דרוש מידע ענין חשוב לדבר עליו...

[כוכב103]

לאישה לפני לידה אסור לעמוד.
זה בכלל לא נתון לשיקול דעתה. זה סכנת נפשות
אני מכירה אישה שנולדה לה בת פגועה מאוד אחרי הפרדות שליה קשה עקב נפילה באוטובוס.

אבל- אחריותה האישית של העולה לאוטובוס שיהיה לה מקום.
אם הנהג אומר שאין מקום- אל תעלי!!!

ואם באמת אין ברירה אל תצפי שמישהו ישים לב לבד, פשוט תרמזי בעדינות
אולי אתן יכולות להצטופף. זה מסוכן לי לעמוד או משהו כזה...

 

[ברוך ר]

מה הקשר לגאווה לא הבנתי?
אישה בהריון, ובמיוחד מתקדם ברוב המקרים לא מסוגלת לעמוד.
ובלי תחושה של מגיע לי או לא וללא קשר למידותיה הנאצלות או הגרועות היא זקוקה נואשות שיקומו לה.

נכון שהיא זקוקה נואשות, ונכון שהיא לא חייבת לעמוד, אבל מכאן לדרוש ולהתרתח למה הם לא עומדות ???!
ואני לא אוסיף פה עוד מילים, כי @מרחבית אמרה את הכל !

 

[אני וביתי]

אין חובה לאף אחד ואחת לעמוד בשביל מי שיהא, זה מצוות חסד כמו לעזור לאדם מבוגר לסחוב לביתו שקיות בחזור מהקניות, אם זה נסיעה עירונית זה כמו לסחוב לו את השקיות ל3 רחובות ואם זה בין עירוני זה כמו לסחוב לו לשכונה הסמוכה לדוג'. בודאי שזה מצוה גדולה, אבל גם באוטובוס מי שעלה לא חייב לעמוד בשביל אף אחד ובפרט שמודיעים מראש שאין מקום בנסיעה בין עירונית מי שיעמוד שכרו גדול אבל אין לאף אחד זכות לדרוש ממנו.
חוץ מהנושא שזה מסוכן לעמוד וחייך קודמים.

 

[מדיה-לי]

לא מצליחה להתאפק.....

הבהרה חשובה:
מה שנכתב בהמשך לא נכתב חלילה ע"י "משכיל", שבא לנגח את ציבור האברכים ואת הלך מחשבתם.
להיפך, הכותב הינו אברך בעצמו, אשר מתוך הערכה לתורה וללומדיה מצפה מהם [ומעצמו] ליותר, ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
וכבר כתב המסילת ישרים פרק י"א:
"כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות,
וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו,
וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך,
שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו".

חכם להרה
מבוסס על מעשה שהיה

בספסל הראשון הקרוב לנהג
באוטובוס בין עירוני
יושב לו אברך על כסא מרופד
בחורצ'יק למדן, כשרוני

לאוטובוס עולה ונכנסת גברת
שפטורה מלצום בצומות
ספק אם קידוש ספק שולם זוכר
ואולי זה בכלל תאומות?

מהר מאוד האשה מבינה
שאין לה מקום לשבת
ממתינה לרגע בו תבחין במצבה
נשמה טובה, מתחשבת

מיודעינו האברך בלי שום בעיה
מוכן לוותר את מקומו
אך קודם צריך לעיין בסוגיא
וכך הוא חשב לעצמו:

"ראשית, הנדון של קימה למעוברת
שבו אנו כעת עוסקים
אין זה פשוט שיש כזה חיוב
כי לא נזכר כן בש"ס ופוסקים

וגם אם נאמר שהוא חובה גמורה
ודומה להידור פני קשישים
במקרה שלנו, בין כל הנוסעים
בודאי אני בטל בשישים

ועוד יש לומר שבנדון דידן
האשה הזו אשמה
למה היא עלתה לאוטובוס מלא?
זו היא שהזיקה לעצמה

וגם אם נאמר שזה בגדר ספק
עדיין אין כאן בעיה
שכן אני "מוחזק" וזה כלל גדול:
המוציא- עליו הראיה

ויש להוסיף שגבר שמפנה-
את מקומו לטובת אשה
זה דבר לא ראוי שעומד בסתירה
לגדרי הצניעות והקדושה

ומלבד כל זאת, אם בנסיעה
אצטרך על רגלי לעמוד
כשאחזור לביתי לא יהיה לי כח
ואתבטל משום כך מללמוד"

האברך היקר נטל עט מכיסו
ומן התיק הוא שלף מחברת
והתחיל בכתיבת חיבור תורני
"בענין קימה למעוברת"

