90% הולך למונפול רכבת ישראל, (קטר ברכבת הכבדה מקבל פי 4 משאר התחבורה ציבורית וכמובן עובד 1/4)
שאר התחבורה ציבורית כמעט מכסה את עצמה
אבל יש בעיה אחרת של מחסור עצום בנהגים

במה · 30/8/23

נכתב ע"י צבי1:
למיטב זכרוני זה טעות
רוב הסיבסוד אולי 90% הולך למונפול רכבת ישראל, (קטר ברכבת הכבדה מקבל פי 4 משאר התחבורה ציבורית וכמובן עובד 1/4)
שאר התחבורה ציבורית כמעט מכסה את עצמה
אבל יש בעיה אחרת של מחסור עצום בנהגים

פחות מרבע מתקציב התמיכה בתחבורה ציבורית הולך לרכבת ישראל, כמעט כל השאר הולך לאוטובוסים.
מקור
מצד שני ברכבת ישראל נוסעים בערך 10 אחוז מהנוסעים בתח"צ כך שהרכבת מקבלת פי 2 וקצת יותר.
אבל ברור שרוב התקצוב של האוטובוסים מגיע ממשרד התחבורה ולא מהרב קו.
ראה כאן למשל שהתשלום לתחבורה ציבורית (תרשים 3) הוא פחות מחצי מהתמיכה ממשרד התחבורה (תרשים 4).

די · 30/8/23

נכתב ע"י במה:
ראה כאן למשל שהתשלום לתחבורה ציבורית (תרשים 3) הוא פחות מחצי מהתמיכה ממשרד התחבורה (תרשים 4).

מצד שני רכבים פרטיים גורמים לפקקים ותאונות דרכים (מימון לבתי חולים וכמובן מחיר אנושי) וצורך להרחבת כבישים ומחלפים, כך שבסופו של דבר תחבורה ציבורית הרבה יותר משתלמת למדינה מבחינה כלכלית.

במה · 31/8/23

נכתב ע"י די:
מצד שני רכבים פרטיים גורמים לפקקים ותאונות דרכים (מימון לבתי חולים וכמובן מחיר אנושי) וצורך להרחבת כבישים ומחלפים, כך שבסופו של דבר תחבורה ציבורית הרבה יותר משתלמת למדינה מבחינה כלכלית.

ברור, טענתי את זה כל הזמן.
זה היה תשובה למי שכתב שיותר משתלם למדינה להוציא אוטובוסים שיהיו מלאים, והאמת שיותר משתלם להוציא אוטובוסים לאזורים פקוקים ועמוסים, כי הרווח הגדול הוא הכבישים ולא התשלום על הנסיעה.

אבי ג - · 31/8/23

היה בגרמניה ניסיון לפני שנה לרסן את הביקוש לדלק (מלחמה אוקראינה וכו) ולצמצם את האינפלציה ע"י העברת אנשים ממכוניות לתח"צ.
אז במשך רבע שנה עשו מנוי חופשי חודשי ארצי בעלות של 9 יורו לחודש בלבד בכל הארץ ( לעומת המחיר המקורי של חופשי חודשי עירוני (!) 100-150 יורו. חופשי ארצי לא היה לפני כן מעולם) מלבד רכבות בין עירוניות מהירות. (מאספות בין עירוניות כן בחינם)
וזה באמת הצליח להם. רבע מהגרמנים קנו את הכרטיס, הפקקים צומצמו, ומהניתוח עולה שהצליחו להוריד 2 אחוזים באינפלציה ע"י חיסכון בדלק ובפקקים.
אז עוד לפני בלאי ובתי חולים, הוזלה בביקוש לדלק מצמצת את האינפלציה שזה כבר רווח אדיר.
(וכמובן שהי עוד רווח עצום שאי אפשר לכמת אותו- הרווח המדיני פוליטי - הרוסים בעצם החזיקו את מערב אירופה בגרון עם מחירי האנרגיה והעובדה שרוסיה היא ספקית האנרגיה הגדולה של אירופה והחורף עמד בפתח, וככה לחצו על מדינות האיחוד לא לשלוח נשק או סיוע לאוקראינים, כל צמצום התלות בגז ונפט מרוסיה ושמירת מאגרים לחורף אפשרו יותר חופש פעולה מדיני, וכן פוליטי בבית פנימה מול מחיר הדלק שהתייקרו)

אגב, מכון המחקר של הכנסת השווה כמה ניסויים כאלה בעולם וטוען, שרק חינם מוחלט או קרוב לכך יכולה להעביר אנשים לתח"צ, ובתנאי שהיא טובה בפני עצמה מבחינת מהירות ונוחות (וזהו בעצם מחיר היכרות), אך אם לא בסוף הפיילוט הם יחזרו לרכבים

