דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

[My name]

לא רציתי להגיב כאן אבל בסוף החלטתי כן לשתף בדעתי ולו בשביל כל האמהות המקסימות שיושבות כאן עם צביטה בלב....

נכון
אין ספק שיש מקרים
עדיין ברוב המקרים לדעתי האמא לא בשלה
ואין לי כוח להאריך בזה פה
כי כבר שפכתי כמויות דיו על הענין וקיבלתי אבנים ועגבניות על זה
אז בואי נעצור כאן
אם באלך, את האישי שלי את מכירה

זו לא אשמה, אלא מציאות.
אם האמא לפני מבחן קשה, או שיש חתונות קרובות מאד במשפחה, או לחץ עבודה כבד, או תינוק קטן שנולד/עתיד להוולד - אז המצב הוא שאין בשלות משפחתית כרגע. בלי להאשים אף אחד.
השאלה מה זה 'ניסתה'.
לבלבל אותו עם יומיים טיטול ושעה אחת בלי ולמחרת שעתיים בלי טיטול ושלוש עם - לא נקרא 'לנסות'.

אם האמא הזאת אכן הייתה צמודה לילד ארבעה ימים, ללא שום לחץ או פרוייקט נוסף, ובכל ארבעתם הוא היה ללא טיטול כלל, והאמא דיברה אליו ברוך וברוגע והסבירה מילולית את הכל, במלוא הסבלנות, ועדיין הוא מפספס באותה רמה כמו ביום הראשון - אז, באמת, הייתי מסכימה שהוא לא בשל.

אבל לרוב, אלו שסביבי, זה לא כך.
קצת מורידים טיטול, קצת מחזירים, סוחבים אותו בכוח לשירותים, הוא מתנגד, מפספס על הרצפה, מתעצבנים עליו, ואז חייבים לצאת מהבית ושמים טיטול שוב, ומה שמקבלים זה ילד מבולבל ועצבני מכל הנושא. לא 'ילד לא בשל'.

@Ruty Kepler הפוסט שלך מצוין וקראתי אותו יותר מפעם אחת ובטוחה שאלמד ממנו עוד אבל אני קצת חולקת במיוחד על הנאמר בציטוט ששמתי.
אל תתכחשו חזק כ"כ שיש גם יוצאים מן הכלל ואל תסתרו אותם כל כך חזק.
כי כמוני למשל שיושבת כאן וליבי קצת נצבט...

יושבות פה אמהות מסורות ומקסימות ואחלה בשלות שעוברות תהליכים ממש לא קלים עם השלב הזה.
גמלתי כמה ילדים כמו כל התיאורים הנחמדים האלו שכאן, כזה שבוע שבועיים והילד היה ב90% גמול...

ואז הגיע לי ילד אחד מהמם ונורמטיבי רק שההתפתחות שלו השפתית היתה קצת יותר איטית. לא משהו מעבר לנורמה. ילד חכם ומקסים שהראה לי שיש גם דרך אחרת ומאז הפסקתי לשפוט בקלות כ"כ.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני אמא מאד רגועה ושאני הייתי כולי בשביל הילד ולא ממש לא ניסיתי יום ויומיים...
הילד הזה לימד אותי שיש גם ילדים אחרים ואל תסתרו את זה כ"כ חזק.
ברכותי לכל המצליחות שלא תתנסו בחווית גמילה כזו.

ניסיתי איתו מגיל שנתיים וחצי עם כל השיטות [כן, גם אלו מהמאמר פה למעלה והאשכולות שצצו כאן] ניסיתי לגמול אותו פעם ופעמיים. וכל פעם היה נסיון גמילה אמיתי. לגמרי אמיתי.
פעמיים ניסיתי והילד לא הראה שום סימני הבנה.
לא ניסיתי יום ולא יומיים. לקחתי חופשה מהעבודה כמעט לשבוע. הייתי כולי לבד בבית עם הילד ואפס שום דבר לא זז. הוא לא ילד טיפש בכלל בכלל לא. הוא חכם ומתוק ובקטע הזה הוא לא הבין בכלל מה אני רוצה מחייו. הוא לא הראה שום סימני התחלה של לקראת.
לסיכומו של ענין. עכשיו בפעם השלישית בגיל שלוש וארבעה חודשים עם עבודה פרך שלי וסבלנות של פלדה אני מתפללת כבר לעלות על הגל...
אז זהו, מניחה את זה פה בשביל כל האמהות המסורות והמקסימות שהתהליך הזה לפעמים הרבה יותר מקשה עבורן וכן גם אם הן הכי בשלות שיש.
אני היום יודעת ממש להתפלל גם על הקטע הזה ולבקש על זה ס"ד. כי זה לא תמיד הולך לפי הכללים...
כן. לפעמים יש ילד שמנסים איתו יפה מאד ונכון מאד ושהבשלות שלו לא מספקת.
בהצלחה לכולן והרבה נחת.

 

[ארבע]

My name@
תודה שכתבת, יכולתי לחתום כמעט על כל מילה.

 

[srp]

לא רציתי להגיב כאן אבל בסוף החלטתי כן לשתף בדעתי ולו בשביל כל האמהות המקסימות שיושבות כאן עם צביטה בלב....



@Ruty Kepler הפוסט שלך מצוין וקראתי אותו יותר מפעם אחת ובטוחה שאלמד ממנו עוד אבל אני קצת חולקת במיוחד על הנאמר בציטוט ששמתי.
אל תתכחשו חזק כ"כ שיש גם יוצאים מן הכלל ואל תסתרו אותם כל כך חזק.
כי כמוני למשל שיושבת כאן וליבי קצת נצבט...

יושבות פה אמהות מסורות ומקסימות ואחלה בשלות שעוברות תהליכים ממש לא קלים עם השלב הזה.
גמלתי כמה ילדים כמו כל התיאורים הנחמדים האלו שכאן, כזה שבוע שבועיים והילד היה ב90% גמול...

ואז הגיע לי ילד אחד מהמם ונורמטיבי רק שההתפתחות שלו השפתית היתה קצת יותר איטית. לא משהו מעבר לנורמה. ילד חכם ומקסים שהראה לי שיש גם דרך אחרת ומאז הפסקתי לשפוט בקלות כ"כ.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני אמא מאד רגועה ושאני הייתי כולי בשביל הילד ולא ממש לא ניסיתי יום ויומיים...
הילד הזה לימד אותי שיש גם ילדים אחרים ואל תסתרו את זה כ"כ חזק.
ברכותי לכל המצליחות שלא תתנסו בחווית גמילה כזו.

ניסיתי איתו מגיל שנתיים וחצי עם כל השיטות [כן, גם אלו מהמאמר פה למעלה והאשכולות שצצו כאן] ניסיתי לגמול אותו פעם ופעמיים. וכל פעם היה נסיון גמילה אמיתי. לגמרי אמיתי.
פעמיים ניסיתי והילד לא הראה שום סימני הבנה.
לא ניסיתי יום ולא יומיים. לקחתי חופשה מהעבודה כמעט לשבוע. הייתי כולי לבד בבית עם הילד ואפס שום דבר לא זז. הוא לא ילד טיפש בכלל בכלל לא. הוא חכם ומתוק ובקטע הזה הוא לא הבין בכלל מה אני רוצה מחייו. הוא לא הראה שום סימני התחלה של לקראת.
לסיכומו של ענין. עכשיו בפעם השלישית בגיל שלוש וארבעה חודשים עם עבודה פרך שלי וסבלנות של פלדה אני מתפללת כבר לעלות על הגל...
אז זהו, מניחה את זה פה בשביל כל האמהות המסורות והמקסימות שהתהליך הזה לפעמים הרבה יותר מקשה עבורן וכן גם אם הן הכי בשלות שיש.
אני היום יודעת ממש להתפלל גם על הקטע הזה ולבקש על זה ס"ד. כי זה לא תמיד הולך לפי הכללים...
כן. לפעמים יש ילד שמנסים איתו יפה מאד ונכון מאד ושהבשלות שלו לא מספקת.
בהצלחה לכולן והרבה נחת.

