מצטער להרוס לכם את חגיגת הבכיינות וההתלוננות, ואת פסטיבל הדיכאון והייאוש...
אני גר בירושלים, ונוסע הרבה בתוך ירושלים ומחוצה לה, ואני מאוד מאוד מרוצה מהתחבורה הציבורית.
בנוסף, אני נוסע באופן קבוע (פעם בכמה חודשים) להרבה ערים במרכז, בני ברק, אלעד, פ"ת, בית שמש, אשדוד, מודיעין עילית. ולפעמים אפילו גם נתניה, רכסים, נתיבות ואופקים. ואני ממש מרוצה מהדיוק בזמנים, ונוחות הנסיעה.
כמובן שאני מגיע מוכן מראש עם נגן, ואיזה משהו לקרוא / לאכול.
נכון, שעדיין יש מקום לשיפור, אבל יש כל הזמן שיפורים, עוד קווים, מידע בזמן אמת, ועוד, ותמיד יש לאן להתקדם. בכל זאת, לאחרונה התחלנו לבנות את המדינה הזו, בעוד שבלונדון לדוגמא יש רכבת קלה כבר למעלה ממאה שנה...
באופן כללי, הגישה הכללית בישראל השתנתה בשני העשורים האחרון. פעם השקיעו יותר בתשתיות לכלי רכב פרטיים אחר כך לתחבורה ציבורית ובסוף השקיעו לטובת רוכבי אופניים והולכי רגל. היום הגישה הפוכה, הולכי רגל במקום הראשון, אח"כ תחבורה ציבורית, ולבסוף הדאגה לרכבים הפרטיים. הרשויות בישראל מפנימים בהדרגה את השינוי בגישה, וכבר פורסם כמה פעמים בעיתוני כלכלה נחשבים אודות שינוי זה.