נכתב ע"י יפה;2407177:מזעזעעעעעעעעעע!
אחרי הצהרים?
לא. רבה שנמצא כל היום
נכתב ע"י יפה;2407177:מזעזעעעעעעעעעע!
אחרי הצהרים?
נכתב ע"י רחליR;2407247:אח"כ לא מבינים למה הילד יוצא לרחוב!
מי גרם לו להתנייה שלילית מהלימוד!
ההורים צריכים לתת גב לילד ולנסות לעזור לו לפתור את הבעיה
ולא להצדיק מכות!
נכתב ע"י מרציפן;2407241:אני לא הזדעזעתי.
לא רוצה ללכת מול כולם, אבל לפעמים צריך לתת איזה מכה לילד כדי לאזן אותו ולהחזיר אותו לתלם.
נכון, אסור שהמכה תבוא מתוך כעס אישי, אלא מתוך רצון לחינוך,
נכון כל האימרות שאין ילד רע יש ילד שרע לו, ודומיהם
אבל לא קרה כלום אם הילד פעם חטף קצת.
כך כולנו גדלנו [ובלי למעט בחשיבותן של השיטות החדשות] ואפשר להבין את הרבה. לא קל לעמוד מול ארבעים חברה כשמתוכם כמה שכחו את הריטלין.
מה שכן היה מקפיץ אותי אם רבה היה משפיל ילד מול כל הכיתה במה שנקרא אלימות מילולית [מי אתה, אתה אפס אחד גדול, אידיוט וכדו' - מעשים שאירעו אצל אחד הילדים שלי] בזה קשה לי לעמוד גם אחרי הדיבורים היפים שלי.
מסכימה איתך ששום דבר לא מצדיק מכות.נכתב ע"י אחת מאלף;2407230:מצטערת, שום דבר לא מתרץ אלימות פיזית לילד. שום דבר.
ראשית רק נחשוב איזה מושג חינוכי מקבל הילד (לפתור בעיות במכות)
איך הדמות החינוכית יורדת לאפס בפניו, ובפעם הבאה שהר'בה יטען על הקול קול יעקב...
ומה קורה עם החברים הצופים.
גם כשילד עובר גבולות,
גם כשדורות קודמים התחנכו לתפארה או שלא, באלימות,
זו לא הדרך עכשיו בשום צורה.
אחר כך מתפלאים למה הילדים מתנהגים ככה.
הילד שלי התחיל לדבר בצורה חצופה, ולמרבה הצער התברר לי שככה מדבר איתם המפקח, ומה יעשה הבן.
חברה מספרת על ילד שהתחיל לצבוט ולשאלתה למה, הראה לה יד כחולה מצביטות.
אני ניגשתי עם הבהרה לחובת דיווח מיידית.
זה לא רק עבורכם, זה עבור כולם, והחברים של כולם, והחברה כללית.
אסור לעבור על זה בשתיקה.
נכתב ע"י חדזי;2407235:לא. רבה שנמצא כל היום
נכתב ע"י יפה;2407262:שאלתי אם זה קרה אחרי הצהריים.....
כאמא לילד שמקבל ריטלין,
הבוקר עובר יופי
ואחה"צ הילד היה יותר בחוץ מאשר בפנים....... (ברור שזה פחות גרוע ממכות!)
הפתרון שלנו היה כך:
דבר ראשון דיברתי עם הרבי, ממקום מבין, וממקום שבו שתינו רוצים את טובת הילד, לא ממקום מאשים בכלל!!!! כך הצלחנו להגיע לשיתוף פעולה.
סיכמנו שכל יום הילד מביא מכתב הביתה איך הוא התנהג. זה עזר פלאים!!!!
קנינו לו פנקס מיוחד, שבו כתבו לו כל פעם איך הוא התנהג.
חוץ מזה
וזה הכי עזר (....)
חילקנו לו את מנת הריטלין היומית לשתיים
חצי בבוקר
וחצי בהפסקת צהרים.
ומאז הוא הילד הכי טוב בכיתה!!!!!
מה שאני רוצה להגיד בסיפור הארוך הזה.....
זה שאתם צריכים להגיע להדברות עם הרבי
להבין את המקום שלו מול הילד
את ההתמודדות שלו בכיתה גם מול כל הילדים.
הוא יראה שאתם מבינים אותו, שאתם איתו, וכבר הגישה שלו תהיה שונה.
בנוסף, כדאי לבדוק את המינון של הריטלין.
יש גם דברים יותר טובים
אנחנו לדוג' עברו לפוקלין.
זה גם הרבה יותר טוב מבחינת תופעות הלוואי.
נכתב ע"י מלפפון;2407260:מסכימה איתך ששום דבר לא מצדיק מכות.
אבל שום דבר לא מצדיק גם התעללות ברבה.
מה שתארו כאן זה ילד שובב עם ADHD, שכנראה גמר לרבה את הצורה.
אני לא מצדיקה את המכות, וצריך לדבר עם הרב.
אבל צריך לקחת כאן בחשבון שני צדדים.
לא חכמה להזדעזע מהרבה ולתת לילד לגיטימציה להמשיך לפרוק את כל התזזיתיות של על הרב.
יש כאן שני צדדים, וצריך לפתור את הבעיה ביחד.
לא חכמה רק לומר לרבה: תסתדר, זה התפקיד שלך.
ולצפות ממנו ללטף את הילד שגורם לו לחזור הביתה חצי חולה.
וכאן נראה לי שאין שיתוף פעולה מצד ההורים לגבי הילד.
רק הרבה לא בסדר, והילד מסכן.
אני הייתי אומרת לרבה: אני מבינה אותך, אבל חושבת שהדרך של מכות היא לא דרך. לכן אני רוצה שנשב יחד ונחשוב איך לגרום שהילד ישב בשיעור בלי להפריע, ולא נצטרך להגיע למכות שהן לא לגיטימיות בשום אופן.
נכתב ע"י תותח שיווקי;2407199:מבין את הזעזוע, ואם הילד שלי יקבל מכות בחיידר הרב'ה יקבל ממני מכות....
אבל!
צריך לדעת שהרבה דורות גדלו והתחנכו לתפארה בשיטות האלו (חס וחלילה אם מישהו ישתמש בדור שלנו עם מלוא השיטות שלהם!!!), וגם אנחנו בעצמנו לפעמים לפעמים במקרים ממש ממש קיצוניים הגובלים בסיכון חיי אדם וסכנה לשלום האנושות משתמשים קלות בידיים, אז עם כל הזעזוע (כי לסובב 3 פעמים זה ממש מוגזם כשמספיקה פעם אחת.... אלא אם כן מקבלים את ההצהרה של הילד בניכוי ריביות ותוספות), המכות שאני קיבלתי בחיידר, וקיבלתי בשפע, ממש ממש לא הזיקו לי!!
חלק גדול מהטראומה של הילד מהמשיכה באוזן נובעת מהתגובה של אמא שלו.
וכן, אני מודע שהרגזתי עכשיו הרבה אנשים וגם צלצולים לא אקבל, אבל חלק מסויים מהגישה של הזעזוע העמוק לא מגיע מתוך תוכו של הציבור החרדי.
ועוד הערה קטנה:
כל דבריי אמורים כשהמכה היא הדרך האחרונה שנותרה כדי להעמיד את הילד על ההדרך הישירה, ובשום אופן לא בתור ענישה!! (למרות שחלק מהשיטות לענישה שהיא לא בידיים הם יותר גרועות ממכות).
זה מה שהמלמד אמר? מקוה שבעצמו הוא שמע שזה מוגזם ודורש תיקון.הילד סך הכל הסתכל בחלון כי היו שם טרקטורים בחוץ.ונכון שהוא היה קצת מרדן ולא הסכים לרדת מהחלון אבל מכאן ועד ידיים הדרך רחוקה.
בררררררררררררר נבהלתי!!!!!!!!!!!נכתב ע"י תותח שיווקי;2407243:אני צוחק לעצמי כשאני נזכר ברב'ה ההוא בכיתה ב' (הייתי כולי בן 6) ששבר עלי מקל, וברב'ה שהיה נותן צביטות נוראיות מתחת בית השחי כדי שהאמא לא תראה את זה במקלחת, וההוא שהצליף לי על קצות האצבעות עם סרגל ברזל.... לא חשבתי אפילו לספר בבית! (ולא בגלל שחששתי ממהדורה חוזרת מההורים...)
הנוסחה היתה: השתוללת - חטפת!!! (או: 'אשתי עצבנה אותי הבוקר - כולכם תחטפו!!!).
אבל הנה, אני צוחק! לא טראומה ולא נעליים. התגובות ההיסטריות של ההורים הם אלו שעושים את הטראומה.
ושוב: מכות כענישה זה פסול לגמרי. מכה פה ושם כדי לייצב את הילד - לגיטימי לחלוטין.
אגב, כפי המגמה המסתמנת פה, אשתי לגמרי לא מסכימה איתי! עד כדי כך, שכשצריך בבית לתת למישהו מתת יד היא קוראת לי לעשות את זה...
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
עברנו לזום!
הרצאת פתיחה חגיגית בזום לקורס מאסטר בשיווק דיגיטלי
הרצאה מרתקת עם מנדי נאבול, מנכ"ל "פיפול דיגיטל" ואיש פרסום ויח"צ.
היום!!!
26.09
כ"ג אלול
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת מסלול
חדשנות AI ובינה מלאכותית
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת מסלול
פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קה
א הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי:ד דִּרְשׁוּ יי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:ז הוּא יי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:יח עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יי צְרָפָתְהוּ:כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ:כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ: