סיפור בהמשכים היומן של שון..

[אליש:)]

היי
קוראים לי שון,
המטפל הרגשי שלי אמר לי לכתוב יומן וזה יעזור לי.
אם לא יילך אני זורק אותו לפח והוא ייעלם
קראו לו נועם והוא היה בכיתה שלי בבארי.
היינו חברים ממש טובים (אין על נועם!!!)
באותו שבת שזה קרה היינו אצל סבתא שלי שגרה במגדל העמק,
וזהו.
מאז הוא לא פה. לא הוא ולא כל המשפחה שלו
אפילו צ'יקו הכלב לא פה
מאז השבת אני לא הייתי בבית
אני בבית מלון וכל המשפחה שלי איתי.
עם עוד מלא משפחות וממש עמוס כאן
אין לי לאיפה ללכת שאני כותב ביומן
עכשיו אני כותב את זה על המיטה שלי..
עם עט שהביא לי אחד השכנים פה לקומה עט של "עורכי דין גנוט" והוא אמר לי שזה מתנה ממנו
כולם בחדר אוכל ואני אמרתי להם שאני לא רעב
אני לא כותב ביומן בן כמה אני ומה השם משפחה שלי שאם זה ייעלם א סתם יידעו שאיזה שון כותב יומן
אני מתגעגע לנועם הוא היה חבר טוב תמיד הצחיק אותי ועזר לי בשיעורי בית שאף פעם לא הצלחתי
הוא אמר לי שאני מחונן למרות הכל
איזה חבר טוב
הלך לי

הוא כבר לא פה.



אין לי מושג אם הולך להיות בהמשכים..
אשמח לביקורת כנה על מקצועיות הסיפור

 

[אליש:)]

.

אשמח לביקורת כנה על מקצועיות הסיפור

.

 

[לרקוד על הירח]

וואו. נוגע.
לגבי מקצועיות, מרגיש לי שזה ממש בסדר, כי כשילד כותב משהו-אנחנו מצפים למשלב לשוני מסוים-וכאן זה בהחלט ענה על זה. מה שכן, היה יותר קל לקרוא את זה אם היו נקודות בסופי המשפטים, ובכללי, טיפה לשפר את הפיסוק. לא שאני מקצועית או משהו, פשוט זה קצת הפריע לי...
חוץ מזה, ממש מהמם.

 

[אליש:)]

וואו. נוגע.
לגבי מקצועיות, מרגיש לי שזה ממש בסדר, כי כשילד כותב משהו-אנחנו מצפים למשלב לשוני מסוים-וכאן זה בהחלט ענה על זה. מה שכן, היה יותר קל לקרוא את זה אם היו נקודות בסופי המשפטים, ובכללי, טיפה לשפר את הפיסוק. לא שאני מקצועית או משהו, פשוט זה קצת הפריע לי...
חוץ מזה, ממש מהמם.

תודה רבה על הארות!
אקח לתשומת ליבי
ותודה על המחמאות
לזה מגיע גם תודה

אני תוהה אם להמשיך לכתוב..
זה מעניין מספיק בשביל להשקיע על זה קריאה?

 

[מוריופ]

תלוי לאן תקחי את זה
אני אישית (לגרמי אישית) פחות בקטע הרגשי והסוחט דמעות. ועוד יותר כשזה על האמת הטרגית שקרתה לנו
אבל אם את מתכוונת להעביר את שון בתהליך של התפתחות וצמיחה, של תפילה ומשמעות, של תקווה ולא רק הכאב והטרגדיה, אז אני בעד.
כלומר אם יהיה לגיבור שלנו תהליך משמעותי שידבר אלינו, ואם תמשיכי לייצר התרחשויות מעניינות (אפילו הדיסוננס 'כולם בחדר אוכל ואני לא' זה סוג התרחשות מעניינת) אני חושבת שזה יכול להיות יפה
בהצלחה!

 

[אליש:)]

יומני היקר
סתם סתם אני לא כזה רציני...
אז יומן,
עברה תקופה מאז פעם קודמת שכתבתי בך,
אח שלי קרא את זה בטעות לא משנה איזה אח אבל זה לא היה בסדר- רבתי איתו בגללך.
אני ממש מתגעגע לנועם.
אני חושב עליו די הרבה.
אז גם בשעות החשוכות של הלילה אני פה, ומשתדל להיות שמח למרות הכאב (ויש לי מלא כאב ולכן אני הולך למטפל רגשי שהוא ממש אחלה ועוזר לי)
אבל החלטתי למצוא עוד חברים שאני לא כל הזמן אחשוב עליו. אני צריך לצאת מהמערה החשוכה שנכנסתי אליה.
הכרתי פה במלון שני נערים ממש בסדר והם נהיו חברים שלי,
ולאחד מהם קוראים נועם..
כל פעם שאני קורא לו בכדורגל רע לי ממש
כאילו נטשתי את נועם והוא נשכח ממני סופית ואפילו לא אמרתי לו תודה על הכל.
רע לי מידי.
אני ממש רוצה לדבר איתו ולספר לו מה אני מרגיש בקשר לזה שהוא לא פה..
לא יודע מה לעשות.
אני פשוט לא יודע.
ואני חושב שאני מפסיק לכתוב יומן
אה והמטפל הרגשי שלי אמר לי שרואים בי שיפור ואמא שלי ממש שמחה.
אז אני חושב להפסיק למרות שלא כתבתי הרבה...
אני מבולבל ועוד לא חזרנו הביתה
אין לנו בית..המחבלים הארורים עשו שם מפקדה בשבת ההיא...אז מאז אין לנו כלום רק את החולצות שהיינו אצל סבתא שלי
עכשיו אני הולך לשחק איתם ומחר יש לנו לימודים לכל המלון וזה בא לי טוב כי כבר נמאס עלי החופש
אחי שהתחיל כבר ללמוד אמר שזה ממש כיף

הלוואי שיהיו בשורות טובות

 

[אליש:)]

כלומר אם יהיה לגיבור שלנו תהליך משמעותי שידבר אלינו, ואם תמשיכי לייצר התרחשויות מעניינות (אפילו הדיסוננס 'כולם בחדר אוכל ואני לא' זה סוג התרחשות מעניינת) אני חושבת שזה יכול להיות יפה

אהבתי את הרעיון,
אקח לתשומת ליבי.
אני תוהה כמה זה מעניין..

אני אישית (לגרמי אישית) פחות בקטע הרגשי והסוחט דמעות. ועוד יותר כשזה על האמת הטרגית שקרתה לנו

גם אני..מעדיפה אפילו שיתחיל להיות מצחיק
שההסתכלות שלו נהיית יותר הומריסטית מעצובה וקודרת
אני מקווה בהמשך אם אמשיך להשקיע בסיפור הזה אז לכתוב יותר פאן..
תודה על זה!

 

[מוריופ]

@אליש:) זה ממש יפה! פשוט יפה.
המריבה עם אחיו בגלל היומן, הקושי עם נועם פשוט עצוב עצוב ומוגש כל כך יפה
נהניתי

אבל החלטתי למצוא עוד חברים שאני לא כל הזמן אחשוב עליו. אני צריך לצאת מהמערה החשוכה שנכנסתי אליה.

זה משהו שהמטפל הציע לו, נכון? מעניין מה יותר מתאים, שהוא חושב שהחליט את זה לבד, או שהוא מציין שזו עצה של המטפל שהוא מנסה ליישם

אז בינתיים שיהיו בשורות טובות

זה נשמע כמו ניסוח של מבוגרים, ומרגיש לי גם קצת חרדי מדי. אולי אני טועה וזה יכול להתאים, כי כל הילדים למדו שפה של מבוגרים ואמונה בתקופה הזאת, טאולי היה עדיף לנסח את זה טיפה יותר אותנטי, ,כמו 'הלוואי שכבר יהיו בשורות טובות', או 'אז כמו שלמדתי להגיד שיהיו בשורות טובות'
מה שנראה לך

נקודה קטנה ואחרונה:

עבר

עברה תקופה...

ולסיום: מחכה להמשך!

 

[אליש:)]

זה נשמע כמו ניסוח של מבוגרים, ומרגיש לי גם קצת חרדי מדי. אולי אני טועה וזה יכול להתאים, כי כל הילדים למדו שפה של מבוגרים ואמונה בתקופה הזאת, טאולי היה עדיף לנסח את זה טיפה יותר אותנטי, ,כמו 'הלוואי שכבר יהיו בשורות טובות', או 'אז כמו שלמדתי להגיד שיהיו בשורות טובות'
מה שנראה לך

ערכתי.
תודה על הארה הנכונה!

עברה תקופה...

טעות של מתחילים..

 

[אליש:)]

מעניין אותי לשמוע עוד חוות דעת..
זה מעניין?
שווה קריאה?

 

[נודד]

יפה מאוד.
באופן אישי אני פחות אוהב כתיבה רגשית, אבל משהו בקלילות הילדותית שובר את הנושא הכבד והטעון הזה, כך שזה הרבה יותר משווה קריאה.

 

[אליש:)]

יומן יומן
מה אכתוב ומה אספר..
לא קרה שום דבר מיוחד מאז פעם קודמת.
אני כותב רק כי המטפל אמר לי לכתוב
הוא אמר לי לנסות לכתוב על החיים שלי ולא רק על נועם
(הוא אמר לי לכתוב מכתב לנועם כמו של תודה ופרידה..ואני אולי אכתוב אותי)
אז קמנו היום בבוקר והלכנו לשחק כדורגל אח"כ הביאו לנו קוסם למלון,
אני יצאתי זה ממש הפחיד אותי, אחי זה שרבתי איתו כי הוא קרע לי את היומן..
אמר לי שזה תינוקי לצאת כי אני מפחד
אבל לא יודע זה מפחיד אותי... להעלים דברים ולהחזיר אותם גדולים יותר וקטנים יותר
בקיצור חזרנו מהכדורגל אז קוסם-- וחזרנו למלון..
שוב המשפחה שלי הלכה לאכול ואני נשארתי לכתוב כי אני לא מוצא זמן לעצמי,
אז אני פה יושב וכותב בחדר העמוס שלנו שאנחנו כבר בו מלא זמן והחיים שלנו נהיו משעממים

ואני משועמם

ונועם לא פה

טוב זה היה משעמם אבל החיים שלי משעממים בינתיים!!
ואני לא יודע מה לכתוב ביומן יותר וגם אם יש לי מה לכתוב אני לא כותב לבדוק אם אחי קורא או לא..
אז אחי, אם קראת את זה תדע שאני מאחורייך ורואה שאתה קורא את זה ואני גומר אותך
אז אם אתה קורא את זה..זה לא לכתב

ועכשיו אני אהיה דרמטי ואכתוב
היה שלום יומן
אולי לא אמשיך לכתוב..נראה

 

[אליש:)]

אין עוד חוות דעת?
הארות/הערות
?

 

[אליש:)]

?

 

[אליש:)]

זה מאוד נחמד לקבל לייקים..
אבל חשוב לי לקבל ביקורת בונה על הכתיבה ואם זה מעניין
תודה!

 

[מוריופ]

אני חושבת שלייקים = אהבנו, אין הערות מיוחדות, תמשיכי...

 

[שועל ספרות.]

ועכשיו אני אהיה דרמטי ואכתוב
היה שלום יומן

נוצר לי פה קצת דיסוננס בכתיבה של הילד.
הילד הכותב היה נשמע (נקרא) בן עשר גג.
במשפט הזה הוא בן ארבע עשרה, לפחות!

 

[מוריופ]

נוצר לי פה קצת דיסוננס עם הגיל של הילד.
הילד הכותב היה נשמע (נקרא) בן עשר גג.
במשפט הזה הוא בן ארבע עשרה, לפחות!

אני תמיד ראיתי בו בערך בן 13-14
אבל אני כן מקווה שבפעם הבאה הפרק לא ייגמר ב'אני לא כותב יותר'. שלוש פעמים רצופות זה קצת יותר מדי

 

[אליש:)]

אבל אני כן מקווה שבפעם הבאה הפרק לא ייגמר ב'אני לא כותב יותר'. שלוש פעמים רצופות זה קצת יותר מדי

זה הילד ואלה גחמותיו..אנחנו נעבוד איתו על זה

נוצר לי פה קצת דיסוננס בכתיבה של הילד.
הילד הכותב היה נשמע (נקרא) בן עשר גג.
במשפט הזה הוא בן ארבע עשרה, לפחות!

מעניין..
לא חשבתי על זה

 

[אליש:)]

יומן
אין לי כבר מה לכתוב..
אנחנו במלון אחר ביקשנו לעבור מלון כדי לגוון לנו את החיים
במלון החדש יותר כיף
הוא יותר ביתי
השכן שהביא לי העט בפעם הראשונה- הלכתי להיפרד ממנו ולהגיד לו תודה
בוא נאמר שהלב שלי יותר קל.. עברנו מלון, הכרנו עוד אנשים, אמא שלי קנתה לי מלא בגדים חדשים,
רגוע לי יותר בלב
החלטתי להמשיך את החיים
בלי או עם נועם..
התחלתי ללכת מידי יום לים לגלוש
ואתה לא תאמין..יש לנו במלון החדש שיעור תורה כל יום ואני הולך זה ממש מעניין
וגם אחי..
אנחנו קוראים לו הרב החבדניק..הוא מדבר איתנו הרבה על הרבי וקוראים לו שניאור
אז הוא כנראה חבדניק
(אגב זה נועם הסביר לי פעם על חבדניקים..)
בקיצור, אני מתחזק, אמא מתחזקת, התחלנו להדליק נרות
המלחמה הזאת מוציאה ממני ומהשפחה שלי דברים שלא ידעתי שיכולים לקרות אצלנו..
מעניין
מוזר
וטוב
זה שינוי טוב. אני גדלתי וגדל מהתקופה הזאת
ב"ה

שון