ייד · 31/8/23

נכתב ע"י אבי ג -:
היה בגרמניה ניסיון לפני שנה לרסן את הביקוש לדלק (מלחמה אוקראינה וכו) ולצמצם את האינפלציה ע"י העברת אנשים ממכוניות לתח"צ.
אז במשך רבע שנה עשו מנוי חופשי חודשי ארצי בעלות של 9 יורו לחודש בלבד בכל הארץ ( לעומת המחיר המקורי של חופשי חודשי עירוני (!) 100-150 יורו. חופשי ארצי לא היה לפני כן מעולם) מלבד רכבות בין עירוניות מהירות. (מאספות בין עירוניות כן בחינם)
וזה באמת הצליח להם. רבע מהגרמנים קנו את הכרטיס, הפקקים צומצמו, ומהניתוח עולה שהצליחו להוריד 2 אחוזים באינפלציה ע"י חיסכון בדלק ובפקקים.
אז עוד לפני בלאי ובתי חולים, הוזלה בביקוש לדלק מצמצת את האינפלציה שזה כבר רווח אדיר.
(וכמובן שהי עוד רווח עצום שאי אפשר לכמת אותו- הרווח המדיני פוליטי - הרוסים בעצם החזיקו את מערב אירופה בגרון עם מחירי האנרגיה והעובדה שרוסיה היא ספקית האנרגיה הגדולה של אירופה והחורף עמד בפתח, וככה לחצו על מדינות האיחוד לא לשלוח נשק או סיוע לאוקראינים, כל צמצום התלות בגז ונפט מרוסיה ושמירת מאגרים לחורף אפשרו יותר חופש פעולה מדיני, וכן פוליטי בבית פנימה מול מחיר הדלק שהתייקרו)

אגב, מכון המחקר של הכנסת השווה כמה ניסויים כאלה בעולם וטוען, שרק חינם מוחלט או קרוב לכך יכולה להעביר אנשים לתח"צ, ובתנאי שהיא טובה בפני עצמה מבחינת מהירות ונוחות (וזהו בעצם מחיר היכרות), אך אם לא בסוף הפיילוט הם יחזרו לרכבים

אם היא תהיה טובה ונוחה ותיקח את האדם ליעד לא צריך שהיא תהיה בחינם,
רוב האנשים שאני מכיר קנו רכב כי מצב התח״צ התדרדר ונהיה בלתי נסבל,
בירושלים לדוגמא מאז שהתחילו עבודות הרכבת היתה עליה תלולה מאוד במעבר לרכב פרטי (לפחות בסביבה שלי),
כי צמצום הכבישים גורם לפקקים בלתי נגמרים והמפגש עם הרכבת מביא אינסוף רמזורים והרכבת הרי לא באמת מביאה אותנו לשומקום ואנשים עושים חשבון שלעבור את דרך החתחתים הזו כל יום באוטובוס עם תחנות ועיכובים והעלאת והורדת נוסעים זה כבר ארוך מדי..

בית שמשניק · 1/10/23

החברה החרדית

"כל המערכת עלולה לקרוס": מה קורה לגמ"ח החרדי כשהריבית עולה

הגמ"ח החרדי המרכזי מכניס בכל שנה 25 מיליון שקל שמחולקים להלוואות לציבור לצורך רכישת דירה • "זה חלק מרכזי במודל הכלכלי של משפחות חרדיות"

עידן ארץ29.09.2023

משקי הבית החרדיים בישראל הם עניים למדי. על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת של משקי בית חרדיים עומדת על 14,121 שקל בחודש בלבד, לעומת 21,145 שקל בכלל משקי הבית היהודיים בישראל. כלומר - כשליש פחות. ובכל זאת, שיעור הבעלות של דירות בקרב משקי בית חרדיים בני 35 ומעלה עומד על לא פחות מ־78%, אפילו מעט יותר מאשר זה של משקי בית יהודיים לא חרדיים, שעומד על 77%.
בהתחשב במחירי הדיור הגבוהים בישראל, קניית דירה היא אתגר לא פשוט גם עבור משקי בית עם הכנסה משמעותית. עבור זוגות חרדיים צעירים, שהכנסתם עלולה להיות נמוכה למדי, מדובר באתגר פיננסי ניכר. אז איך זה יכול להיות?

התשובה הראשונה היא בסיוע משפחתי: "כמו שהורים מממנים מטרנה עבור התינוק, כך ההורה החרדי מממן משכנתה גם עבור הילדים הגדולים שלו, עד גיל 40 ומעבר", אומר איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים. "וזו הציפייה החברתית. כמובן, ככל שיש יותר ילדים, כך זה הופך להיות קשה יותר".

כאן נכנסים לתמונה הגמ"חים. גמ"ח (גמילות חסדים) הוא כינוי לכל סוג של מפעל צדקה, עזרה הדדית וסולידריות קהילתית בחברה החרדית. אך בתחום הנדל"ן, גמ"חים הם מערכות פיננסיות שמגלגלות סכומי עתק במטרה לסייע לזוגות צעירים מהחברה החרדית לרכוש דירה. "גמ"חים הם חלק מהותי מהדרך של משפחות חרדיות לרכוש דירות", אומר ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות. "זה גוף ללא כוונת רווח, שיכול להלוות כסף ללא ריבית. יש לזה חלק מרכזי במודל כלכלי של משפחות חרדיות בעשור וחצי האחרונים".

160 שקל בחודש לכל ילד

איך זה עובד? אחד הגמ"חים המוסדרים והגדולים ביותר הוא "הגמ"ח המרכזי" הפועל מירושלים, ואתר האינטרנט שלו מסביר באופן פשוט את המודל: הורים מוזמנים לפתוח חשבונות לילדיהם כבר מרגע הלידה, ולהתחייב למספר "יחידות הלוואה" עבורם. במשך שנים ההורים תורמים לגמ"ח, וכך נותנים לו את "רשת הביטחון" להפסדים וחדלויות פירעון. מי שתרם במשך שנים בצורה כזאת הופך לזכאי להלוואה מהגמ"ח ללא ריבית - שהופכת לבסיס להון העצמי עבור הדירה.

כך למשל, במה שהגמ"ח המרכזי מגדיר כ"מסלול הקלאסי" ההורים מפקידים בכל חודש עד 160 שקל בחודש לכל ילד, ב־120 תשלומים. בסוף התקופה, מי שהפקיד את הכסף זכאי לקבל מהגמ"ח הלוואה ללא ריבית בשווי של 160 אלף שקל. הגמ"ח המרכזי מציע גם "מסלול פריסה מורחבת" שכולל 192 תשלומים של עד 300 שקל לילד, ובסופם מקבלים זכאות להלוואה עד 240 אלף שקל לכל ילד. למרות פניות גלובס לגמ"ח המרכזי, ולרואת החשבון המבקרת שלו, לא נמסר תגובה.

קרומבי מציין כי הסיבה שמוסדות כאלה יכולים להתקיים בקנה־מידה נרחב (הגמ"ח המרכזי מכניס 25 מיליון שקל בשנה) היא בשל תרבות האמון החזקה בחברה החרדית, והמחויבות למוסר תשלומים גבוה. "זה נכון גם בהלוואות מול הבנקים הרשמיים, והם יודעים את זה. לכן בנקים מוכנים להעמיד הלוואות משמעותיות לחרדים. חרדי לא יגיע למצב שמגיעה אליו הוצאה לפועל, גם במחיר קשה ברמת החיים".
"המודל הטיפוסי הוא גיוס של 200 או 300 אלף שקל משני זוגות ההורים ביחד, דרך גמ"חים או חסכונות, ועם זה באים לבנק ולוקחים משכנתה", אומר ד"ר רגב. "21% מרכישות הדירות מומנו במינוף של 100%, בדרך כלל דירות קטנות וזולות בפריפריה". דירות כאלה עומדות במוקד תוכנית של משרד השיכון בראשות גולדקנופף, שמחלקת הנחה של 50 אלף שקל לדירות בשווי עד 600 אלף.

עם העלייה של מחירי הדיור, דירות בריכוזים החרדיים הקלאסיים בירושלים ובבני ברק הפכו לרחוקות מאוד מהישג ידם של זוגות צעירים חרדים. אז כדי להיכנס לשוק הדיור בכל זאת, אומר ד"ר רגב, "חרדים קונים דירות קטנות בעיירות פיתוח, ומשכירים אותן לציבור הכללי בזמן שמוצאים פתרונות דיור ארעיים בקהילות האם: מרתפים, חניונים, עליות גג, דירות של 30־40 מ"ר. אבל אי אפשר לחיות ככה עם הרבה ילדים - ואז עוברים לאותן דירות להשקעה בפריפריה".
לפני כחודש, סייר ח"כ משה רוט מיהדות התורה בריכוזים חרדיים בערי הצפון והכריז ש"הפריפריה היא העתיד של הציבור החרדי". כאן ד"ר רגב מוסיף ש"ברגע שמספיק חרדים עוברים - המקום נהיה אטרקטיבי יותר עבור חרדים נוספים".

