שינויי נוסחאות וטעויות בסידור

גידל

משתמש פעיל
לאחר שהאשכול טעויות במחזור נהפך להיות ל"טעויות בסידור" כמו
כִּמְדֻבָּר
מחיה מתים ב
ע"כ מתאים לפתוח אשכול חדש תחת הכותרת המתאימה
אין בכוונת אשכול זה לציין שינויי נוסחאות בין אשכנז ספרד ע"מ וכו' אלא בהבדלים שנמצאו בין דפוסים שונים לאותו הנוסח, כתוצאה מטעויות או מסיבות אחרות
במוסף לראש חודש
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחדֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְששון וּלְשמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָון. (בשנת העיבור עד חודש ניסן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע). וִיהִי הַחדֶשׁ הַזֶה סוף וְקֵץ לְכָל צָרותֵינוּ. תְּחִלָּה וָראשׁ לְפִדְיון נַפְשֵׁנוּ. כִּי בְעַמְּךָ יִשרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּות. וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
בשנה מעוברת צריך לענות אמן לאחר " וְלִסְלִיחַת עָון" או רק לאחר "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע"? ומדוע??
בבית כנסת שמעתי פעם ככה ופעם ככה!
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בשנה מעוברת צריך לענות אמן לאחר " וְלִסְלִיחַת עָון" או רק לאחר "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע"? ומדוע??
עד שאתה שואל כך, שאל ממתי עונים אמן לפני סיום הברכה!
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לאחר שקראתי במחזור ויטרי את המקור לאמירת "עושה שלום" בסוף התפילה, ושמתי לב שלא כתוב שם "ואמרו אמן" בסוף, פניתי לאחד הר"מים שהיום ראש הישיבה בפועל ושאלתיו למה אנחנו אומרים "ואמרו אמן" בסוף 18. להפתעתי הוא ענה לי שאין הכי נמי, כבר כמה שנים הוא לא אומר את זה! והסברו הוא שאנשים שאינם בקיאים התחילו את זה שהעתיקו מהקדיש, ששם כן אומרים, לתפילת עמידה כיון שהם דומים, עד שכבר נעשה מנהג רווח והגיע לסידורים. ואח"כ התחילו "פירושים קדושים" שזה בעצם למלאכים ועוד הסברים נפלאים.

בדומה לזה (ואני מקווה שאני לא מסיט שוב את נושא האשכול), ישנם סידורים שבתפילת הדרך כתוב "ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ותגמלנו חסדים טובים (!) ותשמע קול תחנונינו" - שמשיגרא דלישנא אנשים העתיקו את זה מברכת "המעביר שינה מעיני".
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לאחר שקראתי במחזור ויטרי את המקור לאמירת "עושה שלום" בסוף התפילה, ושמתי לב שלא כתוב שם "ואמרו אמן" בסוף, פניתי לאחד הר"מים שהיום ראש הישיבה בפועל ושאלתיו למה אנחנו אומרים "ואמרו אמן" בסוף 18. להפתעתי הוא ענה לי שאין הכי נמי, כבר כמה שנים הוא לא אומר את זה! והסברו הוא שאנשים שאינם בקיאים התחילו את זה שהעתיקו מהקדיש, ששם כן אומרים, לתפילת עמידה כיון שהם דומים, עד שכבר נעשה מנהג רווח והגיע לסידורים. ואח"כ התחילו "פירושים קדושים" שזה בעצם למלאכים ועוד הסברים נפלאים.
מאוד מעניין מאיפה מקור דבריו. זה נכון שברוב המקומות איננו מוצאים שאמרו 'ואמרו אמן'. אבל יש כמה מקורות קדומים חשובים שמזכירים 'אמן'. למשל בסידור מנהג צרפת שנחשב מקור חשוב (כ"י ותיקן 322, מהמאה הי"ג-י"ד) מופיע הנוסח הזה:
1634291376509.png
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
כלומר? צריך לענות לאחר וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע ?
לאחר "מקדש ישראל וראשי חדשים"!
(אל תחשוב שאני לא עונה אמן, אבל נראה לי ברור שזה תלוי במנהג המקום)
 

גידל

משתמש פעיל
אצלנו נהוג לענות אמן לאחר כל פיסקא לפי הסדר הזה
חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחדֶשׁ הַזֶּה
לְטובָה וְלִבְרָכָה. אמן
לְששון וּלְשמְחָה. אמן
לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. אמן
לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. אמן
לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. אמן
לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָון. אמן (בשנת העיבור עד חודש ניסן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע אמן).
ושאלתי האם "לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָון וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע" נחשב לפיסקא אחת או שתים.
 

סערצע

משתמש מקצוען
כיון שהיא תוספת כנגד חודש העיבור - לכאורה יש לחלקם אף בעניוֹת.
 
נערך לאחרונה ב:

סערצע

משתמש מקצוען
שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה במנהגי ק"ק ביאלא, 'תולדות אהרן' (ועוד) שנהגו לענות רק אחר 'ולכפרת פשע', ויש שנתנו טעם בדבר - שכל ג' הלשונות מענין אחד הם, וחיבור הוא"ו יוכיח. ועצ"ע.
 
נערך לאחרונה ב:

גידל

משתמש פעיל
אגב, מה באמת הטעם שבשנה פשוטה לא מבקשים "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע" ? וכי רק בשנה מעוברת יש פשעים??
 

חתחתול

משתמש צעיר
א. אכן לענות אמן אחר לטובה ולברכה וכו' זה לא דבר שמוסכם כלל וידוע לי שתלמידי הגר"א לא נוהגים בזה (כשם של"א ב"ה וב"ש).
ב. מצינו בדומה לזה גם ביעלה ויבוא לאחר זכרנו ה' לטובה שנוהגים לענות אמן.
ג. לכאו' נראה לענות אחרי לכפרת פשע כי זה מענין מחילות וכשם שמחברים חטא לעוון. (סברא שלי לע"ע ללא מקור)
ד. הסיבה שאומרים לכפרת פשע רק במעוברת- כי מבקשים 12 בקשות כנגד י"ב החודשים-לטובה, לברכה,לחיים וכו' ובמעוברת מוספים כנגד חודש העיבור
ה. מה שהעירו בהתחלה מתפילת הדרך- יש לדעת שבנוסח תפילת הדרך כמעט בכול סידור יש נוסח שונה!!!! ועין באחד מספרי הרב טשזנר (לא זוכר בדיוק איזה) שהעיר בזה וניסה לעשות נוסח משלו
 

סערצע

משתמש מקצוען

גידל

משתמש פעיל
יש שנתנו טעם בדבר - שכל ג' הלשונות מענין אחד הם, וחיבור הוא"ו יוכיח. ועצ"ע.
מסכים עם הטענה אך לא עם ההוכחה, ש'חיבור הוא"ו יוכיח' משום שאם הם ענין אחד לא היה צ"ל וא"ו לפני לִסְלִיחַת עָון משום שמצאנו הרבה פעמים משפט עם 3 דברים שיש וא"ו החיבור רק לפני השלישי כמו
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה