דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

[בני דיקטין]

לא חושבת שלידה כל כך מוקדמת אמורה להעלות חיוך לפני סיומה, בכל זאת לידה שלא בזמנה, בעוד בתקופה שבה לידה מסוג כזה עלולה לסכן את האמא והילוד גם יחד.
מה שכן, אני מדמיינת את התפילות בישיבה המלכותית וברחבי אתיל-כזראן.

אמנם לאו דוקא שזה בטוח. אבל משמח אני חושב שבוודאי.

 

[א-ירושלמית]

כתיבה טובה!
כיף שמשלימים פה את כל הקטעים שמיה רמזה עליהם
ועוד עם מיכאל, נייסס!

בינתיים

לא חושבת שלידה כל כך מוקדמת אמורה להעלות חיוך לפני סיומה, בכל זאת לידה שלא בזמנה, בעוד בתקופה שבה לידה מסוג כזה עלולה לסכן את האמא והילוד גם יחד.
מה שכן, אני מדמיינת את התפילות בישיבה המלכותית וברחבי אתיל-כזראן.

מחזקת את הדברים.
ומדגישה: פעם לא היו פגיות, ומשמעות הפגות היתה הרבה פחות ברורה ונהירה, לא היה בכלל מובן מאליו שפג ישרוד.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

בלת''ק מוחלט
תרשו לי לשאול משהו בתמיהה ולבקש -אל תראו בזה רצון להקנטה חלילה
אלא רק פליאה ושאלה.

הספר - כמיטב היצירות - עונה על הקריטריונים של חווית קריאה -ויותר מזה.
אבל יש משהו אחד שהציק לי בכל הסדרה ועכשיו הוא התגבש למילים ומסקנה.

הספר כולו נגוס במרירות, כאב, אכזבה, זעם, חוסר צדק, רוע שחיתות ושנאה.
רחובות אתיל והכפרים הקטנים כאחד נדמים לי כסמטאות חשוכות מלאות עינים רעות
שמסתתרות מאחורי חזות מזוקנת ומכובדת אך מלאות בשנאת אדם ואיבה אנושית.

המסר האנושי בספר הוא ברור - אל תסמוך לעולם על אף אחד
כי אף פעם לא תוכל להיות בטוח באף אדם בעולם בכנות וטוהר כוונותיו.

הרוע צץ בכל שורה, החוקים המשפילים והדוחים שמלווים את פדהאל בגלותו
החשד השורר בין איש לאיש, (אפילו המארח טוב הלב של פדהאל לא זוכה לאמון)
טורנאל - מצטייר לי כדמות שלא קיימת. אני לא מאמינה שקיים אי שם בעולם יהודי כזה,
בעל נתוני חיים אומללים כל כך. שאף אחד - כולל משפחתו הקרובה לא רואה בו ראוי לאהבה.

(נקודה אחרונה אך מסוייגת - האכזריות הנוראית שקיימת לכל אורך הספר. אני מסתייגת כיוון שאינני יודעת
באילו מצב ''אלימותי'' היו היהודים בתקופה הזו)

הספר הזה הוא פאר היצירה הספרותית ללא ספק.
אך אני אודה בהחלט להסבר ויישוב העניין המציק מהקוראים הנוספים.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

על פדאהל שלמד, לימד, לאט לאט ש... לא כולם רעים. לא כולם מושחתים.

כך? היכן הוא לימד את זה? הייתי שמחה בהחלט לשמוע.
אני ראיתי בו בחור אמיץ שעשה את הבחירה הנכונה למרות שבעיניו כולם כושלים בדרכם אליה

 

[יוצרתת]

רחובות אתיל והכפרים הקטנים כאחד נדמים לי כסמטאות חשוכות מלאות עינים רעות

חבל שבלת"ק,

כי כי עם לת"ק, היית רואה שאני מסכימה לחלוטין עם זה שהאווירה שם היתה ממש מעצבנת כמו שאת אומרת.
ומה שאת טוענת זה בדיוק הרעיון של פדאהל. הוא התחיל עם מה שאת אומרת. אבל את משמיטה את מה שהוא הבין בסוף....
זה בדיוק מה שפדאהל בא לומר! הוא התחיל את דרכו, כמו שאת אומרת, בחוסר אמון מוחלט!

כך? היכן הוא לימד את זה? הייתי שמחה בהחלט לשמוע.
אני ראיתי בו בחור אמיץ שעשה את הבחירה הנכונה למרות שבעיניו כולם כושלים בדרכם אליה

בן אדם לא מגיע לבחירה כזאת אם לא ברור לו מה הוא עושה. . (זה לא יכול לקרות 'למרות ש'... כי אם כוולם מושחתים אז בשבילם להשליך את חיו???? (כבוד למשפחה זה לא סיבה מספקת, ואתה לא יכול למסור נפש בעד ערכים אם אתה יודע שאין אנשי אמת שמחזיקים בהם)
אם הוא בחר להשליך את חייו, בהכרח שהוא הבין שיש לו למה, ועבור אילו אנשים הוא עושה זאת.
ואם הוא הבין שיש לו למה, זה אומר שלא, לא כולם מושחתים. למרות שכמו שציינת והרושם שהתקבל הוא שכל שאר האנשים שפגש גרמו לו לחשוב ככה. וההבנה הזאת שגם אם הוא פגש ככ הרבה מושחתים בדרך (וזה באמת היה מעצבן! מסכימה!) – הבין שהם לא באמת מייצגים את הנכון והישר אפ' שכביכול פועלים מטעמו. וזה מה שגרם לו לקבל את ההחלטה..

זה לא כל הרעיון שבאה הדמות להעביר?

תקראו לזה תהליך, תקראו לזה באיזה שם שרוצים... אבל זה הרעיון...

זוהי הפרשנות שלי, בכל אופן. לא חובה להסכים.

המסר האנושי בספר הוא ברור - אל תסמוך לעולם על אף אחד
כי אף פעם לא תוכל להיות בטוח באף אדם בעולם בכנות וטוהר כוונותיו.

המסר האנושי בספר מבקש ממך שאעפ שאתה פוגש את 2 השורות הנל, הרבה פעמים בחיים, תזכור שהם-לא-באמת-מייצגים-את-האמת. תזכור שכמה שיש אנשים מושחתים, הם לא אמורים להעפיל על האנשים שכן טובים, ועל מה שמייצג תאמת. (כמה פעמים לחזור על משפט אחד מציק לי..)

מה ההיגיון שיעבירו לך חצי מסר?!

מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים...

ואני חוזרת מסכימה איתך לגבי מה שאת אומרת לגבי כל הרוע הזה שמסתובב ככה ברחובות. מבאס.

 

[יוצרתת]

חבל שבלת"ק,

כי כי עם לת"ק, היית רואה שאני מסכימה לחלוטין עם זה שהאווירה שם היתה ממש מעצבנת כמו שאת אומרת.
ומה שאת טוענת זה בדיוק הרעיון של פדאהל. הוא התחיל עם מה שאת אומרת. אבל את משמיטה את מה שהוא הבין בסוף....
זה בדיוק מה שפדאהל בא לומר! הוא התחיל את דרכו, כמו שאת אומרת, בחוסר אמון מוחלט!

בן אדם לא מגיע לבחירה כזאת אם לא ברור לו מה הוא עושה. . (זה לא יכול לקרות 'למרות ש'... כי אם כוולם מושחתים אז בשבילם להשליך את חיו???? (כבוד למשפחה זה לא סיבה מספקת, ואתה לא יכול למסור נפש בעד ערכים אם אתה יודע שאין אנשי אמת שמחזיקים בהם)
אם הוא בחר להשליך את חייו, בהכרח שהוא הבין שיש לו למה, ועבור אילו אנשים הוא עושה זאת.
ואם הוא הבין שיש לו למה, זה אומר שלא, לא כולם מושחתים. למרות שכמו שציינת והרושם שהתקבל הוא שכל שאר האנשים שפגש גרמו לו לחשוב ככה. וההבנה הזאת שגם אם הוא פגש ככ הרבה מושחתים בדרך (וזה באמת היה מעצבן! מסכימה!) – הבין שהם לא באמת מייצגים את הנכון והישר אפ' שכביכול פועלים מטעמו. וזה מה שגרם לו לקבל את ההחלטה..

זה לא כל הרעיון שבאה הדמות להעביר?

תקראו לזה תהליך, תקראו לזה באיזה שם שרוצים... אבל זה הרעיון...

זוהי הפרשנות שלי, בכל אופן. לא חובה להסכים.


המסר האנושי בספר מבקש ממך שאעפ שאתה פוגש את 2 השורות הנל, הרבה פעמים בחיים, תזכור שהם-לא-באמת-מייצגים-את-האמת. תזכור שכמה שיש אנשים מושחתים, הם לא אמורים להעפיל על האנשים שכן טובים, ועל מה שמייצג תאמת. (כמה פעמים לחזור על משפט אחד מציק לי..)

מה ההיגיון שיעבירו לך חצי מסר?!

מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים...

ואני חוזרת מסכימה איתך לגבי מה שאת אומרת לגבי כל הרוע הזה שמסתובב ככה ברחובות. מבאס.

עצם זה שהוא בחר את אותה הבחירה,
מעידה על כך שהוא הבין שקיומם של מושחתים לא סותר את קיומם של האנשים הטובים שבצד הנכון.
(תגידו, גם לכם קורה שאתם מבזבזים זמן על ערמות של מלל רק כדי לגלות שהיה אפשר לתמצת את זה לשני משפטים????...)

 

[Rivki.]

אני עכשיו אפרסם רק את תחילת הפרק, אבל בעזרת הבורא יהיה המשך.
הפרק מתאר את הזמן שאיסתרק אינו נמצא בארמון, לאחרי גילוי חטיפתו של רעואל.
תהנו. תגיבו.

וואו פרק מהמם
מחכה להמשך
תודה!

 

[תקוה]

"כן. היא בסדר.

איך?
איך תהיה בסדר כשבעלה נעלם- מי יודע אם בכלל נחטף?
ובנה חטוף וזה ידוע....
לא פלא שהקדימה ללדת

למרות שבאותו הרגע אולי זה לא ממש קרה אלא בהמשך קצת
ובזמן ההוא לא רק הפגים היו בשאלה של חיים אלא גם האימהות
ממש לא עת לחיוכים אלא לפחד גדול יותר האם סופה של המלכה יהיה דומה לסופה של המלכות שקדמו לה? (שרה, דבורה.)
רגעים כאלו גורליים ומפחידים...

איסתרק אומר שאם הדליקו לפידים ומשואות זה אומר שהרופאים החליטו שהוא חזק וישרוד, מה שמרמז על כאלו שלא שרדו...

והיא לא כתבה בספר- מי חטף? מי בגד?
באיסתרק תאורי הבגידות ודרכי הבודגים החשוכות היו מתוארים לפרוטרוט
וכאן דממה ארוכה ומעיקה

 

[פירי]

איך תהיה בסדר כשבעלה נעלם- מי יודע אם בכלל נחטף?

נאיתן סיפר להם שהוא לא חטוף, ושהוא מנסה להחזיר את הנסיך.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

עצם זה שהוא בחר את אותה הבחירה,
מעידה על כך שהוא הבין שקיומם של מושחתים לא סותר את קיומם של האנשים הטובים שבצד הנכון.
(תגידו, גם לכם קורה שאתם מבזבזים זמן על ערמות של מלל רק כדי לגלות שהיה אפשר לתמצת את זה לשני משפטים????...)

יפה מאוד שפדהאל בחר בטוב - למרות - שכולם רעים ומושחתים.
אבל זה עדיין לא משנה את הנקודה (שהסכמת איתה ) ש-למה למען ה' כולם בספרים הללו רעים?

אפרופו בחירה בטוב. כל הקטע הזה בכלל לא ברור לי.
לדעתי פדהאל מיותר בכלל בכל העלילה הזו. הוא לא נצרך לשום ענין בספר הזה. אם תשאלו אותי -
דיזר אמור להיות גיבור הסיפור. הבחירות שלו קשות ואמיתיות. ההתמודדות שלו חזקה הרבה יותר.
הוא הגיע ממקום הרבה יותר זועם, הכוזרים הפקירו אותו כשבוי לגורלו המר. אותו ואת אחיותיו!!
הוא זה שצריך להחליט לעזור לאיסתרק ולממלכה.

פדהאל - מתמודד כל הסיפור עם התמודדות מעט ילדותית - ואפילו לא נכונה. הרי מתברר שאביו
באמת בגד באומה הכוזרית! אביו באמת פושע ומורד במלכות! בגללו מתו 1300 חיילים!
אז כל הסיפור אנחנו מלווים התמודדות שיושבת על חוסר כנות (מצד אביו של פדהאל)

ההתמודדות שלו היא התמודדות נערית שרואה את העולם בצורה קיצונית ובצבעי שחור לבן.
פדהאל משתייך למשפחת אבירים שקיבלו את התואר בזכות מעשה גבורה של אחד האבות הקודמים שלהם.
בגלל זה הם וכל הצאצאים נהנים ממעמד כבוד. ובגידה ממקום כזה - היא חמורה הרבה יותר.
ועל הממלכה לטפל בכך בכל החומרה.
(אם כי עדיין לדעתי העונשים שמטיל עליהם איסתרק משפילים וגויים מדי.)


הספר היה מוצלח ובוגר יותר אם היו מעמידים את ההתמודדות של דיזר כמלווה של הספר.
התקשתי להתחבר להתמודדות של פדהאל (זעם של חוסר צדק זה מאפיין נערותי)

בשונה מאיסתרק - שלבחירות שלו אפשר להתחבר בכל גיל. וכן מהלאל - שחווה נטישה ובדידות - ג''כ
התמודדות שאנשים חווים ומתמודדים בכל גיל.

(גם המיקום של יוזבד לדעתי לא מתחבר למציאות, נער צעיר שנמצא בתפקיד רם ונישא, מי יכול
להתחבר לנתונים שלו?)

זה בינתיים


חן חן על הקריאה...

 

[לא ממש מקורי]

דיזר אמור להיות גיבור הסיפור. הבחירות שלו קשות ואמיתיות. ההתמודדות שלו חזקה הרבה יותר.
הוא הגיע ממקום הרבה יותר זועם, הכוזרים הפקירו אותו כשבוי לגורלו המר. אותו ואת אחיותיו!!
הוא זה שצריך להחליט לעזור לאיסתרק ולממלכה.

כמה נכון!

 

[יוצרתת]

אם תשאלו אותי -
דיזר אמור להיות גיבור הסיפור. הבחירות שלו קשות ואמיתיות. ההתמודדות שלו חזקה הרבה יותר.
הוא הגיע ממקום הרבה יותר זועם, הכוזרים הפקירו אותו כשבוי לגורלו המר. אותו ואת אחיותיו!!

נכון.... וואי נקודה יפה..! לא חשבתי עליה...(על הקטע של הזעם..(
( באמת, שחושבת על מה שאת אומרת אולי באמת אפשר היה להלביש עליו את הרעיון שרצתה להעביר בפדהאל! שתימרמר שהפקירו אותם והוא יפגוש את מושחתים של פדאהל,() ואז אולי גם יהיה לו יותר קשה ההחלטה של לא לרצוח את איסתרק...בקיצור, מעניין... רעיון גאוני!)
בכללי כבר כתבתי כאן שגם את הקפיצה בסוף הייתי מלבישה יותר על דיזר או אלרון מאשר פדאהל, באמת כמו שנכתב פה כבר לא היתה מספיק התייחסות לבחירות שלו, אחרי הכל להחליט ש'ברור לו שהוא לו הולך לרצוח את איסתרק' כשהוא יודע שזה מה שיוציא 2 אחיות שלו להורג לא בא ברגל!!
באמת היה יכול להיות יפה עם דיזר היה מקבל יותר במה..

פדהאל - מתמודד כל הסיפור עם התמודדות מעט ילדותית - ואפילו לא נכונה. הרי מתברר שאביו
באמת בגד באומה הכוזרית! אביו באמת פושע ומורד במלכות! בגללו מתו 1300 חיילים!
אז כל הסיפור אנחנו מלווים התמודדות שיושבת על חוסר כנות (מצד אביו של פדהאל)

דווקא זה היה מגניב.
בכל הספרים אנחנו רגילים שהגיבור צודק, ושהאחרים סתם רעים, ואומללות וכו'
זה היופי של זה שזה היה לא צפוי שהי... לא צדקת, טעית.... שאופס, סתם כעסת על כולם.... והיית בטוח שאתה צודק וכווולם טועים (ועוד כמה דיבורים על תפוח על האף..
אבל זה כבר עניין של טעם אישי..

ההתמודדות שלו היא התמודדות נערית שרואה את העולם בצורה קיצונית ובצבעי שחור לבן.

נכון, כי הוא נער. והספר יועד בעיקרו לבני נוער, שנוטים לראות בצורה קיצונית של שחור ולבן. זה הרעיון של הדמות... בסופו של דבר יש במה שאת אומרת שמבחינת 'המארג העלילתי' מה שנקרא הוא היה די מיותר.
לא כולם אהבו אותה, את הדמות, והיא בהחלט עיצבנה חלק מהאנשים,
וזה בסדר לגמרי אתה לא אמור לאהוב את כ---ל הדמויות. כמו שאתה לא אוהב את כ--ל סוגי האנשים, זה מה שיפה שמה שיש שם ככ הרבה סוגי דמויות! לחלק את מתחברת לחלק פחות.. לא כולם מושלמים וחמודים (ולפעמים גם אלה שכן זה מה שמעצבן בהם..)

 

[הודיה בן חיים]

סוף סוף קראתי את פדהאל! וזו דעתי על הספר:
קצת כבד, ודורש המון המון להחזיק ראש ולא להתבלבל.
הסוף עמוד בפרטים, כאילו מיה ניסתה לכתוב אותו בקצב שבו המאורעות התרחשו.

אני לא חושבת שבסטיאן חסר בספר, כן הלה יכלה להיכנס קצת יותר.


ואגב, פספתי את הנקודה שבה הציפור מצילה את פדהאל, מישהו יודע לומר לי איפה זה?

 

[הודיה בן חיים]

אני לא חושבת שפדהאל מיותר.
אם היא הייתה מורידה אותו ומשאירה את דיזר הייתה חייבת להיכנס לתמונה דמות אחרת. אולי מישהי מהישנות... אבל אז כל המהלכים בסוף היו משתנים.

 

[קראסנא קעמפ]

לדעתי דיזר בא כדי לתת הגיון לסיפור, כדי שהמסע של איסתרק לאלקן יהיה הגיוני יותר
וכדי שלא תגידו שהסיפור מזכיר ספרי הרפתקאות. כי מלך שיוצא למסע עם כמה בחורים
ונכנס לשטח שהכי מסוכן לו עלי אדמות וחוזר משם שלם קצת לא מצטייר טוב...
ולכן היא הוסיפה את הדמות הזאת שמוסיפה הגיון כי המלך לא היה לבד אלא עם לוחם שיודע קצת מהחיים שלו
נכון שבסופו של דבר המלך נשאר בלעדיו אבל בכל זאת עצם קיומו של לוחם במקום מוסיפה.
למרות שגם כך זה יצא מאד מדומיין אבל לכו תדעו איך זה היה נראה בלי זה...
מיה לא עשתה אותו דמות ראשית כי המטרה שלה לא הייתה להראות קריעה של בן אדם בין היקרים לו לבין אדם אחר חף מפשע, אלא התמודדות של בן אדם שלמרות הכעס והקשיים בחר בטוב
ספר שלם על התלבטות של בן אדם מה לעשות נשמע לי פחות טוב ולא מעניין
ככה לפחות לי נראה.

 

[ינאי&רועי]

(תגידו, גם לכם קורה שאתם מבזבזים זמן על ערמות של מלל רק כדי לגלות שהיה אפשר לתמצת את זה לשני משפטים????...)

אוהו, הרבה

 

[טאבו]

ואגב, פספתי את הנקודה שבה הציפור מצילה את פדהאל, מישהו יודע לומר לי איפה זה?

כששאול פוצע את דיזר אז הוא תוקע סכין בליבו של פדהאל והוא ניצל בזכות הציפור ששכנה בכיס שהיה שם

 

[יוצרתת]

לדעתי דיזר בא כדי לתת הגיון לסיפור, כדי שהמסע של איסתרק לאלקן יהיה הגיוני יותר
וכדי שלא תגידו שהסיפור מזכיר ספרי הרפתקאות. כי מלך שיוצא למסע עם כמה בחורים
ונכנס לשטח שהכי מסוכן לו עלי אדמות וחוזר משם שלם קצת לא מצטייר טוב...
ולכן היא הוסיפה את הדמות הזאת שמוסיפה הגיון כי המלך לא היה לבד אלא עם לוחם שיודע קצת מהחיים שלו
נכון שבסופו של דבר המלך נשאר בלעדיו אבל בכל זאת עצם קיומו של לוחם במקום מוסיפה.
למרות שגם כך זה יצא מאד מדומיין אבל לכו תדעו איך זה היה נראה בלי זה...
מיה לא עשתה אותו דמות ראשית כי המטרה שלה לא הייתה להראות קריעה של בן אדם בין היקרים לו לבין אדם אחר חף מפשע, אלא התמודדות של בן אדם שלמרות הכעס והקשיים בחר בטוב
ספר שלם על התלבטות של בן אדם מה לעשות נשמע לי פחות טוב ולא מעניין
ככה לפחות לי נראה.

שכחתי לציין
שאת הבחירה הזאת גם עשו כבר, היה את הדבר הזה כבר במהללאל, שהוא ידע שיוסף יהרוג את אביי ופילאק
כנראה לא רצתה לחזור על עצמה..
(דרך אגב אז זה היה יפה מאד)

 

[קראסנא קעמפ]

שכחתי לציין
שאת הבחירה הזאת גם עשו כבר, היה את הדבר הזה כבר במהללאל, שהוא ידע שיוסף יהרוג את אביי ופילאק
כנראה לא רצתה לחזור על עצמה..
(דרך אגב אז זה היה יפה מאד)

זה היה יפה כי היא לא מרחה את ההתלבטות שלו, לאורך כל הספר ולא רק על זה הייתה העלילה
אבל אם דיזר היה דמות ראשית זה היה יוצא משעמם כי על מה יש לכתוב חוץ מזה שהוא בקריעה בין האחיות שלו למלך?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

נכון, כי הוא נער. והספר יועד בעיקרו לבני נוער

אכן, זה מה שאמרתי. זהו ספר נוער. בשונה מהספרים הקודמים שהיו ספרי מבוגרים.

ונכנס לשטח שהכי מסוכן לו עלי אדמות וחוזר משם שלם קצת לא מצטייר טוב...

גם עם דיזר זה ממש לא מצטייר טוב, המלך לעצמו נכנס לאזור האש עם קבוצת בחורים בני 17?
מצטלצל רע. לא הגיוני משום כיוון

מיה לא עשתה אותו דמות ראשית כי המטרה שלה לא הייתה להראות קריעה של בן אדם בין היקרים לו לבין אדם אחר חף מפשע, אלא התמודדות של בן אדם שלמרות הכעס והקשיים בחר בטוב

משהו מבולבל ולא ברור במשפט הזה. מיה באה להראות התמודדות של בחירה באמת ובטוב למרות הקשיים.
ההקבלה של קריעה מאדם וכו' - לא קשורה להשוואה.

כששאול פוצע את דיזר אז הוא תוקע סכין בליבו של פדהאל והוא ניצל בזכות הציפור ששכנה בכיס שהיה שם

רק לי הרגיש מוזר כמות המיסטיקה והניסים? מודה שנהנתי מהרעיון, אבל לא הסתדר לי השמיימיות

היה את הדבר הזה כבר במהללאל, שהוא ידע שיוסף יהרוג את אביי ופילאק

הוא היה חסר בחירה. בין אם הוא נוסע ובין אם לא - הוא מת. ההחלטה שלו היתה פשוט להאריך את חייו.