זה שזה קרה אחרי 70 שנה ולא סתם קרה, מחדל שאין כמוהו, זה לא נותן לזה לגיטימציה לקחת את זה בחשבון השיקולים שבאים לשחרר חטפים תמורת מחבלים.
זה שזה קרה אחרי 70 שנה (איזה 70? 19 שנה אחרי גירוש קטיף, 10 שנים אחרי צוק איתן בו הסירו את איום המנהרות) אומר שיש לזה היתכנות,
וסטטיסטית כשיש לך גבול שהאויב יושב ומנסה לפרוץ - אתה לא במצב בטוח, בלשון המעטה.
שחרור המחבלים הוא אפילו לא הבעיה המרכזית כאן, למרות שגם זה חמור.
הבעיה האמיתית היא ניצחון לטרור = מוטיבציה לנסות שוב ה״י.
השארת חמאס = הנצחת הבעיה, כולל הפנית כל הכספים לטרור, כולל חינוך מגיל 0.
ובעיית הבעיות שזו הצביעות הכי גדולה של תומכי העיסקה בשם הדאגה לחטופים - השארת מספר בלתי ידוע של חטופים שלא יכללו בשלב ההומניטרי, והעתיד שלהם יהיה היקברות לשנים ארוכות בעזה, בלי שום יכולת ישראלית להפעיל כח ולחלץ אותם באופן ישיר (פעולה) או עקיף (עיסקה) בגלל הערבויות הבינלאומיות להפסקת הלחימה.
אז מי שלא חושב על החטופים שישארו שם, שלא יגיד בבקשה שהוא דואג לחטופים.