סיפור בהמשכים בית ספר גבוה למשפטים.

מצב
הנושא נעול.

Ayala10

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
וואוו!!
גנבו לי את כל המילים... ;)
מחכה להמשך!!!!

אגב, למה לסיפור קוראים 'בית ספר גבוה למשפטים'?
כשראיתי את השורה הזאת פתאום חשבתי שאולי הכוונה ששלוימי מדבר ועושה מניפולציות וזה כאילו משפטים...
ודבורה בעצם הולכת אחריו שבי... מה שנקרא?
@בואו נעצב את זה ביחד 👆🏼
 

בואו נעצב את זה ביחד

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
יום שישי היה חלומי, קיבלנו מלא עוגות ומשלוחים וחברות שלי התקשרו בלי סוף.

בערך שעתיים לפני שבת, ישבתי לי בחדר ודפדפתי בתמונות של הווארט ששרוליק של לאהלה צילם, הייתי מרוכזת בהסרטה שבה הרב'ה החזיק את היד של שלוימי וברך אותו, כשפתאום הטלפון צלצל.

זה היה מספר לא מוכר התלבטתי אם לענות או לא, רציתי לגמור לראות את ההסרטה.
בסוף שמעתי את אמא מבקשת מהמטבח שאענה לטלפון, אז נכנעתי.

''שלום דבוי...סליחה, דבורה! מה שלומך?'' הקול היה יבש ואיטי, לא הצלחתי לזהות אותו, אולי זו אחת המורות?

''ברוך השם... אפשר לשאול מי זו?'' גיששתי בזהירות, הקול היה מוכר, אבל לא מספיק.

''זאת אמא של שלוימי! את לא מזהה?'' היא התפלאה, נשכתי את שפתי בבהלה, ממש לא זיהיתי!
''אה!'' עניתי בבלבול ''האממ, שלום! מה..מה שלומכם?'' יצאתי מוזרה. מה אכפת לי, במיילא אני לא אוהבת אותה במיוחד.

''הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו'' היא ענתה בדבקות ''רציתי לשאול אותך, התלבטתי לגבי הפרחים לארוסים, את תרצי פרחים? או אולי משהו אחר? אם פרחים, אז חשבתי לשלוח כבר עכשיו ואז תביאו את זה איתכם לאולם, מה את אומרת''? היא שאלה, נימה שלא הבנתי היתה שזורה בין המילים.

לא ידעתי כל כך מה אני אמורה לענות, אצלינו תמיד השוויגער דיברה עם אמא שלי על כל העניינים הטכניים. מה הקשר אלי? ''הממ..אני לא כל כך יודעת'' אמרתי לבסוף ''למה שלא תשאלי את אמא שלי? יש לה כבר נסיון בדברים הללו..'' קיויתי שאני נשמעת מספיק חביבה ''והיא כמובן גם תשמח מאוד לדבר איתך'' הוספתי מחמאה.

אמא של שלוימי שתקה קצת ואז אמרה ''לדבר עם אמא שלך את אומרת? חשבתי לדבר איתך.. אולי יש דברים שתעדיפי...משהו...אחר, כלומר, לא משהו שרגילים לעשות'' היא הסתבכה אנושות עם הניסוח, לא הייתי בטוח שהבנתי למה היא מתכוונת.

''לא, זה לא משנה לי. כלומר, פשוט אצלינו תמיד אמא שלי טיפלה בכל הדברים הללו'' ניסיתי להסביר לה, והרגשתי שאני מפתיעה אותה קצת.

''אני מבינה...'' היא ענתה לאט ''טוב, בסדר גמור, רק תגידי לי, הכל ממש לעשות דרך אמא שלך? לא תעדיפי שאני אשאל אותך ישירות דברים?'' היא ניסתה שוב.

האמת שבשלב הזה קצת איבדתי סבלנות. מה היא לא מבינה? ממתי מדברים עם כלה על כל הדברים הללו, אותי רק שלוימי מעניין וכל השאר שיעשו מה שהם רוצים!

''כן בדיוק'' השתדלתי לשמור על טון נעים ''פשוט תדברי איתה!''

''טוב, בסדר, אין בעיה'' היא התנצלה, הצלחתי להבהיל אותה כנראה. ''האמת ש... שלוימי אמר לי שלדעתו תרצי שכל דבר אני אסדר ישירות מולך, כולל...הממ..כולל ה..''היא נתקעה במילה כלשהי.

נדרכתי, מה שלוימי אמר? ''...כולל פגישות... אם תרצו להיפגש אז הוא חשב שאולי תעדיפי שאני אתאם בינכם ישירות'' היא נשמה עמוקות.

אה!

שלוימי אמר? זה משהו אחר לחלוטין!

''אהה, אני מבינה'' אמרתי לה, הבנתי שעכשיו אני צריכה להגיד לה שאוקיי ואני אטפל בהכל, אבל חשבתי לעצמי שבטח שלוימי התכוון רק לפגישות, לא לדברים טכניים שאני ממש לא טובה בהם.

''תודה שהתקשרת בשביל זה'' השתיקה מעבר לקו היתה דרוכה ''אבל אני חושבת שהוא התכוון רק לפגישות וכאלו, זה באמת עדיף מולי, אבל כל שאר הדברים הכי טוב שתדברי עם אמא שלי''

נראה לי ממש שימחתי אותה, כי כשהיא המשיכה לדבר הקול שלה היה יותר נעים.
''אין שום בעיה! אני אדבר עם אמא שלך על הכל, אין כמו אמא, אה?'' היא צחקקה.

נפרדנו אחת מהשניה באיחולי גיט שאבעס.

ניתקתי את הטלפון ונשפתי בתסכול.

איזו אישה מעצבנת!
 
נערך לאחרונה ב:

אליש:)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יום שישי היה חלומי, קיבלנו מלא עוגות ומשלוחים וחברות שלי התקשרו בלי סוף.

בערך שעתיים לפני שבת, ישבתי לי בחדר ודפדפתי בתמונות של הווארט ששרוליק של לאהלה צילם, הייתי מרוכזת בהסרטה שבה הרב'ה החזיק את היד של שלוימי וברך אותו, כשפתאום הטלפון צלצל.

זה היה מספר לא מוכר התלבטתי אם לענות או לא, רציתי לגמור לראות את ההסרטה.
בסוף שמעתי את אמא מבקשת מהמטבח שאענה לטלפון, אז נכנעתי.

''שלום דבוי...סליחה, דבורה! מה שלומך?'' הקול היה יבש ואיטי, לא הצלחתי לזהות אותו, אולי זו אחת המורות?

''ברוך השם... אפשר לשאול מי זו?'' גיששתי בזהירות, הקול היה מוכר, אבל לא מספיק.

''זאת אמא של שלוימי! את לא מזהה?'' היא התפלאה, נשכתי את שפתי בבהלה, ממש לא זיהיתי!
''אה!'' עניתי בבלבול ''האממ, שלום! מה..מה שלומכם?'' יצאתי מוזרה. מה אכפת לי, במיילא אני לא אוהבת אותה במיוחד.

''ברוך השם הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו'' היא ענתה בדבקות ''רציתי לשאול אותך, התלבטתי לגבי הפרחים לארוסים, את תרצי פרחים? או אולי משהו אחר? אם פרחים, אז חשבתי לשלוח כבר עכשיו ואז תביאו את זה איתכם לאולם, מה את אומרת''? היא שאלה, נימה שלא הבנתי היתה שזורה בין המילים.

לא ידעתי כל כך מה אני אמורה לענות, אצלינו תמיד השוויגער דיברה עם אמא שלי על כל העניינים הטכניים. מה הקשר אלי? ''הממ..אני לא כל כך יודעת'' אמרתי לבסוף ''למה שלא תשאלי את אמא שלי? יש לה כבר נסיון בדברים הללו..'' קיויתי שאני נשמעת מספיק חביבה ''והיא כמובן גם תשמח מאוד לדבר איתך'' הוספתי מחמאה.

אמא של שלוימי שתקה קצת ואז אמרה ''לדבר עם אמא שלך את אומרת? חשבתי לדבר איתך.. אולי יש דברים שתעדיפי...משהו...אחר, כלומר, לא משהו שרגילים לעשות'' היא הסתבכה אנושות עם הניסוח, לא הייתי בטוח שהבנתי למה היא מתכוונת.

''לא, זה לא משנה לי. כלומר, פשוט אצלינו תמיד אמא שלי טיפלה בכל הדברים הללו'' ניסיתי להסביר לה, והרגשתי שאני מפתיעה אותה קצת.

