הרבה סובב לי את היד 3 פעמים ומשך לי באוזן

[7880]

מקווה שרובכם לא תהיו המלמדים של הבן לי אם זו הגישה שלכם וזו הסלחנות שלכם למכות...
משיחה עם שכנות בעניין הבנתי שלגבי בנות אף אחד לא מסכים עם מכות כדרך חינוך.

את הבנות שלכם אתם אוהבים יותר????????

 

[חדזי]

מסכימה איתך ששום דבר לא מצדיק מכות.
אבל שום דבר לא מצדיק גם התעללות ברבה.

מה שתארו כאן זה ילד שובב עם ADHD, שכנראה גמר לרבה את הצורה.
אני לא מצדיקה את המכות, וצריך לדבר עם הרב.
אבל צריך לקחת כאן בחשבון שני צדדים.
לא חכמה להזדעזע מהרבה ולתת לילד לגיטימציה להמשיך לפרוק את כל התזזיתיות של על הרב.

יש כאן שני צדדים, וצריך לפתור את הבעיה ביחד.
לא חכמה רק לומר לרבה: תסתדר, זה התפקיד שלך.
ולצפות ממנו ללטף את הילד שגורם לו לחזור הביתה חצי חולה.

וכאן נראה לי שאין שיתוף פעולה מצד ההורים לגבי הילד.
רק הרבה לא בסדר, והילד מסכן.

אני הייתי אומרת לרבה: אני מבינה אותך, אבל חושבת שהדרך של מכות היא לא דרך. לכן אני רוצה שנשב יחד ונחשוב איך לגרום שהילד ישב בשיעור בלי להפריע, ולא נצטרך להגיע למכות שהן לא לגיטימיות בשום אופן.

זה ילד עם add ולא adhd
ילד חמוד ומתוק וממש רגוע עם התרופה שהוא מקבל.

 

[חנון]

הילדים אחה"צ אצל המורה לכתיבה יותר מרשים לעצמם להתפרק
אצלנו היה אותו סיפור עם מכות וכו' וביררנו מול המלמד שסיפר שהשקדן שלנו אצל ה"שרייבער" הוא מתפרק וגורר את כל החברים אחריו...
הזהרנו את הילד ומאז "הוא כבר נהיה רב'ע טוב הוא כבר לא מרביץ"...
השנה הוא כבר לא מלמד - הקב"ה סידר את זה בשבילנו...

 

[מקופלת]

...

 

[חדזי]

זה מה שהמלמד אמר? מקוה שבעצמו הוא שמע שזה מוגזם ודורש תיקון.
אך אם זו גירסת הילד כדאי לשמוע גם מה הרבה טוען - ולהגיע יחד להבנות ולהבהרות.

הרבה אמר את זה!

 

[יוסק]

אין שום סיבה שמצדיקה הרמת יד!
"חנוך לנער על פי דרכו" צריך לדעת איך ללכת עם כל ילד
ואם נאמין בילד ונחשוב עליו חיובי לא נגיע למצב כזה!

גם אם הוא הופך לך את כל הסלון ומפיל את האגרטלים לדוג' ושובר אותם ???

 

[אנוכי]

לסובב ליילד את היד ולמשוך לו את האוזן....
זה לא סטירה לאיזון.........
זה התמוטטות עצבים של הרב'ה וזה לא צריך להיות עם הילד,
אם לרב'ה קשה- הוא יכול לשלוח אותו למפקח / למנהל.
יש עוד כמה דרכים להתמודד,
הילד בשפו"א לא צריך להיות שותף למחשבות ההורים בנושא,
אבל צריך להסביר לרב'ה שזו לא שיטה,
כמו שלהשפיל ילד- זו לא שיטה, והיא כן (ההשפלה) פוצעת את נפש הילד לטוח ארוך.

 

[מרשימה]

הייתה לי פעם מחנכת, כשהייתי ילדונת בכיתה ג', אחת הבנות עיצבנה אותה (באמת!) והיא קמה וסטרה לה בחוזקה, הוציאה אותה מהכיתה והתיישבה מתנשפת. בשיעור אחר כך היא לימדה אותנו במתק שפתיים על "רשע למה תכה רעך" ועל כך שהרשע נקרא כך מהרגע שהוא הרים ידיים.
בת שקיבלה ממנה משהו, בת שהתחנכה מדבריה, או שסבלה מפיצול עמוק או שלא הקשיבה.