דווקא בציטוטים שהבאת כתוב שיש מקרים של ילד לא בשל
איפה את רואה שמסתירים?
אלא מה, הויכוח פה יכול להיסוב על כמה אחוזים של ילדים הם באמת לא בשלים
כי את המשפט לא בשל שומעים מכל אמא שניה, ולא כל ילד שני הוא לא בשל

 

[My name]

דווקא בציטוטים שהבאת כתוב שיש מקרים של ילד לא בשל
איפה את רואה שמסתירים?
אלא מה, הויכוח פה יכול להיסוב על כמה אחוזים של ילדים הם באמת לא בשלים
כי את המשפט לא בשל שומעים מכל אמא שניה, ולא כל ילד שני הוא לא בשל

את צודקת. מטרתי היתה להביא את הצד הזה של המקום של האחוזים שהם לא בשלים.
חלקתי על המקום השיפוטי הזה קצת כלפי אמהות שלא מצליחות....
לא כל אמא שלא מצליחה זה כי היא החזירה לו את הטיטול באותו יום....
ויכלתי להביא כאן עוד כמה ציטוטים ממש מהאשכול הנוכחי.

פעם לפני ארבע שנים ויותר, כשהצלחתי ב"ה בתהליך הזה, גם אני הייתי שם והייתי כותבת בדיוק מה שאת או אחרות כתבו . כיום החיים לימדו אותי אחרת.
מטרתי במה שכתבתי היתה להוכיח את הצד הקצת שונה הזה. תכירו בו בגאון לא בהכרח.
[ובסוגריים אציין שיש איזו התנשאות או זלזול כזה שאם לא הצלחת לגמול זה כי את אשמה]

אז שמתי כאן את דברי לא בשבילי אלא רק למען אותן אמהות שלמדתי להבין אותן וששכרן כפול על התהליך הזה. פשוט לחזק את ידן מול הדיבורים האחרים.
הן ממש ממש לא אשמות. הן אולי רק בשלות קצת יותר מדי....
כי יש הרבה ילדים סופר נורמטיבים ואמהות סופר נורמטיביות שזה לא בא להן בקלות......

 

[חנון]

@srp אני זוכרת שכבר כתבת את משנתך באשכול ישן
ילדים שמצליחים לייבש אותם ביום ובלילה מוקדם זה חסד ה' וסיעתא דשמיא!
נכון שיש גם בשלות של האמא אבל יש מקרים שהאמא בשלה מאוד והילד לא, מה תעשי?
חסר מקרים בהם הילד העשירי התייבש רק בגיל 3+? (סיפור שאני מכירה מקרוב), אי אפשר להאשים את האמא בחוסר נסיון

 

[srp]

את צודקת. מטרתי היתה להביא את הצד הזה של המקום של האחוזים ההם שהם לא בשלים.
חלקתי על המקום השיפוטי הזה קצת כלפי אמהות שלא מצליחות....
לא כל אמא שלא מצליחה זה כי היא החזירה לו את הטיטול באותו יום....
ויכלתי להביא כאן עוד כמה ציטוטים ממש מהאשכול הנוכחי.

פעם לפני ארבע שנים ויותר, כשהצלחתי ב"ה בתהליך הזה, גם אני הייתי שם והייתי כותבת בדיוק מה שאת או אחרות כתבו . כיום החיים לימדו אותי אחרת.
מטרתי במה שכתבתי היתה להוכיח את הצד הקצת שונה הזה. תכירו בו בגאון לא בהכרח.
[ובסוגריים אציין שיש איזו התנשאות או זלזול כזה שאם לא הצלחת לגמול זה כי את אשמה]

אז שמתי כאן את דברי לא בשבילי אלא רק למען אותן אמהות שלמדתי להבין אותן וששכרן כפול על התהליך הזה. פשוט לחזק את ידן מול הדיבורים האחרים.
הן ממש ממש לא אשמות. הן אולי רק בשלות קצת יותר מדי....
כי יש הרבה ילדים סופר נורמטיבים ואמהות סופר נורמטיביות שזה לא בא להן בקלות......

טוב
כואב לי שאת כותבת שזה בא מהתנשאות
אמרתי כבר את דברי וכל טוב

@srp אני זוכרת שכבר כתבת את משנתך באשכול ישן
ילדים שמצליחים לייבש אותם ביום ובלילה מוקדם זה חסד ה' וסיעתא דשמיא!
נכון שיש גם בשלות של האמא אבל יש מקרים שהאמא בשלה מאוד והילד לא, מה תעשי?
חסר מקרים בהם הילד העשירי התייבש רק בגיל 3+? (סיפור שאני מכירה מקרוב), אי אפשר להאשים את האמא בחוסר נסיון

ואני גם זוכרת שאחרי 5 הודעות הלוך ושוב שם, הצלחת בסוף להבין אותי שאני מתכוונת לרוב ולא מקרים הבודדים יותר, ולכן אני לא ממשיכה גם פה לדוש על זה הלוך חזור

 

[Ruty Kepler]

את צודקת. מטרתי היתה להביא את הצד הזה של המקום של האחוזים ההם שהם לא בשלים.
חלקתי על המקום השיפוטי הזה קצת כלפי אמהות שלא מצליחות....
לא כל אמא שלא מצליחה זה כי היא החזירה לו את הטיטול באותו יום....
ויכלתי להביא כאן עוד כמה ציטוטים ממש מהאשכול הנוכחי.

תודה על השיתוף המרגש שלך.
כולנו מאמינות לך שזה קיים, שיש ילדים שלמרות המאמץ והמוכנות ההורית - לא מצליחים.

(כמו ששרי אמרה, בשני הציטוטים שהבאת נכתב שאם ניסו ברוגע ובנחת, ימים מלאים, ולא הלך - הילד כנראה לא מוכן לתהליך).

 

[srp]

את צודקת. מטרתי היתה להביא את הצד הזה של המקום של האחוזים שהם לא בשלים.
חלקתי על המקום השיפוטי הזה קצת כלפי אמהות שלא מצליחות....
לא כל אמא שלא מצליחה זה כי היא החזירה לו את הטיטול באותו יום....
ויכלתי להביא כאן עוד כמה ציטוטים ממש מהאשכול הנוכחי.

פעם לפני ארבע שנים ויותר, כשהצלחתי ב"ה בתהליך הזה, גם אני הייתי שם והייתי כותבת בדיוק מה שאת או אחרות כתבו . כיום החיים לימדו אותי אחרת.
מטרתי במה שכתבתי היתה להוכיח את הצד הקצת שונה הזה. תכירו בו בגאון לא בהכרח.
[ובסוגריים אציין שיש איזו התנשאות או זלזול כזה שאם לא הצלחת לגמול זה כי את אשמה]

אז שמתי כאן את דברי לא בשבילי אלא רק למען אותן אמהות שלמדתי להבין אותן וששכרן כפול על התהליך הזה. פשוט לחזק את ידן מול הדיבורים האחרים.
הן ממש ממש לא אשמות. הן אולי רק בשלות קצת יותר מדי....
כי יש הרבה ילדים סופר נורמטיבים ואמהות סופר נורמטיביות שזה לא בא להן בקלות......

