דיון נספח לאתגר דו שבועי - ועל המלחמות

[דיונון]

לאתגר

 

[Nomi10]

@הזדמנות , סיפור יפה ונוגע.
רק הערה קטנה שהפריעה לי.
השם "אורי" חוזר על עצמו פעמים רבות. היו לפחות שתי מקומות שהייתי מחליפה את "אורי" ב-"הוא". (אורי מסלק את מחשבת..., אורי שמע שזה קיים...)
יתכן וזה טעם אישי ועניין של סגנון כתיבה, לשיקול דעתך

 

[הזדמנות]

@הזדמנות , סיפור יפה ונוגע.
רק הערה קטנה שהפריעה לי.
השם "אורי" חוזר על עצמו פעמים רבות. היו לפחות שתי מקומות שהייתי מחליפה את "אורי" ב-"הוא". (אורי מסלק את מחשבת..., אורי שמע שזה קיים...)
יתכן וזה טעם אישי ועניין של סגנון כתיבה, לשיקול דעתך

צודקת
ערכתי
תודה רבה

 

[סיפור8]

@הזדמנות ו @Nomi10 וואו! איך כותבים כאלו סיפורים תוך יום?!

 

[Nomi10]

@הזדמנות ו @nomi וואו! איך כותבים כאלו סיפורים תוך יום?!

במקום להתפעל, תסתכלי אחורה ותראי בכמה אתגרים השתתפתי עד עכשיו.
כנראה שלכל אחד יש את הדברים שיותר קלים לו ושפחות...
אני עוקבת כל פעם אחרי האתגרים ורוצה מאוד לכתוב, אבל איכשהו נרתעת או מתחילה ומפסיקה.
כשמגיע אתגר כזה - זה רץ לי.
התודה ל @דיונון על ששלח אתגר שהצליח לדחוף אותי לכתוב.

 

[כותב השורות]

אני רק מברר
האתגר הוא סיפור מלחמתי... דייקא!
או גם על התמודדות ומלחמה אישית של חייל ולאו דווקא בקרב היריות והתותחים?

 

[דיונון]

אני רק מברר
האתגר הוא סיפור מלחמתי... דייקא!
או גם על התמודדות ומלחמה אישית של חייל ולאו דווקא בקרב היריות והתותחים?

סיפורים מהשטח, באויר ביבשה ובים.
העיקר לא מהמטבח הצבאי...

 

[הזדמנות]

@הזדמנות ו @Nomi10 וואו! איך כותבים כאלו סיפורים תוך יום?!

אני תמיד מרגישה חוסר שקט כשעולה אתגר לאוויר, זה דפקט מובנה אצלי, לפעמים יוצא יותר מוצלח ולפעמים פחות

 

[אינספריישן]

@לאלה אמל'ה אני בוכהההה...
כולי צמרמורות. אחד הסיפורים הכואבים שקראתי בחיים.
הניסוח, הרעיון, ההגשה, המסר...

תתכונני לנהל את האתגר הבא.

 

[BEYOND]

לא יודעת למה האסוציאציה הראשונה שלי לאתגר הייתה הספר "תיאום כוונות" של סבתו
כל מילה עליו רק תגרע---

עד שדחפו אותנו החסידים לתוך הרחבה: חיילים! חיילים! לכו לרבי ויברך אתכם.

---
צוות, היכון לעלייה על הטנק! צוות, עלה! נהג, ימינה חזק! תותח חלול אלפיים, טנק על, אש! הוסף מאה, אש! הורד חמישים, אש! מטרה. מטרה חדל. טען, פרוק כֵּליךָ. דוב! יותר מהר! אל תחלום! במלחמה לא תוכל לחלום. כבר העלו אותך על הכוונת. כן המפקד, אני משתדל, טען פָּרַק כֵּליו.

