דיון שאלה למומחי הכלכלה הנבונה החרדית

ד. פריד · 1/8/23

נכתב ע"י מאיר 100:
שמעתי פעם מהרב קסלר (מודיעין עילית) שהצלת הדור זה ה"מחיר למשתכן" "קבוצות רכישה" וכל שום וחניכא דאית להו. (הצד השווה שלא צריך לתת מיד במזומן) שמאפשרים להורים להתחייב סכום נאה, ועד שהדירה בנויה הילדים מתבססים ונוטלים על עצמם את החלק הארי, ממעשרות ושות' ובא לציון גואל...

מעניין, כי מחיר למשתכן זה גורם לרבים לחכות מהגרלה להגרלה כמה שנים, רק שמחירי הדירות לא מחכים. ובקבוצות רכישה, מלבד העיכובים המשמעותיים שיש ברוב הפרויקטים (שמתורגמים בינתיים לשכירות) בד"כ צריך משכנתא חוץ בנקאית שיקרה משמעותית.

ד. פריד · 1/8/23

נכתב ע"י ד.ב.:
במצב הנוכחי האבא לא לומד, לא חיי, רק מגלגל חובות או שהוא הופך להיות קרן ר"ל

מעבר לכך יש לי חברים רבים שקיבלו דירה על מלא ויצאו לעבוד הרבה לפני אלו שקיבלו מעט

על זה נאמר "החייתני מיורדי בור"

רק לאחר שאדם נהייה ח"ו חולה במשהו משמעותי או יותר מכך, יש לו סיכוי שידאגו לשלם את חובותיו מנישואי ילדיו...

ד. פריד · 1/8/23

נכתב ע"י חנש:
באמת מעניין אותי כמה אחוזים מהציבור יכול לתת 400 אלף כמקובל,
ובאיזה אופן, אני מבינה את השיטה של למשכן דירה ולקנות עוד אחת,
באמת ככה עושים כולם?
יש לי הרגשה שהרבה אנשים משלמים רק חלק ממה שהתחייבו,
מעניין אותי לדעת באמת,
כי משפחות שנותנות, נותנות גם לבנים וקחי ממוצע של עשר ילדים
כפול ארבע מאות אלף יוצא ארבע מיליון, אפילו אם תורידי מיליון
כי לבנים נתנו רק חצי, זה עדיין שלוש מיליון, זה די הרבה גם בשביל משפחה
ששתי ההורים עובדים בעבודות מכניסות.
(לא מדברת על אלה "שיש" להם)
וגם חובות, כמה באמת אפשר לקחת? גם לגלגל יש גבול.

לפי מה שאני שומע, רבים לוקחים משכנתא על הדירה שלהם, פלוס הדירה של הילדים שעבורם התחייבו.
המציאות היא שלעיתים חלקם מפסיקים בשלב כל שהוא את התשלום על המשכנתא שעל דירת הילדים, ואז הילדים למעשה משלמים. אני גם מכיר מקרה שאברך שאשתו התחילה להרוויח יותר, מיוזמתו הודיע לחמיו שיפחית חלק מהתשלום שלו על המשכנתא.
אני אישית חוסך בשוק ההון, ובמקביל מפקיד בגמ"חים (לא כאלה שמבוססים על התחייבויות כגמ"ח המרכזי ודומיו - אני חושש מאוד ליציבותם) ובעז"ה נראה עוד כ 17 שנים מה יהיה...

יבנה המקדש · 1/8/23

נכתב ע"י הווה פשוט:
ההווה הפשוט עדיף על פי כל עתיד מיוחד ככל שיהיה....
קראת את ההסבר לניק הזה?

לא.היכן?

ד. פריד · 1/8/23

לגופו של עניין עיין באמונה וביטחון לחזו"א פרק ב' אות ו' נראה לי ששם יוצא תשובה. (אינני רוצה לא לדייק, ואין לי סבלנות להקליד את לשונו המדויקת...)
אגב לך אישית יש יכולת להגדיל הכנסה (כנראה בצורה משמעותית) ע"י הוצאת ספר.

לא אנקוב בשמות, אבל אני מכיר סופר מצליח שקנה רכב חדש אחרי הוצאת ספר... אבל זה חריג.

בעצם... · 1/8/23

נכתב ע"י הווה פשוט:
זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי

שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה

בלת"ק

החיים בלי חשבון, הם דרך לא נכונה וגם לא ממש כיפית אם להודות על האמת,
אז גם אם בכל מקרה תכנס בסוף לחובות, אין שום היגיון להתחיל עם זה היום
זה לא שעושים כאן 'הפגנה'
בערך כמו להגיד, אם בכל מקרה, אני הולך לחטוף מכות, אז יאללה בואו נתחיל מעכשיו
נספיק כמה שיותר מכות, יהיה כיףףףף

מעבר לזה, בעניין ההשגחה העליונה...
זה שהקב"ה דואג לנו, לא אומר שאנחנו יכולים לנהוג בלי חשבון
יש הבדל מהותי בין לא לנהל את כלכלת המשפחה, לבין חתונות ילדים
מהסיבה הפשוטה, שלקחת חובות לחתונות ילדים, היא התנהגות אחראית, ולחיות בלי חשבון בשעה שאפשר לחיות עם חשבון, זו התנהגות לא אחראית
(אפשר כמובן להתפלמס בלי סוף על למה לחתן ילדים שכל אחד יחתן את עצמו וכו'
אבל זה דיון תיאורטי, ו(לעת עתה) מנותק מהמציאות)
ומהפן הרוחני, גם בהוצאות שבת ויו"ט שכתוב לוו עלי ואני פורע, מזהיר המשנ"ב לחיות עם חשבון

נקודה נוספת היא כזו, וזה מה שיגיד לך גם ר' אריה הנ"ל
יש אכן מצבים שההכנסות לא מספיקות, ואין דרך לשנות את זה בטווח הנראה לעין
זה משבר, וגם משברים צריך לנהל
העניין הוא, לא לקחת גמ"חים מכל הבא ליד, כדי לכבות שרפות
אלא לנהל את החובות,
אם תדע בתחילת חודש, כמה אתה צריך שיהיה לך עד סוף החודש
ותדאג לגמ"חים למה שתצטרך, זו התנהגות אחראית, בדומה לחתונות ילדים
ובאופן מפתיע במבחן התוצאה, זה מקטין את החובות בעשרות אחוזים בטווח המיידי, ובמאות אחוזים בטווח הארוך

כל בעל עסק, החל מעסק פצפון, ועד חברות ענק, יודע שיש תקופות עם בעיות תזרים קשות
ועדיין יש מנהל כספים, (או כל שום וחניכה אחרת שיש לו) שתפקידו להתנהל בתוך החסר
להחליט מה מוכרחים עכשיו, מה אפשר לדחות טיפה, ומה חייבים לדחות הרבה

אפשר לראות את המצב הכלכלי של רבים מאיתנו כמשל לחיים הרוחניים
אפשר לחגוג כל החודש, אבל ב15 יורד האשראי....

חשוב להדגיש, שזה לא נכון לחיות בצמצום עד זוב דם בכל מצב
זה רק יגרום לפיצוץ בסוף, או בהתחלה....
ולכל משפחה יש את הצרכים שלה, שגם אם לאחרים נראים לא חשובים
עבורה, הם חוב קדוש, ושלוות הנפש שלה תלויה בהם

דגש נוסף הוא, שכלכלת המשפחה נראית מרחוק הרבה יותר כואבת וקשה ממה שהיא באמת
הדמיון שלנו מעצים גם קשיים וגם חויות, לעיתים בלי פרופורציה

בכל מקרה, שלא נצטרך לא לידי מתנת בשר ודם, ולא לידי הלוואתם

yro · 1/8/23

נכתב ע"י הווה פשוט:
זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.

קצת ענית בעצמך על השאלה, זו פשוט לא שאלה שהם יכולים לענות...

מבלי לפגוע באף "ארגון כלכלה חרדי" ודומיו, שכבודם במקומם מונח, ויש לפעילותם חשיבות רבה.

צריך לזכור דבר אחד - אנחנו (ציבור המאמינים - וכ"ש בני התורה) לא חיים לפי מודלים כלכליים!!
כי אין שום מודל כלכלי שממליץ לגדל עשרה ילדים, גם לא שמונה, ואפילו לא אחד... (בכלכלת מיקרו)
וכל ניסיון להכניס לטבלאות אקסל את הפרנסה שנשלחת משמים, נידון לכשלון.
אני, לא מכיר מודל כלכלי, שמסביר איך אברך, שאשתו מורה בחינוך העצמאי (לפני אופק חדש...) יכולים לגדל עשרה ילדים, בלי לחתן אותם.
תעשו חשבון כמה עולה ארוחות בוקר צהרים וערב כל יום, תוסיפו חשמל מים וגז, לקינוח שכ"ל לתתי"ם וישיבות, ותספרו לי אם נשאר לכם כסף למסטיק עגול, כי אם כן, אז תתחילו לחסוך אותו לתנור שהתקלקל לפני חודש...
המקסימום שאפשר לעשות לטובת טבלת האקסל הצווחת, זה להכניס את העזרה מההורים, שלא מזמן סיימו לחתן את עשרת ילדיהם, ובאורח פלא יכולים לעזור, ב"ה.
אז נציל את טבלת האקסל הזו, ונמיר אותה בטבלה הצווחת של הההורים...

[במאמר המוסגר - זה לא פשוט ולא קל, וודאי שרמת החיים החומרית, לפי מדדי עולם השקר, אינה מהגבוהות. אבל תראו את שאיפותיהם של הילדים, ותראו שהם לא בטראומה.]

ובקיצור, ודאי שיש צורך ותועלת בהתנהלות כלכלית נכונה, וצריך גם מי שיסביר וילמד את הציבור בנושאים אלו.
אבל, צריך לזכור - "כי הגזירה אמת והחריצות שקר".

כמה השתדלות צריך כל אדם לעשות - זו לא שאלה למומחי כלכלה - גם לא חרדים.
זו שאלה לגדולי ישראל, והתשובה - תמיד תהיה אישית, ולא ציבורית. כי אין תשובה ציבורית לדבר שתלוי בדרגת האמונה והבטחון של כאו"א...

ובאופן כללי, לתכנן יותר מדי את העתיד, זה לא נצרך, ואפי' קצת מצחיק. (וראו כאן את המעשה הידוע מר' אלה' לופיאן)

הווה פשוט · 1/8/23

נכתב ע"י יבנה המקדש:
לא.היכן?

כאן: מה זה הווה פשוט ?

סטודיו מירי · 2/8/23

נכתב ע"י מנוי פרימיום:
אם הזוג יצטרך לדאוג לדירה איך הבעל יוכל לשבת וללמוד?

ואיך אב האשה אברך צדיק ימשיך לשבת וללמוד ולא ילך ויקבץ נדבות

מנוי פרימיום · 2/8/23

נכתב ע"י סטודיו מירי:
ואיך אב האשה אברך צדיק ימשיך לשבת וללמוד ולא ילך ויקבץ נדבות

איך הוא עושה את זה היום?

geekית מחשבים · 2/8/23

בינתיים שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בזינוק, וברור שיש ליוקר המחיה והמשכנתאות.

נץ · 2/8/23

נכתב ע"י geekית מחשבים:
בינתיים שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בזינוק, וברור שיש ליוקר המחיה והמשכנתאות.

