דיון שאלה למומחי הכלכלה הנבונה החרדית

[מנוי פרימיום]

בלת"ק
ואם ההורים ישלמו איך האבא יוכל לשבת וללמוד?

איך באמת האבא לומד עם הר של חובות וריצות בין גמחי"ם?

 

[חנש]

ברור שאנשים יכתבו את זה כאן בפורום ציבורי...
בקצרה זה ס"ד.
שילוב של חסכון, ירושות, השקעות מוצלחות, או אנשים שיש להם כסף ב"ה...
וכמובן אנשים משלמים חובות...

באמת מעניין אותי כמה אחוזים מהציבור יכול לתת 400 אלף כמקובל,
ובאיזה אופן, אני מבינה את השיטה של למשכן דירה ולקנות עוד אחת,
באמת ככה עושים כולם?
יש לי הרגשה שהרבה אנשים משלמים רק חלק ממה שהתחייבו,
מעניין אותי לדעת באמת,
כי משפחות שנותנות, נותנות גם לבנים וקחי ממוצע של עשר ילדים
כפול ארבע מאות אלף יוצא ארבע מיליון, אפילו אם תורידי מיליון
כי לבנים נתנו רק חצי, זה עדיין שלוש מיליון, זה די הרבה גם בשביל משפחה
ששתי ההורים עובדים בעבודות מכניסות.
(לא מדברת על אלה "שיש" להם)
וגם חובות, כמה באמת אפשר לקחת? גם לגלגל יש גבול.

 

[הווה פשוט]

מזה ומעוד הודעות משמע שלא הבינו את השאלה הראשונה
@הווה פשוט מן הראוי שתסכם את שאלתך במשפט אחד

ככה זה בפורומים, האנשים ששואלים לא באמת מחפשים תשובות ישירות, לשם כך היו פונים למומחים או לגוגל (או לai), וגם אלה שעונים לא מנסים ממש לענות. אנשים פשוט מביעים את דעתם בנושא, ויותר נכון את הרגש שלהם בנושא. וכשאתה רואה מגוון דעות ורעיונות אתה לומד פתאום כמה הכל בעולם הזה כל כך אינדבידואלי, וכמה המידע שיש לך בראש משקף את העולם הפנימי שלך הרבה יותר מאשר את המציאות

 

[הווה פשוט]

דווקא אותי תפסה הפסקה הזו:
"אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא"
ועוד..
אגב, הכשרון הספרותי המשובח הזה לא יכול להיות מתורגם למזומנים שיעזרו במלחמה מול האשראי הסורר?

ישנה עכשיו תחרות סיפורים ביתד נאמן, שלחתי להם סיפור, אם יתמזל מזלי אולי זה יהיה צעד ראשון.

אחד מסימני ימות המשיח זה "חכמת הסופרים תסרח"

 

[Sara led]

ישנה עכשיו תחרות סיפורים ביתד נאמן, שלחתי להם סיפור

זה תפס אותי פה מכל האשכול.
אפשר פרטים?

 

[הווה פשוט]

זה תפס אותי פה מכל האשכול.
אפשר פרטים?

לפני חודש וחצי בערך הם פרסמו בעתון של יום שלישי, שהם עורכים תחרות סיפורים שהזוכה בה יתפרסם במוסף הסיפורים של סוכות

 

[ישא ברכה]

כמובן, אבל אין קשר, יש בכולל פונוביז בעלי חובות.

ויש גם בעלי בתים עם חובות יותר גדולים
העיקר צריך לזכור את מה שמיוחס בשם הרב שך שלכל אדם יש סייעתא דשמיא אבל אברכים הם אוכלים מ'צנצנת המן'
[לגופו של ענין - ודאי שהפתרון הוא בפריפריה רק לכל זוג בפנ''ע קשה לקפוץ למים]

 

[ישא ברכה]

השאלה באשכול הזה היא לגבי המינון

אם הפתרון הוא אמונה בטחון השתדלות כל אחד נגזר עליו מינון אחר

 

[יבנה המקדש]

ישנה עכשיו תחרות סיפורים ביתד נאמן, שלחתי להם סיפור, אם יתמזל מזלי אולי זה יהיה צעד ראשון.

אחד מסימני ימות המשיח זה "חכמת הסופרים תסרח"

ואז ההווה הפשוט ישתנה לעתיד מיוחד.
בהצלחה!

 

[מנוי פרימיום]

אם הפתרון הוא אמונה בטחון השתדלות כל אחד נגזר עליו מינון אחר

לכאו' באמונה ובטחון אין הבדל

 

[ישא ברכה]

לכאו' באמונה ובטחון אין הבדל

כמובן

 

[רחליפ]

זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי


שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה

מה הבעיה
מה הבעיה
מה הבעיה
אולי תהיה סופר בטוח שיצא ממך משהו בנלאומי

 

[.B.B]

מה הבעיה
מה הבעיה
מה הבעיה
אולי תהיה סופר בטוח שיצא ממך משהו בנלאומי

ומה איתי?
זו לא תשובה (סליחה)

 

[הווה פשוט]

ואז ההווה הפשוט ישתנה לעתיד מיוחד.
בהצלחה!

ההווה הפשוט עדיף על פי כל עתיד מיוחד ככל שיהיה....
קראת את ההסבר לניק הזה?

 

[אבישי ויינגולד]

ומה איתי?
זו לא תשובה (סליחה)

אין אדם שהקב''ה שוכח אותו חלילה..

אם @הווה פשוט קיבל מתנה של מילים פנינים שיכולות לפרנסו
אז @B.B. נועד למשהו אחר (אולי רה''מ )

כשאדם מצליח להתפרנס מעיסוק במתנות שהוא קיבל מהקב''ה
הוא לא מבין איך חשב בכלל לא להתפרנס בהן?

כדאי מאוד להסיר את הלוט מעליהן!

 

[.B.B]

אז @B.B. נועד למשהו אחר (אולי רה''מ )

הא. משכורת רעב. זה לא מספיק לכלום היום עם יוקר המחיה

 

[.B.B]

וברצינות, אני באמת לא מבינה מאיפה הליטאים מביאים לכל ילד חצי מיליון.
עם כל זאת שאני מרוויחה יפה מאוד -
לא רואה את עצמי מצליחה לגייס סכום של יותר מ100 גג 150 עבור דירה לכל ילד בלי להיכנס לחובות

 

[אבישי ויינגולד]

וברצינות, אני באמת לא מבינה מאיפה הליטאים מביאים לכל ילד חצי מיליון.
עם כל זאת שאני מרוויחה יפה מאוד -

לא רואה את עצמי מצליחה לגייס סכום של יותר מ100 גג 150 עבור דירה לכל ילד בלי להיכנס לחובות

את אכן צודקת!
בדרך המלך כך זה נראה,

אך יש הרבה שיטות שונות, יצירתיות וטובות
להגיע לסכומים המדוברים!

לא הכל מתאים לכל אחד
ולא הכל ניתן בהכרח להסביר.
אבל בהחלט יש מה לעשות בדרך התורה.

זו לא הפלטפורמה המתאימה לנתח אותם
אך המציאות מראה שזה עובד (לחלקם, כמובן)

הכלל הוא שכל אחד מקבל את הס''ד ואת העוצמות
להשיג את מה שהוא צריך עפ''י הנתונים שלו!

ואם אתם הייתם צריכים להשיג את הסכומים המדוברים
היה הרבה מה להציע לכם לעשות בעניינם!

עובדה היא שאנשים הרבה פחות אמידים מכם
מצליחים (חלקם, רק חלקם) להשיג כאלו דברים!

סימן ששייך באיזו שהיא דרך.

 

[SASHLI]

למה שכירות זה לא כסף לפח?

אתה משלם על הדירה שאתה חי בה ואם אין לך דירה משלך אתה צריך קורת גג פשוט מאוד

 

[ד. פריד]

ב. אם אין לך, אל תיתן. במידה וכל אחד יתן רק מה שיש לו, השער של הבנות לא ילבין, כי אף אחד לא יצפה לקבל את הדמים (תרתי) של אברך שאין לו. ואין צורך להאריך, ידוע.

ג. לא כל זוג חייב לקנות דירה, ולגור בבית של הבנק. מי שאין לו שלא יקנה, וכך גם מי שלא יקנה דירה, יוכל לגור בכבוד בשכירות, שגם המחיר ירד אם לא לכל אחד תהיה דירה. (הטענה ששכירות היא כסף לפח, היא שטות מוחלטת. אם תרצו, אנמק.)

אני יודע, שזה לא נעים לאף אחד לשמוע את זה, אבל לאט לאט הציבור יתפקח ויבין שאין ברירה, ולשם זה ילך, ומי שילבין זה הבחור שידרוש הרבה.

וכל אחד שיעשה את זה לפני שהציבור יתפקח, יציל את נפשו.

חלמא טבא חזית...