''אני מבינה...'' היא ענתה לאט ''טוב, בסדר גמור, רק תגידי לי, הכל ממש לעשות דרך אמא שלך? לא תעדיפי שאני אשאל אותך ישירות דברים?'' היא ניסתה שוב.

האמת שבשלב הזה קצת איבדתי סבלנות. מה היא לא מבינה? ממתי מדברים עם כלה על כל הדברים הללו, אותי רק שלוימי מעניין וכל השאר שיעשו מה שהם רוצים!

''כן בדיוק'' השתדלתי לשמור על טון נעים ''פשוט תדברי איתה!''

''טוב, בסדר, אין בעיה'' היא התנצלה, הצלחתי להבהיל אותה כנראה. ''האמת ש... שלוימי אמר לי שלדעתו תרצי שכל דבר אני אסדר ישירות מולך, כולל...הממ..כולל ה..''היא נתקעה במילה כלשהיא.

נדרכתי, מה שלוימי אמר? ''...כולל פגישות... אם תרצו להיפגש אז הוא חשב שאולי תעדיפי שאני אתאם בינכם ישירות'' היא נשמה עמוקות.

אה!

שלוימי אמר? זה משהו אחר לחלוטין!

''אהה, אני מבינה'' אמרתי לה, הבנתי שעכשיו אני צריכה להגיד לה שאוקיי ואני אטפל בהכל, אבל חשבתי לעצמי שבטח שלוימי התכוון רק לפגישות, לא לדברים טכניים שאני ממש לא טובה בהם.

''תודה שהתקשרת בשביל זה'' השתיקה מעבר לקו היתה דרוכה ''אבל אני חושבת שהוא התכוון רק לפגישות וכאלו, זה באמת עדיף מולי, אבל כל שאר הדברים הכי טוב שתדברי עם אמא שלי''

נראה לי ממש שימחתי אותה, כי כשהיא המשיכה לדבר הקול שלה היה היתה יותר נעים.
''אין שום בעיה! אני אדבר עם אמא שלך על הכל, אין כמו אמא, אה?'' היא צחקקה.

נפרדנו אחת מהשניה באיחולי גיט שאבעס.

ניתקתי את הטלפון ונשפתי בתסכול.

איזו אישה מעצבנת!
דבורה נשארת דבורה
פרק מדהים. כרגיל.
אולי כדאי שתעשי ימים קבועים?
כדי שיהיה קביעות לסיפור?
@בואו נעצב את זה ביחד
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
פרק טוב!!
זה פשוט מפחיד הקטע הזה עם שלוימי!!!

כמה טעויות קטנות..
כלשהי
קול שלה היה היתה יותר נעים.
טעות הקלדה.. "הקול שלה היה היתה יותר נעים"
'ברוך השם הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו''
ברוך ה, הודו להשם....
 

בואו נעצב את זה ביחד

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
דבורה נשארת דבורה
פרק מדהים. כרגיל.
אולי כדאי שתעשי ימים קבועים?
כדי שיהיה קביעות לסיפור?
@בואו נעצב את זה ביחד
אחשוב על זה, נראה מה יסתדר לי
פרק טוב!!
זה פשוט מפחיד הקטע הזה עם שלוימי!!!

כמה טעויות קטנות..

כלשהי

טעות הקלדה.. "הקול שלה היה היתה יותר נעים"

ברוך ה, הודו להשם....
תודה - תוקן.

תודה לכולם על הפידבקים, זה הכי משכנע לכתוב עוד פרק.... ;)
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה


פרק מעולה!
ובכלל סיפור מעניין ממש, אני כל כך אוהבת כשהכותב נמצא ממבט על, אבל יודע לכתוב מנקודת מבט של אחת הדמויות.
כלומר, את מבינה היטב את המגבלות והבעיות של הדמויות שלך, אבל יודעת גם להיכנס להן מצוין לראש.

כולם מקווים שלדבורה יכנס שכל, אני ממש מקווה שהדמות של שלוימי תהיה רב מימדית כמו שהפונטציאל שלה מראה, הוא דמות מהממת.
והיא בטוח יכולה לעזור לו במסע שלו, בגרסה היותר מאוזנת שלה התמימות והנאיביות שיש לה זה בדיוק מה שהוא צריך:)

בהצלחה רבה!!
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  2  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה