עזרה מאמר שפרסם היועץ הכלכלי הרב צבי סילבר באתר "צריך עיון" בנושא פולמוס החתונות

[יאן]

זה סכומים שקשה מאוד להביא לכל ילד כשיש לך 7 ,8 ילדים וההכנסה היחידה היא מהמשכורת של המורה והמילגה הצמוקה מהכולל

נכון.
אני מציע שמי שרוצה להיות אברך כל החיים, יתכבד ויגור בדימונה, שלושה חדרים במחיר 1,200₪ לחודש. כל החיים. כן. וגם בניו האברכים אחריו. אין לך - אל תקנה. חיים זולים. אגב, דימונה גבוהה שש מאות מטר מעל פני הים ויש שם אויר מצוין בלילה, בניגוד לסטיגמה.

דעתי הובאה כאן: https://www.prog.co.il/threads/בעקבות-האשכול-המצורף-פה.560260/

 

[m a r g a l i t]

לפרנס שמונה ילדים תמיד יהיה מאתגר.
ודאי שלחתן אותם.
מה לעשות, עם אף תקנה ואף נורמה לא נצליח לחתן משפחה ברוכה בשנקל.

לא בשנקל אבל גם לא להגיע למיליון...

 

[ש. צ. וינמן]

לא הצלחתי להבין, למה אברכים שיושבים ולומדים והורי נשותיהם לא נתנו להם דירה, או קיבלו רק סכום נמוך מאד. פוגעים בכלל?
איזו הקרבת ערך יש בלא לתת דירות לבחורים? ערך של "והרגת את חמיך"?
אם לומדים והאשה מפרנסת והצליחו להגיע לדירה בפריפריה עם משכנתא, אז מה קרה?
זה הערך? שלימוד תורה זה רק אם נוח לי? רק אם משהו נחנק בשבילי? רק אם יש לי דירה בירושלים, בני ברק, והערים הסובבות אותן?
אם חברת הלומדים תפסיק לקבל דירה היא בהכרח תתפרק?
זה הדבר היחיד שמחזיק אותה?

הכל נכון.
ולא קשור למה שאני כתבתי.
לא מתאים לך להוציא דברים מהקשרם.

כרגע,
בצורת החיים בה אנו חיים.
והכרגע הזה נמשך כבר כ50 שנה לפחות.
רוב הציבור, צריך לוותר על עקרונות חשובים.
ליטאית לא תקח בחור בלזאי או גוראי או עובד משום שהוא מבקש פחות, יע?

ואם אפשר לקבל (לא לדרוש. כי יש מציעים של מלכתחילה) עבור בחור 800,
מדוע שהורה יקריב את הרצון לתורה ברוגע עבור בנו, בשנים הצעירות, עבור אותם שאין להם?

מי שלא נצרך לוותר על עקרונות, ויכול לחתן כך,
מתנהל כך כבר היום.
ולא אליו כוונו הדברים.

וקצת עידכון למי שלא נמצא בו,
לא נותנים היום דירות.
ובודאי שלא בירושלים ובני ברק.
אולי בודדי בודדים.
נותנים סכום,
כדי לגור בפירפריה.
ולהמשיך לשלם משכנתא.
ולכן, אם גם את זה לא יקבלו,
ספק גדול כמה ימשיכו ללמוד.
זו האמת.

לגבי אזורי מגורים זולים, באופן מיוחד, שוכחים לקחת בחשבון, עבודה של נשים וכוללים.
מכירה לא מעט שניסו, וחזרו.
כי מקום יישוב הוא לא רק דירה.
הלואי והמצב היה קל ופשוט יותר.
הלואי.

 

[ש. צ. וינמן]

על זה בדיוק דיבר צבי סילבר.
אנשים מאבדים את המשקל הנכון של הסכום, כי בכל מקרה אין להם סיכוי להשיג אותו. אז מה זה משנה עוד מאה אלף לפה או לפה?
נהיינו חברה של אנשים בני 40 שמשחקים בנדמה לי.
נדמה לי שיש לי חצי מיליון שקל לתת לילד שלי. אולי יש לי רק שלוש מאות אלף בעצם. שניה אני יבדוק. ככה זה נראה.

אני מחשיב את הדעה שלו כי הוא מכיר את מה שקורה באמת חשבונות בנק של הציבור בגיל העמידה, ולא מה שאנחנו רואים שכולם קונים כולם נופשים כולם נוסעים ברכבים.

סיפרתי כאן על זוג המתנהל כראוי.
נותן 'בדיוק' כפי יכולתיו.
ולא חי ברווחת יתר מסביבתו הקרובה שנותנת יותר.
וזו לא דוגמא אחת.

 

[ש. צ. וינמן]

לפרנס שמונה ילדים תמיד יהיה מאתגר.
ודאי שלחתן אותם.
מה לעשות, עם אף תקנה ואף נורמה לא נצליח לחתן משפחה ברוכה בשנקל.

איזה יופי של אמירה.
יישר כח.

 

[m a r g a l i t]

סיפרתי כאן על זוג המתנהל כראוי.
נותן 'בדיוק' כפי יכולתיו.
ולא חי ברווחת יתר מסביבתו הקרובה שנותנת יותר.
וזו לא דוגמא אחת.

אבל נמצא בחובות פחות מאלו שנותנים יותר
(אלא אם כן הם גם מכניסים יותר)

 

[ש. צ. וינמן]

אבל נמצא בחובות פחות מאלו שנותנים יותר
(אלא אם כן הם גם מכניסים יותר)

יתכן.
אבל ציינתי למעלה, שהמצוקה שיש להם מלראות את הקושי של הילדים,
לא פחותה מהקושי של גילגול החובות
מה גם, שנושא החובות, הוא לא בהכרח 1 על 1 ויודע מי שנמצא בשטח.

 

[y&m]

ואם אפשר לקבל (לא לדרוש. כי יש מציעים של מלכתחילה) עבור בחור 800,
מדוע שהורה יקריב את הרצון לתורה ברוגע עבור בנו, בשנים הצעירות, עבור אותם שאין להם?

כי היום הוא יקבל עבור בנו 800, ומחר הוא יצטרך לתת את זה לחתן שלו.
וזקניהם, שלו, ושל מחותנו, ילבינו יחד בטרדה קיומית של גלגולי כספים אדירים.

מאיפה לאברכים יש 800,000 כפול 7 בנות??? (5,600,000!!)
שדדו בנק?

למה אברך גוראי יכול לשבת ולשקוד ברוגע עם 100,000* אל"ש. שהגיעו משני הצדדים.
ואילו בציבור הליטאי זה יחשב פתאום ויתור על עקרונות חשובים וערכים של הכלל.

*
50,000 * 10 = 500,000.
זאת אומרת, שאברך חסידי שמחתן יכול לשלם על כל ילדיו - בפריסה של 20 שנה, עם תמיכה של עזר נישואין קהילתי - סכום שליטאי יוציא על ילד אחד ועדיין זה לא יהיה נחשב כי אחרים נותנים 800,000.
איפה ההיגיון?

 

[ש. צ. וינמן]

למה אברך גוראי יכול לשבת ולשקוד ברוגע עם 100,000* אל"ש. שהגיעו משני הצדדים.
ואילו בציבור הליטאי זה יחשב פתאום ויתור על עקרונות חשובים וערכים למען הכלל?

א. כי זו המציאות. כיום.
ב. מעניין כמה אחוזים מן האברכים הגוראים נכללים במה שנכתב כאן. (וכמה אחוזים הם בכלל הגוראי כולו)
ג. לאברך גוראי יש אפשרות לשבת בערד ובחצור לדוגמא, ועדיין למצוא כולל טוב, ועבודה וכו'
לאברך ליטאי, או בהרבה חסידיות אחרות זה כמעט בלתי אפשרי.

מה שאומר, שהמעטפה הקהילתית היתה הפיתרון, ולא ויתור על עקרונות.

מה שמחזיר אותנו לנקודה המרכזית.
האם בנושא זה, יכול אחד ליצור שינוי.
או שחייבים שינוי מערכתי, המתחשב בצרכי הקהילה החרדית כולה.

 

[y&m]

א. כי זו המציאות. כיום.
ב. מעניין כמה אחוזים מן האברכים הגוראים נכללים במה שנכתב כאן. (וכמה אחוזים הם בכלל הגוראי כולו)
ג. לאברך גוראי יש אפשרות לשבת בערד ובחצור לדוגמא, ועדיין למצוא כולל טוב, ועבודה וכו'
לאברך ליטאי, או בהרבה חסידיות אחרות זה כמעט בלתי אפשרי.

מה שאומר, שהמעטפה הקהילתית היתה הפיתרון, ולא ויתור על עקרונות.

מה שמחזיר אותנו לנקודה המרכזית.
האם בנושא זה, יכול אחד ליצור שינוי.
או שחייבים שינוי מערכתי, המתחשב בצרכי הקהילה החרדית כולה.

חסידים זקוקים לקהילה ולכן הם מוגבלים לערד, חצור וכד' (שיש להם בעיות אחרות משל עצמן...)

אבל ליטאים שאינם זקוקים לקהילה הומוגנית מטבעם יכולים למצוא פריפריה הרבה יותר גדולה ונרחבת מאשר רק ערד וחצור. (מכירה ליטאים מהצפון מעלות תרשיחא, רכסים, עפולה ועוד. ועד לדרום: תפרח, אופקים ועוד)
התורה באזורי המרכז חשובה יותר? נחשבת יותר?
למה השינוי חייב להיות מערכתי ולא פרטי?

 

[יאן]

למה השינוי חייב להיות מערכתי ולא פרטי?

השינוי חייב להיות מערכתי רק כי "אני יגיד שאני גר במעלות? פאדיחה!".

 

[ש. צ. וינמן]

כי היום הוא יקבל עבור בנו 800, ומחר הוא יצטרך לתת את זה לחתן שלו.
וזקניהם, שלו, ושל מחותנו, ילבינו יחד בטרדה קיומית של גלגולי כספים אדירים.

מאיפה לאברכים יש 800,000 כפול 7 בנות??? (5,600,000!!)
שדדו בנק?

בכנות,
רוב גדולי ותלמידי החכמים נהגו כך בדורות האחרונים.
והם שלווים ושמחים ורגועים להפליא.
ובודאי שלא פחות מאותם שלא נתנו.

אני לא נכנסת למספרים כי גם לתת 100K K לעשרה ילדים זה לא הגיוני.
אבל המציאות שבשטח, זה לא הולך כך.
אף אחד לא מגיע לסכומים הללו. גם אם זה נשמע כך.
ומי שרוצה לתת מעט. יכול תמיד.
יש מבחר משובח גם עבורם.
מזוקן, חליפה ארוכה, מלא, נמוך, גבוה, מבוגר, משפחה פחות נוצצת, וכו' וכו' וכו'
הבעיה היא שרוצים הכל בכל מכל כל.
ובלי לשלם.
וזו הבעיה הבסיסית.
שעליה מעדיפים לא לדבר.

 

[ש. צ. וינמן]

חסידים זקוקים לקהילה ולכן הם מוגבלים לערד, חצור וכד' (שיש להם בעיות אחרות משל עצמן...)

אבל ליטאים שאינם זקוקים לקהילה הומוגנית מטבעם יכולים למצוא פריפריה הרבה יותר גדולה ונרחבת מאשר רק ערד וחצור. (מכירה ליטאים מהצפון מעלות תרשיחא, רכסים, עפולה ועוד. ועד לדרום: תפרח, אופקים ועוד)
התורה באזורי המרכז חשובה יותר? נחשבת יותר?
למה השינוי חייב להיות מערכתי ולא פרטי?

אנחנו חסידים.
אבל מהכרות קרובה עם הקהילה הליטאית, זה ממש לא נכון.
גם אצל הליטאים, יש קהילות, ותת קהילות.
ולא כל אחד יכול לגור בכל מקום.

 

[יאן]

בכנות,
רוב גדולי ותלמידי החכמים נהגו כך בדורות האחרונים.
והם שלווים ושמחים ורגועים להפליא.
ובודאי שלא פחות מאותם שלא נתנו.

זה בדיוק הבעיה. שזה נכון. ראיתי פעם שהרב פינקוס כתב באיזה ספר שלחיות פה בארץ בלי חובות זה לא מעשי...

 

[טכנאי מכשירי חשמל]

הרבה רבנים גדולים גדולים בחובות גדולים גדולים. מידיעה מכלי ראשון

מרצונם הטוב או ממקרים שונים שנפלו עליהם ?

 

[יאן]

מרצונם הטוב או ממקרים שונים שנפלו עליהם ?

נכון, חלקם ממקרים שונים, וחלקם מנישואי הילדים.

 

[ש. צ. וינמן]

@שרה מגן

את מוכנה להציג את האלטרנטיבה?

1. שלמשפחה ליטאית ממוצעת אמור להיות 500,000 ש"ח כפול מס' הבנות (רק לדירות, כן?)

2. אין. אבל אין ברירה, אלא להתחייב ואח"כ להתנער בהבנה שזה פשוט לא יקרה, זה לא מציאותי.

3. אין. אבל אין ברירה אלא להתחייב וללנסות לעמוד בהתחייבויות עד להתמוטטות.

או שיש עוד אפשרויות
?

כל עוד אין דירות להשכרה במחיר זול,
או ניפוץ בועת הנדלן בארץ.
או יצירת מסגרות קהילתיות במקומות זולים, באמת.
מה שקורה מעט מידי, ולאט מידי.
לא נראה לי שיש אלטרנטיבה המתאימה לכולם.

כן אני יכולה להמליץ,
להיות אמיצים.
ולוותר.
חלילה לא על איכות.
לוותר על דברים חיצוניים. כמו גיל ומראה ועוד.
בכל מחברת שידוכים יש גם את הבחורים הללו.
הם מבקשים פחות.
ולעיתים שווים יותר.
והם אלו, וזה לא מפתיע, שגמישים יותר בנוגע למקומות המגורים.
ופתוחים למגורים במקומות זולים יותר.

 

[למדן וידען]

קורא את האשכול בשקיקה.
רק אני הגעתי למסקנה מהדברים שנכתבו כאן שהציבור מחולק ל2 קבוצות?

אחת - אלו שקיבלו דירה ולומדים כל החיים, וילדיהם גם יקבלו דירה (כי לאבא אין מאיפה לתת הוא הרי לומד) וילמדו כל החיים וכן הלאה עד סוף כל הדורות.

השנייה - אלו שעובדים קשה, ולא לומדים, וקונים חתנים טובים, סליחה, דירות לחתנים כדי שילמדו טוב וילדיהם גם יקבלו (כי לאבא אין מאיפה לתת... וכנ"ל) כדי שיוכלו להמשיך ללמוד עד סוף כל...
היי סליחה, איך הגענו שוב לקבוצה הראשונה?!

ובקיצור, זה היה אמור להיגמר מתי שהוא, לא?
איך יחלקו דירות כדי שיוכלו להמשיך ללמוד אם ההורים גם לומדים?

או אולי 'מתמיד' שמקבל דירה נגזר על בנותיו שלא יקבלו כדי שיוכלו לתת לנכדיו שניניו לא יקבלו... מעין זיג-זג במהלך הדורות?
מעניין.

 

[ספרא וסייפא]

או אולי 'מתמיד' שמקבל דירה נגזר על בנותיו שלא יקבלו כדי שיוכלו לתת לנכדיו שניניו לא יקבלו... מעין זיג-זג במהלך הדורות?
מעניין.

זה. במחשבה ריאלית זה מה שנכון.
בפועל זה לא בדיוק כך. יש להקב"ה מהלכים יפים בעולמו למי שמתבונן.

 

[למדן וידען]

בפועל זה לא בדיוק כך. יש להקב"ה מהלכים יפים בעולמו למי שמתבונן.

ברור שכך.
הבעיה, שאם כתבת את זה, סתמת את הגולל על האשכול.