האברך מ'השורה הראשונה' כותב לו
והאשה על רגליה מתנדנת
אחרי כשעה זה כבר לא רלונטי-
המסכנה כבר הספיקה לרדת
(לא, לא ללדת. ל-ר-דת)

****
כל מי שלבו לא עובד על ניוטרל
ושכלו איננו עקום
מבין כי רבות מחשבות בלב איש
אך עצת ד' היא------ תקום!!!!

אך מה לעשות שמי שסובל
מחוסר מדות ודרך ארץ
יכול למצוא ק"נ טעמים
כדי לטהר את השרץ

מי שהכיר את גדולי ישראל
וזכה לעמוד לידם
ראה איך השקיעו מחשבה מרובה
איך להטיב לכל אדם

אך אנשים קטנים שקרובים אצל עצמם
ומדותיהם אינם מתוקנות
רותמים את השכל לכיוון ההפוך
ומגיעים לתוצאות מסוכנות

השל"ה מיעץ שלפני כל לימוד
נתפלל במילים קצרות
שיביאנו הלימוד לידי מעשה
ולידי מדות ישרות

שנזכה לילך בדרכי רבותינו
בטוב לב ובסברא ישרה
כדי שנוכל להטיב לסובבים אותנו
ולא נהיה חכמים להרע

***
כדי לא להשאיר במתח את כל מי-
שדאג לשלומה של הגברת
אז תדעו, נולד בן, והכל כשורה
ומחר כנראה היא משתחררת

מוחה על כבוד האברך,

באוטובוס עמוס נוסעים,
נסעתי אני במצב.
אנשים מסביבי בחלון בוהים.
והאוטובוס מזדחל בקצב צב.

אך מי ששם ליבו
זה האברך עם ה"חבורה".
קם מיד ממקומו
ובעדינות אמר: "תשבו בבקשה"

זהו שראה למרות שמירת העיניים
(ירד בתחנה והסיר משקפיו)
זהו היחיד ששם לב לבינתיים.
שיש כאן אישה במצב.

 

[ברוך ר]

מנהלים, אולי כדאי לנעול את האשכול ??
לא יוצא שום תועלת מהאשכול הזה חוץ משיסוי אחד בשני
אני חושב שהאשכול הזה לא מכבד את הפורום החשוב

 

[Natan Galant]

מנהלים, אולי כדאי לנעול את האשכול ??
לא יוצא שום תועלת מהאשכול הזה חוץ משיסוי אחד בשני
אני חושב שהאשכול הזה לא מכבד את הפורום החשוב

למה לנעול?
אשכול מפעים.

 

[טחינה גולמית]

מוחה על כבוד האברך,

באוטובוס עמוס נוסעים,
נסעתי אני במצב.
אנשים מסביבי בחלון בוהים.
והאוטובוס מזדחל בקצב צב.

אך מי ששם ליבו
זה האברך עם ה"חבורה".
קם מיד ממקומו
ובעדינות אמר: "תשבו בבקשה"

זהו שראה למרות שמירת העיניים
(ירד בתחנה והסיר משקפיו)
זהו היחיד ששם לב לבינתיים.
שיש כאן אישה במצב.

כנראה שזה לא אותו אברך...
ואגב תסתכלו כאן ותבינו את כוונת הכותב...

 

[משה מנחם]

ועיינו כאן

 

[מבורכת]

כואב מאד לחוסר מודעות של נערות צעירות .
אך בהחלט לפני שעולים לאוטובוס-לבדוק אם יש מקומות ולא לנצל את ה"מצב" ולהקים אחרים.
ואני מסכימה עם מי שכתבה שאפשר לבקש לשבת, בצורה נעימה ולא בדרישה.
לפעמים יש צורך לעורר תשומת לב הנערות שעסוקות עם עצמן....

 

[חוי ג]

אני גם כשנסעתי בהריון עם ילדה בת 5, נסיעה של שעתיים וחצי, ועלו בני נוער שידעו שהאוטובוס מלא, אבל לא האמינו לנהג שיש אוטובוס אחריו (ובצדק לאור מצב התחבורה בארצינו...) צופפתי את ביתי איתי כדי שיהיה מקום לעוד בחורה לשבת.
אז למה בחורות לא יכולות יותר להתחשב ולהצטופף? ולמה ההלך רוח הוא כזה שלא לפנים משורת הדין?