מה יש ליוקר המחיה והמשכנתאות?...

הבוטח בהשם · 2/8/23

קשר

החכמה שבנשים · 2/8/23

נכתב ע"י .B.B:
וברצינות, אני באמת לא מבינה מאיפה הליטאים מביאים לכל ילד חצי מיליון.
עם כל זאת שאני מרוויחה יפה מאוד -
לא רואה את עצמי מצליחה לגייס סכום של יותר מ100 גג 150 עבור דירה לכל ילד בלי להיכנס לחובות

את כנראה לא מרוויחה הרבה אם את כותבת ככה

נץ · 2/8/23

נכתב ע"י החכמה שבנשים:
את כנראה לא מרוויחה הרבה אם את כותבת ככה

מספיק שיש לה 8 ילדים פלוס משכנתא של מיליון+
והיא הכי צודקת שיש

shimשימי · 2/8/23

נכתב ע"י geekית מחשבים:
בינתיים שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בזינוק, וברור שיש ליוקר המחיה והמשכנתאות.

הוא בזינוק לא רק בגלל יוקר המחייה
אלא בעיקר בגלל תרבות המערב שחודרת לכל מקום.

אפשר פשוט להסתכל איזה סוג של גברים חרדים יוצאים לעבוד...

חשמל · 2/8/23

נכתב ע"י הווה פשוט:
זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי

שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה

אני חושב שעליתי על השיטה.
שנים שגרתי בפריפריה, במחירי שכירות ומחיה זולים במיוחד, ולא הבנתי איך תושבי המרכז שורדים את החיים היקרים.
ואז נאלצתי לצערי לעבור לאחת מהערים החרדיות במרכז, וגיליתי את השיטה.
בכל בוקר, אחרי שחרית בשטיבל, או יותר נכון בזמן שהציבור ממלמל את אשרי ובא לציון גואל, נעמדים בזה אחר זה יהודים טובים וצדיקים, שצריכים לחתן את הילדים או שהוריהם/חותניהם צריכים לחתן אותם/אחיהם/אחותם, ואין להם אפילו 'ההוצאות המינמליות', והציבור נקרא להתגייס כדי שהחתן/כלה לא יתביישו בכנסתם לחופה, ובתרומה של מעל 100 ש"ח הם מוכנים אפי' להזכיר את שמכם מתחת החופה, ניתן 'לשלם' (המונח במקור ח.מ.) גם באשראי.
ככה מחתנים ילדים בלי חובות. ככה קונים דירות בבי"ש. ובא לציון גואל.

חשמל · 2/8/23

נכתב ע"י shimשימי:
אפשר פשוט להסתכל איזה סוג של גברים חרדים יוצאים לעבוד...

כל סוג.
לבד מהנ"ל שמעדיפים לקבץ נדבות..
ואין שום קשר לתרבות המערב.
אני לא קשור לתרבות המערב בשום כיון, מחזיק רק טל כשר, מגדל בית של בני תורה למהדרין, ובכל זאת עובד, כפי שאפשר לראות בחתימה שלי.

yro · 3/8/23

נכתב ע"י geekית מחשבים:
בינתיים שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בזינוק, וברור שיש ליוקר המחיה והמשכנתאות

שתי שאלות קטנות -
1. מאיפה נלקחה האקסיומה שהגברים החרדים נוהרים לשוק התעסוקה? (לא ראיתי שהיתה צניחה במספר האברכים...)
2. מדוע ברור כ"כ למה זה קשור?

לא ענין אישי, חלילה. רק ישנם הרבה בעלי אינטרסים שונים ומשונים, שבטוחים שחרדים לא עובדים, רק בגלל שמספיקה להם מלגת הכולל...
והרבה פעמים הם אלה שעומדים מאחורי נתונים שגויים ומוטים.
כי אין שקר גדול מסטטיסטיקה... (אם רק יודעים לשחק בה)