דרוש מידע ילדה בת 14 שממש קשה לה לחכות 6 שעות בין בשר לחלב- מה עושים?

[ופרצת]

אינני מקצועית בתחום, אבל מרגיש לי שנכון להציף את הנושא ביחד עם הבת; לקבל את העובדה שהיא מאמינה/בטוחה שעברו 6 שעות מאז אכלה בשרי, ולשקף בפניה את מה שמשתקף בעיני ההורים. לדון לגבי דרכים להערכת זמן ההמתנה, כולל מבט על השעון מרגע סיום הארוחה הבשרית. אולי אפשר לכוון שעון מעורר שיבשר על העת המותרת לאכילת חלבי.
חשוב לשדר אמון בילדה שבודאי היא רוצה לעשות את הישר בעיני ה', וההורים - מטכסים עצה כיצד לעזור לה בזה.

לגבי הדעות שהובאו לעיל, האומרות לשחרר ולהעלים עין מהמצב - להערכתי, הנהגה זו יכולה לחזק אצל הבת את הנהגתה הפסולה, על-דרך 'שתיקה - כהודאה'. ראיתי פעם מהרבי מליובאוויטש (בערך), שעל ההורים לשקף לילדים שהדרך בה הם הולכים איננה נכונה, אבל לא ללחוץ ולא להכביד. אחרי הכל - האחריות על הילד.
בהצלחה בחינוך, ונחת יהודי!

 

[musicismylove]

בעיני הבעיה היא לא הבשר והחלב, בזה באמת יש מנהגים שונים,

הבעיה פה זה שהיא בטווווווווח מתמודדת עם ההרגשה שהיא עושה משהו אסור.
זה מפחיד.

 

[כוכב103]

יש לי תגובה קצת מעצבנת
אבל- תנסו לצאת מהריבוע
מה אכפת לך שהיא אוכלת לפני שעובר 6 שעות?
את פוחדת שהיא מדרדרת רוחנית?
את מפחדת שזה עלול להתפתח לדברים אחרים?
את מפחדת על העולם הבא שלה?
למה זה קשור אליך?
היא בת מצוה ואחראית למעשיה
היא יודעת מה מותר ומה אסור
אז מכאן ואילך- זה עסק שלה ורק שלה.
לא להסתכל. לא להגיב. לא להתעסק עם זה בכלל.
אם יצוצו עוד דברים אחרים מטרידים- זה ענין אחר
אבל בשלב הזה- רק לשחרר ולזכור שזה ענין שלה עם ה'

 

[מריומה~]

אינני מקצועית בתחום, אבל מרגיש לי שנכון להציף את הנושא ביחד עם הבת; לקבל את העובדה שהיא מאמינה/בטוחה שעברו 6 שעות מאז אכלה בשרי, ולשקף בפניה את מה שמשתקף בעיני ההורים. לדון לגבי דרכים להערכת זמן ההמתנה, כולל מבט על השעון מרגע סיום הארוחה הבשרית. אולי אפשר לכוון שעון מעורר שיבשר על העת המותרת לאכילת חלבי.
חשוב לשדר אמון בילדה שבודאי היא רוצה לעשות את הישר בעיני ה', וההורים - מטכסים עצה כיצד לעזור לה בזה.

לגבי הדעות שהובאו לעיל, האומרות לשחרר ולהעלים עין מהמצב - להערכתי, הנהגה זו יכולה לחזק אצל הבת את הנהגתה הפסולה, על-דרך 'שתיקה - כהודאה'. ראיתי פעם מהרבי מליובאוויטש (בערך), שעל ההורים לשקף לילדים שהדרך בה הם הולכים איננה נכונה, אבל לא ללחוץ ולא להכביד. אחרי הכל - האחריות על הילד.
בהצלחה בחינוך, ונחת יהודי!

האמירה בלשחרר הכוונה היא לא לשים פוקוס כל הזמן בכדי 'לתפוס אותה על חם'. מותר להעלים עין ולתת לילד תחושה אנחנו לא יודעים הכל . ובנוסף אם הוא נפל ויודע שזה לא בסדר ורוצה לשנות אז דווקא טוב לו שההורה מבחינתו לא יודע. עושה לו טוב שההורה לא שותף לכל נפילה ותקומה.

 

[musicismylove]

יש לי תגובה קצת מעצבנת
אבל- תנסו לצאת מהריבוע
מה אכפת לך שהיא אוכלת לפני שעובר 6 שעות?
את פוחדת שהיא מדרדרת רוחנית?
את מפחדת שזה עלול להתפתח לדברים אחרים?
את מפחדת על העולם הבא שלה?
למה זה קשור אליך?
היא בת מצוה ואחראית למעשיה
היא יודעת מה מותר ומה אסור
אז מכאן ואילך- זה עסק שלה ורק שלה.
לא להסתכל. לא להגיב. לא להתעסק עם זה בכלל.
אם יצוצו עוד דברים אחרים מטרידים- זה ענין אחר
אבל בשלב הזה- רק לשחרר ולזכור שזה ענין שלה עם ה'

אני כל כך לאאאאאא מסכימה עם הנאמר.
היא בת 14 אבל היא ילדה.
נכון שהיא קיבלה עול מצוות אבל יש המון משמעות למקום של ההורים בתוך זה.
איך אמא יכולה להתעלם?
בקלי קלות נוצרים חיים כפולים, במיוחד בגיל הזה, ובחיים כפולים אני מתכוונת למשמעות פשוטה.
וכשיש חיים כפולים, בצד האסור - הכל מותר.
אני מדברת והייתי שם!
לא חושבת שיעזור לקחת ממנה את האחריות, להיפך, לשים עליה המון כובד משקל,
לא של עול, אלא של יכולת, בחירה ותוצאות.
גם לצעוק ולכעוס ו'לתפוס על חם' לא פתרון, כי אז במקום חיים כפולים עלולים להיות חיים מסוג אחד בלבד, מנותק ורחוק, לא מאלוקים אלא מעצמה.
אני כותבת את זה ממש בדם ליבי. מכירה את זה מידי מקרוב.

 

[גיטרה]

סתם תוהה, אולי היא זקוקה (פיזית) למשהו מתוק, והחלבי הוא הזמין לה?
ככה שלא הבשר חלב זה העניין?

 

[מגדת עתידות]

אני כל כך לאאאאאא מסכימה עם הנאמר.
היא בת 14 אבל היא ילדה.
נכון שהיא קיבלה עול מצוות אבל יש המון משמעות למקום של ההורים בתוך זה.
איך אמא יכולה להתעלם?
בקלי קלות נוצרים חיים כפולים, במיוחד בגיל הזה, ובחיים כפולים אני מתכוונת למשמעות פשוטה.
וכשיש חיים כפולים, בצד האסור - הכל מותר.
אני מדברת והייתי שם!
לא חושבת שיעזור לקחת ממנה את האחריות, להיפך, לשים עליה המון כובד משקל,
לא של עול, אלא של יכולת, בחירה ותוצאות.
גם לצעוק ולכעוס ו'לתפוס על חם' לא פתרון, כי אז במקום חיים כפולים עלולים להיות חיים מסוג אחד בלבד, מנותק ורחוק, לא מאלוקים אלא מעצמה.
אני כותבת את זה ממש בדם ליבי. מכירה את זה מידי מקרוב.

זה מקום אישי ולא נייטרלי
ובמקום כזה קשה להיות אוביקטיבי.
לא יודעת מה האמת אבל שימי לב

 

[musicismylove]

זה מקום אישי ולא נייטרלי
ובמקום כזה קשה להיות אוביקטיבי.
לא יודעת מה האמת אבל שימי לב

לא נכון.
הייתי שם והיום אני דווקא מתעסקת בלתת עזרה במקומות האלה.
מהצד הטיפולי.
הסוביקטיביות שלי לא הופכת את הסיפור שלה לסיפור שלי,
כן מעלה נקודה למחשבה שאני מכירה מהשטח.
מזדהה מאוד עם הסיבוך, כי אכן הייתי שם.

 

[תיקתוק]

לפעמים אני רואה אותה מבליחה בשקט שוקולד לפני שעברו 6 שעות
או שותה פתאם שוקו, כשאני 'מזכירה' לה שאכלה בשרי לפני פחות מ6 שעות היא מכחישה בתוקף ואומרת שהיא מחשבת תמיד ואכלה לפני יותר מ6 שעות
מה עושים עם זה?
זו תופעה הגיונית?
היא כבר חייבת במצוות, השאלה האם נכון ואיך נכון להתערב?
​

לא תשובה לשאלה אבל אולי יעזור ביום יום.
אני מגישה ארוחה בשרית בערב ובמהלך היום אוכלים חלבי/פרווה.
​

 

[חוחית]

למה לא לדאוג לה לתחליפי פרוה? שווים וטובים?
(קראתי פעם שהח"ח השקיע המון טרחה, מאמץ וכסף כדי לספק לחילים אוכל כשר, ואז הגיע אליו אדם שעסק בכך, ואמר שהחילים הולכים אח"כ לאכול במטבח הטרף. אז למה כל הטירחה?
אמר לו הח"ח :צריך לדאוג שהאוכל אצלנו יהיה טעים וטוב וכו'....)

כדאי לדבר איתה שיחה פתוחה, חמה ובמקום קליל.
ששמת לב ש... ואולי את טועה בכלל, כי הרי את לא עומדת לה עם סטופר מתי היא סיימה וכו... (אלא אם כן-זה משאת באמת עושה. צריך להיות מאד כנים ואמיתיים בכזה שיח)
לפני זה הייתי הולכת לרב לשאול על רוב שישית.

ואז הייתי מבקשת ממנה לחשוב על דברים שטעימים לה ולדאוג לקנות לה שתשמור אצלה-שיהיה לה זמין בקלות.

אל תכנסי איתה לעימות על רקע זה!
תשאלי אדם שמבין בחינוך.

ועוד משהו- תתפללי עליה, שלא יהיה לה את הניסיון הזה, ושד' יתן לה כח להתמודד בקלות.

 

[מריומה~]

סתם תוהה, אולי היא זקוקה (פיזית) למשהו מתוק, והחלבי הוא הזמין לה?
ככה שלא הבשר חלב זה העניין?

אבל זה יכול להיות האישו של נושא שמנהל את הקשר, היחס.

 

[לורנס]

לא יודעת למה אבל אני מפחדת להפסיק כדי שלא יהפך להרגל

לא זוכרת איזה רב כתב (אולי ר' אביגדור מילר?) שחינוך זה לומר פעם אחת!!! מה ואיך צריך לעשות,
אח"כ זה כבר לא משנה מה תגידו, איך וכמה... ילד שרוצה להסתיר מההורים מצליח.
תכלס, שיטה מאד קשה, להגיד רק פעם אחת...

ואגב, גם לי קשה לחכות 6 שעות. כמובן שאני עושה זאת, אבל יש ימים שממש ממש קשה לי ואני מצטערת שהתבשרתי, ועושה מליוני חשבונות לפני שאני מתבשרת.

 

[חוחית]

לא תשובה לשאלה אבל אולי יעזור ביום יום.
אני מגישה ארוחה בשרית בערב ובמהלך היום אוכלים חלבי/פרווה.
​

הנה פתרון מקסים!
שיחסוך את ההתמודדות בחלק מהימים

 

[ותן חלקנו!!!]

לשחרר! לשחרר! לשחרר!
תורידו ממנה עין מה היא עושה
היא הגיעה לגיל(כבר שנתיים!) שהמצוות זה ענין שלה עם אלוקיה ולא של ההורים.
זה טבעי שאתם רוצים לראות אותה הולכת בדרך שאתם רוצים אבל בכדי שהיא תהיה שם היא חייבת להרגיש שזה בחירה שלה ולא כפיה.
לא השתלטות וניהול.
עושה רושם שהזליגות הקטנות שלה האלה הן חיפוש שטחים ששם היא פורצת גבולות ועושה מה שנח לה, וזה שהיא מתכחשת זה רק מוכיח. היא מודעת שזה לא בסדר אבל לא יכולה לעמוד בפיתוי גם של השוקולד או מה שלא יהיה, וגם לעצם הענין דבר שיכולה כביכול 'לנצח' בו ולעשות מה שהיא רוצה.

ברגע שהיא מקבלת פידבק שלילי היא בעצם מנוצחת והשלב הבא זה רק להתחכם יותר ואיך להצליח לגרום לכם לא לדעת על זה. ובתקוה שלא יגיע לדברים חמורים יותר כמו שאמרה @טחינה גולמית

תעלימו עין ממה שהיא עושה ויותר מזה תנו לה לבחור את ההחלטות שלה לבד. כי בסופו של דבר החינוך הטוב שלה זה לא רק בשבילכם אלא בשביל האמת, בשביל עצמה ובשביל הקב"ה ואם היא לא תקבל את החוויה שיש דברים שזה ענינה גם אם לא רואים אז היא בבעיה.
אם התקשורת תישאר ברמה כזו של מי החזק יותר אז רק ישאר מאבקי כוחות ולא חינוך ובדור שלנו הילדים מנצחים בעיקר

כל מילה!!!!

