לילה ולא דומיה - (עוד) ביקורת ספרותית

[גלבוע]

באמת טעות איומה.
ולא האמא המסכנה אשמה בה.

 

[סבתא של נעה]

אני חושבת שלכלל הזה של לא להתערב יש גבולות מאד ברורים
כשיש אלימות, התעללות, השפלות בתוך מערכת יחסים
אסור לעמוד מנגד
זה ממש לא תעמוד על דם רעך

וזה באמת עצוב וקשה
ומורכב מאד

 

[לאה ולדמן]

אני גם שאלתי את עצמי, מי ערב לה שכשהיא עומדת על שלה הוא לא יפגע בה? זה שעד אותה עת הוא לא פגע פיזית לא אומר שזה לא יכול לקרות!
ובכלל איזה טעם יש להמשיך חיים עם כזה בנ"א אם כל הזמן צריך להיות על המשמר?

לגבי המטפלת, הקטע הזה שהיא בת דודה שלה מיותר לחלוטין!! תלוש מהמציאות, איזה טעם יש לאישה, בעיקר אם היא בכזה מצב, לקרוא על כזה סוג של קשר עם המטפלת אם בחיים זה לא הולך לקרות?

בנוסף, יכול להיות שיש מה לקבל מהספר, אבל כמויות הרוע מול כמויות של כאב, אותי הרגו. ואני לא בנ"א שנבהל מכאבים. לא חושבת שמומלץ למי שזה לא נוגע לו אישית לקרוא ספר כזה.
ואני תוהה גם לגבי מי שזה כן נוגע לו אישית.

 

[מריומה~]

אני גם שאלתי את עצמי, מי ערב לה שכשהיא עומדת על שלה הוא לא יפגע בה? זה שעד אותה עת הוא לא פגע פיזית לא אומר שזה לא יכול לקרות!

אף אחד לא ערב לה באמת, רק שהיא כבר יודעת שהיא מסוגלת ויש לה למי לדווח,
וכל נפילה שלו מדווחת , אם היא תפחד לספר אכן היא חוזרת למצב הקדום -הקרבן.
אם הוא יקלוט שזה רציני העקיפה עליו ,נפילה שלו קרי- מאסר יתכן וזה יעזור.
ורק בודדים מצליחים להחזיק תקשורת טובה בסופו של דבר

ובכלל איזה טעם יש להמשיך חיים עם כזה בנ"א אם כל הזמן צריך להיות על המשמר?

אפשר לחשוב שאם היא תתגרש היא תחזור להיות רווקה בת 18 יפה ונחשקת.
והילדים כאילו לא קיימים.
מופרע אישיות זה לא משוגע מריר ומסריח , צאו מזה .
זה מי שהיה בעלה והיה לו איתו שעות יפות! בהחלט כן!
והוא אבא של ילדיה ולעולם ישאר.

לגבי המטפלת, הקטע הזה שהיא בת דודה שלה מיותר לחלוטין!! תלוש מהמציאות, איזה טעם יש לאישה, בעיקר אם היא בכזה מצב, לקרוא על כזה סוג של קשר עם המטפלת אם בחיים זה לא הולך לקרות?

באמת תמוה הקטע הזה- לחסיה ברטלר פתרונים.

בנוסף, יכול להיות שיש מה לקבל מהספר, אבל כמויות הרוע מול כמויות של כאב, אותי הרגו. ואני לא בנ"א שנבהל מכאבים. לא חושבת שמומלץ למי שזה לא נוגע לו אישית לקרוא ספר כזה.
ואני תוהה גם לגבי מי שזה כן נוגע לו אישית.

הספר אכן מתאים לאילו שנגועים בזה, כנראה שזה כן נותן כוח והבנה למצוקה.

 

[לאה ולדמן]

בפוטנציאל, נראה שקראת בסוף את הספר.

 

[מריומה~]

בפוטנציאל, נראה שקראת בסוף את הספר.

לא נעים ..אבל לא

כמו שכתבה רותי שמהדיונים לבד אפשר להוציא ספר..
זה בהחלט נותן פרספקטיבה לדעת את תוכנו למרות חוסר הקריאה.
ולצערי נחשפתי מקרוב למציאויות חיים כאלו..

 

[bbr]

לא נעים ..אבל לא

כמו שכתבה רותי שמהדיונים לבד אפשר להוציא ספר..
זה בהחלט נותן פרספקטיבה לדעת את תוכנו למרות חוסר הקריאה.
ולצערי נחשפתי מקרוב למציאויות חיים כאלו..

תקראי את השורות הראשונות שכתבה רותי קפלר בתחילת האשכול ותביני שאת לגמרי טועה בענין ידיעתך את תוכן הספר

 

[מריומה~]

תקראי את השורות הראשונות שכתבה רותי קפלר בתחילת האשכול ותביני שאת לגמרי טועה בענין ידיעתך את תוכן הספר

סתם יהיה מענין לעשות סקר כמה באמת מבין המגיבות כאן ובעוד אשכולות ביקורת אכן קראו את הספרים ..
כך שאל תפני דוקא אלי את השאלה.

 

[גלבוע]

מופרע אישיות זה לא משוגע מריר ומסריח , צאו מזה .

נכון, זה באמת לא כמו חולה נפש.
זה הרבה יותר גרוע.
מחלת נפש (נגיד סכיזופרניה, אחת הקשות) זה אומר שיש גרעין של אישיות בריאה, ועליה נכרכה מחלה עצובה מאד מאד.
הפרעת אישיות, בהגדרתה, זה אומר שבכלל אין גרעין של אישיות בריאה.
בתהליך ההיווצרות של האישיות כבר הסתבך התהליך, ו'נדפק' משהו מהותי.

 

[נוי]

מופרע אישיות זה לא משוגע מריר ומסריח , צאו מזה .- ציטוט של בפוטנציאל.
מחילה, אני מוחה בשם כל האנשים שסובלים נוראות ממחלת נפש- הם לא מרירים ומסריחים.
הם יכולים להיות נאים ומטופחים. אבל הם אנשים שנקלעו לניסיון נוראי בלי אפשרות בריחה או בחירה.

 

[כוכב103]

לא קראתי רק שמעתי הדים

ואני ממש מופתעת איך ספר שהיה אמור להיות טיפולי וממוען לאנשים ספציפיים בלבד מופץ כספר קריאה לדור כולו,כולל בני/בנות נער, זוגות צעירים שלא טעמו טעם רוע מימיהם.

לא כל מה שנכון וחשוב ואפילו נחוץ לחלק מהאוכלוסיה צריך להיות מדובר על השולחן בגלוי.

אני רואה בזה חוסר רגישות, גסות, וסכנה.

ואני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא גם בשם חברותי- אמהות לזוגות צעירים חמודים וטריים, ובשם מדריכות כלה נזעמות.

חבל.

 

[מריומה~]

מופרע אישיות זה לא משוגע מריר ומסריח , צאו מזה .- ציטוט של בפוטנציאל.
מחילה, אני מוחה בשם כל האנשים שסובלים נוראות ממחלת נפש- הם לא מרירים ומסריחים.
הם יכולים להיות נאים ומטופחים. אבל הם אנשים שנקלעו לניסיון נוראי בלי אפשרות בריחה או בחירה.

אני אמרתי שהם ככה?
יש כאן אמירות שתברחו מיד מכל מי שיש לו איזה הפרעה , ומכל מי שחולה במשהו הכי קטן.
ואמירה כזו זה גם עוול לחולים ובעייתים.

כל בעיה נפשית באשר היא היא התמודדות ומלווה בהמון סימני שאלה איך להמשיך,
האם לפרק הכל ואם להמשיך, ואם ממשיכים איך בכלל.

לכן ההסתייגות או ההתנשאות על כל אחד שמתמודד (כן, החולה בעצמו)כאילו הוא דוחה ,
שאין לו מקום בקהילה הנורמטיבית. היא עוול נוראי.

 

[צפור שיר]

לא קראתי רק שמעתי הדים

ואני ממש מופתעת איך ספר שהיה אמור להיות טיפולי וממוען לאנשים ספציפיים בלבד מופץ כספר קריאה לדור כולו,כולל בני/בנות נער, זוגות צעירים שלא טעמו טעם רוע מימיהם.

לא כל מה שנכון וחשוב ואפילו נחוץ לחלק מהאוכלוסיה צריך להיות מדובר על השולחן בגלוי.

אני רואה בזה חוסר רגישות, גסות, וסכנה.

ואני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא גם בשם חברותי- אמהות לזוגות צעירים חמודים וטריים, ובשם מדריכות כלה נזעמות.

חבל.

