חיצי הצפון הנספח השבועי • שבוע 59

[יענער]

קיבלתי הודעה כזאת למייל:

צבאכם שוב הרג שני שבויים בצפון עזה. המלחמה הזו תיזכר כאחת הפעולות הכושלות ביותר בהיסטוריה לשחרור שבויים.​

עם קישור שלא פתחתי,מישהו נתקל בדבר כזה?

אגב, גם אני קיבלתי למייל ב-30 באוקטובר, במייל עם הכותרת "הזמן אוזל":

כל תושבי ההתנחלויות הנזכרות בהודעה זו
מתבקשים להתפנות מיד.
ההתנחלויות שלכם הפכו למקום היערכות והתייצבות
לכוחות האיוב הצבאיים אשר תוקפים את לבנון. בכך הן נהייו מטרות צבאיות ליגיטימיות לכוחות חיל
האוויר והטילים של ההתנגדות האסלמית.

בר יוחאי - קדמת צבי - בירייה - חרשים - כפר וורדים - כפר חננייה - מנות - בית העמק - אבירים - דלתון - נווה זיו - קצרין - שמיר - שעל - כברי - מעלות תרשיחא - אבן מנחם - נהרייה - ראש פינה - יסוד המעלה - איילת השחר - חצור הגלילית - כרמיאל - קריית שמונה​

לא היה מצורף שום לינק או משהו דומה

 

[דה סנטיס 2024]

מה הסיכוי שההסכם יפול בממשלה?

 

[אלף אורות]

מה הסיכוי שההסכם יפול בממשלה?

אני לא באמת מבינה איך הגענו עד כאן כדי להגיע להסכם, זה נראה ממש חזרה לקונספציה.

ישראל הכתה בחיזבאללה עד זוב דם - ואז הזמינה לו אמבולנס ואשפוז דה-לוקס במחלקת שיקום.

החמצה היסטורית.

תמיר מורג

וזה מה שהכי כואב!
אני מאמינה שתושבי הצפון צמודי גבול לא יסכימו לחזור לבתיהם עוד הרבה הרבה זמן.

שר החוץ גדעון סער בהתייחסות להסדר בלבנון: המבחן של כל הסדר, יהיה אחד- לא במילים ולא בניסוחים, אלא באכיפה. אכיפה בשתי נקודות עיקריות: 1. מניעת ירידת החיזבאללה דרומה מהליטאני. 2. ⁠למנוע מחיזבאללה לבנות מחדש את כוחו ולהתחמש מחדש בכל לבנון. דבר אחד חייב להיות ברור ולפי דעתי הוא ברור ומוסכם על כל חלקי הממשלה ועל כל חברי הממשלה, לא נאפשר חזרה ל-6 באוקטובר. כל הפרה שתהיה תטופל ומיד. לא נסכים יותר בשום מצב למכור את העתיד, תמורת שקט זמני בהווה.

מילים מילים מילים. אבל כלום לא עומד מאחוריהם.
אני עוד זוכרת איך אמרו על עזה, שמספיק בלון תבערה אחד שיעיפו משם, הצבא יפול על עזה.
קרה?
לא קרה.
כך שאין לי ספק ששום דבר לא יעשה גם אם החיזבללה יטפטפו טילים מדי פעם להנאתם. את אף אחד זה לא יעניין, בדיוק כפי שהיום לא מעניין אף אחד מה קורה בצפון. רק כשיש טילים למרכז מתעוררים.
יום עצוב!

 

[יוא"ב ארז]

‏יש הסכם הפסקת אש - הקבינט יתכנס מחר לאשר את ההסכם בצפון.

נועם אמיר

אינני פסימי אבל האופטימיות שמשודרת לגבי הסכם מול לבנון נראית לי מוקדמת מידי...
למזרח התיכון ובמיוחד מאז ה7/10 יש כללי משחק משלו...
הימין נהיה ימני מידי בתקופה האחרונה בשביל לתת את ידם לדפים חתומים בלי שום כיסוי...
והסכם בלבנון תחת שלטון הדמוקרטים בארה"ב הוא טיפשי ביותר למקבלי ההחלטות בישראל...
אולי מנסים להראות חיוביות לאמריקאים כדי שלא יטילו אמברגו נשק ושאר סנקציות...
אולי רוצים להרדים את אויבינו...
אולי???
ימים יגידו...

 

[ניק 196]

אני לא באמת מבינה איך הגענו עד כאן כדי להגיע להסכם, זה נראה ממש חזרה לקונספציה.

וזה מה שהכי כואב!
אני מאמינה שתושבי הצפון צמודי גבול לא יסכימו לחזור לבתיהם עוד הרבה הרבה זמן.

מילים מילים מילים. אבל כלום לא עומד מאחוריהם.
אני עוד זוכרת איך אמרו על עזה, שמספיק בלון תבערה אחד שיעיפו משם, הצבא יפול על עזה.
קרה?
לא קרה.
כך שאין לי ספק ששום דבר לא יעשה גם אם החיזבללה יטפטפו טילים מדי פעם להנאתם. את אף אחד זה לא יעניין, בדיוק כפי שהיום לא מעניין אף אחד מה קורה בצפון. רק כשיש טילים למרכז מתעוררים.
יום עצוב!

כמו שרה"מ הסביר אתמול, יש כאן סכנה ממה שעלול ממשל ביידן להפיל עלינו בחודשיים האלו ולכן עדיף להיות בהפסקת אש בחודשיים הקרובים.

מלבד זאת, יתכן שיש תחושה שעדיף לפרוש בשיא המומנטום, מאשר להסתכן שהמומנטום ישתנה בהמשך עם עוד אבדות. שזה כמובן משפיע על מידת ההרתעה

 

[י. שלמה כהן]

אינני פסימי אבל האופטימיות שמשודרת לגבי הסכם מול לבנון נראית לי מוקדמת מידי...
למזרח התיכון ובמיוחד מאז ה7/10 יש כללי משחק משלו...
הימין נהיה ימני מידי בתקופה האחרונה בשביל לתת את ידם לדפים חתומים בלי שום כיסוי...
והסכם בלבנון תחת שלטון הדמוקרטים בארה"ב הוא טיפשי ביותר למקבלי ההחלטות בישראל...
אולי מנסים להראות חיוביות לאמריקאים כדי שלא יטילו אמברגו נשק ושאר סנקציות...
אולי רוצים להרדים את אויבינו...
אולי???
ימים יגידו...

זוהי תקוותי שזה רק עד שיחלפו 60 יום מסוכנים במיוחד של הדמוקרטי ואז נחזור עם טראמפ לחסל את שארית הפליטה

 

[י. שלמה כהן]

מלבד זאת, יתכן שיש תחושה שעדיף לפרוש בשיא המומנטום, מאשר להסתכן שהמומנטום ישתנה בהמשך עם עוד אבדות. שזה כמובן משפיע על מידת ההרתעה

מה?!

 

[ניק 196]

מה?!

לכתוב שוב?

 

[אפרסמון2]

זוהי תקוותי שזה רק עד שיחלפו 60 יום מסוכנים במיוחד של הדמוקרטי ואז נחזור עם טראמפ לחסל את שארית הפליטה

באמת לא שמתי לב ש60 יום זה ממש התאריך...
אבל - טראמפ גם לא אוהב מלחמות, צריך לזכור.

 

[אפרסמון2]

הפוינט הוא לא הסכם או לא הסכם. הפוינט לדעתי הוא אחד ויחיד: מה קורה בעוד חצי שנה, אם מגלים פתאום התעצמות של חיזבאללה. לא ירי למרכז, אפילו לא ירי למטולה. סתם התעצמות של החיזבאללה, נניח - פתחו מחרטת טילים בצפון לבנון.

האם יתקיפו אותם? שהמשמעות של זה היא שחיזבאללה יתקוף בחזרה עם האמל"ח שכנראה נשאר לו? ושוב לחץ בינ"ל? ושוב ביטולי טיסות?

זו השאלה היחידה.

כי גם אם לא עושים עכשיו שום הפסקת אש, ומפציצים בלי סוף ועוברים את הליטאני והעוואלי וביירות ולא משנה מה, באיזשהו שלב יצטרכו לצאת. וכל עוד נשארו שם המוני שיעים פונדמנטליסטים ותמיכה איראנית מאחור - חיזבאללה לא אמור להגמר. וצה"ל והמוסד יהיו חייבים להמשיך כל הזמן לכסח את הדשא, ממש כמו ביו"ש.


אני אישית חושב שזה מה שצריך להיות. שזו האופציה היחידה הקיימת - מלבד הקונספציה הישנה וההרסנית. (או לחילופין לכבוש את כל לבנון ולהחזיק בה לנצח... מי שמעדיף).

אבל - בלי אשליות! יש לזה מחיר. ומחיר יקר דווקא לתושבי הצפון! לא רוצה לפתוח פה, אבל הם יצטרכו לקחת בחשבון אפשרות של שגרה מתוחה. לא השקט המתוק שהיה בין 06' ל24'.

הקונספציה הייתה שקט תמורת שקט. אם אנחנו לא רוצים יותר את הקונספציה, אז לא משלמים בשקט - וגם לא מקבלים שקט... מה לעשות.

 

[אפרסמון2]

מה הסיכוי שההסכם יפול בממשלה?

נמוך מאוד מאוד. אפילו אם סמוטריץ ושריו יתנגדו יש רוב.

 

[הודיה בן חיים]

ספוילר: זה אולי ישמע קונספירטיבי, אבל...

יכול להיות שכל הדיבורים על הסכם מתקרב זה נובע מהפעלת לחץ אמריקאית?
בדיוק עכשיו יש הסכם, כשגלנט טס לארצות הברית?

 

[צור1]

מדהים לקרוא את העיתונאים שתמיד רדפו את ביבי המופקר שהורס את יחסינו עם האמריקאים שכעת זועקים מרה איך הוא מתחשב באמריקאים ולא עושה מה שנראה לו

 

[אלף אורות]

הפוינט הוא לא הסכם או לא הסכם. הפוינט לדעתי הוא אחד ויחיד: מה קורה בעוד חצי שנה, אם מגלים פתאום התעצמות של חיזבאללה. לא ירי למרכז, אפילו לא ירי למטולה. סתם התעצמות של החיזבאללה, נניח - פתחו מחרטת טילים בצפון לבנון.

זהו, שלא יעשו כלום נגד זה. כלום!

 

[אפרסמון2]

הפוינט הוא לא הסכם או לא הסכם. הפוינט לדעתי הוא אחד ויחיד: מה קורה בעוד חצי שנה, אם מגלים פתאום התעצמות של חיזבאללה. לא ירי למרכז, אפילו לא ירי למטולה. סתם התעצמות של החיזבאללה, נניח - פתחו מחרטת טילים בצפון לבנון.

האם יתקיפו אותם? שהמשמעות של זה היא שחיזבאללה יתקוף בחזרה עם האמל"ח שכנראה נשאר לו? ושוב לחץ בינ"ל? ושוב ביטולי טיסות?

זו השאלה היחידה.

כי גם אם לא עושים עכשיו שום הפסקת אש, ומפציצים בלי סוף ועוברים את הליטאני והעוואלי וביירות ולא משנה מה, באיזשהו שלב יצטרכו לצאת. וכל עוד נשארו שם המוני שיעים פונדמנטליסטים ותמיכה איראנית מאחור - חיזבאללה לא אמור להגמר. וצה"ל והמוסד יהיו חייבים להמשיך כל הזמן לכסח את הדשא, ממש כמו ביו"ש.


אני אישית חושב שזה מה שצריך להיות. שזו האופציה היחידה הקיימת - מלבד הקונספציה הישנה וההרסנית. (או לחילופין לכבוש את כל לבנון ולהחזיק בה לנצח... מי שמעדיף).

אבל - בלי אשליות! יש לזה מחיר. ומחיר יקר דווקא לתושבי הצפון! לא רוצה לפתוח פה, אבל הם יצטרכו לקחת בחשבון אפשרות של שגרה מתוחה. לא השקט המתוק שהיה בין 06' ל24'.

הקונספציה הייתה שקט תמורת שקט. אם אנחנו לא רוצים יותר את הקונספציה, אז לא משלמים בשקט - וגם לא מקבלים שקט... מה לעשות.

ועכשיו לשאלת מליון הדולר - האם באמת זה יקרה או לא יקרה.

בגדול, זה לא הסגנון של ביבי. ביבי אוהב שקט. אבל בעזה הוא בהחלט שינה את הסגנון, הרי הביבי של פעם היה קופץ על כל עיסקה להוציא את צה"ל מעזה, אפילו בלי לקבל חטופים....

אז יתכן שגם על הצפון הוא שינה את הדיסקט... נחיה ונראה.

 

[אפרסמון2]

זהו, שלא יעשו כלום נגד זה. כלום!

אז זאת הבעיה. הבעיה היא לא ההפסקת אש. ובכן, מה העניין להשאיר את החיילים בתוך הבוץ (תרתי משמע) לעוד כמה חדשים ואז להפסיק?

 

[שמחה קופי]

מדהים לקרוא את העיתונאים שתמיד רדפו את ביבי המופקר שהורס את יחסינו עם האמריקאים שכעת זועקים מרה איך הוא מתחשב באמריקאים ולא עושה מה שנראה לו

מדהים לראות שאנשים שכבר כמה שבועות מסבירים לנו שההסכם שמגיע הולך להיות יותר טוב מהחלטה 1559
ושעל החלטה 1701 אין בכלל מה לדבר

ואז מגיעים הפרטים ומגלים שלא רק 1559 אלא 1701 על מלא

וזה קורה היום אחרי 07.10

השפרור של ההסכם הזה הוא בדיוק כמו אחרי צוק איתן שומר חומות ומגן וחץ

"איזה השיגים כבירים"
בקול בריטון עמוק כשמאחורה אין כלום כי לא היה כלום

 

[אלף אורות]

אז זאת הבעיה. הבעיה היא לא ההפסקת אש. אז מה העניין להשאיר את החיילים בתוך הבוץ (תרתי משמע) לעוד כמה חדשים?

כשיש חיילים בפנים, אז יש הרתעה ויש לגיטימציה להוריד בניינים בדאחיה ולפגוע בהם שוב ושוב ושוב. כשאין צבא בלבנון, וסומכים על הקופים האלה שיתנהגו יפה, אז הכל פתוח! טילים מדי פעם, ככה בשביל הכיף, התחמשות (לצרכי שלום כמובן, כן?), אימונים מדי פעם על הגדר (הם סתם משחקים, הם לא יעשו כלום). ואני לא מדברת על עכשיו, כי אנחנו עדיין חמים עליהם, אני מדברת על עוד 10 שנים נניח. בדיוק כמו בעזה. עצמו עיניים מראות.
לדעתי, הצבא צריך להישאר שם, צריך להיות חיץ משמעותי על חשבון לבנון בהם לא יהיה אף אחד, כך שהתושבים יוכלו לחזור בבטחה, צריך להגיב על כל פיפס. רק כך אפשר יהיה להאמין לשקט.

 

[הודיה בן חיים]

יש פרטים בכלל מה ההסכם?

 

[אלף פרצופים]

השני שקל שלי בנושא.

ילד, את מה שהוא רוצה, זה צריך להיות עכשיו.
תגיד לו עוד יומיים, הוא לא יחזיק מעמד.

המוח שלו חושב שמה שאין עכשיו, לא קיים.
יותר נכון, הוא לא מסוגל לראות את המחר.
עם עליית הגיל, יש יכולת להבין זמנים ומשמעות עתידית, ויחד עם זה יכולת לדחוק סיפוקים.

מעניין שגם בעולם של המבוגרים יש ילדים ויש מבוגרים.
כל מי שמחזיק מערכת, או מנהל משהו, יודע משהו על צעדים ויעדים, סדרי עדיפויות, ועוד...

ילד שגדל, יכול לתפוס יותר במרחב הזמן ובתודעה שלו עוד ועוד נתונים ומשתנים.
במערכות יותר גדולות, המרחב הוא עצום, מאות נתונים ומשתנים.

העם, לפעמים הוא ממש כמו ילד, לעומת המנהיג.
אלו רוצים קצבאות ילדים, אלו רוצים התנחלויות, אלו רוצים גיוס, אלו רוצים פטור מגיוס, אלו רוצים שבת אלו רוצים תחבורה בשבת. וכולם, אם לא יקבלו את שלהם, הם יפריעו, יצביעו למישהו אחר.
זה הגיוני זו דמוקרטיה.
עד לפני שני עשורים ומחצה, ככה התנהלה המדינה, עלו שרי וראשי ממשלה, שכל מה שהם ראו לנגד עיניהם הוא לשרת את העם, בראש קטן,
לא חשבו על תוכניות ארוכות טווח, לא שיקולים רחבים וארוכים לטובת המדינה, אלא לטובת הבחירה הנוספת בהם בעוד 4 שנים.

בא מישהו ושבר את השיטה, הוא לא ראה את הצרכים הקטנים וה'עכשוויים', הוא ראה חזון, וגם שהוא לא ידע אם בתוך 4 שנים מישהו יראה את הפירות של ההשקעה הוא עשה והשקיע, לא התחשב בצעקות של הילדים הקטנים שרוצים הכל עכשיו.
אך הוא הלך והתחזק, והתחזק, ואלו שנחרדו מהיכולת שלו לשדוד להם את המדינה, ניסו וגם קשרו את ידיו באין ספור כבלים, ומנסים לכבול עוד ועוד.... והוא בשלו... ממוקד בעתיד שהוא רואה... וחותר לשם, גם כשבדרך יש מחירים שצריך לשלם.
זה נראה נורא, אך בשבילו וגם בשבילנו, זה רק מכשול קטן בדרך אל האופק הענק.

מכיון שהוא כתב ספר שמקפל בפנים את יסודות השיטה שלו, והוא נצמד אליהם במשך 30 שנה.
אני פשוט סומך עליו.
כי הוא אמן חושים....
ולכן בכל פיתול, אני מחכה לגלות את הפעלול.
ומי שמסתכל בשקט, ולא קורא וצופה בילדים שיודעים רק ליילל, בהתקפי טנטרום.
ומכיל קצת בגרות, וקצת סבלנות, יודע לחכות ברוגע לצעדים הבאים, שבוודאי יבואו.

רק לדוגמא, שהיא הכי קיצונית בולטת ומסבירה.
כמה צעקו וצווחו, לפני מתקפת הביפרים, על ההפקרה בלבנון.

תזכרו, אם נראה לכם שמשלמים מחיר, ומפסידים במשהו/באיזה נושא.
כנראה שאנחנו הולכים להרוויח משהו יותר שווה וגדול.