עוד אגב קטן
היחס הזה בין התנהגות אמא-ילד זה לא רק בתחום הגמילה
זה שייך לעוד המון תחומים
גם ילד שקם בלילה כשכבר הוא בעצם בגיל שלא אמור לקום כבר יכול להיות הרבה פעמים תלוי אמא
וגם כל מיני דברים שאנחנו לא תמיד מקשרים שאנחנו האמהות זה הגורם....
זה לא מאשים אותנו ח"ו זה דבר שכדאי לדעת

 

[My name]

טוב
כואב לי שאת כותבת שזה בא מהתנשאות
אמרתי כבר את דברי וכל טוב

חבל שאת לוקחת את זה אישי...
התכוונתי בגדול וממש לא אלייך ואני לא מתכחשת שכן זה המצב.
אני כותבת מתוך השטח.
כשישבתי בגינה וסיפרתי על המתוק שלי שלא נגמל קיבלתי לפחות שלוש אמירות נחמדות כאלו של 'כשהאמא בשלה הכל הולך' במין גאווה כזו שהנה אני הצלחתי....
כיוונתי לומר בגדול שיש התנשאות כזו [ודרך אגב שמתי את זה בסוגריים חבל שנתפסת להן]
ודרך אגב גם אני אמרתי אותה פעם לפני שראיתי דברים אחרים....

ושוב אני מצטטת אותך, סורי, כי הגבת אבל זה לא מכוון בכלל בכלל אלייך אלא על ההסתכלות הכללית ואם נרצה או לא נרצה היא קיימת. באתי בדברי כאן רק לחזק מעט את הדעה מהצד השני.
עובדה יעידו כל הדעות כאן באשכול הרווחות לבשלותה של האמא מול הדעות המעטות שמגיעות לצדקתה...
הגעתי רק לספר על תהליך נורמטיבי למרות שהוא לא הולך לפי כל הכללים...
כשאת [אני מתכוונת לכל אחת] יושבת בגינה או שומעת אחות שלא מצליחה. בבקשה אל תדרכי לה על הקושי ורק אל תגידי לה כשתהיי בשלה זה ילך...
אלא בשביל זה הבאתי את דעתי כאן שפשוט תכירו במצב הזה הוא נורמטיבי וקיים בדיוק כמו המצב החלק.
וילא, המון הצלחות לכולן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[מם יוד]

היה לי ברור שמתחילים רק יום, כי הטיטולים בבוקר רטובים עד מאד.
מה שקרה שבמהלך היום הילדה התחננה שאשים לה טיטול ותלך לישון. (בבוקר, בצהרים)
המליצו לי לנסות בכל אופן גם לילה.
ניסיתי.
שירותים לפני השינה וברגע שפותחים את העיניים.
הלילה יבש!
ואני שבה ומדגישה- לפני כן הטיטולים היו ספוגים.
מסתבר שזה קרה עד השינה ומההתעוררות.
ואולי אם תחכו עד שיקומו עם טיטול יבש, תחמיצו משהו.

 

[y&m]

אל תתכחשו חזק כ"כ שיש גם יוצאים מן הכלל ואל תסתרו אותם כל כך חזק.
כי כמוני למשל שיושבת כאן וליבי קצת נצבט...

ברור שלא נשווה תפיסה שפתית כללית לילד מתקשה? כי ברור שהוא יוצא מן הכלל. התמודדות. לא קל. אבל זה לא הנורמה. גם אם יש הרבה מאד כאלה. ויעידו התורים הארוכים בהתפתחות הילד.

אם ילד חמוד חכם ונבון מתקשה בקליטת הקריאה, אז נאמר לכל ההורים שהילד שלא ילמדו קריאה בגיל 7 או שלא יחשבו שזה פשוט? או שנלמד את כל הילדים בשיטות של מתקשים?

יוצאים מהכלל יש בכל תחום.
תמיד זה לא קל ולא פשוט.
זה לא הגיוני שהיוצאים מהכלל הם אלו שיתנו את הטון, כפי שקורה בתחום הזה.
ורוב הילדים בד"כ בשלים מגיל צעיר מאד.

 

[פ.צ.]

גם אני מצטרפת לתודות:
לפני כמה שנים החלטתי לגמול את הבת שלי שהיתה אז בת שנתיים אחרי שנתקלתי באשכול של רותי שכתבה על כך, כולם סביבי חשבו שמשהו לא תקין אצלי. אבל הגננת היתה בעד,
תוך 4ימים היא היתה גמולה.

