היא לא טובה כ"כ בהגדרות דבורהמעצבנת
אנחנו לא אומרים שווער שוויעגר (ככה כותבים?)ושויגער זה כידוע =מעצבנת
חיכיתי לפרק! הכתיבה שלך סוחפת, מכניסה אותך לסיפור משורה ראשונה. תודה, מחכה להמשך!ביום ראשון בערב הכנתי מלא עוגות.
הימים מאז הווארט הם רצף אחד מתוק וקסום, בשבת לאהלה ודודי הגיעו, ובליל שבת כל החברות מהכיתה עלו לשיר למרות שאני לא הכי אוהבת את המעמד המביך הזה, אבל אחרי שהן הלכו היה כיף כי נשארו רק החברות של הקבוצה, הראתי להן את התמונות שלנו מהווארט והן מאוד התלהבו.
הכל כזה מדהים, פשוט כיף להתארס. לא מבינה למה לא עשיתי את זה לפני שנתיים!
ומחר הארוסים! פרפרים מרוגשים קפצו לי בבטן, מחר אני אפגש עם שלוימי, אני מחכה כבר נורא, מיום חמישי לא ראיתי אותו!
אני חושבת שאני כלה מתוסבכת לגמרי, כל הזמן אני חושבת עליו ובלילה אפילו חלמתי שהתחתנו.
אחרי שהכנתי לפחות שלוש עוגות אמא נכנסה למטבח, היא היתה נראת מוסחת.
''אמא, מה נשמע? בא לך לטעום מאחת העוגות שהכנתי?'' הצעתי לה, והרמתי את הנייר כסף מעל עוגת הטריקולד, שתראה.
אמא נעצרה וחייכה אלי ''ברור, אני אשמח לטעום חתיכה אחת'' אמרה והתיישבה על הכסא האפור, חייכתי אליה בחזרה ''תודה אמא, אני באמת חתיכה'' צחקתי והושטתי לה פרוסה ''קחי!''
אמא ברכה בריכוז וטעמה ''וואו דבורה, את מוכשרת, זה מאוד טעים!'' הנהנתי בענוות חן, אני אוהבת לאפות.
''נו דבורה, מה לגבי מחר? יש לך את כל מה שאת צריכה?'' אמא התרוממה ופסעה לעבר הכיור.
נלחצתי. האמת שלא רציתי שהשיחה הזו תבוא.
בבוקר יצאתי עם מלי מינץ לקנות בגד חדש, בדרך דיברנו על איזה סגנון בגד אני צריכה לקנות, כי מצד אחד המשפחה שלו פשוטה בהגזמה, מצד שני אני לא אוהבת את הסגנון החסידי הכבד.
יש חברות שקוראות לי מודרנית ופתוחה, יכול להיות שאני כזו, כי אני באמת הולכת ממש לא חסידי קלאסי.
''את הבגד קניתי בבוקר, רוצה לראות איך הוא עומד עלי?'' שאלתי קצת בחשש. אמא כבר לא מתווכחת איתי על איך אני מתלבשת, אבל כשהיא לא מרוצה אני יודעת לראות עליה.
אני לא אוהבת שהיא לא מרוצה. אבל אני עוד יותר לא אוהבת להרגיש יאכנע דלוקס.
אמא הנהנה ''בטח, לכי תביאי אותו, מה עוד את צריכה לסדר? אה!'' היה נראה שאמא נזכרה משהו, עמדתי בפתח המטבח, בדרך לחדר, עצרתי. ''השוויגער דיברה איתי היום, היא אמרה שלגבי השעון היא מביאה כמה דוגמאות ותבחרי באולם'' אמא התחילה לשטוף כלים והרעש של הברז בלבל אותי, בטוח לא שמעתי טוב. היא הולכת לבחור לי?
הסתכלתי על אמא, היה נראה שמבחינתה העניינם סודרו, היא זמזמה לעצמה איזה שיר.
הבנתי שהיא לא פרטנרית להסביר לה כמה זה לא מתאים לי שהאמא של שלוימי תבחר לי שעון.
וחוץ מזה, לא מי יודע מה מתחשק לי שעון זהב. ואולי אני מעדיפה שעון מותג?
בהנחה שקונים את השעון כדי לשמח את הכלה, והכלה יותר תשמח משעון של מישל, לא הגיוני יותר לקנות מה שיעשה לה טוב?
נאנחתי והתיישבתי על המיטה בחדר שלי.
סחבתי אלי את המצלמה, אני אוהבת להסתכל בתמונות שלו. אני יכולה שעות, זה מרגיע אותי.
איך שקרבתי את העינים שלו, הרגשתי שבא לי מאוד לספר לו כמה זה מתסכל אותי.
ידעתי שהוא יבין.
התובנה הזו הרגיעה אותי קצת.
יש פרק שאין את המשפט הזה ; )אני אצטרך לדבר גם על זה עם שלוימי.
איזה רמה ואיזה בגרות. איך שתיהן באותה גיל?...ביום של הארוסים קמתי משוגעת.
זה קורה לי לפעמים, הלחץ וההתרגשות ומספיק שמשהו אחד לא הולך לי והכל מתפרץ לי לגוש אחד גדול של עצבים.
אמרו לאנשים להגיע בתשע, שזו שעה מוזרה ואני אמורה להסתובב עם תסרוקת ואיפור עד אז.
בערך בשבע ישבתי על הכסא הסגול והייתי עצבנית נורא, ניסיתי לשחרר את השרשרת שהסתבכה לי ולא הצלחתי, כולם בחוץ היו עסוקים בלסחוב ולארגן ואני התמלאתי קוצר רוח.