עליות הריבית הן האיום המשמעותי

עליות הריבית מהוות איום משמעותי על כל המודל הכלכלי הזה. אלו הקשו על כל הלווים, אך עבור זוגות חרדיים שממונפים בצורה דרמטית ביחס להכנסתם - זה משפיע במיוחד. יותר מזה - השירות העיקרי שהגמ"חים מציעים הוא הלוואות ללא ריבית, מה שאומר שככל שהריבית במשק גבוהה יותר כך הסבסוד נהיה משמעותי יותר.
"העלאת הריבית היא מכה דרמטית למשקי הבית החרדיים. היא גם הגורם המרכזי לעלייה בכניסת חרדים לשוק העבודה", אומר ד"ר רגב, "יוקר המחיה העולה ומחירי הדיור הגבוהים מביאים להידלדלות משאבים: ההורים יכולים לעזור פחות, והמודל שנשען על הגמ"חים מתפורר. בסביבת ריבית אפסית, מודל של רכישת דירה ב־100% מינוף זה רעיון מצוין, זה מאפשר חסכון ניכר, ונהנים מעליית הערך. אבל כשהריבית גבוהה כמו היום, זו בעיה".

בעיניו יש לכך השלכות דרמטיות במיוחד על מודל חברת הלומדים, שבעיניו "לא היה בר קיימא מלכתחילה, כי היו לאנשים הורים עובדים שמימנו אותם. היום זה כבר נהיה בלתי אפשרי".
כלומר, כאשר יש צורך לחסוך כסף ולהתמנף דרמטית עבור מספר ילדים רב, זה אולי אפשרי בדור הראשון או השני. אבל במצב היום, כשרבים מההורים שצריכים לסייע במימון הדירות לא בהכרח עובדים או עובדים ומרוויחים מעט - זה כבר נהיה קשה עד בלתי אפשרי.
"אני חוקר את ההיסטוריה הכלכלית החרדית כחלק מצוות של מכון אהרון, ואנחנו רואים שלא רק ששיעור העובדים ירד ביחס לשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה", אומר קרומבי. "גם מספר הילדים עלה. ככה שמה שהדורות הקודמים יכלו להציע לשלושה ילדים, קשה להציע לשבעה ילדים היום".
"בניגוד למשבר הסאב פריים, משבר הקורונה לא פסח עלינו", אומר ד"ר רגב. "זה חשף את נקודת התורפה של המודל הכלכלי: הייתה עלייה בביקוש להלוואות יחד עם ירידה בהיצע. הגמ"חים נאלצו לסרב להרבה אנשים, בזמן שהם היו בולם הזעזועים הכלכלי של החברה החרדית".

"לגמ"חים אין מחלקת סיכונים של בנק"

"הגמ"חים מבוססים על אמון, ויש שוק שלם בתוך הקהילה. אבל השוק הזה לא מנותק מהעולם", אומר קרומבי. "יש תורמים ששמים כסף בגמ"ח, ואם יש מיתון הם יפסיקו לתת. בו זמנית, אנשים ימשכו את הפיקדונות, כמו כל בנק. אבל לגמ"חים אין מחלקת ניהול סיכונים גדולה כמו של בנק, וגם אין את בנק ישראל כרגולטור.
טיפול 360 בדיגיטל: איך מייעלים את תהליך העמדת המשכנתא?
"הבעיה מחריפה כשמבינים שאנשים 'מגלגלים' גמ"חים - לוקחים הלוואות מגמ"ח אחד, וכשאי אפשר לשלם, ממחזרים עם הלוואה מגמ"ח אחר. כשיותר מדי אנשים לא יהיו מסוגלים להחזיר, זה ייצור תגובת שרשרת. אם גמ"ח משמעותי נופל, כלומר כבר לא מסוגל לתת הלוואות והצ'קים שלו חוזרים - כל המערכת עלולה לקרוס".
בעיניו, המשמעויות הכלכליות עבור החברה החרדית הן אדירות: "הרזרבות של משק בית חרדי הן קטנות. כשהמים עולים, מי שהכי נמוך נרטב ראשון. כשיש מיתון משמעותי, או כל צרה כלכלית אחרת, מעמד הביניים יאלץ להוריד את רמת החיים - אבל לרוב החרדים אין לאן לרדת".
כרגע, מערכת הגמ"חים הפיננסיים עודנה עומדת, ועוד לא נרשמה קריסה כזאת. אבל לא מן הנמנע שאם הריבית תמשיך להיות גבוהה עוד זמן רב, ובמקביל תמשיך ההאטה הכלכלית - אנחנו עלולים לראות זאת. אם רוצים לשנות את המערכת ולרכך נפילה פוטנציאלית, הזמן לעשות זאת הוא כעת.