כללי לימודי עיצוב גרפי

[מי]

מבחינת האינטנסיביות ומשך הזמן או מסיבות אחרות?

לנשים - החיים כבר לא מאפשרים מסלול אינטנסיבי כל כך. גם מבחינת הזמן וגם מבחינה כלכלית.
לנערות בסוף תיכון - זה לא ילך במקום סמינרים. הציבור לא פתוח עדיין להצעות כאלו.

אני חושבת שאם מקום כזה יפנה לבחורות המסיימות תיכון - יש סיכוי מאוד טוב שזה יצליח!!!
כמו בלימודי הוראה בהם בחורה לומדת שנתיים רצוף, בחורה שעיצוב הוא בנפשה תהיה מוכנה להתאמץ את השנה הנוספת הזו!
אוח... כמה חיפשתי מקום כזה לפני הסמינר!!!

בכלל אני חושבת שהמגמה בציבור החרדי להפוך את כל הלימודים ל"קורסים" של אחרי החתונה מואעית. למה רוב הבחורות אמורות לבזבז שנתיים מחייהן על מקצוע שככל הנראה לא תסוקנה בו לעולם במקום להשקיע את אותן שנתיים, בהם הראש עדיין פנוי ויש את המרץ והאנרגיה יותר - להשקיע בלימודים אחרים שבאמת מדברים אליהן?
אם היה נפתח בית ספר מקצועי עם תארים לציבור החרדי למקצועות העיצוב - אני חושבת שהרציניות באמת היו הולכות לשם!

הרשי לי לחלוק עלייך, עדן. רוב רובן של הבנות לא תעזנה לעשות דבר כזה.

 

[ברק09]

ומה התשובה?
אם כדי להגיע לרמה שבוגרי בצלאל מגיעים, יש צורך בלפחות 200,000 ש"ח מיותרים,
ברור שזה לא יהיה מעשי. (השותפים להשקעה שחיפשת, ברחו מיד...)
אלא אם כן אם אפשר להקים בית ספר של חצי יום לימודים (ואז יצטרכו ללמוד 5 שנים...)

4 שנים זה די מיותר. שנתיים במתכונת שלהם נותנות בסיס רחב וחזק מספיק כדי להבין במה מדובר. מה עוד שחצי שנה מהשנה הראשונה (בסך הכל) מוקדשת ללמידת תוכנות ורבע (לפחות) מהשניה. לכן כפי שכתבתי מקודם עיקר הלמידה וההבנה מתבצע במפגש הכיתתי שמרחיב את הדעת. מה עוד ש"השוק" ביציאה מהלימודים אל שוק הפירסום הוא מטורף. משבוע, שבועיים ולפעמים אף יותר בהם אתה מחפש כיוון לתרגיל, בודק, חוקר, חושב וכו' הזמן מתקצר ל:"אני צריך מודעה לחצי עמוד תוך חצי שעה. אין להם לוגו ותמונות של המוצרים אז תמצא משהו". לגבי השטאנץ שהוזכר מקודם - התשובה היא ממש לא.

 

[אייל אריאל]

זה לא יקרה. משום שמסלול העיצוב של פרוג מותאם לציבור החרדי. אישית כאדם נשוי לא הייתי יכול להקדיש ללימודים אפילו מפגש שבועי נוסף.

בנסיבות הללו, ובהיתחשב לתנאים המגבילים, 'פרוג' הכי קרובים.

צריך לקחת בחשבון וזה לא סוד שהרבה מזמן הלימודים במשך 3 שנים, נמרחים על שיעורי היסטוריה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. זה לא רע. בטח לא מזיק. אבל לעיתים הדברים נלמדים טוב יותר כשהם מתומצתים.

בשורה התחתונה, מה אתה מחפש? לשחות בבוהמה? לדעת לבטאות נכון את השם: פבלו פיקאסו? להחזיק עפרון על האוזן? להשכיר דירת חדר מגניבה בנחלאות? ובעיקר בעיקר להגיד - אני בוגר בצלאל? זה מצלצל טוב. אין ספק.

אני מסכים מאוד עם עניין ה"שואו" והרושם שמותיר המשפט: "למדתי בבצלאל". ככה זה. גם אם פרוג יגיעו לרמת מקצועיות גבוהה, זה לא שווה ערך לפופולאריות וליוקרה שיש לבצלאל. וזה לא בהכרח קשור לרמתם המקצועית.
אני, שעסקתי בעבר בתחום הקולנוע, יודע לצטט את המשפט: אין כמו בי"ס "סם שפיגל" לקולנוע. אבל תכלס', זה רק בגלל היוקרה שהם רכשו. כמובן שהם גם מקצועיים מאוד, אבל זה בעיקר רושם.

