בתור מורה נתקלתי בתלמידה בת 14 שלא התפללה שחרית
ישבה בכיתה ולא התפללה.
מעולם לא הערתי לה.
בסוף שנה תלמידות שאלו אותי ברגע פתוח למה אני לא מיעירה לבנות שלא מתפללות.
להן אמרתי: זה בין אדם למקום- לא קשור אלי ואני לא מתערבת בזה.
לכם אני אומרת - לפי דעתי זה נעשה בכוונה כדי להכעיס/ למשוך תשומת לב/ משהו כזה.
ולכן על זה לא הבאתי צומי אלא במקומות אחרים.
במקביל דיברתי השנה המון על מעלת התפילה וכוח התפילה.
אני חושבת שא"א להכריח ילדה להתפלל.
מקסימום אפשר להכריח לפתוח סידור ואין לי אחריות על מה השפתיים שלה ימלמלו בינתיים (שהמורה תמות....)
לא להתייחס ישירות אלא בעקיפין בלבד.
לדבר בבית- לא איתה- על קושי בקיום מצוות מסוימות- לשתף - לדבר על השכר על איפוק וכו'.
זאת דעתי הבלתי מלומדת.
ישבה בכיתה ולא התפללה.
מעולם לא הערתי לה.
בסוף שנה תלמידות שאלו אותי ברגע פתוח למה אני לא מיעירה לבנות שלא מתפללות.
להן אמרתי: זה בין אדם למקום- לא קשור אלי ואני לא מתערבת בזה.
לכם אני אומרת - לפי דעתי זה נעשה בכוונה כדי להכעיס/ למשוך תשומת לב/ משהו כזה.
ולכן על זה לא הבאתי צומי אלא במקומות אחרים.
במקביל דיברתי השנה המון על מעלת התפילה וכוח התפילה.
אני חושבת שא"א להכריח ילדה להתפלל.
מקסימום אפשר להכריח לפתוח סידור ואין לי אחריות על מה השפתיים שלה ימלמלו בינתיים (שהמורה תמות....)
לא להתייחס ישירות אלא בעקיפין בלבד.
לדבר בבית- לא איתה- על קושי בקיום מצוות מסוימות- לשתף - לדבר על השכר על איפוק וכו'.
זאת דעתי הבלתי מלומדת.