מידע שימושי מילים באידיש ולהן שתי משמעויות

אש קודש! · 15/6/23

נכתב ע"י העשיל פרידמאן:
מה זה?

ניסיתי

.

Reizily · 15/6/23

נכתב ע"י ה; מפרוג:
אומרים עם ק'
רעקן - לכועס

בטוחה?
אולי זה ככה רק באידיש הירושלמית?

קנאי · 15/6/23

נכתב ע"י Reizily:
בטוחה?
אולי זה ככה רק באידיש הירושלמית?

גם באידיש הירושלמית לא!

אפכא מסתברא · 15/6/23

מאחר שידיעתי (הלא מופלגת, לצערי) באידיש באה רק משמיעה ודיבור בבית (בסביבה רחוקה מאוד משפת האידיש) ולא למדתי לכתוב וגם לא מתוך ספרים, תמחלו לי על שגיאות איות.
אצלנו היו אומרים 'לעבן' גם ל'על יד' וגם ל'לחיות'. ברבות השנים ראיתי שיש אומרים 'נעבין' בשביל 'על יד', אבל כמדומני שאי אפשר לתלות את השינוי הזה בבעיות שמיעה...

קנאי · 15/6/23

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
מאחר שידיעתי (הלא מופלגת, לצערי) באידיש באה רק משמיעה ודיבור בבית (בסביבה רחוקה מאוד משפת האידיש) ולא למדתי לכתוב וגם לא מתוך ספרים, תמחלו לי על שגיאות איות.
אצלנו היו אומרים 'לעבן' גם ל'על יד' וגם ל'לחיות'. ברבות השנים ראיתי שיש אומרים 'נעבין' בשביל 'על יד', אבל כמדומני שאי אפשר לתלות את השינוי הזה בבעיות שמיעה...

נכון. אבל זו טעות נפוצה.
אבל זו עדיין מילה כפולה כי באידיש ירושלמית אומרים לאריות ולחיים אותה המילה.
ולפיכך יש שם אריה לייב ויש שם חיים לייב.

יהודי חמוד · 15/6/23

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
מאחר שידיעתי (הלא מופלגת, לצערי) באידיש באה רק משמיעה ודיבור בבית (בסביבה רחוקה מאוד משפת האידיש) ולא למדתי לכתוב וגם לא מתוך ספרים, תמחלו לי על שגיאות איות.
אצלנו היו אומרים 'לעבן' גם ל'על יד' וגם ל'לחיות'. ברבות השנים ראיתי שיש אומרים 'נעבין' בשביל 'על יד', אבל כמדומני שאי אפשר לתלות את השינוי הזה בבעיות שמיעה...

נכון מאד הרוב אומרים לעבן לשתיי המשמעיות רק הירושלמיים האמתיים אומרים נעבן ל ליד וזה אכן יותר תיקני אבל הרוב אומרים לעבן וזה לא בעיית שמיעה

חיות הקודש · 15/6/23

כאך (לא ממש יודע איך לכתוב) זה מטבח ולבשל

יהודי חמוד · 15/6/23

נכתב ע"י חיות הקודש:
קאך (לא ממש יודע איך לכתוב) זה מטבח ולבשל

קנאי · 15/6/23

נכתב ע"י חיות הקודש:
קאך (לא ממש יודע איך לכתוב) זה מטבח ולבשל

יש אומרים קיך למטבח

חיות הקודש · 15/6/23

נכתב ע"י קנאי:
יש אומרים קיך למטבח

תדגיש את ה"יש"

קנאי · 15/6/23

נכתב ע"י חיות הקודש:
תדגיש את ה"יש"

כוונתי כי לכאורה זאת היא המילה התקינה רק שנתערבב קאכן עם קיך ונוצרה מילה חדשה

Avrahamlandau · 15/6/23

נכתב ע"י watermelon:
הלך פייפן כל הווערטל על קורח

לא לגמרי הלך כי כמו ס וש מתחלפים וכן ט ות גם ג וק מתחלפים ואז בעצם ממצב של זינגט זה התחלף למצב של זינקט אבל עדיין תחת קטגוריה אחד אבל יש חולקים וטוענים שזה עדיין קיימת באותו שורש המקורי ולא רק קטגורית

חיות הקודש · 15/6/23

נכתב ע"י קנאי:
כוונתי כי לכאורה זאת היא המילה התקינה רק שנתערבב קאכן עם קיך ונוצרה מילה חדשה

לידיעתך אין איזשהו אוניברסיטה לאידיש, ואין אידיש נכון ומזוייף, לידיעתך בכל מקום מדברים אידיש שונה!!!

קנאי · 15/6/23

נכתב ע"י חיות הקודש:
לידיעתך אין איזשהו אוניברסיטה לאידיש, ואין אידיש נכון ומזוייף, לידיעתך בכל מקום מדברים אידיש שונה!!!

לא צריך אוניברסיטה לשפה.
אידיש מאז ומתמיד היתה שפה גלותית בלי בית משלה או אוניברסיטה שקובעת חוקיה. אבל האידיש הנכון של היום הוא האידיש שכותבים בה בעיתונים ובספרים של היום ומזה יש רק סוג אחת (מלבד האידיש העילגת של האידישיסטען).
ומה שכתבתי על קאך וקיך היתה רק הערה שלכאורה נתערבבו המילים אבל בהחלט שהמילה קאך נכנס לשפה שלנו (בשונה מהמילה לעבן (ליד) שאין אף אחד שכותב אותה עם ל')

ה; מפרוג · 15/6/23

נכתב ע"י קנאי:
לא צריך אוניברסיטה לשפה.
אידיש מאז ומתמיד היתה שפה גלותית בלי בית משלה או אוניברסיטה שקובעת חוקיה. אבל האידיש הנכון של היום הוא האידיש שכותבים בה בעיתונים ובספרים של היום ומזה יש רק סוג אחת (מלבד האידיש העילגת של האידישיסטען).
ומה שכתבתי על קאך וקיך היתה רק הערה שלכאורה נתערבבו המילים אבל בהחלט שהמילה קאך נכנס לשפה שלנו (בשונה מהמילה לעבן (ליד) שאין אף אחד שכותב אותה עם ל')

צודק!
באמת יש את האידיש של הספרי שזה האידיש האמיתי