חושבת לעצמי, אפילו התורה כותבת לנו על משה ששגג. אבל על ר'בה שטעה אסור להבהיר לילד? למה? מה הוא מקבל מזה? להעריץ משהו ריק מתוכן? לא לבקר טעויות חמורות? לא להיות מוגן?
גם כשאני, לצערי הגדול, טעיתי פעם וסטרתי לילד ברגע של בילבול וחולשה, אמרתי לו שטעיתי. שאני מצטערת בכנות וחוזרת על זה בתשובה.
ככה ילד לומר שכששוגים - מתקנים! שמותר לחזור בתשובה...

יש לחיה הרצברג ספור נפלא על זה ב"אני רוצה להיות".

מי שצריך להודות במשגה זה מי שעשה אותו - קרי הרבה
לא ההורים

 

[miri]

לא עברתי על כל האשכול אבל הכותרת גמרה אותי לא נראה לי שהייתי ישנה בלילה רק מהמחשבה מה הילד שלי עובר ואיך זה ישפיע עליו הייתי קובעת שיחת ברור עם המנהל והמורה אסור בשום אופן להסכים לדרך ענישה כזו יש מספיק דרכים למשמע ילד אפילו ילד עם בעית קשב

 

[אחת מאלף]

מי ששוגה, צריך להודות. פשוט.
לא משנה אם הרבה או מעט.

 

[אחת מאלף]

ובאמת... מוטב לשאול אנשי חינוך מובהקים, זו סוגיה שאי אפשר להתעלם ממנה.
החל מלב שומע והמשך ב... לא משנה, יש המון,
עדיף מחוכמת המונינו דכאן.

 

[מלפפון]

הילד סך הכל הסתכל בחלון כי היו שם טרקטורים בחוץ.ונכון שהוא היה קצת מרדן ולא הסכים לרדת מהחלון אבל מכאן ועד ידיים הדרך רחוקה.
וזה שפעם השתמשו חופשי בידיים לא מצדיק היום. היום כל המחנכים טוענים שזה לא נכון ולא טוב.
ובבית יעקב אם מורה הייתה מעיזה לעשות חצי מזה כבר הייתה עם מכתב פיטורים באותו רגע!

הילד רק הסתכל בחלון באמצע שיעור וגרר אחריו את כל הכיתה.הרב ניסה להשיג שליטה בחזרה, והילד פשוט צפצף עליו.
חוצפן הרב הזה.
שיתן לו לפרק את כל המשמעת שלו במחי יד של ילדון קטן.

בתור אמא של הילד הייתי אומרת לו חד משמעית:
אין כזה דבר לא לשמוע בקול הרבה.
הוא אחראי על הכיתה וצריך לשמוע בקולו.
אתה מרגיש שקשה לך לשבת? מעניין אותך להסתכל על הטרקטור, תביא למורה פתק (שתכיני לו מראש בבית: "אני מרגיש שאני חייב לצאת להתאוורר") ותצא.
בשיעור לא מפריעים ולא עושים מה שרוצים.

להבין את הילד. זה לא קל להיות היפר.
אבל לא לתת לו לנצל את זה. לטובתו!!

 

[ברייני]

אצל גברים משיכת אוזן זה העונש שמגיע כשלא מקשיבים.
תחשבו על הסיטואציה הרבה מנסה להשליט משמעת בכתה הוא מבקש לשבת בקום, וילד אחד פשוט לא מקשיב ונעמד או יושב ליד או בחלון. איך אפשר לנהל ככה שיעור??
ואם יש השוואה לבנות אז אצל בנות גם עם הפרעות קשב המשמעת הרבה יותר חזקה, בנות הן עדריות יותר ולא רוצות להיות חריגות.

 

[מלפפון]

ותנסי להעמיד את עצמך במקום הרב.

ילד עושה מה שבא לו. הוא גורר אחריו ילדים אחרים. הרב חייב להשיג משמעת, אחרת תהיה בוקה ומבולקה.
הוא אומר לילד לרדת, והילד מתנגד.
מה את רוצה שיעשה?
שיתן לו לטיפות?
שיוותר לו ויראה לתלמידים שניתן לצפצף?
שיגיד לכם לא להביא אותו יותר לכיתה?

מה את היית עושה??

 

[יעל]

אין מה להשוות בנים לבנות.
גם בינם לבין עצמם
בנים 'הולכים' מכות
בנות לא.. בנות רבות בצורה אחרת..
אז כנראה שיש הבדל

 

[Ruty Kepler]

מקווה שרובכם לא תהיו המלמדים של הבן לי אם זו הגישה שלכם וזו הסלחנות שלכם למכות...
משיחה עם שכנות בעניין הבנתי שלגבי בנות אף אחד לא מסכים עם מכות כדרך חינוך.

את הבנות שלכם אתם אוהבים יותר????????

1. הבנות שלנו לא שובבות ואנרגטיות כמו בנים.
2. לבנות שלנו יש שיעורי התעמלות, חוגי דרמה ומחול, ועוד הרבה אפשרויות להוציא מרץ בצורה מועילה וחווייתית לכל הצדדים.
3. הבנות שלנו לומדות עד שעה סבירה בצהריים, והשיעורים יחסית מעניינים, יש הרבה מודעות גם לתוכן וגם לצורת הגשה מעניינת.
4. הבנות שלנו מחונכות יותר לערכים ולמוסר. אצל הבנות, יש דגש גדול על דרך ארץ, על בין אדם לחברו, על קבלת סמכות. אצל בנים, עד כמה שיצא לי לראות, זה איפשהו מתפספס לפעמים.

וכל זה גורם לכך שהרבה יותר קשה ללמד כיתת בנים, מכיתת בנות.
מה שמוביל לסלחנות מסויימת ביחס להתנהגות אלימה.

 

[שירי12]

נשמע שהרב'ה איבד שליטה.
יכוליות שלילד הגיעה סטירה.
ככה עובדים עם בנים, וכל מי שכותב באשכול פה בהתיפיפות נגד מכות בכלל נשמע שאין לו בנים בבית, בטח לא מופרעים.
אבל ודאי לא מתוך חוסר שליטה שגורם להתנהגות מזעזעת כמו שתארת. לזה אסור להגיע.

וזו העבודה שלנו בתור הורים ומורים. לשלוט על התגובות שלנו, גם הפיזיות, וגם המילוליות.

 

[חדוי פלבני]

אני חושבת שכולם צודקים, תלוי כל מקרה לגופו,
הילד לא גדל עם משקעים ממכה קטנה, אבל הוא כן גדל עם שנאה לרב'ה. (ברוב המקרים)
מי שצריך להשתמש בהרמת יד זה ההורים ולא הצוות החינוכי.
הילד מבין יודע וחש שההורים שלו אוהבים אותו בכל מצב ואם הוא חטף זה מעשה ותוצאה.
אבל כשהרבה מרים יד זה כנראה מחוסר שליטה וייאוש מהמצב העכשווי. הילד לא מבין שהרבה באמת אוהב אותו ורק כדי לחנך הוא מכה אותו!!
במקרה כזה הייתי מציעה לרב'ה, אחרי שניסית את כל האפשרויות והברירה היחידה שנראית לך זה מכה, ברגע הזה בדיוק תשלח למנהל/ מפקח/ תקרא להורים
וילד שמאובחן בבעיות קשב גם אם ביקשתי שירד מהחלון, והוא לא שמע לי, הייתי נותנת לו להמשיך ולהסתכל ופשוט להתעלם. (או שאפשר לתת לו זמן קצוב, עוד 3 דק' אתה מתיישב)
אולי הייתי קוראת לו בצורה מלהיבה " אני צריך את העזרה שלך... תביא מהמזכירות... משהו שיגרום לו לרדת בצורה מכובדת,
עימות גורר סירוב!!

הדברים נאמרים מתוך ניסיון וב"ה הצלחה עם כיתת בנים קשה במיוחד.

אני אישית, בתור אמא הייתי נשברת כשהילד היה מספר לי מקרה כזה.
ויש לי ילד מתוק וחכם שהוא גם שובב מאוד!!! עם רעיונות הזויים!
לא מאובחן בשום דבר ב"ה, ואני יודעת על מעשים שלו בחיידר (דיווח מהבן שמעליו...)
והרב'ה מסתדר איתו ומתמודד בצורה יוצאת מגדר הרגיל!!
לדוג': הילד ספר שהרב'ה הרים אותו על הכתפיים, והיה בעננים, שאלתי אותו לכבוד מה?
הוא סיפר, עליתי על השולחן ולא שמעתי לרב'ה אז הוא עשה לי סיבוב על הכתפיים.
הרב'ה בחוכמתו הבין שבקשה רגילה כנראה תגרור סירוב או עקשנות הוריד אותו בצורה נחמדה תוך כדי שהוא אומר לו : אצלינו, לא עולים על שולחנות! שולחן זה כמו מזבח!
ומאז (הרב'ה מספר) הוא לא מעיז לעלות על שולחן!!
הרוויח חינוך ואהבת הילד כלפיו.

הדור שלנו צריך הרבה סבלנות!
אף אחד לא אמר שזה קל, בשביל זה יש פתרונות.

יצא ארוך....סורי...

 

[פסיכודינמי]

אחת מאלף - אלף צלצולים!!!
אני רק רוצה להוסיף עוד תגובה של זעזוע!!!

האלימות הזו, אסורה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זו צריכה להיות נקודת המוצא שלך!!!
אל תוותרי!!!!!
אל תשתקי!!
תרימי טלפון למנהל או המפקח. ובררי מולו האם זו תגובה מקובלת שילד שלומד בחיידר שלהם אמור לקבל.
גם אם התנהג בצורה מחפירה???
לסובב את הייד 3 פעמים ולמשוך באוזן???????????????????
אם יענו בצורה שהמלמד ענה לך.
אם כל הקושי. חד משמעית הייתי מוציאה את הילד מהחיידר!!!

אם הם גם יזדעזעו. בקשי שאת רוצה לשמוע שהוא ננזף קשות! ושידע שהוא על הכוונת מהיום!!!
ותרמזי שאת יודעת שהיו סיפורים בחיידרים משלנו, לאחרונה שהורים הגישו תלונה למשטרה בעקבות אלימות כזו של מלמדים!!


ועכשיו אחרי שהובהר לך שהוא ינזף. ושהם יעקבו אחרין שההתנהגות הזו לא חוזרת בשום צורה שהיא!!

בהקשר למלמד. אני הייתי מבקשת לקבוע איתו זמן לשיחה של פנים מול פנים.
הייתי באה עם בעלי. ומבקשת לשמוע בפרוט את כל מה שיש לו לספר על הילד שלי.
שומעת הכל בסבלנות. מזדהה עם הקושי. ומעריכה את ההתמודדות מולו. ואת הסבלנות שהוא צריך בשבילו. וכמה אנרגיות וכו וכו... ובאמת מעריכה!

אחר כך מתעקשת לשמוע ממנו מה הוא רואה בו טוב או פוטנציאל לטוב בכל זאת.
ואז אנחנו מתארים מה אני ובעלי רואים בו טוב. ואת הפוטנציאל.

ואחר כך גם בכמה מילים על הקושי שלנו מולו בבית. ועל ההתמודדות.

ואז מסבירה כמה הוא לא אשם בהפרעה שלו.
ומצד שני אתם לגמרי מבינים שהוא צריך להתמודד עם המסגרת. ושהוא צריך גבולות ושלא יפריע למהלך של השיעור.

ו
ולכן אתם רוצים לעזור לו עם ההפרעה להצליח בחיים. ללמוד. והכי הכי חשוב לא לגרום לו לנזקים נפשיים בעקבות ההפרעה!!!
ובכללם דימוי עצמי נמוך, תחושה שהוא לא בסדר, וילד רע. ומאכזב, ופרא אדם וכו...

לכן, אתם רוצים לקבוע התאמות וכללים.
אחרי ששמעתם את המלמד. ומההכרות שלכם את הילד.
אתם רוצים ביחד לעזור לילד ולעזור למלמד להגיע למקום טוב!!

פשוט קחו דף ועט. בקשו מהמלמד שיתן רשימה של מה שהוא היה רוצה מהילד.
ושידרג את זה לפי סדר החשיבות והדחיפות!

ואז יחד תראו האם זה באמת ריאלי לדרוש זאת מהילד???
ואם לא. יחד איתו נסחו מחדש את הדרישה.
ותסכמו איתו על 2. 3. דברים מראש הרשימה. שעליהם אתם הולכים יחד לעבוד!!
עם תמריצים. ממכם. ומהמלד! (- אפילו ללא עלות. צ'ופר של עוד כמה דקות הפסקה, שליחות מעניינת, פתק צלש שילך איתו למנהל. יש מלא רעיונות...)
והכל עם מעקב, ודיווח שוטף.

ומנגד,חשבו על מחירים שהילד יצטרך לשלם במידה והוא לא עומד בדרעשות שניסחתם.
ואת המחיר נסחו גם יחד.
והמחיר חייב להיות ריאלי!
שאתם יודעים שהוא יכול לעמוד בו. אם לא. זה יגרום לפיצוץ ולדווקא גדול... ולא ישיג שום מטרה!
צריך להסביר למלמד שכולכם אמורים לא להיות נגד הילד. אלא באים ממקום של לעזור לו לעבור בטוב את השנה.
משהו שיהיה לו אכפת. אבל לא אכזרי!! ולא יבייש אותו!!

במטרה לאחר חודש חודשיים להוסיף עוד 2.3. דרישות מהרשימה וכך הלאה.

אבל, אז תדגישו שההסכם שלכם לשיתוף פעולה כולל כלל בסיסי שאתם לא מוכנים לעבור עליו.
וזה שאין ענישה פיזית!!!!
וכמובן גם לא צעקות של השפלה!!!

ובבית. דברו עם הילד על זה שאתם רוצים יחד לשתף פעולה בשביל לעזור לו לעבור את השנה בטוב!!
ולכן ישבתם עם המלמד וסיכמם על הכללים ועל הצופרים ומצד שני על המחירים. זה לא עונש לכדי להרגיז אותו. זה פשט יעזור לו לעמוד בכללים. בשביל שתהיה לו שנה נעימה!!

סליחה על האורך, והכל כמובן רק המלצה שלי...
אך מניסיון זה יכול לעבוד יופי!
השילוב של ניטרול האיום. מעקב. שיחה. הבנה ושיתוף פעולה של כל הצדדים יחד. ועקביות בכל הפרמטרים לאורך כל הדרך!!!


בהצלחה!!!!

 

[סטאזרית]

אני הזדעזעתי . ואתם..?
מדובר בחיידר ליטאי עם רבעס צעירים . הרבה טוען שלא הייתה לו ברירה.
ושנראה אותי מתמודדת עם הילד הזה(ילד מתוק מאד כתה ג' קצת היפר ומקבל ריטלין)

מזעזע

גם ילד שלא קל להתמודד איתו - לא אמור לזכות למתת כה (לא) הגונה
וגם לפי השיטות של דורות עברו - מכות ניתנו מתוך שליטה ולא מתוך איבוד שליטה (כעס הפנים, בתוך תוכו הרב'ה אוהב את התלמיד ורוצה לחנכו, בדומה להורה)
מהתיאור שתיארת נראה שהרב'ה איבד שליטה מול התלמיד - גם אם בחיידר הספציפי הזה, השיטה המיושנת עדיין מקובלת - הרי שאחרי סטירה אחת באופן סמלי הוא היה אמור לעצור

כאמא -
ראשית - עלינו לברר שאכן כך היה (ילדים לפעמים מדמיינים או מנפחים מציאות) מדברייך נראה שכן ערכת בירור עם הרב'ה
שנית - אם מתברר שאכן כך היו הדברים - אסור לך לשתוק, עלייך להבהיר לרב'ה שהשיטה לא מקובלת עלייך ושלא תעברי על כך בשתיקה להבא (לענ"ד לא צריך לשאול רב אם מותר לאיים, צריך לשאול רק אם את עומדת כבר לפנות לגורם חיצוני)