היו הרבה תגובות לנושא שהעליתי וחשוב לי לחדד כמה דברים:
1. פשוט וברור שמי שהתחייב למתווך וחתם על חוזה, חייב לשלם את מה שהתחייב 'כל תנאי שבממון קיים', על פי דין תורה ולהבדיל על פי החוק.
2. הרבה מהמתווכים שהגיבו כאן טענו, שהם נותנים שירות ומתרוצצים עם הקונה מבית לבית ורק בחלק קטן מהמקרים בסוף יש עסקה.
כאן חשוב לשים לב, שישנם שני סוגי תיווך.
יש תיווך שאני, לשם הדוגמא, מעוניין לקנות דירה להשקעה בעפולה, אך אינני מכיר את האיזור כלל
וגם אין לי את הזמן והיכולת לנסוע פעם ביומיים לראות דירה שם, ולכן אני פונה למתווך שימצא לי דירה.
בהנחה שהמתווך עושה את עבודתו נאמנה, מגיע לו בהחלט שכר ראוי על עבודתו.
אבל באשכול זה, הנידון הוא על המקרה הנפוץ יותר, בו אני מחפש דירה בסביבה מסוימת בה אני חפץ לגור. אך כל דירה שאני מגיע אליה,
אני מגלה שאיזה מתווך 'השתלט' עליה, ובלא תשלום 'כופר' אין לי אפשרות לקנות
את הדירה.
המתווך לא מועיל לי שום דבר, ואני צריך לשלם לו סכום עצום.
ולא, זה שבאחוזי-דירה זה קצת, לא עושה את זה פחות כסף.
בסכום כזה, לדוגמא:
אפשר לרכוש רכב במצב סביר מאד/ להחליף את כל הריהוט בבית/ לשלוח את כל הילדים לחוגים עד שיסיימו בית הספר/ לקחת את כל המשפחה לנופש עשר פעמים/ להחזיק כולל ערב שנה שלמה וכו'.
כצעד ראשון אני מציע,
באו נפסיק לדבר על אחוזים.
נדבר על סכומים.
כשאני פונה למתווך אני רוצה לדעת סכום, כמה הוא לוקח.
אנו לא מוכנים לשלם יותר משלושים אלף ש"ח, על עבודת התווך.
ברגע שמדברים על סכום, הרבה יותר קל להכנס למשא ומתן.
כי לא נעים לנו להיות קטנוניים,
ולבקש אחוז נקודה ארבע במקום אחוז וחצי,
אבל להסכים לעשרים ושמונה אלף במקום שלושים אלף כבר נשמע הרבה יותר הגיוני.
כל מי שיש לו רעיון איך אפשר לקדם את הנושא למעשה,
מתבקש לפרסם כאן בפירוט.
1. פשוט וברור שמי שהתחייב למתווך וחתם על חוזה, חייב לשלם את מה שהתחייב 'כל תנאי שבממון קיים', על פי דין תורה ולהבדיל על פי החוק.
2. הרבה מהמתווכים שהגיבו כאן טענו, שהם נותנים שירות ומתרוצצים עם הקונה מבית לבית ורק בחלק קטן מהמקרים בסוף יש עסקה.
כאן חשוב לשים לב, שישנם שני סוגי תיווך.
יש תיווך שאני, לשם הדוגמא, מעוניין לקנות דירה להשקעה בעפולה, אך אינני מכיר את האיזור כלל
וגם אין לי את הזמן והיכולת לנסוע פעם ביומיים לראות דירה שם, ולכן אני פונה למתווך שימצא לי דירה.
בהנחה שהמתווך עושה את עבודתו נאמנה, מגיע לו בהחלט שכר ראוי על עבודתו.
אבל באשכול זה, הנידון הוא על המקרה הנפוץ יותר, בו אני מחפש דירה בסביבה מסוימת בה אני חפץ לגור. אך כל דירה שאני מגיע אליה,
אני מגלה שאיזה מתווך 'השתלט' עליה, ובלא תשלום 'כופר' אין לי אפשרות לקנות
את הדירה.
המתווך לא מועיל לי שום דבר, ואני צריך לשלם לו סכום עצום.
ולא, זה שבאחוזי-דירה זה קצת, לא עושה את זה פחות כסף.
בסכום כזה, לדוגמא:
אפשר לרכוש רכב במצב סביר מאד/ להחליף את כל הריהוט בבית/ לשלוח את כל הילדים לחוגים עד שיסיימו בית הספר/ לקחת את כל המשפחה לנופש עשר פעמים/ להחזיק כולל ערב שנה שלמה וכו'.
כצעד ראשון אני מציע,
באו נפסיק לדבר על אחוזים.
נדבר על סכומים.
כשאני פונה למתווך אני רוצה לדעת סכום, כמה הוא לוקח.
אנו לא מוכנים לשלם יותר משלושים אלף ש"ח, על עבודת התווך.
ברגע שמדברים על סכום, הרבה יותר קל להכנס למשא ומתן.
כי לא נעים לנו להיות קטנוניים,
ולבקש אחוז נקודה ארבע במקום אחוז וחצי,
אבל להסכים לעשרים ושמונה אלף במקום שלושים אלף כבר נשמע הרבה יותר הגיוני.
כל מי שיש לו רעיון איך אפשר לקדם את הנושא למעשה,
מתבקש לפרסם כאן בפירוט.