 

[מנגנת]

ממה שאני ראיתי, בתהליך הגמילה יש פוטנציאל לכמה סוגי קשיים. אולי יותר נכון להגדיר זאת אחרת- התהליך מכיל כמה מרכיבים, שכל אחד מהם צריך להצליח כדי שהתהליך כולו ילך חלק.
העקרונות הנכונים שפתחו את האשכול נכונים לדעתי לכל תהליך גמילה ולא דוקא מוקדמת.

לפני כחודש ילדי החמישי נגמל ב"ה. כשהסיפור המלא מתחיל בעצם לפני יותר משנה. ביום אחד של קיץ הילד בן הפחות-משנתיים החליט להוריד את הטיטול. לדעתי כי היה לו חם, או מסיבה דומה. הוא הסתדר לבד עם המכנסיים וקבע עובדות בשטח. (אם החזרתי לו את הטיטול, הוא הוריד שוב וזרק מהחלון מה שבטוח) בקיצור החלטתי לזרום. פעלתי לפי כל ההמלצות כאן, וגם למעון הוא הלך בלי, בהסכמתם. ובכן, הוא קלט את הענין מצוין. ידע להתאפק, ידע לשחרר, אלא מה- הוא לא טרח ללכת לשירותים. פספס להנאתו, כמו שאומרים. לא הפריע לו שהוא נשאר רטוב, ולא היתה לו שום מחויבות לענין המקום המתאים. פשוט לא השתמש ביכולת שלו.
אני חוזרת ומדגישה שהייתי עם כל אורך הרוח הנדרש לענין הפספוסים. באמת לפי הספר. זה היה העסק שלו, והוא פרגן לעצמו את החופשיות הזו.
עברנו ככה כמה חודשים! כי לא רציתי להיות זו שקוטעת. בשלב מסוים הגיע החורף, הטיטול חזר ולא היו יותר ענינים עד בא החום.
וזהו, גמלנו בקיץ, לא כל כך מהר ולא כל כך בקלות. אבל בסופו של ענין הוא החליט להתיישר עם הנורמה
למה אני מספרת את כל זה? כי המחויבות הזאת, שלא התיחסו אליה כאן בינתיים, כן נראית תלוית גיל. ובסך הכל בלעדיה אי אפשר להשלים את התהליך. אולי אני טועה, זאת החוויה שלי.
נכון שעם ילדים אחרים לא נתקענו בשלב הזה. אפילו לא זיהיתי אותו. אבל כנראה שמאפינים נוספים תמכו בענין, כמו ילד שחשוב לו מאוד להיות נקי, או אופי יותר משתף פעולה ופחות מחזיק מהאינדיוידואליות שלו כמו המנהיג הקטן שלי

 

[nechami21]

טיפ קטן שמאד עוזר- בתחילת תהליך הגמילה, להלביש לילד חולצה ארוכה. ללא לבנים או מכנס מתחת. זה עוזר מאד להבנת "סיבה ותוצאה" ולהרגיש ממש את הגוף.

 

[אהבת עולם]

כמו ילד שחשוב לו מאוד להיות נקי, או אופי יותר משתף פעולה ופחות מחזיק מהאינדיוידואליות שלו כמו המנהיג הקטן שלי

מנהיג קטן לגמרי.
אצלי היה ממש ממש דומה. ההתחלה נבעה ממני קצת לפני גיל שנתיים, אבל חוץ מזה - אותו הסיפור .
ילדה חכמה ועצמאית, שמחליטה מתי היא תלך לשירותים ומתי לא.
אולי היה שם גם לחץ סמוי שלי , אבל על פני השטח זרמתי, הגבתי נכון , נתתי לה חודש, ועוד אחד , ועוד אחד..
היא לא סיימה עם זה ביום אחד. אפשר לומר שבהדרגה הפסיקה לפספס.
תוך שנה היא הייתה ממש גמולה - בגיל שלוש

אני חושבת שגמילה מורכבת מהרבה דברים :
חרדות , שיתוף פעולה, קליטה והבנה.
בגיל קטן יש, כנראה, פחות שיתוף פעולה - אבל גם הרבה פחות חרדות.

 

[GULY EICHEN]

@Ruty Kepler
תודה על הפוסט המפורט והברור. וואו. איזו אמא מדהימה את!!
רוצה להוסיף, מתוך היכרות שלי עם הנגמל המתוק שלך, שיש לו רמת הבנה והבעה גבוהה יחסית לגיל, והגיוני ששלב הפספוסים נמשך כמה ימים, כפי שציינת.יש ילדים (רבים) שאם יעברו תהליך גמילה בגיל הזה, שלב הפספוסים יכול לקחת גם 3-4 שבועות, לא בגלל חוסר בשלות, כאמור, אלא כתוצאה מיכולות למידה הדורשות חזרתיות רבה מאד כדי להגיע להפנמה. הם יפספסו שוב ושוב ולא יבינו. כלום. אני מסכימה מאד עם דפנה תייר, יועצת גמילה, שמתייחסת לגמילה כתהליך חינוכי בו ההורים מחליטים מתי יתחיל, באיזה קצב ובאילו תנאים, ולא מתייחסת לגמילה בהקשר של בשלות. עדיין, גמילה בגיל צעיר מחייבת המוןןןןןןןן סבלנות, כפי שכתבה רותי. המון, המון, המון. ואצל ילדים רבים המתנה של עוד 4 חודשים תגרום לקיצור של 4 שבועות הסתגלות. כך שכדאי לחשוב בצורה אינדבדואלית על הילד ומתוך רמת ההבנה שלו את העולם להחליט באיזה שלב להתחיל את הגמילה ומה המחיר שנשלם על הבחירה.

 

[srp]

@Ruty Kepler
תודה על הפוסט המפורט והברור. וואו. איזו אמא מדהימה את!!
רוצה להוסיף, מתוך היכרות שלי עם הנגמל המתוק שלך, שיש לו רמת הבנה והבעה גבוהה יחסית לגיל, והגיוני ששלב הפספוסים נמשך כמה ימים, כפי שציינת.יש ילדים (רבים) שאם יעברו תהליך גמילה בגיל הזה, שלב הפספוסים יכול לקחת גם 3-4 שבועות, לא בגלל חוסר בשלות, כאמור, אלא כתוצאה מיכולות למידה הדורשות חזרתיות רבה מאד כדי להגיע להפנמה. הם יפספסו שוב ושוב ולא יבינו. כלום. אני מסכימה מאד עם דפנה תייר, יועצת גמילה, שמתייחסת לגמילה כתהליך חינוכי בו ההורים מחליטים מתי יתחיל, באיזה קצב ובאילו תנאים, ולא מתייחסת לגמילה בהקשר של בשלות. עדיין, גמילה בגיל צעיר מחייבת המוןןןןןןןן סבלנות, כפי שכתבה רותי. המון, המון, המון. ואצל ילדים רבים המתנה של עוד 4 חודשים תגרום לקיצור של 4 שבועות הסתגלות. כך שכדאי לחשוב בצורה אינדבדואלית על הילד ומתוך רמת ההבנה שלו את העולם להחליט באיזה שלב להתחיל את הגמילה ומה המחיר שנשלם על הבחירה.

כל מילה
בלי להכיר את הנגמל של רותי.... אני יכולה לדמיין
אני אהיה המעצבנת שגם מאזנת לכיוון השני
לפעמים 4 חודשים מוקדם יותר יכולים לגרום לתהליך לזרום טוב יותר
כמו שאמרת תלוי בילד
צריך להיות עירניים ל2 הכיוונים

 

[מלפפון]

כולנו מאמינות לך שזה קיים, שיש ילדים שלמרות המאמץ והמוכנות ההורית - לא מצליחים.

הבעיה שאת מנסה לגמד את המקרים הללו, כאילו מדובר רק במקרים בודדים.
וזה לא נכון!!

