לילה ולא דומיה - (עוד) ביקורת ספרותית

[לאה ולדמן]

שתי שאלות שמרתקות אותי לאחר קריאת הספר והרבה מהמשובים שלו:

1. האם לנשים אין הפרעת אישיות, מדוע תמיד הגברים 'מואשמים' בה?
2. האם אפשר להרפא ולצאת מזה או שזה מולד/נרכש לעד?

בהחלט שיש מקרים גם של נשים.
אי אפשר לרפא משהו כשהחולה לא מודע למחלתו, מבחינתם הם בסדר גמור הבעיה היא בכל הסביבה שלהם

 

[תקוה]

גיסתי קראה את הספר והתקשרה אלי בוכיה. כבר כמה שעות היא בוכה ללא הפוגה. נבהלתי נוראות ושאלתי אותה מה קרה.
והיא מספרת שהיא קוראת כעת את הספר הזה-לילה ולא דומיה והיא בטוחה שהיא חיה עם כזה בעל. ומה עושים עכשיו, יש לה כבר ילדים הם אוהבים אותו, קשורים אליו. איך היא מפרקת כזה בית? או אם לחיות איתו. אז באיזו צורה?
שמעתי אותה ודממתי לרגע. ניסיתי להיזכר איך אני זוכרת אותו מתייחס אליה אחרי לידות. במפגשי משפחות ועוד... לא! זאת לא הדמות של ברטלר מהספר. ממש לא!
לקחתי את הספר לידי והתחלתי לקרא שוב את הפרק האחרון. ואני שואלת אותה שאלות לפי הספר. ברטלר כתבה מאוד ברור, כמו מבחן. איך אישה תאבחן את בעלה. האם הוא כזה גרוע או אנושי.
אחרי שאחותי ענתה לי על השאלות אמרתי לה- יקירתי! תרגעי!! אישה ואיש הם שני הפכים. במשך השנים כל אחד מקבל קצת מהצד השני. ואז המיזוג נפלא. אבל זה לא קורה מיד. אבל בעלך בסדר!!!

ריחמתי עליה מאוד, על המחשבות האיומות שריחפו לה. אבל אחרי המבחן היא היתה כל כך מאושרת

 

[לאה ולדמן]

גיסתי קראה את הספר והתקשרה אלי בוכיה. כבר כמה שעות היא בוכה ללא הפוגה. נבהלתי נוראות ושאלתי אותה מה קרה.
והיא מספרת שהיא קוראת כעת את הספר הזה-לילה ולא דומיה והיא בטוחה שהיא חיה עם כזה בעל. ומה עושים עכשיו, יש לה כבר ילדים הם אוהבים אותו, קשורים אליו. איך היא מפרקת כזה בית? או אם לחיות איתו. אז באיזו צורה?
שמעתי אותה ודממתי לרגע. ניסיתי להיזכר איך אני זוכרת אותו מתייחס אליה אחרי לידות. במפגשי משפחות ועוד... לא! זאת לא הדמות של ברטלר מהספר. ממש לא!
לקחתי את הספר לידי והתחלתי לקרא שוב את הפרק האחרון. ואני שואלת אותה שאלות לפי הספר. ברטלר כתבה מאוד ברור, כמו מבחן. איך אישה תאבחן את בעלה. האם הוא כזה גרוע או אנושי.
אחרי שאחותי ענתה לי על השאלות אמרתי לה- יקירתי! תרגעי!! אישה ואיש הם שני הפכים. במשך השנים כל אחד מקבל קצת מהצד השני. ואז המיזוג נפלא. אבל זה לא קורה מיד. אבל בעלך בסדר!!!

ריחמתי עליה מאוד, על המחשבות האיומות שריחפו לה. אבל אחרי המבחן היא היתה כל כך מאושרת

נס שהעזה להתקשר אליך!! זה לא מובן מאליו.

 

[start]

לא קראתי את הספר, אבל זה פשוט הזוי אם נשים קוראות ספר כזה ומגיעות ברגע למסקנות הזויות של פרוק בית ודמעות! זה נשמע מוגזם לכל הדעות!!

 

[כוכב103]

אני חושבת על כמה נשים מתמודדות שאני מכירה איך הן יגיבו/הגיבו לאחר קריאת הספר
ואני בטוחה שהתשובה ממש לא תחמיא לכותבת הספר.
וגם אם מישהי תרגיע אותן ותוריד את המחשבות הקשות לאותו רגע לטווח ארוך היא הרסה להן.
צר לי.

 

[israelintop]

ספריה של ברטלר הם מטלטלים.

אף אחד לא נתן בזה ספק.

וזה הרבה יותר ממחמיא לכותבת הספר.



שמטולטלת נעה - אין לאדם מושג היכן היא תעצור, ומתי.

תפקידו של בן אנוש - לקחת את הטלטלה הזו, ולהזניק את עצמו למעלה.

הספר טלטל אותך, וגרם לקרקע לרעוד קלות -

זהו הזמן!

לבנות לעצמי - נדבך נוסף באישיות.



לדוגמא - הדבר היותר מטלטל את הנפש - הוא מוות של מישהוא קרוב.

יש אפשרות לשקוע באבל.

ויש אפשרות -

והחי יתן אל ליבו!

 

[super tiger]

גיסתי קראה את הספר והתקשרה אלי בוכיה. כבר כמה שעות היא בוכה ללא הפוגה. נבהלתי נוראות ושאלתי אותה מה קרה.
והיא מספרת שהיא קוראת כעת את הספר הזה-לילה ולא דומיה והיא בטוחה שהיא חיה עם כזה בעל. ומה עושים עכשיו, יש לה כבר ילדים הם אוהבים אותו, קשורים אליו. איך היא מפרקת כזה בית? או אם לחיות איתו. אז באיזו צורה?
שמעתי אותה ודממתי לרגע. ניסיתי להיזכר איך אני זוכרת אותו מתייחס אליה אחרי לידות. במפגשי משפחות ועוד... לא! זאת לא הדמות של ברטלר מהספר. ממש לא!
לקחתי את הספר לידי והתחלתי לקרא שוב את הפרק האחרון. ואני שואלת אותה שאלות לפי הספר. ברטלר כתבה מאוד ברור, כמו מבחן. איך אישה תאבחן את בעלה. האם הוא כזה גרוע או אנושי.
אחרי שאחותי ענתה לי על השאלות אמרתי לה- יקירתי! תרגעי!! אישה ואיש הם שני הפכים. במשך השנים כל אחד מקבל קצת מהצד השני. ואז המיזוג נפלא. אבל זה לא קורה מיד. אבל בעלך בסדר!!!

ריחמתי עליה מאוד, על המחשבות האיומות שריחפו לה. אבל אחרי המבחן היא היתה כל כך מאושרת

זה מגוחך למדי...
ילדים לאבא כזה לא כל כך אוהבים אותו וקשורים אליו...
(ובספר מתואר היטב איך מלי ונעמה מרגישות כלפי ירחמיאל, ואיך בעלה של רייזי מתייחס לילדיו...)

(לא מתכוונת לזלזל ברגשות של האישה. אבל גם אם היא היתה חושבת קצת לעצמה היא היתה מגיעה למסקנה שזה לא החיים שלה)

 

[צליל בגיל]

זה מגוחך למדי...
ילדים לאבא כזה לא כל כך אוהבים אותו וקשורים אליו...
(ובספר מתואר היטב איך מלי ונעמה מרגישות כלפי ירחמיאל, ואיך בעלה של רייזי מתייחס לילדיו...)

