דיון דופליקטים- החדש של יונה ספיר.

[מ. י. פרצמן]

דיון מעניין. גם אני הופתעתי מהדמיון בין הכריכה של דופליקטים לכריכות של הארי פוטר. לא בטוחה מה דעתי על כך.
מה שהפריע לי הוא נקודה קטנה, כמעט שולית, אבל היא דורכת לי על העצבים:

מתח מצמרר הוא סופרלטיב משומש. ואימה היא מילה זולה כדי לתאר אקשן. בואו, אפילו בזירות המתח האמיתיות של הארי פוטר אף אחד מאיתנו לא נמתח עד כדי צמרמורת. מפתיע אותי שיונה ספיר, שבדרך כלל בורחת מסופרלטיבים כמו מאש - ולמען האמת היא זו שגרמה לי להפסיק להשתמש בהם בעצמי - תיפול בתחום הזה.

 

[אתיס]

גם לפני שלושים שנה רוב 'נשות החינוך' היו מ'המתנגדות נחרצות' ל'ספרות החרדית החדשה', הגירסה היהודית הזו...

ההתנגדות שלי, היא לא התנגדות רוחנית.
יש כאן טובים ממני שהביאו דוגמאות וביקורת ספרותית.
לילדי אתן לקרוא את המקורי ודאי.
אני לא מצליחה להגדיר את ההתנגדות שלי,
אבל זה כמו שאם אתן לידי לצפות בסרט אעדיף שהוא יהיה סוד הגן הנעלם או אסופית ולא אסכים להם לצפות בסרטי גרובייס למינהם.
זו דעתי, והיא נחרצת יותר כיוון שמדובר בספר פנטזיה ומתח בו תיתכן יותר אלימות וגרוטסקה.

 

[פירי]

שבדרך כלל בורחת מסופרלטיבים כמו מאש

מעניין
עד כמה שאני מבינה את המילה סופרלטיב, הספרים שלה מלאים בהם.

 

[מסוגל]

אין כוונת המספר להלאות את הקורא בפרטים נוספים. הוא לא יכתוב: א. מלך בוהמיה פרץ לחדר. ב. מלך בוהמיה החזיק בכתפיו. ג. מלך בוהמיה הביט בפניו. ישנה כאן מטרה שונה, והיא להעמיס פרטים על התופעה המסופרת. לכן: בעבר מלך בוהמיה פרץ לחדר, ובמהלך עובדה זו הוא מחזיק בכתפיו ומביט בפניו - בהווה.

בעקרון, אפשר לנסח: " "השגת את התצלום!" קרא, לפת את הולמס בכתפיו והביט בפניו במבט להוט", וזה גם עובד יפה.

מתח מצמרר הוא סופרלטיב משומש. ואימה היא מילה זולה כדי לתאר אקשן. בואו, אפילו בזירות המתח האמיתיות של הארי פוטר אף אחד מאיתנו לא נמתח עד כדי צמרמורת. מפתיע אותי שיונה ספיר, שבדרך כלל בורחת מסופרלטיבים כמו מאש - ולמען האמת היא זו שגרמה לי להפסיק להשתמש בהם בעצמי - תיפול בתחום הזה.

מעניין
עד כמה שאני מבינה את המילה סופרלטיב, הספרים שלה מלאים בהם.

גם בעיני הפיסקה המצוטטת מגב הספר מאופיינת בצורה חדה ב'טביעת האצבע הספרותית' של ספיר.

אפילו אם נתייחס שוב אך ורק לקטע הקצר שנותח כאן מהפרק לדוגמה, "נשאר קפוא בצורה גרוטסקית" הוא משפט דומה למדי.