לאלי - נראה לי שאתה צריך להגדיר לעצמך היטב מה אתה צריך? ידיעת התוכנות היטב? ידיעת אומנות העיצוב? תעודה מרשימה ממקום יוקרתי? כי כמו שכתבתי לך באחד מהדפים הקודמים, בשביל לימוד בלבד, תוכל לקחת את כל הכסף הרב שהיית משלם לבצלאל, ולהתחיל לשלם למורים פרטיים שילמדו אותך יותר טוב מכל בי"ס אחר. משום שהדברים ממוקדים. אתה גם יכול לשלם למישהו שייתן לך תוכנית לימודים אישית לפני שאתה מתחיל לחרוש את הארץ (ואולי את חו"ל) בשיעורים פרטיים.

אבל אם אתה צריך יוקרה, פרסום, פופולאריות ותעודה שמציגה את זה. זה כבר עניין אחר.

ולדעתי, כמו שהרבה כבר כתבו כאן, העבודות שלך איכותוית ועשויות טוב. לא נראה לי שאתה זקוק לתעודה שמכריזה שאתה שווה משהו. העבודות שלך יכולות לדבר בעד עצמן.

כל טוב,
אייל אריאל.

 

[nili]

יותר משאתה יכול ללמוד, אני למדתי ממך- תיק עבודות מקצועי ביותר ממש נהנתי, המון הצלחות!

 

[mig]

בשנתיים של הסמינר לא רואים את אף הבנות מרוב לימודים,
לו היו עושים שינוי פיוז בחשיבה שגרפיקה זה לא קצת תוכנות וכו'
היו נותנים את לימוד התוכנות במכינה בי"ב ואילו י"ג י"ד היו לוקחים אינסטסיבי עיצוב עם קצת לימודי קודש - הכל היה נראה אחרת.
מקסימום השנה השלישית רביעית היו טיפה יותר דלילות גם נשים שמתחתנות במהלך הלימודים יכולות לעמוד בזה.

הבעיה היא שסמינר לא יכול לפתוח כזה מסלול מבחינת כמה בעיות:
1. הוא צריך להיות מספיק גדול בשביל להכניס אך ורק כאלה שמתאימות לתנאי הסף, ולא כל אחת שרוצה להתנסות או שסבתא שלה סיפרה לה ששכנה שלה עובדת בזה וזה ממש מקצוע משתלם היום... (מאחר ובד"כ הוא מתבסס על הבנות הלומדות בו ולא על יבוא מבחוץ)
2. מקום על מפלגתי/ עדתי - שכל מי שבאמת מתאימה (וכמובן עומדת בסטנדרט רוחני) תוכל להתקבל.
3. שיהיה עם גב חזק מספיק בשביל להיות חלוץ שמוריד את לימודי ההוראה ומכריז שבמקצוע צריך להיות מקצועיים...

בקיצור זה חייב להיות גוף חיצוני, רציני וחזק מספיק ע"מ שהורים אכן ישלחו אליו את הבנות.
אבל, ברגע שיהיה כזה ביה"ס הסמינרים ידאגו כבר לטמא את הכשר (פוליטיקה אמרנו...)
אם כך אין לנו להתנחם אלא במה שיש.

מה שכן יכול ללכת זה זה בתי"ס שכבר קיימים כמו פרוג וכד' יפתחו קורסים יעודיים (ולא כללים) של עיצוב:
טיפוגרפיה, קומפוזיציה, וכו' בהם ילמדו את הנ"ל בצורה רצינית השאלה עכשיו אם יהיה מספיק ביקש בציבור לקורסים הנ"ל כיחידות נפרדות.

 

[naamah]

נעמה,אתן דוגמא מאמנות אחרת: אני למדתי לימודי מוסיקה מקצועיים אינטנסיביים במשך 3 שנים. כשהתחלתי לקראת תואר ראשון, התחתנתי למרבה השמחה. אחרי 3 חדשי נישואין אמרתי שלום ללימודים, ופתחתי בקריירה הכי משמעותית שלי. (משפחה/ ילדים)
כל השאר זו פרנסה, לא קריירה.
נ.ב. שמתי לב שהאמנים הכי גדולים בציבור החרדי הם חוזרים בתשובה, לא חרדים מלידה. וזאת למה?
ההבדל הוא לא בכשרון, אלא ברמת ההשקעה בזמן הלימודים. כשיש סדר עדיפות שונה משקיעים פחות. (כבחורה עליזה וחסרת דאגות הייתי משקיעה שעות באימונים. אחרי החתונה? נגמרו החגיגות הללו והתחילו חגיגות חדשות, ועמוקות הרבה יותר)

אני יודעת שאני כנראה לא דוגמה לכלום, אבל אני נכנסתי ל-4 שנות לימודי עיצוב כנשואה טריה, וילדתי 2 ילדים במהלך הלימודים.
שוב, אני לא דוגמה, ואני לא מצפה שאישה חרדית תנהג כמוני.

 

[naamah]

אני חושבת שאם מקום כזה יפנה לבחורות המסיימות תיכון - יש סיכוי מאוד טוב שזה יצליח!!!
כמו בלימודי הוראה בהם בחורה לומדת שנתיים רצוף, בחורה שעיצוב הוא בנפשה תהיה מוכנה להתאמץ את השנה הנוספת הזו!
אוח... כמה חיפשתי מקום כזה לפני הסמינר!!!

בכלל אני חושבת שהמגמה בציבור החרדי להפוך את כל הלימודים ל"קורסים" של אחרי החתונה מואעית. למה רוב הבחורות אמורות לבזבז שנתיים מחייהן על מקצוע שככל הנראה לא תסוקנה בו לעולם במקום להשקיע את אותן שנתיים, בהם הראש עדיין פנוי ויש את המרץ והאנרגיה יותר - להשקיע בלימודים אחרים שבאמת מדברים אליהן?
אם היה נפתח בית ספר מקצועי עם תארים לציבור החרדי למקצועות העיצוב - אני חושבת שהרציניות באמת היו הולכות לשם!

סליחה על שאלותיי שאינן משקפות אלא בורות לשמה:

באיזה גיל מסיימים תיכון אצלכם? 18?
האם כולן מתחתנות בדיוק בגיל 20? לא לפני או אחרי? (הזכרת כמה פעמים "שנתיים")
מה ההבדל בין התיכון לסמינר?

 

[mig]

סליחה על שאלותיי שאינן משקפות אלא בורות לשמה:

באיזה גיל מסיימים תיכון אצלכם? 18?
האם כולן מתחתנות בדיוק בגיל 20? לא לפני או אחרי? (הזכרת כמה פעמים "שנתיים")

תיכון מסיימים בגיל 18,
ואח"כ לומדים עוד שנתיים סמניריוניות, ובסופן / לאחריהן נישאים.
סביבות גיל 20-21 יש לפני ויש אחרי.

ברור שניתן למנף את השנתיים האלו.
(אגב, אצלינו בסמינר לימדה הגב' שרביט ואכן בשנה הראשונה בשיעורי עיצוב התבססנו על עבודה ידנית וכמעט ללא מחשב, וגם הביקורות שלה ממוקדות, צולבות, וקשה היה למצוץ מחמאות, אני מקווה שגם בקורסים שלה כיום היא לא מלטפת את הבנות - מבחינה מקצועית כמובן)

 

[naamah]

תיכון מסיימים בגיל 18,
ואח"כ לומדים עוד שנתיים סמניריוניות, ובסופן לאחריהן נישאים.
סביבות גיל 20-21 יש לפני ויש אחרי.

ברור שניתן למנף את השנתיים האלו.
(אגב, אצלינו בסמינר לימדה הגב' שרביט ואכן בשנה הראשונה בשיעורי עיצוב התבססנו על עבודה ידנית וכמעט ללא מחשב, וגם הביקורות שלה ממוקדות, צולבות, וקשה היה למצוץ מחמאות, אני מקווה שגם בקורסים שלה כיום היא מלטפת את הבנות - מבחינה מקצועית כמובן)

מה התוכן של לימודי הסמינר, ומה מטרתם?
הבנות רוכשות מקצוע? מתחלקות לפי מגמות?

 

[סטודנטית]

תיכון מסיימים בגיל 18,
ואח"כ לומדים עוד שנתיים סמניריוניות, ובסופן לאחריהן נישאים.
סביבות גיל 20-21 יש לפני ויש אחרי.

סתם למען הדיוק יש כאלה שמתחתנות במהלך השנתיים שאחרי התיכון, ויש שמחכות לסיומן.

 

[אפרתה]

בכיתות הסמינר- י"ג- י"ד, התל' מתחלקות למגמות בסיס- הוראה, גננות וכו', וכן להתמחויות מקצועיות ספציפיות, כמו הנה"ח, עיצוב פנים, מחשבים וכו', +לימודי קודש כמובן.

בשנים האחרונות יש נטיה בסמינרים להכניס מכינות למקצוע ההתמחות כבר בכיתות התיכון. זה קיים בהנה"ח ולמיטב ידיעתי גם בגרפיקה ועיצוב.

ד"א, ברוב ההתמחויות כיום, יש צורך בשנה שלישית פחות אינטנסיבית להשלמת הלימודים.

 

[gol]

למיטב ידיעתי מיג יש בסמינרים היום מגמות ללא לימודי הוראה.
כג' תכנות מחשבים.
לומדים נטו את זה ועוד קצת מקצועות יהדות.
אם היו רציניים גם בגרפיקה והעיצוב ופותחים מגמה רק לזה ולא משלבים גם מולטימדיה וגם עיצוב וגם וגם... זה היה מצוין.

נעמה, לשאלתך, בסמינרים בד"כ התהליך הוא כזה:
בנות שמתארשות צעירות, דהיינו לפני הסמינר, עוזבות את הסמינר והולכות ללמוד מקצוע במקום חופשי.
שאר הבנות חיבות להשאר במסגרת ונאלצות ללמוד מההיצע.
אלו שרוצות להתמקצע- בד"כ לוקחות עוד קורסים אח"כ.(סעור מוחות וכד')

 

[ataraz]

אני גם לא ממש אוחזת באיך העניינים הולכים במגזר החרדי.
אבל יש מכללות (אני לא יודעת אם זו ההגדרה) חרדיות שמוציאים בהם תואר- לרוב זה שלוחה של אונ' כזו או אחרת. לדוגמא יש את המכללה החרדית שהיא שלוחה של האונ' תל אביב ומוציאים שם תואר לקלינאות תקשורת ושם זה 3 וחצי שנים. ולומדות שם חרדיות, רווקות נשואות וכאלו שבדרך ועם ילדים ובלי ילדים.
כך שזה נראה כמו תפיסת המקצוע משהו בסגנון של אם מספיק שנתיים בשביל שאני אוכל לעסוק בזה למה לי להשקיע ארבע שנים....

ואגב, מי שהבין ממני מקודם כי שמירת עיניים זה רק לגברים אני מתנצלת על הקלות ידיים על המקלדת וברור שזה גם לנשים אם כי אני בטוחה שכולם יסכימו כי לגברים זה יותר מסובך ולא סתם הם אלו שלובשים ציצית ואנחנו כיסויי ראש

 

[GRN]

שאר הבנות חיבות להשאר במסגרת ונאלצות ללמוד מההיצע.
אלו שרוצות להתמקצע- בד"כ לוקחות עוד קורסים אח"כ.(סעור מוחות וכד')

חייבות? מי כופה זאת עליהן?

 

[נוי]

חייבות? מי כופה זאת עליהן?

בטח חייבות. מי לא רוצה שידוך טוב?

 

[אושר]

בטח חייבות. מי לא רוצה שידוך טוב?

בעינייך זה עניין של שידוך,
בעיני זה עניין של שמירה.

כמובן, תמיד יש את אלה שלא ילכו נטו בגלל שידוך, למרות שליבם היה רוצה אחרת,
אבל המגמה הכללית לא ללכת היא בעקבות יצאה ממסגרת די שמורה ומגינה אל מסגרת הרבה הרבה יותר בעייתית,
ומי שהיה מבין למה אני מתכוונת (כן, גם בשלוחות החרדיות.)

 

[GRN]

בעינייך זה עניין של שידוך,
בעיני זה עניין של שמירה.

כמובן, תמיד יש את אלה שלא ילכו נטו בגלל שידוך, למרות שליבם היה רוצה אחרת,
אבל המגמה הכללית לא ללכת היא בעקבות יצאה ממסגרת די שמורה ומגינה אל מסגרת הרבה הרבה יותר בעייתית,
ומי שהיה מבין למה אני מתכוונת (כן, גם בשלוחות החרדיות.)

אמרי מעתה: עניין של בחירה. מטעמים של שידוכים (השתדלות - לא בטוח במקומה) או מטעמים של שמירה רוחנית, אבל וודאי שאין כאן מחוייבות. בעצם, אולי החברה מחייבת את אלו שכפופים לחוקים שלה. נעבך.

 

[s_katz]

אמרי מעתה: עניין של בחירה. מטעמים של שידוכים (השתדלות - לא בטוח במקומה) או מטעמים של שמירה רוחנית, אבל וודאי שאין כאן מחוייבות. בעצם, אולי החברה מחייבת את אלו שכפופים לחוקים שלה. נעבך.

אני לא בטוחה שזה נעבך- זה דווקא רגש בריא מאוד לרצות להשתלב בחברה- ולא להיות חריג בה.

 

[bbr]

אני לא בטוחה שזה נעבך- זה דווקא רגש בריא מאוד לרצות להשתלב בחברה- ולא להיות חריג בה.

כן? בכל מחיר??

 

[GRN]

אני לא בטוחה שזה נעבך- זה דווקא רגש בריא מאוד לרצות להשתלב בחברה- ולא להיות חריג בה.

מי שכפוף לחוקים של החברה, מי שמשועבד לה - הוא נעבך אמיתי.