הרבה סובב לי את היד 3 פעמים ומשך לי באוזן

[אחת אחת 11]

אני חושבת שהמשפט הכי פוגע כאן זה לומר לאמא תנסי את להתמודד איתו, רק על זה המלמד היה חוטף ממני על הראש. האמא מתמודדת איתו בלי סוף! מה זה הריבוע הזה?
בקשר לאיבוד השליטה- אם הילד היה במקום מסוכן, זה קורה להרבה מבוגרים שמרוב היסטריה הם מאבדים שליטה, זה לא הנקמנות ולא הלחץ מהשיעור, אם תראי ילד הולך לתוך מדורה, תצרחי עליו לעצור והוא לא ישמע, מה תעשי? תסחבי אותו בכוח אפילו שהוא יצרח עד לב השמים!

 

[נתין]

זה מה שאשתי כתבה...
בעלי חטף מכות עם מקל או חגורה ממני - רק התחשל.

 

[dos]

הערה שטותית

חברים אכפת לכם/ן להשתמש במונח "מלמדים", במקום "רעבס"?! עניין של שפה תקינה....
לגופו של ענין,מסכים עם אלו שלא מוכנים להזדעזע, כמו כל דבר בחיים צריך איזונים ובלמים, הכאה פה ושם זה לא נורא, כמה שזה לא נשמע פוליטקלי קורקט . 3 סיבובי יד זה טו מאצ' . אני אישית חטפתי לא אחת, אבל מודה באשמה,הייתי מופרע מעט. ואין לי רגשות טינה כלפי המלמדים . כך שצריך לקחת את הכל בפרופורציה .

 

[עובד אלוקים]

כילד שחטף מכות בחיידר מהרבה, ולפעמים מכות איומות למשך זמן ממושך, ולפעמים שלא בצדק, ולפעמים בצדק....
סיבוב ידיים 3 פעמים ומשיכה באוזן זה צחוק...
אני מדבר על שבירת מקלות אחד אחרי השני למשך 7 דקות, לא יכולתי לשבת למשך מספר ימים. (אגב ביקש סליחה... אחרי הרבה שנים)
עדיין אני יכול לומר לכם שאני יותר זוכר את הפגיעה המילולית של הרבה בכיתה ה' שהעליב אותי לא עניינית מול כולם.
נראה שכל הניקים שיצאו בחריפות נגד אלימות הן בכלל מעזרת נשים, שלעולם לא יבינו את צורת ההתנהלות בחיידרים.
השאלה מה זה עושה לנפש של הילד? איזה שריטה זה ישאיר לו בלב? מכה בלחי בא והולך, אבל מכה מילולית בלב, לא נשכח ולא נסלח.
ולכן, בחיידרים של הבנים, שאגב בהפסקות עסוקים בקטטות ומריבות או במשחקי משטרה הפגנות שהם לא פחות מסוכנים ממכה של הרב'ה, ענישה פיזית זה לא הדבר שיוציא את הילד מהעולם החרדי...
מה שיוציא את הילד מהעולם החרדי זה האימון הבלתי מעורער של ההורים ושל המשפחה בגירסת הילד, וכל מה שרק זז בחיידר תמיד הילד צודק, ומיד זורקים את הרב'ה ואת המפקח מהחיידר, זה להכניס לילד בכפית - מרדנות, אי כניעה, חוצפה, בתוספת הגנה מההורים ומהמשטרה.
מזכיר לכם בי"ס חילוני?..
אה.... אני היום אברך חרדי לכל דבר, משתדל לעשות רצון ה'!
כמובן הנ"ל לא נכתב במקרים קיצוניים, אבל המקרה המדובר באשכול הוא מקרה קלאסי.

 

[קובי100]

נכון, לא צלצלתי, אבל...

מבין את הזעזוע, ואם הילד שלי יקבל מכות בחיידר הרב'ה יקבל ממני מכות....
אבל!
צריך לדעת שהרבה דורות גדלו והתחנכו לתפארה בשיטות האלו (חס וחלילה אם מישהו ישתמש בדור שלנו עם מלוא השיטות שלהם!!!), וגם אנחנו בעצמנו לפעמים לפעמים במקרים ממש ממש קיצוניים הגובלים בסיכון חיי אדם וסכנה לשלום האנושות משתמשים קלות בידיים, אז עם כל הזעזוע (כי לסובב 3 פעמים זה ממש מוגזם כשמספיקה פעם אחת.... אלא אם כן מקבלים את ההצהרה של הילד בניכוי ריביות ותוספות), המכות שאני קיבלתי בחיידר, וקיבלתי בשפע, ממש ממש לא הזיקו לי!!
חלק גדול מהטראומה של הילד מהמשיכה באוזן נובעת מהתגובה של אמא שלו.
וכן, אני מודע שהרגזתי עכשיו הרבה אנשים וגם צלצולים לא אקבל, אבל חלק מסויים מהגישה של הזעזוע העמוק לא מגיע מתוך תוכו של הציבור החרדי.
ועוד הערה קטנה:
כל דבריי אמורים כשהמכה היא הדרך האחרונה שנותרה כדי להעמיד את הילד על הדרך הישרה, ובשום אופן לא בתור ענישה!! (למרות שחלק מהשיטות לענישה שהיא לא בידיים הם יותר גרועות ממכות).
__________________
וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'

זה נכון שבהרבה מקרים לתת סטירה זה מועיל ועדיף מאשר לבזות את הילד מול כל הילדים או אפילו רק בפרוזדור החיידר.
רק שהסיפור הזה של לסובב את היד - אכזרי במלא מובן המילה, ואין לזה שום תירוץ בעולם.

 

[זינג]

כנראה שלא הובנתי נכון,
לא הייתה כוונה לשלוח את המורה לאנשהו, ולא לחרוץ את דינו, ח"ו.
רק להבהיר לאלו שהשתלחו בחריפות, נא לברר ולהקשיב לצד השני טרם מגבשים דעה. בקשר לשימורים זה היה כמובן באירוניה,
רצח...הלבנת פנים..מוציא שם רע..
נסחפת, לא?

 

[23]

מורה אחד התקשר להורים מיד בתחילת שנה שהילד שלהם מפריע.
אמר לו האב: כשהוא הפריע לי בחופש לא התקשרתי אליך, נכון?
עכשיו אל תתקשר אתה אליי.

כמקרה חד פעמי, זה לא מזעזע אותי.
בתור אמא, הייתי מאד מתעצבנת, אבל אם המורה אומר שהוא מתקשה לשלוט עליו, צריך לבדוק מה אפשר לעשות כדי שהילד לא יעבור את הגבולות.
וכך הרב לא יצטרך להגיע לקצה גבול היכולת שלו.

ממש לא אהבתי את הסיפור,
אפילו בתור בדיחה זה לא יפה.

 

[miri]

וואי איזה אשכול עצוב!

 

[קובי100]

טעות ביסודה

מעולם לא הבנתי את השיטה הזו.
איך בחור/גבר יכול להרים יד על ילד ???...
וכל אלה שמספרים סיפורים על ימים עברו שהם/הבעלים שלהם היו קטנים..
הדור של היום זה לא הדור של אז! כנ"ל לגבי המלמדים/רבנים
לא חושבת שהם יודעים מתי איך ולמה לתת את המכה.
הם פשוט מוציאים את זעמם כי הילד מוציא אותם מדעתם.

נכון שפעם השימוש במכות היה בצורה נוראית בעליל, אני אישית חטפתי מכות ס-ת-ם, אני לא ארחיב בסיפור, אך לאחר כמה שנים במהלך חג הפורים פגשתי באותו מלמד, ואמרתי לו שאני זוכר את הסיפור ההוא טוב, והוא אפילו לא ביקש ממני סליחה. (סלחתי לו הרבה לפני המפגש ההוא בפורים).

לגבי היום, שמעתי בשם מחנך גדול, שזה שאסרו את השימוש ביד, גורם להרבה נוער שוליים שלא העמידו אותם מספיק במקום, ואי לכך בעתיד הגיעו למה שהגיעו. אל תאמרו לי עכשיו "אינטרנט" - לא שזה לא נכון, זה נכון, רק למה הוא חיפש סיפוק במקום אחר, בגלל שלא העמידו אותו מספיק במקום.

 

[קריאייטיבית]

לעניות דעתי העניה;
סיבוב יד + משיכה באוזן מעידים קצת על חוסר שליטה.
כל עוד הכעס הוא בשליטה , והמכה היא מחושבת, זה נסלח.
(ולפעמים זה נדרש , לא אלימות מזיקה אלא מכה ש'תנער' קצת את הילד )
אך ברגע שהמכות מגיעות ממקום של התפרצות וחוסר שליטה, ברמה של התפרעות
זו כבר התעללות ועל זה יש בהחלט למחות.
רוב הרבעס, כשיראו שלילד יש גב, ויש תגובה מהורים, יחשבו טוב טוב בפעם הבאה
לפני פריקת העצבים הזו.

 

[זינג]

כילד שחטף מכות בחיידר מהרבה, ולפעמים מכות איומות למשך זמן ממושך, ולפעמים שלא בצדק, ולפעמים בצדק....
סיבוב ידיים 3 פעמים ומשיכה באוזן זה צחוק...
אני מדבר על שבירת מקלות אחד אחרי השני למשך 7 דקות, לא יכולתי לשבת למשך מספר ימים. (אגב ביקש סליחה... אחרי הרבה שנים)
עדיין אני יכול לומר לכם שאני יותר זוכר את הפגיעה המילולית של הרבה בכיתה ה' שהעליב אותי לא עניינית מול כולם.
נראה שכל הניקים שיצאו בחריפות נגד אלימות הן בכלל מעזרת נשים, שלעולם לא יבינו את צורת ההתנהלות בחיידרים.
השאלה מה זה עושה לנפש של הילד? איזה שריטה זה ישאיר לו בלב? מכה בלחי בא והולך, אבל מכה מילולית בלב, לא נשכח ולא נסלח.
ולכן, בחיידרים של הבנים, שאגב בהפסקות עסוקים בקטטות ומריבות או במשחקי משטרה הפגנות שהם לא פחות מסוכנים ממכה של הרב'ה, ענישה פיזית זה לא הדבר שיוציא את הילד מהעולם החרדי...
מה שיוציא את הילד מהעולם החרדי זה האימון הבלתי מעורער של ההורים ושל המשפחה בגירסת הילד, וכל מה שרק זז בחיידר תמיד הילד צודק, ומיד זורקים את הרב'ה ואת המפקח מהחיידר, זה להכניס לילד בכפית - מרדנות, אי כניעה, חוצפה, בתוספת הגנה מההורים ומהמשטרה.
מזכיר לכם בי"ס חילוני?..
אה.... אני היום אברך חרדי לכל דבר, משתדל לעשות רצון ה'!
כמובן הנ"ל לא נכתב במקרים קיצוניים, אבל המקרה המדובר באשכול הוא מקרה קלאסי.

הנה יש לנו הזדמנות לשמוע מהמקור איך זה נראה מהצד של הילד, אבל איך זה נראה מהצד של המורה, איך גורמים לו להגיע למצב שיצטרך להשתמש בכח הזרוע, ולמורים נדירים במקרים נדירים, לאבד פורפורציות ?
ברור שהפגיעה המילולית אינה נשכחת ורישומה ארוך טווח לעומת עונשים פיזיים שנעלמים בחלוף השנים בלי להותיר עקבות, אם לא נלווה להן פגיעות מילוליות, בלתי הפיכות.

 

[רחליR]

גם אם הוא הופך לך את כל הסלון ומפיל את האגרטלים לדוג' ושובר אותם ???

חינוך זה בפה ובעניים
אלימות פיזית תיגרום לתוצאה חינוכית הפוכה
והילד יבין שאפשר לפתור בעיות באלימות

 

[אסתר10]

חינוך זה בפה ובעניים
אלימות פיזית תיגרום לתוצאה חינוכית הפוכה
והילד יבין שאפשר לפתור בעיות באלימות

מרגיע אותי שיש אנשים כמוך
תודה לה'

 

[מקופלת]

חינוך זה בפה ובעניים

גם כשילד רץ לכביש את מדברת בפה ובעיניים???

 

[חדזי]

נכון שפעם השימוש במכות היה בצורה נוראית בעליל, אני אישית חטפתי מכות ס-ת-ם, אני לא ארחיב בסיפור, אך לאחר כמה שנים במהלך חג הפורים פגשתי באותו מלמד, ואמרתי לו שאני זוכר את הסיפור ההוא טוב, והוא אפילו לא ביקש ממני סליחה. (סלחתי לו הרבה לפני המפגש ההוא בפורים).

לגבי היום, שמעתי בשם מחנך גדול, שזה שאסרו את השימוש ביד, גורם להרבה נוער שוליים שלא העמידו אותם מספיק במקום, ואי לכך בעתיד הגיעו למה שהגיעו. אל תאמרו לי עכשיו "אינטרנט" - לא שזה לא נכון, זה נכון, רק למה הוא חיפש סיפוק במקום אחר, בגלל שלא העמידו אותו מספיק במקום.

לפי דעתי . פעם השתמשו במכות כמו שאתם מתארים כי אף אחד לא ניסה להתנגד היום לא משתמשים בזה כי סוף סוף ההורים התחילו לדבר. ואפשר להעמיד ילד במקום בלי לשבור עליו מקלות(מצמרר לחשוב שיש אנשים שחושבים שזה בסדר)
חוסך שבטו לא מדובר על מכות חסרות שליטה(כך זה נשמע מהסיפורים על המלמדים)

 

[חדוי פלבני]

גם כשילד רץ לכביש את מדברת בפה ובעיניים???