לדעתי, ילדים עם בשלות שפתית גבוהה יגמלו מהר יותר,
וילדים שמדברין מאוחר- יקח להם זמן לקלוט את הנושא.
אבל לא בדקתי, אולי זה קשור לנושאאחר.

בכל מקרה, היו לי כמה ילדים.
אחת שנגמלה תוך כמה ימים ללא בעיות,
ואחד שנגמל במשך שנה!

ואני חושבת שלהפיל על אמהות את האחריות לגמילה, זה יפה וגם נכון במקרים שהילד בשל.
אבל כשהוא לא בשל- (ויש מלא שבגיל שלוש עדין אינם בשלים! מלא! והאמהות אינן אשמות, רק כי לא השאירו אותו בבית במשך שבוע), אי אפשר לבוא ולהטיל את האחריות על ההורה.

וכשאמא של ילד שאינו נגמל קוראת ושומעת שכנראה לא היתה לה סבלנות או שלא השאירה אותו בבית במשך שבוע, וכל מיני רעיונות שבכלל לא אפשריים לה, היא נוטה לחשוב שבאמת זו הבעיה!
היא לא השאירה את הילד שבוע בבית או לא היתה מספיק סבלנית אליו, ולכן הוא לא נגמל!

יכולה לומר שאחרי הילד שנגמל במשך זמן רב, הגיעה הבת שלי, ולא היה לי כח לגמול אותה! לא כח ולא סבלנות. היא היתה בת שנתיים וחצי בפסח, ולא בער לי.
אבל המטפלת הורידה לה את הטיטול והילדה נגמלה.

תתנו שיטות, זה מעולה ויכול לעזור במקרים מסוימים,
אבל אל תקחו אחריות על מקרים שלא נחשפתם אליהם ותקישו מהם.

 

[y&m]

@מלפפון אף אחד לא מאשים.
למה יש כאן אמהות מתגוננות?

מציעים אפשרות, עוד דרך, עוד אפשרות להסתכל על הגמילה.

יש המון ילדים שקולטים קריאה מאוחר. כמעט 10 אחוז בכיתה. עדיין מלמדים את הכיתה קריאה בצורה אחת ושולחים להוראה מתקנת את האחרות. הנפלאות. המיוחדות. שיש המון כמותן.
ועדיין לא הן הנורמה.

גם כאן, ברור שיש לפעמים קשיים בגמילה. או ילדים לא בשלים.
אבל הם המיעוט. לא הרוב.
ובדרך נורמה אם להורים יש סבלנות ניתן לבצע גמילה כפי שפורט כאן.

(ואגב בצורה זאת ראיתי שגם גמלו ת"ד ועוד ילדים "לא מפותחים", קשיי גמילה שנתקלתי בהם היו עם ילדים שהבשילו יותר מידי, או שהיו חכמים באופן יוצא דופן)

 

[UU]

יכולה לומר שאחרי הילד שנגמל במשך זמן רב, הגיעה הבת שלי, ולא היה לי כח לגמול אותה! לא כח ולא סבלנות. היא היתה בת שנתיים וחצי בפסח, ולא בער לי.
אבל המטפלת הורידה לה את הטיטול והילדה נגמלה.

מצד אחד - אני מסכימה עם מה שכתבת, ויש ילדים שקשה להם
מצד שני - גם את מסכימה שיש פה מקום לבשלות של האמא, א לא היית בשלב לגמול את הילדה, וזה תקין! אבל אין מה לתלות את זה בילד (עובדה שהוא נגמל)
אצלי אגב, בדיוק כמוך, אחרי גמילה קשששששששה וארוכה שהתחילה מידי מוקדם לא היה לי כוח לגמול את הבאה בתור. והגננת המתוקה שראתה שהילדה בשלה גמלה אותה ביום אחד.
העניין הוא שהיא גמולה 100% במעון ואפילו בקיטנה - אבל בבית עדיין מפספסת חופשי (והיא גם יודעת שאני לא בשלה לגמילה, ואם היא תבקש היא תקבל טיטול)