טוב. זה הולך להיות ארוך...
את התרשמותי הראשונית מן הספר הזה העליתי באשכול הראשון שנפתח אודותיו וכבר נמחק.
בעיניי, הספר הזה הוא פורץ דרך. נוגע בזהירות בסוגיות רגישות, ומציע דרך אפשרית -אך קשה- לפיתרון. הסצינות מקוריות ויפות, כמו תמיד בספרים של ברטלר.
גם אישה שלא נתקלה ברוע הזה מעולם יכולה לקחת ממנו מסרים נפלאים. אני אישית לקחתי ממנו את המוטו של נעימות וכבוד- זכותה של כל אישה לקבל זאת, וחובתו של הבעל להעניק לה ערכים אלו. ראיתי שחוי רוזנברג התייחסה בדיוק לנקודות הללו כך ש'ברוך שכיוונתי'
מפה לשם התגלגל הדיון מן הספר לסוגיות טיפוליות בספריה של ברטלר ולמושג של הפרעות אישיות בכלל והפרעת אישיות גבולית(המכונה בורדרליין) בפרט.
אציין, והזכירו זאת כבר, כי האבחנה של הגברים הבעייתים בספר לא צויינה בשם. בהקשר אחר וזניח הזכירה הסופרת את המושג הפרעות אישיות - ולא כתבה כי זו שם הבעיה.
מה שכן, זכור לי כי כן ציינה מושג כמו 'מחלת שליטה' בבואה לתאר את הבעיה שאפיינה את ארבעת הדמויות הגבריות (שמעיה, ירחמיאל, בעלה של רייזי ופנחס בעלה של מלי).
מי שקורא את האשכולות שעוסקים בספר ברור לו שהדמויות הללו בסיפור לקו בהפרעת אישיות גבולית ואין לי מושג על סמך מה!
ליוויתי באופן אישי שלושה אנשים שלוקים בהפרעת אישיות. שניים מהם - הוגדרו על ידי
פסיכיאטר כלוקים בהפרעת אישיות גבולית, השלישי עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. (יש לציין כי גם לפסיכיאטרים בכירים יש קושי לאבחן הפרעת אישיות ויש גם פסיכיאטרים שכופרים בכלל במושג הזה.) עוד משהו: אף אחד מן השלושה לא מצוי במערכת זוגית ולא בכדי.
אינני מטפלת במקצועי אך כן ליוויתי אותם לאורך הטיפול המקצועי שלהם מתוך עניין בנושא ורצון לעזור, ועל כן צברתי ידע בתחום. ובכן, הפרעת אישיות גבולית בכלל לא מתאימה לדפוס של אף אחד מן הדמויות הנזכרות! המאפיינים הכי בולטים של הסובלים מהפרעה זו בכלל לא נוכחים בחיים של הגיבורים! בעלי הפרעת אישיות גבולית מאופיינים במערכות יחסים מאוד בלתי יציבות, באימפולסיביות מטורפת, בזבזנות, מתירנות, פחד עז מנטישה, במקרים רבים מאוד- ניסיונות לפגיעה עצמית. זה כל כך לא הדמויות שבספר!
נכון שהדפוס מתאים להפרעת אישיות
אבל לא גבולית!
לד"ר מרים אדהאן יש ספר שנקרא 'מילים כקוצים וברקנים' שעוסק בטיפוסים הללו בדיוק.
רציתי לכתוב דברים מדויקים ולכן התעכבתי עם הכתיבה עד עתה כי רק עכשיו התפניתי לקרוא אותו.
ובכן: ספר זה עוסק בגברים ונשים כאחד, הלוקים בהפרעה הנקראת
APD- ABUSIVE PERSONALITY DISORDER.
חיפשתי להפרעה הגדרה בעברית, ולא מצאתי הגדרה מקצועית מקבילה אלא רק תרגום רעיוני-מילולי: 'הפרעת אישיות פוגענית'. ד"ר אדהאן מכנה זאת בספרה גם בשם 'הפרעת התעללות'. (מצאתי הגדרה נוספת בספרות מקצועית: בן זוג טורף- המטריד נפשית)
ביאור האבחנה חשוב מאוד בעיניי ועל כן אצטט אותו מספרה:
"אנשים הסובלים מAPD משיגים שליטה על הזולת באמצעות זלזול והשפלה במזיד... זוהי התמכרות קשה ומסוכנת הנובעת מהפרעה באישיות...פירוש APD הוא הפרעת אישיות המתבטאת בהתעללות באחרים. הלוקים בהפרעה קונים שליטה מוחלטת על אחרים באמצעים אכזריים כמו התפרצויות אלימות והתעלמות מופגנת שמתחלפות לעיתים ברגעים של הפגנת קסם אישי וידידות, אין להם רגשות אשמה כלל וגם לא סימפטיה כלפי הקורבן, אם הם בכל זאת מתנצלים הרי זה כדי לזכות מחדש באמונו של זה שהם פגעו בו, וברגע שהאמון מושג הם תוקפים שוב במלוא העוז, כמו המכורים לסמים ולאלכוהול הם מכורים לתאווה להשפיל ולבזות אחרים...הם מסוגלים להתייחס אל הקורבן בצורה מקסימה ואכזרית לסירוגין המבלבלת אותו, הם יסרבו לקבל טיפול נפשי מכיוון שהם כלל לא מכירים בכך שהם סובלים מבעיה כלשהי. מבחינתם הם רק מגיבים לפרובוקציות בצורה מוצדקת, ושאותם רגעים שבהם הם שופעים ידידות וקסם, מהווים פיצוי על הכל... דבר נוסף: תדמיתם הציבורית של הלוקים שונה לחלוטין מהתנהגותם בחייהם הפרטיים... המסתכל מבחוץ לעולם לא יוכל לדמיין לעצמו את הרשעות הפורצת החוצה כשהם מצויים בין כתלי ביתם... אי אפשר לעולם לרצות אותם.". קיצרתי כי ההגדרה בספר ארוכה מאוד וכוללנית.
שימו לב איך האבחנה המורחבת הזו עונה במדויק על התיאור של ארבעת הבעלים שבספר! כאילו הן כתבו את הספר במשותף וחסיה ברטלר מתארת בהרחבה, בפן הספרותי ובדוגמאות מהחיים את ההגדרות המקצועיות של מרים אדהאן!
בהמשך ד"ר אדהאן גם מבדילה בין סוגים שונים של נשאי APD (המוסרי הקפדן/כוכב על מהמם/הרודן המדכא/הרכושן החרד) ועושה עוד משהו קריטי נוסף שעלה פה באשכול: מבדילה בין 'דרגות הכאב'. וזו תשובה להרבה נשים חרדות שקראו את הספר וחושבות כי זו המערכת בביתן. היא מבארת את ההבדל בין פגיעה אקראית, תוקפנות ללא התעללות, לבין אכזריות לשמה- שזו הAPD. והכל עם דוגמאות והסבר המניע, הקשר וטון הדיבור.
ובכן, ההודעה התארכה, אבל חשבתי שיש בה תועלת מרובה. הן למי שחלילה מצויה במערכת כזו ומעוניינת במידע מקצועי מצוין, השם דגש על כל הנקודות שעלו פה (מתי לפנות לייעוץ ומתי אין לזה סיכוי, האם זה באמת 'זה', איך להתמודד כבן זוג, כילד, מול אישיות כזו), והן למי שחוששת לשווא שמדובר בהפרעה שכזו, והספר מבדל את העניין באופן ברור.
ותודה שקראתם עד פה.
לילה ולא דומיה - (עוד) ביקורת ספרותית