נו.. נו...
בלי להיסחף!

ברור שיש צורך גם במקל חובלים.
אבל לשימוש בלעדי של ההורים!!

וגם במקרה כזה לא בטוח שמכה תועיל...
יתכן שלקחת אותו הצידה להסתכל בכאב ובחומרה בעיניים שלו
ולומר (לא חייב לצעוק) את מה שיש לך להבהיר באותו ענין.
ואפילו לתת סוג של איום, או לספר מקרים שקרו ולאן זה הוביל (בלי הפחדות יתר...)

 

[מקופלת]

נו.. נו...
בלי להיסחף!

ברור שיש צורך גם במקל חובלים.
אבל לשימוש בלעדי של ההורים!!

וגם במקרה כזה לא בטוח שמכה תועיל...
יתכן שלקחת אותו הצידה להסתכל בכאב ובחומרה בעיניים שלו
ולומר (לא חייב לצעוק) את מה שיש לך להבהיר באותו ענין.
ואפילו לתת סוג של איום, או לספר מקרים שקרו ולאן זה הוביל (בלי הפחדות יתר...)

לא נסחפתי, רק הלכתי צעד קדימה...

ואם המלמד באותו רגע בשטח ולא ההורים?
אז שיתן לו לרדת לכביש תוך כדי שהוא מזעיק את ההורים לבא לתפוס את הילד כי רק להם יש את הזכות להשתמש בכח פיזי נגד הילד?

לקחת אותו הצידה זה גם דורש שימוש בכח פיזי, כי הילד מתנגד ורוצה לפנות לכביש...

 

[אזי שמש]

כנראה שלא הובנתי נכון,
לא הייתה כוונה לשלוח את המורה לאנשהו, ולא לחרוץ את דינו, ח"ו.
רק להבהיר לאלו שהשתלחו בחריפות, נא לברר ולהקשיב לצד השני טרם מגבשים דעה. בקשר לשימורים זה היה כמובן באירוניה,
רצח...הלבנת פנים..מוציא שם רע..
נסחפת, לא?

‎האירוניה הזו אסורה מהתורה. ככה הורגים בנאדם. מאשימים אותו בדברים חמורים ואחר כך אומרים, אה הוכחנו שזה לא נכון. אבל הכתם ישאר לעולם והשם שלו ינזק למרות שהוא נקי! ומהיכרות אישית עם אדם חשוב מאד שהואשם במשהו פלילי ואחר כך נוקה. את האמון של הציבור הוא הפסיד ואת המשרה עזב. כי ברגע שאתה נמצא במקום שאף אחד לא מאמין לך גם אם אתה צודק אין לך מה לעשות שם. לבנות אמון ושם זה תהליך ארוך ומייגע. להרוס זה אירוניה קטנה ומשובבת.
מה כבר אמרנו?! אמרנו שהוא כזה? רק אמרנו שאולי הוא כזה. . ‏‎

 

[רותי ינאי.]

בכלל יש הבדל, בין מכה לאלימות!!!
לתת לילד סטירה קטנה לשם חינוך (זה לא צריך להשאיר סימן אדום!!!!)
או באלימות, 2 סטירות ענקיות או לסובב יד או למשוך באוזן
אם מישהו היה מתנהג ככה לילד שלי, הייתי הופכת שולחנות בחיידר
כי זה לא חינוך, שטויות, זה אלימות! ועצבים!
ולפני שמכים, צריך לנשום עמוק, לקחת שליטה, ולעשות לשם שהילד ילמד! לא בשביל לפרוק עצבים!!
וסטירה על הפנים למשל-זה מאוד מאוד משפיל ולא רצוי..

 

[יראת]

אף אחד לא חולק על זה שהרבה מעד. ואולי מועד לעיתים מזדמנות.
ברור שבמחשבה שקולה היה מכה (אם נצרך) בצורה אחרת כנראה.
וגם אם היה מכה בצורה זו, כאשר זה מחושב ושקול, זה מתקבל אחרת.

השאלה היא, איך מתמודדים, כהורים, מול מעידה כזו של רבה?

האם לנו, כהורים וכבני אדם אין מעידות בהתנהגות? איך נרצה שישפטו אותנו?

לדעתי, כאשר לא מדובר במשהו סדרתי, צריך ללמד את הילד שלנו 'להכיל' מקרה כזה.

תופעה סידרתית - חייבים להתערב. (עדיף לנסות קודם עם המלמד ואם לא הולך אז לפנות למעלה)

להזדעזע, לאיים וכו' - יזיק הרבה יותר מאשר יועיל