---
אמרתי, אספר לו לאדמו"ר איך נפגעו הטנקים במחצבה בנַפאח ביום שני בבוקר, ואיך היו עולים באש אחד אחד, ואיך הטען קפץ מפויח מטנק שתיים־בי"ת, רגלו בוערת והוא מתגלגל על האדמה עם כובע טנקיסטים וג'ריקן של מים. ואיך שמעתי את גידי המט"ק צועק: תותחן, אש! ואני משיב: אבל אין לי תיאום כוונות! והמט"ק צועק: תותחן, אש! אש! אתה שומע? לא חשוב לאן, יורים עלינו... הטנק נפגע... לקפוץ! ואיך צעק אלי רוני הנהג: לא מצליח לצאת, התותח חוסם את מדף נהג, ואיך חזרתי אל הטנק להסיט אותו, ורצנו ארבעתנו בְּטרסוֹת הבזלת והכדורים סביבנו, ואלי צעק: אין לי כוח לרוץ יותר, אני נשאר כאן, ואנחנו דוחפים אותו, ואיך אנו רואים חיילי קומנדו סורים יוצאים ממסוק ממש מולנו, ועוד ועוד הרבה אספר לו, מה חשבתי ומה התפללתי ואיך שיוועתי ומה נדרתי.
ובכל פעם שהיתה המחשבה הזו עולה לפני אמרתי לעצמי: והרי אחרי שאשלים, ישאל אותי האדמו"ר בקול רך: וחברך שהיה איתך אותו לילה בקידוש לבנה... ואז אוכרח להשפיל את עיני ולומר לו: דוב נפל.

 

[סיפור8]

טוב חברה דחוף איזה הפי אנד... מבחינתי אפילו הפי הנד... משהו...
קטעים חזקים כל אחד מהם, אבל לא קלים..

 

[נ. גל]

אני תמיד מרגישה חוסר שקט כשעולה אתגר לאוויר, זה דפקט מובנה אצלי, לפעמים יוצא יותר מוצלח ולפעמים פחות

חשבתי שאני היחידה... נחמד לגלות שלא.

 

[נ. גל]

הוא לא יוכל לסלוח לעצמו בחיים אם ירה עליו.

פעם ראשונה שאני מבינה את ההלכה אודות הירא ורך הלבב...
כלומר, להבין זה קל. לקלוט - קשה יותר.

משרת בקנטוניסטים,

משום מה נדמה לי שלא תקין לומר כך, אלא "לשרת כקנטוניסט".

 

[מצפה ופועל לישועה]

טוב חברה דחוף איזה הפי אנד... מבחינתי אפילו הפי הנד... משהו...
קטעים חזקים כל אחד מהם, אבל לא קלים..

זה נראה שאחרי האתגרים האחרונים האתגר הבא יהיה צריך להיות לכתוב סיפור קומי...

שיהיה קצת גיוון ורגיעה לעצביהם המתוחים של הקוראים...

 

[יאן]

@מצפה ופועל לישועה כתבת יפה מאוד.
ניכר שעשית מחקר היסטורי קטן לפני הכתיבה.

 

[דיונון]

גומא

 

[מצפה ופועל לישועה]

תודה. תוקן.

 

[נ. גל]

@מצפה ופועל לישועה, אין מילים.
בהתחלה חשבתי שזו תהיה הצגה של המלחמה מן הבחינה היהודית-אידאולוגית. נחמד כזה.
השורות האחרונות היו אגרוף לחזה, סחיטת אוויר וקליעה בול.

שורות שתפסו אותי במיוחד:

יכה יוסי את יוסי – סליחה, אדולף את לותר - מה אכפת לך?

הוא מעריץ את פואנקרה, ומתעב את דרייפוס, ליהדות שלו אין כל משמעות מבחינתו.

 

[מצפה ופועל לישועה]

תודה רבה. מעורר חשק לכתוב עוד

שורות שתפסו אותי במיוחד:

יכה יוסי את יוסי – סליחה, אדולף את לותר - מה אכפת לך?...

היה לי מריבה ארוכה עם עצמי על המשפט, אהבתי אותו, אך לא התחבר לי בניסוח. בסוף החלטתי להציל אותו. שמח שבחרתי נכון...

 

[מצפה ופועל לישועה]

@ניהול קהילת כתיבה​

אני לכאורה לא יהיה פה בפרוג כשהאתגר יסתיים. אשמח לדעת אם יש לי אפשרות לשלוח לך אתגר כדי שבמידה ואם אזכה (מול יצירות נפלאות כמו שעלו ויעלו לא יודע כמה סיכויים יש אבל בכל זאת...) תוכלי להעלות זאת על שמי. הבעיה שאין לי הודעות פרטיות (וכמובן אני לא רוצה לפרסם באופן ציבורי כל עוד זה תיאורטי)