 

[נודד]

גם אצלי (בעקבות האשכול כאן, ובעיקר מן הכתוב באתר אור החיים לצד הספר) קפץ בהתחלה הדמיון להארי פוטר.
כבר במילים הראשונות כשהנער שלף מקלשהתברר כמקל פשוט קפצה לה אסוציאציה של שרביט. הזאב התוקפני שנכנס הקפיץ לי מחשבה על אדם- זאב, תיאור ההקפאה שלו הציף בתודעה תגובה ל "שתק" והמרוץ אחר הניקוד הקבוצתי הזכיר לי את תחרות הבתים.
אבל בקריאה שניה אין באמת דמיון מהותי לספר, יותר מכל ספר פנטזיה קלאסי, בטח לא בפרק הזה. אם כבר אז סגנון הכתיבה מזכיר לי יותר סדרות לנוער צעיר כמו פרסי ג'קסון ואנימורפס.
אבל באמת צריך לקרוא מעבר לפרק בודד בשביל להביע דעה אמיתית בעניין.

בנוגע למעבר למעבר ללשון הווה במשפט שהתחיל כעבר -
זה פסוקית לוואי, וזה תקין לגמרי לעבור לתיאור פעולה בהווה. בעיניי זה אפילו עדיף. זה גורם לקורא להפוך לצופה בזמן אמת למה שקרה בעבר.

באופן אישי יותר הפריע לי הקטע הזה למשל:
”הרגתם אותו?״ אגרופו של דֶ ני נקמץ בתוך כיס מכנסיו. ידיו רעדו בלי שליטה, הוא לא רוצה שהזר יראה זאת. עם זאת, פניו הסגירו אותו: הוא היה לבן כמו החלב אותו נסע להביא מן החווה הסמוכה, ולא הביא בסופו של דבר
בתחילת המשפט מתוארות מחשבותיו של דני,"הוא לא רוצה..." כלומר הסיפור נכתב כ"מספר נצמד לדמות", ובהמשך המשפט זה מתחלף ל"מספר כל יודע" בתיאור על צבע פניו של דני. (דני לא יודע מה צבע פניו).

צריך לזכור שקשה מאוד להשקיע גם באמינות של הפרטים, וגם בכתיבה מושלמת. וכשהשוק החרדי גם ככה קטן מאוד, ומספר קוראי הפנטזיה גם הוא עשוי להיות מצומצם, יש גבול כמה אפשר להשקיע בעריכה. ויונה ספיר, וזה מידיעה, משקיעה אלפים רבים מאוד בעריכה.
רוב הקוראים לא מודעים לדקויות כאן, וגם לא נחשפו להרבה ספרים ברמת כתיבה גבוהה יותר, כך שהשיקול הכספי גם הוא משחק פה תפקיד עד כמה להשקיע, ובמה. ואולי הסופרת מעדיפה לאפיין את כתיבתה על פני שיקולים דקדוקיים.

 

[קוביד]

תחילת המשפט מתוארות מחשבותיו של דני,"הוא לא רוצה..." כלומר הסיפור נכתב כ"מספר נצמד לדמות", ובהמשך המשפט זה מתחלף ל"מספר כל יודע" בתיאור על צבע פניו של דני. (דני לא יודע מה צבע פניו).

'מספר כל יודע' לא כולל בתוכו גם ידיעות של 'מספר נצמד לדמות'? הוא הרי יודע גם את מחשבות הדמות כשם שהוא 'יודע כל...'

 

[שרהלה שרהלה]

עצם העובדה שהספר נכתב בהשראת הארי פוטר הפריעה לי.
אם המקור לא כשר 100 אחוז, גם התולדות לא. העיצוב הדומה הוא רק בונוס לא נחמד לרשימה האדומה.

לגבי הכתיבה: גם לי הציקו כמה התנסחויות לא תקינות, משפטים קצרים שחוזרים על עצמם, וגם שבירת קיר רביעי כמו שציינה @משולש ברמודה .
המשפט הזה, לדוגמא, הפריע לי מאוד:

וגם העובדה שהז'אנר הופך מאולץ ומעושה כשנדחפת אליו דת, לא כל כך משכנעת אותי לקרוא את הספר.

נקודה חשובה: אני לא ממעריצי יונה ספיר כך שיכול להיות שהביקורת שלי נובעת מחוסר הכרות עם הסגנון.

 

[משולש ברמודה]

צריך לזכור שקשה מאוד להשקיע גם באמינות של הפרטים, וגם בכתיבה מושלמת. וכשהשוק החרדי גם ככה קטן מאוד, ומספר קוראי הפנטזיה גם הוא עשוי להיות מצומצם, יש גבול כמה אפשר להשקיע בעריכה. ויונה ספיר, וזה מידיעה, משקיעה אלפים רבים מאוד בעריכה.
רוב הקוראים לא מודעים לדקויות כאן, וגם לא נחשפו להרבה ספרים ברמת כתיבה גבוהה יותר, כך שהשיקול הכספי גם הוא משחק פה תפקיד עד כמה להשקיע, ובמה. ואולי הסופרת מעדיפה לאפיין את כתיבתה על פני שיקולים דקדוקיים.

אני יכולה לנסות לשכתב את הפסקה הזאת מחדש?

רוב הקוראים לא מודעים לדקויות כאן, וגם לא נחשפו להרבה ספרים ברמת כתיבה גבוהה יותר, ומכיוון שצריך להוציא ספר כל שנה גם השיקול הכספי משחק פה תפקיד עד כמה להשקיע, ובמה.
ולכן אפשר להרשות לעצמנו לא להשקיע גם באמינות של הפרטים, וגם בכתיבה מושלמת. הרי השוק החרדי גם ככה קטן מאוד, ומספר קוראי הפנטזיה גם הוא עשוי להיות מצומצם, בשביל מה לטרוח אם בכל מקרה בועת הספרות החרדית מצומצמת ובינונית למדי?

אגב, שלא ישתמע מדברי אחרת.
אני מעריכה מאד את האמביציה של הסופרת, את העמידה שלה בדדליינים, ואת העובדה שהיא יודעת היטב איך לנצל את מצב השוק לטובתה.
ככה מתנהלים אנשים שיודעים לעבוד, ובעסקים כמו בעסקים לא מרוויחים הרבה מלהיות צודקים ונכונים.

כנראה שורש ההבדל בינינו הוא שאני כותבת בשביל הכיף, בשביל הדבר השני ההוא שצריך בחיים אני כותבת קוד, וכיוון שכך אין לי באמת את הזכות לבקר את ההתנהלות הזאת ממקומי.

כתיבה לשם כתיבה כפי שביקשו כאן - אני חושבת שיש לכולם את הזכות.

ובכל מקרה, כדאי להפריד בין שני הדברים בדיון.

 

[פירי]

ככה מתנהלים אנשים שיודעים לעבוד, ובעסקים כמו בעסקים לא מרוויחים הרבה מלהיות צודקים ונכונים.

גרמת לי לחשוב, אולי צריך לבקר ספרים לא כאמנות אלא כמוצר עסקי?

ואז תתיישב המחלוקת בין דברים שכאמנות הם גרועים אבל שיווקית הם טובים מאד.

 

[פירי]

”אורח?״ דיוויד ניתר [זמן עבר] הצדה באינסטינקט צפוי [שבירת קיר רביעי], בהלה חונקת [מעבר לזמן הווה] את קולו והוא נשמע מעוות [על פי צורת הקולו כתיבה 'הוא' מתייחס לדני ולא לקולו, איך דני נשמע מעוות?].

המשפט שכתבת כאן הציק לי ממש, עד שהלכתי לבדוק בעצמי בפרק לדוגמה ועדיין אני לא מבינה.
למה הציטוט "אורח" נראה לך שהוא של דני ולא של דיוויד? וקולו נשמע מעוות פשוט מאד. לא הבנתי איפה הבעיה.

 

[משולש ברמודה]

המשפט שכתבת כאן הציק לי ממש, עד שהלכתי לבדוק בעצמי בפרק לדוגמה ועדיין אני לא מבינה.
למה הציטוט "אורח" נראה לך שהוא של דני ולא של דיוויד? וקולו נשמע מעוות פשוט מאד. לא הבנתי איפה הבעיה.

סליחה, טעות בשמות. הכוונה לדיוויד.
לפי כתיבתו של המשפט המילה ״קולו״ מתייחסת לדיוויד, ולכן גם המילה ״הוא״ אחר כך נשמעת כמתייחסת אליו ולא אל קולו.
כך לפחות זה היה נשמע לי כשקראתי.

 

[פירי]

סליחה, טעות בשמות. הכוונה לדיוויד.
לפי כתיבתו של המשפט המילה ״קולו״ מתייחסת לדיוויד, ולכן גם המילה ״הוא״ אחר כך נשמעת כמתייחסת אליו ולא אל קולו.
כך לפחות זה היה נשמע לי כשקראתי.

אה, ברוך חונן דעת.
צודקת.

נחכה לביקורות של חול המועד, מצפה שיהיה מעניין.

 

[AUVI]

אגב, מהות השם 'דופליקטים' היא מהמילה Duplicates שמשמעותה כפילות, שכפול, חיקוי, הועתק, עותק?

 

[שרהלה שרהלה]

אגב, מהות השם 'דופליקטים' היא מהמילה Duplicates שמשמעותה כפילות, שכפול, חיקוי, הועתק, עותק?

בהתחלה חשבתי שהם פשוט 'המציאו' את המילה. אח"כ ראיתי שבלוגו כתוב באנגלית 'duplicates' בדיוק באיות הנכון של כפילות, אז אולי זו באמת הכוונה.

 

[AUVI]

אה, דווקא לא שמתי לב בכריכה. מעניין!

 

[שרהלה שרהלה]

 

[AUVI]

חסום ):
יפתח עוד מעט, בוודאי.

 

[יוסף יצחק פ.]

בהתחלה חשבתי שהם פשוט 'המציאו' את המילה. אח"כ ראיתי שבלוגו כתוב באנגלית 'duplicates' בדיוק באיות הנכון של כפילות, אז אולי זו באמת הכוונה.

אין לי מושג על מה העלילה, אבל אני כבר מדמיין סתם כך לעצמי שאולי מדובר בגזע (של ?, חייזרים, מין חדש, אחר?) שמתרבה ומשכפל את עצמו... ברור לי שהוא ה'נבל' (אנטגוניסט) בספר. עצם הרעיון של 'משוכפלים' למיניהם כבר יוצר בעיה טובה שאפשר לכתוב עליה עלילה.
שוב, זה סתם מחשבות שלי, לא קראתי את הספר. אם מישהו קורא את הספר, אשמח לכמה הגדרות שלא יהרסו את חווית הקריאה
מוזמנים לדמיין ולהעלות השערות גם...

 

[נודד]

'מספר כל יודע' לא כולל בתוכו גם ידיעות של 'מספר נצמד לדמות'? הוא הרי יודע גם את מחשבות הדמות כשם שהוא 'יודע כל...'

הגיוני בהחלט.
אני יותר מתחבר ל"מספר נצמד לדמות" לכן זה הרגיש לי לא תקין. אבל סביר שזה אכן תקין לגמרי.
באופן כללי, מכיוון שאני נחשף בימים אלו למורכבות שבהוצאת ספר, אני מרגיש שאין לי זכות לביקורת, כל עוד לא הוצאתי ספר בעצמי.
בטח אם לא שילמתי עליו שקל, וכל מה שיש לי לומר עליו מבוסס על פרק חינמי מהאתר

 

[brachy 100]

ביקורת ספרות - דופליקטים/כרך ראשון- התגלות.

8 שעות לאחר שהספר הגיע לידי, ואני כבר כותבת את הביקורת... פעם ראשונה שאני מעיזה, ביקורת מוזרה מאוד... הקדמה שנים שהסוגה הזאת הייתה טאבו בציבור החרדי שום סופר/ת לא העיזו להיכנס להר הזה, מלבד כמה בודדים, בעיקר ספרי ילדים ומובן למה, בעצם היותה פנטזיה היא סוג של כפירה. נדרשת מיומנות רבה בשמירה על...

www.prog.co.il