בסוף אחרי שנתתי לעצמי ציון מאה במראה ויצא לי סופסוף חיוך קטן, שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל.
זו היתה נעמי אלבוים, עניתי.
''דבורה מה נשמעעעע איך אתתת??'' צרחות מרוגשות בקעו מהטלפון, זיהיתי שם את נעמי, מלי ושורי, החברות מהקבוצה שלנו ''אנחנו עכשיו באולם, מארגנות את העוגות, הבר יצא טירוףףף'' שמחתי והמצב רוח העצבני שלי טיפה השתפר, אני אוהבת עוגות, עיצוב וכל מה שבינהם.
''וואו תודה אין עליכם! תצלמו את זה שישאר מזכרת'' ביקשתי מהם. אני רוצה אחרי זה לעשות אלבום, אולי.
''אין בעיה, נצלם לך בוק, תגידי מה איתך? שורדת איכשהוא?'' זו היתה נעמי, אני אוהבת אותה כי היא תמיד שואלת שאלות נעימות, ''לא יודעת, אני עצבנית ולחוצה נורא" עניתי לה, נותנת לעצמי להתמסכן בכל הכח ''אני ככה מהבוקר'' הוספתי, ובבת אחת הבנתי למה אני עצבנית.
זו דודה חנהלה ליפמן. הכל בגללה!
מי ביקש ממנה להתקשר על הבוקר ולשאול אותי אם אני מתכננת להגיע עם שיער פזור לארוסים?
מה היא מתערבת בכלל??
מאז שאני בת שש עשרה היא חופרת לי על החיים וכל דבר שאני עושה יש לה מה להגיד!
מילא שהיא התקשרה, אבל להגיד שהיא הגיעה למסקנה שעד היום היא לא אמרה כלום, אבל עכשיו היא חושבת שהיא צריכה להגיד לי שאני אדע שהחיים לא זה משחק ושאני אחשוב פעמים איך אני רוצה להגיע לארוסים כי זה דבר מהותי עם השלכות לכל החיים?
הייתי די בהלם כשהיא התחילה לדבר אז אמרתי לה רק אוקי, וכן, ואני שומעת וכאלו עד שהיא השתתקה ואז שאלתי אותה בקרירות אם היא צריכה עוד משהו.
אז היא השתעלה ואמרה שלא, ושתהיה לי התארגנות נעימה וניתקה.
''את מבינה?'' סיפרתי לנעמי בסערה ''זה מה שיש לדודה שלי להגיד לי בבוקר של ארוסים!'' הייתי עצבנית, מיד אחרי שניתקתי לחנהלה הגיעה המונית לקחת אותי למאפרת, ואני נשארתי עם הרגשה רעה ואפילו לא זכרתי למה.
נעמי שתקה.
ידעתי שהיא חושבת, אני מכירה אותה.
''דבורה...'' היא התחילה בנימה מחושבת '' אני לא יודעת אם זה הזמן המתאים לומר לך את זה, אבל התחלת אז אני אגיד לך מה אני חושבת בקצרה ואם תרצי נדבר על זה בהמשך'' נעמי חמודה, יש לה טון נעים ומתנגן, הרגשתי שאני רוצה לשמוע אותה ''אוקי'' אמרתי לה, רגועה יותר ''מה את רוצה לומר לי?'' הייתי סקרנית, נעמי לא מדברת הרבה.
נעמי נשמה לפני שהתחילה ''תראי, את בחרת לך סוג של דרך, שלא מסתנכרנת עם הדרך שבה חינכו אותך ובדרך שבה גדלת, יש את החסידות ויש משפחה ויש חברות והם בסגנון אחר ממך ומי כמוני יודעת שזו זכותך'' נעמי עצרה רגע, אולי חיכתה לתגובה. הנהנתי בראשי ''אוקי...?''
היא המשיכה ''אבל את חייבת להבין, ובאמת כדאי כמה שיותר קודם, שזה לא יכול לעבור חלק, את לא יכולה גם לבחור לך סגנון אחר לגמרי, ואולי אחד כזה שסותר את הערכים של המשפחה שלך, וגם לצפות שכולם יקבלו את זה בשמחה, את מבינה?''
עכשיו שתקתי אני.
''תביני שכל דבר קטן אצלך מקפיץ גם את המשפחה שלו וגם את המשפחה שלך, וכל הסיבה שלא מספיק הרגשת את זה כמוני, או כמו שורי,'' חיוך מר עבר בנינו, אחוות המורדות ''זה באמת בגלל ההורים שלך שהם באמת נדירים, ואולי בגלל שיש לכם משפחה קטנה'' היא הוסיפה.
''אז פשוט, אם תשאלי אותי ואם תרשי לי לדובב את חנהלה ליפמן, מה שהיא באה לומר, זה שתחשבי על כל דבר שאת עושה, למה את עושה אותו ושתביני שבאמת יהיו לזה השלכות, כי בסופו של דבר אתם לא הולכים לחיות לבד, את ושלוימי.. למרות שאולי היית רוצה...'' היא צחקה.
שתקתי עוד.
לא ידעתי איך אני מסיקה מסקנות מההרצאה של נעמי.
אני אצטרך לדבר גם על זה עם שלוימי.
וזה היופי של הסיפור הזה
-משהו בדמות של דבורה לא עובד לי.
בדיוק באמתי ג"כ לכתוב את זה...יש פרק שאין את המשפט הזה ; )
היא מלחיצה!!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: