סיפור בהמשכים בית ספר גבוה למשפטים.

[איוליס]

וואו, אני פשוט מוצאת את עצמי קוראת ברתק בלי להפסיק
מרגישה שהרווחתי פייס שהתחלתי רק עכשיו
איזה כיף שאת שולחת פרקים מהר, קל יותר לעקוב ככה
סיפור כייפי ומגרה מאוד ההמשך
למרות שהוא די צפוי לי
באמצע כמעט מצאתי עצמי מתפללת על דבורה...

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

וואו, אני פשוט מוצאת את עצמי קוראת ברתק בלי להפסיק
מרגישה שהרווחתי פייס שהתחלתי רק עכשיו
איזה כיף שאת שולחת פרקים מהר, קל יותר לעקוב ככה
סיפור כייפי ומגרה מאוד ההמשך
למרות שהוא די צפוי לי
באמצע כמעט מצאתי עצמי מתפללת על דבורה...

תודה!
אני שולחת פעם ביום..
אז אם את אוהבת לקרוא ברצף אולי תכנסי פעם בשבוע

 

[המלמד מבני ברק]

איזו התקדמות...
הסיפור נראה טוב, צריך להיזהר שהקטעים לא יהיו יותר מדי....
אתם מבינים, יש את הפיל בחדר ואף אחד לא מדבר עליו כי כולם מפחדים שהתגובה תימחק. יש בסיפור הזה הרבה מדי פתיחות (ובראש שלי אני חושב על מילה אחרת שלא ראויה להיכנס לפרוג שלנו), צריכים להיזהר במינון, לא?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

איזו התקדמות...
הסיפור נראה טוב, צריך להיזהר שהקטעים לא יהיו יותר מדי....
אתם מבינים, יש את הפיל בחדר ואף אחד לא מדבר עליו כי כולם מפחדים שהתגובה תימחק. יש בסיפור הזה הרבה מדי פתיחות (ובראש שלי אני חושב על מילה אחרת שלא ראויה להיכנס לפרוג שלנו), צריכים להיזהר במינון, לא?

כן, אולי צריך לדבר על זה.

אני מאוד נזהרת, אני הולכת על הגבול הדק.
מה גבול דק מבחינתי?
כל נושא שאנשים מרגישים בנח עליו לפתוח אשכול מבחינתי אני יכולה לכתוב עליו.

הסיפור הזה מספר רגשות, והעלילה ופיתוח הדמויות נשענים על תופעות אנושיות
(כאן המקום לגלות שאת הסיפור מלווה פסיכולוגית שנעזרתי בה כדי לבנות את העלילה)

הוא פחות מספר על ארועים, נתונים ומעשים.
ולכן כל עוד התגובות בפורום תהיינה ביחס לכתיבה, לרגשות ולמחשבות אודות האופי והדמויות - המסרים יעברו נכון.

ברגע שהתגובות יקחו כיוון לא רצוי, מבחינתי אני פונה לפרוג שימחקו אותו. כי זו לא המטרה שלי.

 

[מ. ש]

אם כבר, פתיחות תינוקית כזאת מצד דבורה, היא כאילו ממש משתדלת שישימו לב שהיא מודרנית, פתוחה יותר, ראש פתוח.
שזה תינוקי ממש.
אבל הסיפור כתוב מצוין, ובזהירות ראויה לציון.

כי זו לא המטרה שלי

ממש מעניין מה כן.

מלווה פסיכולוגית

כתבת שכתבת פרק סתם ואז כתבת המשך, מתי הצטרפה הפסיכולוגית לחגיגה?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

כתבת שכתבת פרק סתם ואז כתבת המשך, מתי הצטרפה הפסיכולוגית לחגיגה?

בפרק השלישי...בערך

שזה תינוקי ממש.

חח כן, אני אוהבת את האבחנה שלך.

 

[מ. ש]

אני אוהבת את האבחנה שלך

מזכיר לי משהי פשוט...
את כותבת ממש אבל ממש טוב! העלילה זזה מהר.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

קבענו את הארוסים ליום שני.

ביום ראשון אי אפשר, כי אמא שלי מעבירה חוגי בית לנשים של החסידות שלנו.

דווקא זה טוב שיש יותר זמן להתארגן. מלי מינץ התקשרה אלי ביום שישי על הבוקר ואמרה לי שהן רוצות לארגן לי בר מטורף לעוגות, מאוד שמחתי.

