וואו, הספקתם המון בלעדי!
אז כמה הערות על הפרקים הקודמים (מותר, נכון? כי אני רואה שזה עדיין לא קרה!) :
פרק ראשון,
@אריה גלבר:
התחלה יפיפיה!
הוא פשפש בכיסו האחורי, תר אחר שני שקלים שנותרו מיום האתמול. ניגש אל ארון החשמל במבואת בית המדרש, שלשל את המטבעות לכוס חד-פעמית, ושלף סיגריה בודדת מתוך הקופסה.
אל תגידו לי שבאמת יש את זה!
פרק שני,
@אריאלל34:
פרק זורם, מתאים להתחלה.
אממה, יש לי כמה שאלות:
א. למה הוא היה צריך את שימי ולא ביקש מאחד מחבריו שגם ככה טסים ואז הוא חוסך לשלם כרטיסי טיסה ורק משלם על השירות?
אני יצאתי מנקודת הנחה (לפני שנכתב הפרק) שהבן אדם שביקש ממנו להעביר את החבילה הוא מכר של המשפחה (מה שם המשפחה של שימי?) ולכן הוא מציע לשימי את העסקה, כי הוא מכיר אותו כבחור אחראי וכו'. אותו מכר גם מפעיל לחץ על ההורים ולכן הם מסכימים.
ב. בהתחלה כתבת שהוא חשב לשלוח בדואר את החבילה הרגישה ואח"כ כתבת שהוא חוסך לעצמו את הנסיעה.
לעני"ד היית צריך להדגיש שזו חבילה רגישה ולכן הוא
לא רוצה לשלוח אותה בדואר!
ג.
שימי סרק את האיש במבטו, לפי ממדי גופו היה נראה שהוא בהחלט עסוק. בלאכול. אבל מה זה עניינו?...
פרק שלישי (נכון לעכשיו),
@סיפור8:
קצת הרגיז אותי שכתבת ע"י בוט.
בכול אופן, הייתי משהה את הפרק, כותבת כמה פרקים לפני כן (מריבה עם ההורים, התארגנות וכו') ואז מכניסה אותו.
על כל פנים, אני חושבת שכדאי להוסיף עוד כמה חברים לטיסה, כי שני חברים זה עדיין לא 'קבוצת חברים'.
שכן שלי ביקש ממני להעביר את זה לשותף העסקי שלו כאן בקריסטיר.
שים לב:
יש לי חבילה שאני צריך להעביר לקרובי משפחה באזור שם
ענקי ונתי ניסו להסיח את דעתם באמצעות שיחת חולין וצעד קדימה ואחורה
למה לא תפילה או לימוד?
"אני חושש ששימי לא יוכל להמשיך איתכם ליעד"
לא מאמינה שהפקיד יכנה אותו שימי.
הייתי מכנה אותו כאן בשם מלא (ואפילו מוסיפה עוד שם, בהנחה שהוא אשכנזי...).
אהבתי את השילוב...