שמעתי גם ראיתי זוגות ש'פתחו את העיניים' והאישה 'הגיעה למסקנה' שלבעלה יש הפרעת אישיות גבולית וע"כ עליה להעמיד אותו במקומו, ולא...
זה נשמע שאני מגזימה אבל לצערי לא!
ואם תשאלו איך עד עכשיו היא לא הגיעה למסקנה הזו, גם אני שאלתי את אותה אישה שהסבירה לי ברצינות תהומית שנראה לה שגם לבעלה יש הא''ג, עונה לי אותה אישה נחמדה: גם נעמה גילתה את זה רק אחרי 30 שנות נישואין...
אז בבקשה, ספרים כאלו אמורים להיות ספרים טיפוליים ששייכים לקהל יעד מסוים מאד. מי שצריך לקרוא יכול לקבל את הספר מהמטפל שלו.

 

[y&m]

לא קראתי רק שמעתי הדים

ואני ממש מופתעת איך ספר שהיה אמור להיות טיפולי וממוען לאנשים ספציפיים בלבד מופץ כספר קריאה לדור כולו,כולל בני/בנות נער, זוגות צעירים שלא טעמו טעם רוע מימיהם.

לא כל מה שנכון וחשוב ואפילו נחוץ לחלק מהאוכלוסיה צריך להיות מדובר על השולחן בגלוי.

אני רואה בזה חוסר רגישות, גסות, וסכנה.

ואני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא גם בשם חברותי- אמהות לזוגות צעירים חמודים וטריים, ובשם מדריכות כלה נזעמות.

חבל.

אפשר להמשיך לטמון את הראש בחול.
לא אמורים לכתוב רק על מה שמתאים לכלל האוכלוסיה. מה גם שזו תופעה שמכה בשקט. ואותה מדריכת כלות נזעמת יכולה באותה מידה להיות קורבנית של התופעה.
וכן לא חסרות בנות נעורים במערכת כזו מול הורים (ואין להן איך לברוח לפנימיה, ושלא תתנסו בזה) או מול אחים/יות. חיוני לקבל כלים איך לעמוד מול משפילים וכוחניים.

ומותר לדעת שיש כזה דבר. מי שהכל תקין אצלו, זה יסתדר. יכול להיות שיהיה חודש קשה עם סימפטומים של מחלת הסטונדטים, אבל זה יעבור.

לדעתי חלק מהבעיה בספר שדווקא הגברים הוצגו כבעיתיים. ורק או בעיקר במערכת זוגית וחבל. בקלות המחברת יכלה לעשות את נעמה כבת לאם מופרעת אישיות וככה היינו זוכים לראות איך זה נראה במערכת של אם בת, איך זה נראה במערכת זוגית, היתה מתקבלת תפיסה מרחבית לגבי התופעה.
(כשאני אכתוב ספר ככה זה יראה...)

נ.ב. לדעתי שמעיה לא מופרע אישיות. ואם הוא היה כזה נעמה היתה מתעוררת קצת הרבה לפני 30 שנות נישואין. או לפחות שואלת את נפשה לפרידה.

 

[dy101]

לא קראתי רק שמעתי הדים

ואני ממש מופתעת איך ספר שהיה אמור להיות טיפולי וממוען לאנשים ספציפיים בלבד מופץ כספר קריאה לדור כולו,כולל בני/בנות נער, זוגות צעירים שלא טעמו טעם רוע מימיהם.

לא כל מה שנכון וחשוב ואפילו נחוץ לחלק מהאוכלוסיה צריך להיות מדובר על השולחן בגלוי.

אני רואה בזה חוסר רגישות, גסות, וסכנה.

ואני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא גם בשם חברותי- אמהות לזוגות צעירים חמודים וטריים, ובשם מדריכות כלה נזעמות.

חבל.

יכול להיות שיש סכנה בזה. ועדיין זו לא סיבה לא לפתוח ולדבר על בעיות קיימות שהמודעות אליהן לא מספיק קיימת.
ומה שאומרות מדריכות הכלות- לא רלוונטי כאן. הרבה מתוכן מכינות בהכנה מאוד חלקית, שלא באשמתן. הן מדריכות כלות, ולא יועצות נישואים, והרבה מהקשיים לא מגיעים עדיהן.

 

[efrat1]

שמעתי גם ראיתי זוגות ש'פתחו את העיניים' והאישה 'הגיעה למסקנה' שלבעלה יש הפרעת אישיות גבולית וע"כ עליה להעמיד אותו במקומו, ולא...
זה נשמע שאני מגזימה אבל לצערי לא!
ואם תשאלו איך עד עכשיו היא לא הגיעה למסקנה הזו, גם אני שאלתי את אותה אישה שהסבירה לי ברצינות תהומית שנראה לה שגם לבעלה יש הא''ג, עונה לי אותה אישה נחמדה: גם נעמה גילתה את זה רק אחרי 30 שנות נישואין...
אז בבקשה, ספרים כאלו אמורים להיות ספרים טיפוליים ששייכים לקהל יעד מסוים מאד. מי שצריך לקרוא יכול לקבל את הספר מהמטפל שלו.

אנשים הזויים.
אין לי מילה אחרת.

 

[לאה ולדמן]

אנשים הזויים.
אין לי מילה אחרת.

לא, ממש לא.
חלק מהדוגמאות שהיא נתנה בספר בהחלט יכולים להוליד לזוג צעיר חששות.
לדוג': מתנה/מחווה שניתנים לבת הזוג בלי רצונה.
וזוג צעיר בתחילת הדרך, כשאין עדיין מאה אחוזי אמון והכרות יש סיכוי שזה יקרה.

 

[y&m]

אנשים הזויים.
אין לי מילה אחרת.

א. אי אפשר לשפוט אנשים.
ב. אלו יכולות להיות נשים בעיתיות בעצמן.
רוב בני הזוג הבעייתיים מצליחים לתפור לבני הזוג הבריאים כמעט כל מה שתרצי ולשכנע בזה את כל מי שתרצי, כולל אותם בעצמם.

 

[פרוט]

לדעתי חלק מהבעיה בספר שדווקא הגברים הוצגו כבעיתיים. ורק או בעיקר במערכת זוגית וחבל. בקלות המחברת יכלה לעשות את נעמה כבת לאם מופרעת אישיות וככה היינו זוכים לראות איך זה נראה במערכת של אם בת, איך זה נראה במערכת זוגית, היתה מתקבלת תפיסה מרחבית לגבי התופעה.
(כשאני אכתוב ספר ככה זה יראה...)

תכתבי... מחכה מאד לספר כזה!
ועוד נקודה שדורשת איזון: לא כל מערכת-יחסים מאתגרת ולא מושלמת - מצביעה על בעיה חמורה!
בהחלט יכול להיות בעל נורמלי, שלא כ"כ רגיש ומבין, ועדיין לא מדובר על מצב שהאישה צריכה להתמרד וכו'.
(כמו שכבר כתבתי כאן http://www.prog.co.il/showpost.php?p=2297081&postcount=86)

 

[כוכב103]

כאשר את קוראת תמונת סיטואציה בעייתית שמתפתחת בהמשך למאוד בעייתית, ואת מזהה חלק ממנה כלקוחה מתוך חייך האישיים את עלולה להשאב בעל כורחך להשוואות וחששות שמשהו בחייך איננו תקין,
כאישה בעלת אמון יציב ואיתן הדבר אולי פחות נורא (לא בהרכח)
אבל בתור אישה צעירה שעדיין איננה מכירה את אישיותו של מי שעתיד לבלות בחברתה את 80 השנים הבאות, היא עלולה לפתח חוסר אמון, חששות, ספקות לגבי התנהגותו גם כשהיא תקינה, ובטח כשהיא קשה מעט וניתנת לפתרון.
היא בטוחה שהיא על שרטון שיום אחד יפוצץ לה את החיים בפנים.

למה???
למי זה טוב?

כדי לתמוך ולתת גב חזק למתמודדות (שזה אתגר חשוב ביותר וצריך לתת את הדעת איך לעשות אותו)
את מסכנת חיים של הרבה אנשים.

בטח ובטח כשנערה קוראת את הספר והיא מזהה איזה משפט או שניים שאבא אמר לאמא והנה חייה הולכים להתפרק לשברים.

בשביל מה?
האחריות המקצועית לא צריכה לקחת כאן משקל???

גם אם חסיה ברטלר נחשפה לסיפור נוראי, בין אם בחייה האישיים בין אם אצל מישהו אחר, והיא רוצה לזעוק את זעקתן של נשים מתמודדות, היא צריכה לבדוק היטב אילו השלכות יהיו לחשיפה הזאת.

(כתבתי על גברים בעייתיים, כוונתי היא לשני המינים )