(לא מתכוונת לזלזל ברגשות של האישה. אבל גם אם היא היתה חושבת קצת לעצמה היא היתה מגיעה למסקנה שזה לא החיים שלה)

שימי לב!
גם אם לילדים קשה עם אבא כזה הם עדיין ילדים ש-קשורים צריכים רוצים אבא!
זה לא סותר בכלל
יש להם מערכת קשרים שונה- עצובה מול אבא- אבל מול אבא

 

[תקוה]

זה מגוחך למדי...
ילדים לאבא כזה לא כל כך אוהבים אותו וקשורים אליו...
(ובספר מתואר היטב איך מלי ונעמה מרגישות כלפי ירחמיאל, ואיך בעלה של רייזי מתייחס לילדיו...)

(לא מתכוונת לזלזל ברגשות של האישה. אבל גם אם היא היתה חושבת קצת לעצמה היא היתה מגיעה למסקנה שזה לא החיים שלה)

היא לא גמרה את הספר כשהיא התקשרה אלי. ולכן היא לא הגיעה בעצמה אל העמודים הללו. אבל השאלות שם בסוף הם המבחן לכל אישה.

אני חושבת שאחת שלא סובלת מבעל כזה וקוראת את הספר, ערך בעלה עולה בעיניה ומתחבב עליה יותר. והיא יודעת להודות על המתנה הזו ומה שנחסך ממנה. לא תמיד אנו זוכרות את החסדים הטובים של הקב"ה בתוך חיי השגרה. והנה ניתנה לנו הזדמנות להגיד תודה על מה שלא חשבנו בכלל.

 

[super tiger]

שימי לב!
גם אם לילדים קשה עם אבא כזה הם עדיין ילדים ש-קשורים צריכים רוצים אבא!
זה לא סותר בכלל
יש להם מערכת קשרים שונה- עצובה מול אבא- אבל מול אבא

קשורים צריכים אבא
אבל לא מקבלים אותו בכל מקרה...

ואני יודעת על מה אני מדברת. במחילה.

 

[צליל בגיל]

לצערי גם אני יודעת
הם יכולים לקבל גם קוטל יתושים כאבא (סליחה על ההשוואה)
אבל לא פעם הם עדיין קשורים!!!
טבע אלוקי בבריאה שאין לי דרך להסביר אותו

 

[מריומה~]

קשורים צריכים אבא
אבל לא מקבלים אותו בכל מקרה...

ואני יודעת על מה אני מדברת. במחילה.

לצערי גם אני יודעת
הם יכולים לקבל גם קוטל יתושים כאבא (סליחה על ההשוואה)
אבל לא פעם הם עדיין קשורים!!!
טבע אלוקי בבריאה שאין לי דרך להסביר אותו

שניכן מסכימות רק שכנראה המקרים הספציפים הם המשמעותיים.
ולא דומה מקרה לגופו.

 

[תא]

לכן ישנם סיפורים רבים ועצובים על ילדים שלא רצו להאמין שמתעללים בהם
כי בבית נורמלי אבא מתיחס בצורה אהובה
הם עדיין רוצים את הקשר למרות הקושי

 

[דובידוב]

לא הצלחתי להבין!
זה סיפור אחד או הרבה סיפורים
איזה סגנון הספר?

 

[מריומה~]

לכן ישנם סיפורים רבים ועצובים על ילדים שלא רצו להאמין שמתעללים בהם
כי בבית נורמלי אבא מתיחס בצורה אהובה
הם עדיין רוצים את הקשר למרות הקושי

לא ,
כי יש יחסי תלות והם לא מכירים משהו אחר.
כשיגדלו וינטרלו את התלות שיש להם באבא יתכן וימצאו שהם כלל לא אוהבים אותו.

 

[מריומה~]

שבת עברה עלי בקריאת הספר.
ועם הרבה תובנות חדשות ..
להרבה מהשאלות שעלו כאן בהחלט יש תשובות יפות בספר.
ובהקשר לשאלה האחרונה על הקשר עם האבא היא כותבת שרייזי נותנת לילדים שלה לבחור את המשך הקשר וחלקם רוצים וחלקם לא.
כך שזה באמת מאד אינדבדואלי לאדם וליכולת שלו להתמודדות

וזה כך גם בחיים האמיתיים , משפחה מוכרת לי שהאמא היא המופרעת לא כל הילדים בקשר איתה ,
לחלקם בא ביותר בנקל וחלקם פחות ופחות.

 

[תא]

לא ,
כי יש יחסי תלות והם לא מכירים משהו אחר.
כשיגדלו וינטרלו את התלות שיש להם באבא יתכן וימצאו שהם כלל לא אוהבים אותו.

אבל לפי הספר (וגם סיפורים אמיתיים) לפעמים יש התעללות אבל גם זמנים ''שקטים'' וטובים אש למה שלא יאהבו אותו בגלל הזמנים הרגועים?

 

[מלכי A1]

אני גם שאלתי את עצמי, מי ערב לה שכשהיא עומדת על שלה הוא לא יפגע בה? זה שעד אותה עת הוא לא פגע פיזית לא אומר שזה לא יכול לקרות!
ובכלל איזה טעם יש להמשיך חיים עם כזה בנ"א אם כל הזמן צריך להיות על המשמר?

לא קראתי את הספר
אבל אשה חכמה אמרה לי (דבי גרוס-תה"ל)
שאפשר למתן את הבעיה ולהציל בית מפרוק(אשה מוכה לא צריכה אביר על סוס-היא רוצה חיים נורמליים ואבא טוב לילדים)
אם האישה תעמוד על הזכויות שלה(ברור שעם תמיכה וגב מאחוריה) הגבר ירגיש את הגבולות וישמע להם.
הוא בסה"כ חולה שליטה שגבולות יעשו לו רק טוב.

 

[dvory]

ובהקשר לשאלה האחרונה על הקשר עם האבא היא כותבת שרייזי נותנת לילדים שלה לבחור את המשך הקשר וחלקם רוצים וחלקם לא.
כך שזה באמת מאד אינדבדואלי לאדם וליכולת שלו להתמודדות

.

ברוב המדינות הסוציאליות, וישראל ביניהן, הורות היא זכות וחובה. הרווחה רואה בחומרה כל ניסיון להפריד בין ילד להורה הלא המגדל, וזה בכלל לא נתון לשיקול דעתם של הילדים או של ההורה המגדל (בדרך כלל האם). כדי לשנות את המציאות השבלונית - נדרשת התערבות של פקידת סעד וזה בדרך כלל מלווה בתהליך ארוך ומתיש מאד. ילדים מובאים לבתי הסוהר או למרכזי קשר כדי לפגוש הורים, גם אם מדובר בהורים מתעללים. המפגש נעשה בפיקוח, כמובן, ועדיין הוא חייב להתקיים, וזאת כיוון שהמדינה רואה בקשר בין הילד לשני הוריו קשר שחייב להתקיים תמיד, גם אם אחד ההורים לא כשיר לגידול הילד.
זאת לא דעתי האישית. אז נא לא לתקוף אותי בגלל הדיעה של המדינה.
רק מספרת למה אם הספר היה מתרחש במציאות - רייזי לא הייתה יכולה להיות כזאת נדיבה ולאפשר לילדיה את זכות הבחירה...

 

[מלכי A1]

אבל לפי הספר (וגם סיפורים אמיתיים) לפעמים יש התעללות אבל גם זמנים ''שקטים'' וטובים אש למה שלא יאהבו אותו בגלל הזמנים הרגועים?

נכון.
תמיד יש זמנים "שקטים" אבל:
א. הם מתקצרים ומתרחקים אחד מהשני ככל שעובר הזמן והבעיה לא מטופלת.
ב. יש תחושת פחד תמידית גם בזמנים האלו!
אם זו באמת התעללות-הם ידעו שאוטוטו התקופה היפה חולפת ושוב יהיו צעקות, פגיעות וכו'.