 

[Malki.A]

דחית סיפוק זה תהליך קשה לילדה בגיל זה, ויתכן שיהיה לה קל יותר להתגבר כאשר תדע שאם הצליחה תקבל משהו שווה יותר. ולכן לדעתי רצוי לעשות טבלה במטבח וכל מי שמסיים לאכול את הבשרי צריך לכתוב בו את השעה של הסיום ולכתוב באיזו שעה מותר לו לאכול. ומי שמצליח להמתין את ה6 שעות או כל אחד לפי הזמן המתאים לגיל שלו מקבל ממתק חלבי שוקולד או גלידה או כל דבר אחר.
זה מרגיל את הילד בצורה איטית ועקבית לדחות את הסיפוק שלו ולהרוויח, לאט לאט זה יהפוך להרגל

 

[מגדת עתידות]

היא לא בת 5!!!!!!

דחית סיפוק זה תהליך קשה לילדה בגיל זה, ויתכן שיהיה לה קל יותר להתגבר כאשר תדע שאם הצליחה תקבל משהו שווה יותר. ולכן לדעתי רצוי לעשות טבלה במטבח וכל מי שמסיים לאכול את הבשרי צריך לכתוב בו את השעה של הסיום ולכתוב באיזו שעה מותר לו לאכול. ומי שמצליח להמתין את ה6 שעות או כל אחד לפי הזמן המתאים לגיל שלו מקבל ממתק חלבי שוקולד או גלידה או כל דבר אחר.
זה מרגיל את הילד בצורה איטית ועקבית לדחות את הסיפוק שלו ולהרוויח, לאט לאט זה יהפוך להרגל

 

[Malki.A]

היא לא בת 5!!!!!!

זה בכלל לא קשור לגיל, מי שלא הורגל בגיל 5 לדחיית סיפוקים עושים לו את זה גם בגיל 14 או בכל גיל אחר, זה ענין של עבודה עצמית קשה מאוד ובגיל זה עדין צריך את העזרה מבחוץ
וחוץ מזה ברגע שזה הופך לכלל בבית, לכל בני הבית, הילדה לא מרגישה שעושים בשבילה משהו מיוחד ומשתפת פעולה עם כולם

 

[musicismylove]

זה בכלל לא קשור לגיל, מי שלא הורגל בגיל 5 לדחיית סיפוקים עושים לו את זה גם בגיל 14 או בכל גיל אחר, זה ענין של עבודה עצמית קשה מאוד ובגיל זה עדין צריך את העזרה מבחוץ

בטח שצריך עבודה על דחיית סיפוקים,
השאלה איך
אני חושבת שמבצע מעלה קונוטציה אוטומטית לגיל שדובר
למרות שמאוד מאוד תלוי בנפשות הפועלות

 

[אין שם פנוי- אילת]

@ניאגרה
הדבר החשוב ביותר: להתפלל!
וכן היא ילדה גדולה ובוגרת! את יכולה לדבר איתה ולשאול אותה,
לדוג': למה קשה לה לחכות, האם היא רוצה לשנות את הארוחות...
ולאחר שתדברי איתה ותביני אז "נדבר"..

 

[נופת צופים]

היי
קראתי את התגובות היפות של כולכן. אך לדעתי אנחנו החרדים מתוך דאגה כנה ואמתית לילדים והשקעה בלי סוף !! רואים כמעט בכל פעולה לא ראויה של הילד כבעיה דתית ואז מיד נלחצים (וזה רק סיבה לגאווה לכל אמא אכפתית כזאת)
אבל בהחלט יתכן שיש כאן בעיה פיזיולוגית ולא מעבר. מצרפת כאן שתי מאמרים מתזונאיות ידועות ומפורסמות ששם תראו שיש הרבה צריכת מתוק ושוקלד שמגיע מבעיה אמיתית. [רק בקשה שלא כל אחת תתחיל להשמין ותגיד שיש לה בעיה פיזיולוגית....]