אני חייבת לשתף גם
רותי גם התיעצתי איתך בפרטי
התחלתי תהליך של גמילה לפני חודש+ עם הקטן שלי בן שנתיים ורבע, בשבוע הראשון, תוך חמישה ימים הוא היה גמול 100% גמל עצמו לילה ויום והכל היה מושלם.
פתאום אחרי השבוע הראשון, התחיל לפספס את ה"רציני" בתחילה הגבנו בסלחנות, עד שהסבלנות שלנו פקעה והתחלנו לכעוס, אחרי כל סצנה כזו, הייתי נכנסת לחדר ובוכה, ממש שבר אותי.
עברו שבועיים, והוא התחיל לפספס כל הזמן, כאילו מעולם לא נגמל, פה נשברתי
פניתי למישהי שמתעסקת במוח אחד, היא עשתה לו טיפול ואמרה שהיו לו כמה לחצים בחיים המוקדמים יותר שלו, שהתחברו לתהליך של הגמילה, מיד שינינו פאזה, על כל פיספוס הגבנו "אוי, לא נורא, פעם הבאה תצליח" ולא דיברנו מילה על הגמילה, נכון להיום שבועיים+ אחרי, כשביום שישי האחרון שוב חוויתי שבירה, ורציתי להחזיר לו את הטיטול, התקשרתי אל האישה הזו שוב, היא אמרה לי שהוא עדיין בתהליך וזה ענין של עד שבוע ושאני משדרת לו יאוש.
בינתיים אנחנו לא רואים נסיגות או התקדמות, חוץ מזה, שהוא הפך מילד שקט ומופנם לילד שכל הזמן שומעים אותו, ומקווים לטוב.
מה שרציתי לומר הוא, שלפעמים מדובר באמת בקושי נפשי של הילד, כמו במקרה שלי, אני מאמינה שבימים הקרובים נדע שסיימנו את הסאגה,
ולא תמיד הבעיה היא בשיטה\התנהלות.
מקווה שעזרתי למישהי.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
