התלבטתי רבות אם להכנס כאן לענין התורני, כי אני חושב שאין זו הבמה המתאימה לכך. אבל לאחר קריאת מספר הודעות באשכולות השונים חשתי צורך לכתוב לפחות בקיצור, ואבקש ממנהל הפורום להחליט אם להכניס את הדברים.
על פי הלכה אסור לאדם לתת או להתחייב דבר שמביא אותו לידי עניות בדרך הטבע. וכפי שכותב רש''י בסנהדרין (סד) על הפסוק "אפס, כי לא יהיה בך אביון" – "לאזהרה אתא, כלומר: אפס וחדל וכלה עניות ממך". היינו שיש אזהרה מן התורה לעשות מעשה המביא עצמו לידי עניות בדרך הטבע.
וכך הוא לשונו הזהב של הרמב''ם בענין זה: "לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו, והעושה כן עובר על דעת הכתוב, שהרי הוא אומר מכל אשר לו ולא כל אשר לו, כמו שבארו חכמים, ואין זו חסידות אלא שטות, שהרי הוא מאבד כל ממונו ויצטרך לבריות, ואין מרחמין עליו, ובזה וכיוצא בו אמרו חכמים חסיד שוטה מכלל מבלי עולם, אלא כל המפזר ממונו במצות אל יפזר יותר מחומש, ויהיה כמו שצוו נביאים מכלכל דבריו במשפט בין בדברי תורה בין בדברי עולם, אפילו בקרבנות שאדם חייב בהן הרי חסה תורה על הממון ואמרה שיביא כפי מסת ידו, קל וחומר לדברים שלא נתחייב בהן אלא מחמת נדרו שלא ינדור אלא כראוי לו שנאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך.
וזה לשון החינוך (קכג): ואם הוא עני והביא כשבה או שעירה, לא יצא ידי חובתו. והטעם, לפי שאחר שריחם אליו הקל יתברך עליו, ופטרו בכך, אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר ממה שתשיג ידו. ובזה יקנה כל מבין עצה, לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, עד כאן לשונו.
ואף על פי שאמרו חכמים "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם", ההלכה היא כפי שנכתב בשולחן ערוך סב: "לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם", ולא מעבר לכך (ראה להורות נתן פז, מנחת אשר ויצא, עין אליהו יומא, התעוררות תשובה ג). ואפילו לפי פשטות דברי הגמרא, כתוב רק שימכור מה שיש לו, ולא שיתחייב מה שאין לו.
ובפרט כאן שדנים בנושא ציבורי, הרי מצאנו שחכמים תיקנו תקנות להקל על העניים, ואף ביטלו לפעמים מחמת כן קיום מצוה לפי שעה, כמו שמבואר בפוסקים לגבי דגים לשבת שנמכרו ביוקר, שביטלו חכמים מחמת כן אכילת דגים בשבת לפי שעה כדי שירדו המחירים, ולא אמרו שימשיכו לקנות ויסמכו על הנס. ובמקומות רבים חייבו חכמים את העשירים לנהוג כעניים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו, כמו שמבואר בגמרא מועד קטן כז. וידוע שגם לאורך הדורות תקנו תקנות כאלו, כמו שמוזכר בפנקס ועד ארבע ארצות ועוד
אני לא פוסק הלכות, רק רציתי להראות שהדבר אינו פשוט כלל וכלל.