 

[ציבימור]

לעשות חסד כולנו צריכים לא רק בחורות, אשה שיכולה לעמוד זכאית לעשות חסד בדיוק כמו הבחורה בת ה-17. אי אפשר לצפות רק מהן לעשות חסדים. אני לא מסכימה שבחורות יעמדו לי כשאין סיבה, רק כי יש לי פאה? וגם אני חוזרת למשמרת ב' בבית.

זוכרת היטב מקרה שקרה לי כשהייתי בחורה למדתי את ההתמחות שלי בבני ברק.
היה לי יום אחד של לימודים 13 שעות! חלקם מעשיים ולא רק ישיבה על כיסא חלקו בעיר מגורי וחלקו מחוץ לעיר.
אחרי נסיעה ארוכה מאוד בתוך בני ברק ומי שמכיר יודע. בתחנה האחרונה עלה זוג נראים כבני 30+. האישה הסתדרה עם מקום לבעלה לא היה מקום היא ניגשה אלינו ודרשה מאיתנו לקום כי הם הלכו הרבה ברגל ולבעלה כבר כואב הרגליים (זה היה הנימוק, ייתכן שזה היה תירוץ אבל אם זה היה תרוץ אז זה לא מכבד, תגידי הוא לא יכול לעמוד...) אז ששתינו נעמוד כל הדרך, 8 שנים אחרי אני עדיין יזהה אותם ברחוב.

אני בטוחה שבחורות נפגשות אם לא מעט מקרים שמנצלים את עובדת היותן בחורות וקל להן לעמוד, ולא כי באמת צריך ולכן בוחרת לדון אותן לכף זכות.

אם לא נטיל את חובת החסד על הבחורות בלבד אלא נבין שגם אנחנו עצמנו יכולים לזכות בגמילות חסד, דור הבחורות הבא שנגדל יגמול חסדים גם הוא.

 

[חחח]

נכון שהיא זקוקה נואשות, ונכון שהיא לא חייבת לעמוד, אבל מכאן לדרוש ולהתרתח למה הם לא עומדות ???!
ואני לא אוסיף פה עוד מילים, כי @מרחבית אמרה את הכל !

לא להתרתח. כן לבקש בעדינות.
וכמו שהביאו פה קודם ציטוט לאישה בהריון צריך לקום!

 

[progitm]

אני המומה מתגובתך!!!

איפה יצא מדברי שלא ילמדו תורה ונביאים, רק צניעות?

בפירוש כתבתי שבין אדם לחבירו לומדים מהבית ומלימודי המוסר.

וגם כתבתי שאני לא מורידה מערך לימוד דרך ארץ כלום.

מה שבאמת כתבתי זה שאין קשר בין לימוד לצניעות ללימוד דרך ארץ. ובאמת מה הקשר?

מי שכתבה שבסמינרים מלמדים רק צניעות, לא קומם אותך, קומם אותך שאומרים שאין קשר בין לימוד צניעות ללימוד דרך ארץ???

ולסיום, חשבתי שלא אכתוב עוד אף מילה בנושא, אבל אחרי שקראתי את דבריך, ואת הציטוט מדברי שכלל משפט סיום אחד, לא יכולתי...

והמשפט שכתבתי שיראת אדם אפשר ללמוד אפילו מהגוים, לא באמת התכוונתי שתלכי לאוניברסיטה בהולנד ללמוד דרך ארץ, אלא שחכמה בגוים תאמין, ואם בגוים כך, לא כל שכן ביהודים טובים ויראים?

נראה שנורא נפגעת סליחה לא זו הייתה כוונתי ...

אני חושבת שגם במקומות הלימוד צריך לתת את הדעת לנושא ויש לו מספיק חשיבות זה הכל...
(וגם ציינתי שיש קשר (האמהות הקדושות) בין חסד (ודרך ארץ ) לצניעות לדוגמא ראי ערך רבקה אימנו...)

 

[RACHCO]

דווקא נסעתי אתמול באוטובוס ביעירוני .וכל העומדות היו בחורות.
ותמיד כשאני נוסעת באוטובוס (וזה קורה הרבה) יש בנות שקמות ונותנות את המקום שלהם.
אז אולי במקום לחפש מי לא קם, תסתכלו סביבכם ותראו מי כן קם.
וכן לעשות חסד זה מצווה, אבל לדון לכף זכות זו גם מצווה!

 

[חחח]

כואב מאד לחוסר מודעות של נערות צעירות .
אך בהחלט לפני שעולים לאוטובוס-לבדוק אם יש מקומות ולא לנצל את ה"מצב" ולהקים אחרים.
ואני מסכימה עם מי שכתבה שאפשר לבקש לשבת, בצורה נעימה ולא בדרישה.
לפעמים יש צורך לעורר תשומת לב הנערות שעסוקות עם עצמן....