אף פעם לא יצא לי האמת לעזור לארגן ברים בארוסים של חברות, קצת פחדתי שאף אחת לא תעזור לי בגלל זה, אבל הן כן רצו לארגן לי רציני.

אחרי זה דיברתי עם מלי מלא זמן והיא שאלה אותי שאלות, היא היתה מאוד מרוגשת, אני הראשונה מהקבוצה שלנו שהתארסתי.

אחרי שגמרתי לספר לה על המשפחה שלו ומה היה בווארט ולהגיד לה שזה תחושה נורא כיפית להתארס, היא שאלה אותי מה הסגנון שלו.

''מה הכוונה מה הסגנון שלו?'' ניסיתי להבין מה היא שואלת, מלי ואני חברות מאוד טובות, דיברנו מלא על שידוכים, למרות שהיא עדיין לא שומעת, כי יש לה אח מעליה.

''מה הסגנון שלו, נו. איזה סוג הוא? את הרי לא לקחת חסיד רגיל, נכון?'' מלי היתה נשמעת מסוקרנת ופסקנית למדי.

נבוכתי, לא כל כך הבנתי איזה תשובה אני צריכה לענות ''למה הוא לא חסיד רגיל?'' שאלתי אותה ''נכון, הוא מתלבש קצת יותר יפה מאחים שלו, אבל הוא מאוד חסיד. הוא אפילו רצה שנעשה את הווארט אצל הרב'ה של החסידות שלהם'' הרגשתי שיש איזה קצה של הבנה שאני צריכה לתפוס כדי להבין מה מלי מתכוונת.

מלי צחקקה ''יוהו דבורה, אני משוגעת עליך. זה שהוא מחובר לחסידות זה לא אומר כלום עליו'' מלי עצרה לחשוב רגע ''אני אשאל אותך ככה'' היא התחילה לירות ''הוא עובד? במה? איזה פלאפון יש לו? הוא רוצה ללמוד אחרי החתונה? מה הוא חושב על מחשב בבית? את מבינה? זה שאלות שמהן את לומדת מה הסגנון שלו, לא שאת חייבת לענות לי, כמובן'' היא הוסיפה במהירות, ''אבל רק שתביני מה התכוונתי'' מלי השתתקה פתאום, כנראה הרגישה שדיברה יותר מדי.

לא ידעתי מה להגיב.

אני לא יודעת במה שלוימי עובד, אין לי מושג מה דעתו על מחשב. לא דיברתי איתו בכלל על לימוד, וגם לא על מה נעשה אחרי החתונה.

לא ידעתי מה לענות למלי.

''תראי..'' התחלתי. ''אנחנו הרגע התארסנו, נפגשנו כולה שתי פגישות, זה דברים שמגלים אותם בהמשך, אנחנו הולכים להיפגש הרבה בין הארוסים לחתונה'' הוספתי בגאווה קלה.

''מבינה? בהמשך נדבר על כל הדברים הללו'' הסברתי לה שוב , ברור לי שאם שלוימי היה חושב שזה נחוץ לדבר על זה, הוא היה מעלה את הנושאים הללו.

מלי נדהמה ''מה??'' היא באמת לא הבינה ''מה זה נקרא בהמשך, איך את יודעת שהוא מתאים לך בכלל? איך את יודעת שיש לכם אותם רצונות? ובכלל'' היא דיברה מהר, ''על מה כן דיברתם בכל הפגישות אם לא על הערכים שחשובים לכם?'' היא ניסתה להסביר לי את התהייה שלה.

על מה כן דיברנו? על מלא דברים.

''דיברנו על החיים שלנו, הוא סיפור לי על דברים שהוא עשה, על טיולים ועל כל החברים שלו'' הרגשתי רטט קל של חוסר נוחות עולה בי, מלי בחורה חכמה, היא באמת חושבת שזה לא בסדר?

''וואי דבורה תקשיב..'' מלי התחילה ואז נעצרה, ושינתה טון ''יודעת מה? אם נהנת איתו וכיף לך איתו אז תכלס זה הכי חשוב, פשוט רק מעניין אותי איך את יודעת שהוא מתאים לך, זה הכל''

אני אצטרך לדבר על זה עם שלוימי.

 

[חיפושיתוש]

אמאלה.

עוד פרק, ודחוף!

 

[אוראל סולטן]

כל פרק יותר יפה מהקודם.

מצפים להמשך...

 

[אליש:)]

וואו
ממש מרגיש שרמת ההתרגשות עלתה
מחכה לראות את התגובות של שלוימי לגבי התהיות של דבורה
מאוד מעניין ומסקרן

 

[לרקוד על הירח]

וואו!
עכשיו סיימתי לקרוא הכל בשלוק אחד ענקקקק, וזה היה מד-הים!
תודה על זה!

מיחד מאוד. כמו שציינו רבים לפניי- המון רגש, במעט מילים. כשרון!
וחייבת להודות ששלוימי כבר מהפרק השני לא הריח לי משהו בכלל...
מחכה בקוצר רוח להמשך....

 

[הודיה בן חיים]

אני אצטרך לדבר על זה עם שלוימי.

פעם ראשונה שאני רוצה ששלוימי ודבורה ידברו...

אני הראשונה מהקבוצה שלנו שהתארסתי.

סליחה על הבורות, מה זה נקרא הראשונה מהקבוצה?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

פעם ראשונה שאני רוצה ששלוימי ודבורה ידברו...


סליחה על הבורות, מה זה נקרא הראשונה מהקבוצה?

כפשוטו.. הן קבוצת חברות (עוד תשמעי עליהן) והיא הראשונה מתוך הקבוצה.

 

[מימיי]

אוקיי, וואו, מה עברתי עכשיו??

גיליתי את הסיפור ביום שישי בצהריים, (שזו אחת הבעיות המרכזיות פה ).
ואהבתי את הכתיבה כל כך!!
הסיפור מעניין מאוד ומתחשק לי עוד פרק ברגע זה.
הצלחת לאפיין את הדמויות בצורה טובה מאוד, כבר בפרק השני או השלישי כבר הבנו מי זה שלוימי.
והוא - שיהיה בריא, סובב לדבורה את הראש לחלטין.
דבורה תמימה מידי, ואני מרחמת עליה כשהיא תגלה את שלוימי באמת..

לסיכום,
מחכה ומצפה מאוד לפרק הבא!
(רק שלא יבוא בשישי בצהרים, כן??)

 

[מימיי]

וסתם שאלה, למה בחרת לקרוא לסיפור דווקא בית ספר גבוה למשפטים?
פשוט סקרן אותי..

או שיש פה שנינות שלא הבנתי?

 

[לוטם]

וסתם שאלה, למה בחרת לקרוא לסיפור דווקא בית ספר גבוה למשפטים?
פשוט סקרן אותי..

או שיש פה שנינות שלא הבנתי?

לסיפור בעצם יש שם אחר.
אבל הוא קצת שקוף, אז לכן בינתיים משאירה
את השם הזה, שהקשר שלו יותר עקיף.

ואת הקשר הזה תבינו בהמשך..

 

[פנינה שחורה]

א' - וואוו מיוחד ביותר!
ב'- ה' ירחם על דבורה - דבויירי בת_____- לא זוכרת אם היתה התייחסות לשם האם בסיפור....
ג'- אני לא מבינה את ההורים . נשמע שגם הם סופר תמימים
ד'- בהצלחה בהמשך!

 

[סבתא חביבה]

ג'- אני לא מבינה את ההורים . נשמע שגם הם סופר תמימים

בדיוק מה שקפץ לי אחרי הפרק האחרון. איפה ההורים בתמונה? לא דנים איתה על הפגישה? אפילו כמה שאלות בסיסיות, כמו מה שהחברה שאלה.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

ב'- ה' ירחם על דבורה - דבויירי בת_____- לא זוכרת אם היתה התייחסות לשם האם בסיפור....

ואז האירה פנים לאמא שלי ''מזל טויב חוה, מזל טויב''!

בדיוק מה שקפץ לי אחרי הפרק האחרון. איפה ההורים בתמונה? לא דנים איתה על הפגישה? אפילו כמה שאלות בסיסיות, כמו מה שהחברה שאלה.

אבא ואמא החליפו מבטים ''ו?'' זו הייתה אמא, קולה רך ''ויש לך מסקנות? את רוצה להמשיך? מעדיפה אולי לחשוב על זה לילה?''

קצת הם כן שאלו...

דבורה בחורה תמימה, אפשר לומר שזה עבר לה בירושה.
ההורים שלה הורים מכילים ומאפשרים, וזו גם הסיבה שהיא אוהבת אותם.
ברגע שהיא מעצמה לא רוצה לדבר ולספר הם לא דוחקים בה.

על שאר הפרטים של מערכת היחסים של דבורה עם ההורים שלה תקראו בפרקים הבאים.