כבר כתבו כמה פעמים שלאדם נורמלי לא נעים להקים אנשים בגללו.
רק שהרבה פעמים זה לא תלוי בו.

 

[מירי ארגמן]

לעשות חסד כולנו צריכים לא רק בחורות, אשה שיכולה לעמוד זכאית לעשות חסד בדיוק כמו הבחורה בת ה-17. אי אפשר לצפות רק מהן לעשות חסדים. אני לא מסכימה שבחורות יעמדו לי כשאין סיבה, רק כי יש לי פאה? וגם אני חוזרת למשמרת ב' בבית.

זוכרת היטב מקרה שקרה לי כשהייתי בחורה למדתי את ההתמחות שלי בבני ברק.
היה לי יום אחד של לימודים 13 שעות! חלקם מעשיים ולא רק ישיבה על כיסא חלקו בעיר מגורי וחלקו מחוץ לעיר.
אחרי נסיעה ארוכה מאוד בתוך בני ברק ומי שמכיר יודע. בתחנה האחרונה עלה זוג נראים כבני 30+. האישה הסתדרה עם מקום לבעלה לא היה מקום היא ניגשה אלינו ודרשה מאיתנו לקום כי הם הלכו הרבה ברגל ולבעלה כבר כואב הרגליים (זה היה הנימוק, ייתכן שזה היה תירוץ אבל אם זה היה תרוץ אז זה לא מכבד, תגידי הוא לא יכול לעמוד...) אז ששתינו נעמוד כל הדרך, 8 שנים אחרי אני עדיין יזהה אותם ברחוב.

אני בטוחה שבחורות נפגשות אם לא מעט מקרים שמנצלים את עובדת היותן בחורות וקל להן לעמוד, ולא כי באמת צריך ולכן בוחרת לדון אותן לכף זכות.

אם לא נטיל את חובת החסד על הבחורות בלבד אלא נבין שגם אנחנו עצמנו יכולים לזכות בגמילות חסד, דור הבחורות הבא שנגדל יגמול חסדים גם הוא.

הזוי! הזוי! הזוי!
ששתי נשים תצטרכנה לקום בשביל גבר אחד?
חוצפה ממדרגה לפני הראשונה, לא הייתי מאמינה שקיים במחוזותינו.

 

[UU]

בתור נשואה ++ כשבתור בחורה נסעה יום יום שעה לכל כיוון ללימודים
כמה נקודות מעניינות:
1. כשיושבות כ-15 בנות +- ומדברות - הן באמת לא שמות לב!! אין שום בעיה לגשת לבקש, ודווקא בגלל שהם הרבה יחד הם לא קמות, כמעט כל אחת מהן לבדה - היתה קמה
2. בתור בחורה היה לי מאד קשה לחזור בעמידה הביתה - ולכן אני לא יכולה לומר שקמתי באופן אוטומטי לכל מבוגרת/אשה שעלתה, אבל תמיד היה לי חשוב לראות שכן יש מישהי שקמה, אם אף אחת אחרת לא התנדבה - קמתי בעצמי (ולא קשור למצב מיוחד - כל נשואה שהיא) אבל מי שמצפה שבחורה תקום באופן אוטומטי - מצפה בעצם שהיא לא תשב אף פעם!
3. כיום, גם במצב מיוחד, לא נעים לי שקמים לי, אם אין לי צורך אני ממש לא מסכימה לשבת, אם אני כן צריכה את זה - עדיין אני מוודאת שזה בסדר מצד מי שקמה, וכמובן - תודה רבה מאד, היא לא חייבת לי כלום!!! - וזו לדעתי הגישה בכל מצב - אף אחד לא חייב לך כלום, גם לא אם את במצב מיוחד והאוטובוס הקודם לא עבר..

והסיפור הכי מצחיק שתשמעו פה:
בתור בחורה ישבתי עם חברה בספסל שלפני הדלת האחרוית
בתחנה האחרונה בעיר עולה בחור צעיר (!!!) ונכנס פנימה, הוא ניגש אלינו ובלי להתבלבל אומר "בבקשה תוכלו לעבור אחורנית" (האוטובוס היה מהדרין, עוד היה כזה מושג...) חברתי התחילה לקום (מחוסר נעימות) אבל לא נתתי לה להעמד ואמרתי לו "אין שם מקום" הוא בודק ומוצא לנו 2 מקומות ב-2 ספסלים שונים מאחורה ממש
אז מה היתה התשובה שלי - הנה - פה לפניינו יש גם מקום!!
כי אכן היו לפחות 2-3 מקומות באזור הגברים - אבל לא בספסל נפרד!!
בלי להתבלבל הוא מקים 2 בחורות כדי לשבת לבד!!
(לא היתה לו ברירה והוא התישב שם)

 

[Natan Galant]

==סליחה על ההתערבות בדיון פה. (למה הוא לא נפתח בכלל ב'חכמת'?) אני רק הערה קטנה:
באחד האשכולות הזהים שנפתחו בנושא לפני כמה שנים, הייתה תגובה כלשהי בסגנון "כשאני מבקשת, תמיד קמים לי.."
בהמשך, הסבירה הכותבת כך, ציטוט חופשי:
בסופו של דבר, אם מבקשים יפה, בצורה אמיתית ומכבדת, ומסיבות צודקות (מצב מיוחד, בעיות ברגליים, כל אחד ועניינו), אזיי לא רק שהמבקש/ת תקבל מקום ישיבה, אלא הנותן/ת תעשה זאת בשמחה ובתחושת סיפוק.
הכלל:
אי אפשר להכריח אף אחד לעשות איתנו חסד, ואנחנו לא יכולים לקבוע בשביל הזולת שאת מצוות החסד שהוא מחוייב בה - הוא צריך לעשות דווקא עלינו.

(ולמה נציגנו לא דורשים את תיק התחבורה כדי להיטיב עם שולחיהם? התשובה קשורה לצורת ההתניידות של כל העסקנים והמנהלים, אבל באמת שלא אמרתי כלום...)
ועכשיו ברחתי מהדיון הזה ==

 

[imagine]

הפנים היפות של עם ישראל:
לפני כמה דקןת ירדתי מאוטובוס בינעירוני (נסיעה של שעה וחצי לפחות...) כולי נרגשת.
( ומצטערת שלא היו לי אמצעי תיעוד של וידאו או לפחות אודיו... לשתף אתכם במחזה הנהדר)
אז תיאלצו להסתפק בתיאור בכתב, וכך זה היה נראה:
עליתי לאוטובוס וגיליתי בספסל האחורי ובשני הספסלים שלפניו קבוצת בנות סמינר באזור כיתה ט' י'.
לי עוד נשאר המקום האחרון הפנוי לפניהן. וזהו. נגמרו מקומות הישיבה.
בתחנה הבאה, שהיתה תחנה אמצעית בעיר, עלו שתי נשים, אחת עם תינוקת על הידיים ואחת בגיל העמידה המוקדם.
איך שהבנות ראו אותן התפתח הדו שיח היפה והמקסים הזה:
נערות קמות: "בואו שבו, יש כאן מקום בשבילכן..."
גברת א' עם התינוקת מקבלת את ההצעה בשמחה ומתיישבת.
גברת ב' עונה בתוקף: " מה פתאום?! תישארנה לשבת. כמוני-כמוכן!" (ציטוט מדויק.)
נערות: "אין מצב! אנחנו נצטופף כמה ביחד..."
גב' ב': "אין צורך, אני אעמוד. עליתי בידיעה שאני הולכת לעמוד..."
נערות (מאיימות עליה): "אנחנו גם נעמוד, אז חבל שהמקום יישאר ריק..."
הבנתם על מה הן רבו?
על זה נאמר רבות בנות עשו חיל
הסוף היה שהיא התעקשה לראות במו עיניה שהן אכן מצטופפות יחד בישיבה ואף אחת לא עומדת חלילה ורק אז הסכימה להתיישב.

מי כעמך ישראל!
ובזכות נשים צדקניות-ניגאל בקרוב. אמן!!

נ.ב. הגברת שאמרה: כמוני-כמוכן. אם את פה ולמדת את זה בזכות האשכול- נהדר! אני מצדיעה לך!!!
וגם את לא מפה- זה נהדר. למדתי זאת ממך!
הנערות הצדיקות-(בתקווה שאתן לא פה...), לימדתן אותי הרבה. ואשרי ההורים והמחנכים שלכן (סמינר שרייבר! כך התברר בהמשך הנסיעה...)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

על דרך אפשר
משהו שכל המתדיינים שכחו, זה שאישה נושאת ברחמה עובר, ולפיכך ייתכן שיצטרכו לקום בפניה לא מדין חסד, אלה מדין של עזוב תעזוב עמו מק"ו.
למה שתהיה נפקא מינא בין אם היא סוחבת שק תפוחי אדמה, לבין שהיא סוחבת עובר בבטנה?
כמובן שאין הדברים מעיקר הדין, אך בהחלט אפשר לדון בעניין.
נקודה למחשבה.