דרוש מידע דיאטות....

בעצם...

משתמש מקצוען
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
1. בתחילה עניתי לך שכוונה בתפילה זה משהו אחר לגמרי. מקווה שאנחנו מסכימות על זה...
אבל אז פרוג נפל :)
והיה לי עוד קצת זמן לחשוב.
וחשבתי על זה שגם כאן, יכולה להיות את גישה ה'דיאטה'
גישה שבה את מחליטה מהיום למחר ש-זהו!!!
ממחר שלוש תפילות ביום בכוונה מלאה!
סביר להניח שזה ייפול, ושתהיה 'שבירה' אכזבה ותסכול תוך זמן קצר.
גם כאן יש את אותם כלים שפועלים לשינוי התנהגות,
שיכולים לעזור ולקדם לאט ובטוח למטרה.
ולהתפלל בפועל - כן, זה הרגל טוב. לאנשים שמתחילים להתפלל באמצע החיים,
עצם העצירה לתפילה קשה מאד, כי אין את ההרגל.

2. אם את מתעצבנת ומתפרקת על הילדים,
והגישה שלך היא - כוח רצון! תסתמי את הפה! תתאפקי!
זה לא יעזור לך, אחותי. זה יתסכל כל פעם מחדש,
וזה באמת מזכיר האחד את השני.
גם פה יעזור לברר את שורש ההתנהגות, לנסות להבין מאיפה היא באה,
לאן רוצים ללכת, איך עושים את זה לאט לאט, ולשנות את התגובה האוטומטית.
זה לוקח זמן, זה דורש אימון, אבל המטרה היא ליצור תגובה אוטומטית חדשה
גם אם לא מושלמת

3. פה את מדברת לא על כוח רצון, אלא על מטרה, ייעוד, שמחה,
ואכן על זה כתבתי - שהתהליך חייב לבוא בשיתוף הרגש והשכל,
כי אם את עושה את זה בכפייה מבואסת
אני שמנה, אני לא שווה כלום, אני באסה של אשה
ומזה את פועלת -
כמו שכתבת בדיוק, אין צורך להאריך מה ההבדל בין זה לבין אשה שעושה שינוי ממקום של ערך עצמי, הבנה, שמחה, עין טובה וכו'.

ואם הבנת שדברי מתייחסים לפעולות החיצוניות בלי היבט פנימי,
לא קראת מה כתבתי :)
כתבתי בדיוק ההפך.
מתוך הבנה עמוקה ופנימית, ההתנהגות תהפוך בהדרגה ובתהליך לפשוטה וטבעית.
בשינוי שאינו רובוטי כלל, ההפך לגמרי ההפך ההפך ההפך
אבל כוח הרצון נדרש רק להתנעת השינוי
לסמוך עליו בהמשך - זה ממש בזבוז אנרגיה ומתכון לאכזבות.
ובכן, ראשית אני אתה ולא את מסכים ולא מסכימה וכן על זו הדרך.
מה שמביא אותי לנקודה השניה, בתגובה שלי בכמה מקומות אני נוקט על עצמי לשון זכר, ומישהי לא שמה לב.
מה שמביא אותי למסקנה שקראת חפיף ויש לכך סימוכין גם בתגובתך לגופו של עניין.
לא נורא, אסביר שוב ביתר בהירות
לא חשבתי לרגע שאת מדברת על שינוי חיצוני התכוונתי לומר שהטכניקה שאת מדברת עליה נכונה לגבי השינוי החיצוני אבל אין לה השפעה על הבפנוכו.
וכאן יבוא השואל וישאל ״אחרי הפעולות נמשכים הלבבות״ ואני כמו יהודי טוב יענה בשאלה, אז למה חילוני שהיה בצבא 3 שנים וקם כל בוקר ב6 לא קנה את ההרגל הזה בנפשו ומכאן והלאה הוא חייב להיות הכי חרוץ שיש כי כבר 3 שנים הוא ממלא פקודות בלי למצמץ?
בדיוק אחרי הצבא טיול להודו?!?!?!
התשובה היא שכשהרצון שלוב זרוע עם הפעולות החיצוניות אז נמשכים הלבבות אבל מי שכפוי לפעולות חיצוניות גם 3 שנים לא מתקדם לשום מקום.
ומכאן, אני לא הולכת לעבודה כי כך התרגלתי, אלא כי כך אני רוצה!!! זה הרצון הפשוט שלי (לעמול, כן כן הנפש ממש רוצה את זה) ולהחזיק בית של תורה להביא אוכל לילדים וכדו׳
נכון שבמקביל אני מרגישה כפויה/לא שוה/כשלון מהלך ועוד כהנה וכהנה רגשות שליליים, אך הם לא משנים את העובדה הפשוטה שאני רוצה!!!
הבעיה מתחילה שיש לכולנו גישה שאומרת או הכל או כלום אם יילד מצייר ציור ויצא מהקוים מה הוא עושה קושקושייעס על כל הדף, למה???
או הכל או כלום
וגם אנחנו ככה אם לא הצלחנו בדיאטה, או שקשה בעבודה, אז אנחנו מיד שונאים את העבודה ונמאס לנו מדיאטות למה? את כבר לא רוצה להיות רזה? (אתחכם עוד יותר ואומר אם את כבר לא רוצה להיות רזה אז למה את עצבנית? לא הצלחת לרזות ואת גם לא רוצה כבר לרזות אז הכל אחל׳ה?)
האמת הפשוטה היא שאני עדיין רוצה מאד לרזות אבל התאכזבתי/נכשלתי וזה מאד כאב, אני לא רוצה שוב להתאכזב/להכשל כי זה יכאב...
אז מה הפתרון? אני לא רוצה!!!
וככה לא יכאב.
בנקודה זאת אני בא ואומר
אל תפסיקו לרצות אל תכבו את הרצון
נכון נכשלתי וזה כואב אבל אני בוגר אני לא נותן לרגשות כואבים לנהל אותי (כלומר לפעול בניגוד להיגיון שלי כדי להמנע מכאב) אני פועל לפי ההגיון ומודה לה׳ על הכאב.
וההגיון שלי אומר נכשלת? תנסה שוב! כי אתה עדיין רוצה, אז תנסה אולי הפעם זה יצליח.
ואם קופץ לך כל הזמן הילד המפוחד שלא רוצה להתאכזב אל תתעלם ממנו תראה את הפחד שלו תן לו יד כאילו הוא הילד שלך שחלם חלום מפחיד בלילה ותגיד לו אני איתך אני מכבד את הפחד שלך ואת הכאב שלך, אני לא מזלזל בהם לא מדחיק אותם ולא מכחיש אותם, פשוט אני הבוגר-הבוחר ואני מנהל לא מנוהל, ולמרות הכאב ולמרות שייתכן שיכאב שוב אני רוצה ומנסה שוב ושוב ושוב
בדרך הזאת אני לא נלחם ברגשות הכואבים אני נותן להם את מלוא הכבוד הראוי (לנהל אותי לא כלול בכבוד הראוי)



הדרך השניה היא לומר אין לי רצון הוא נכבה, ואני ממשיכה כי אני רוצה לקנות הרגל.
אבל נכבה לך הרצון אז תפסיקי את כבר לא רוצה לרזות אז למה לקנות את ההרגל המטופש הזה?
אז האמת היא שהרצון לא נכבה בכלל אני עדיין רוצה לרזות, אבל יש משהו בתוכי שמפחד לחוות שוב כאב של אכזבה/כשלון אז הוא אומר לי אני לא רוצה נכבה לי הרצון.
אז אמא טובה מתכופפת אל הילד המפוחד שלה ושואלת אותו ׳חמודי למה אתה לא רוצה מה קרה אתה כבר לא רוצה לרוץ בהפסקה כמו כולם?׳
אז הוא אומר לה ׳כן אני רוצה אבל אני מפחד שאני לא יצליח ואז יכאב לי׳.
אז היא אומרת לו ׳אהההההה עכשיו הבנתי אתה רוצה אבל הפחד מסתיר את הרצון שלך? הבנתי.
אז תראה
כפתור לכבות את הפחד אין לי אני רק יכולה להזכיר לך כמה אתה רוצה את זה כמה אתה נכסף לזה וכמה תהיה שמח באמת (לא ריגושים רגעיים) כשתשיג את זה
וכך מגבירים את הווליום של הרצון שלא נכבה בכלל!!!!
 
נערך לאחרונה ב:

סימפטי

משתמש פעיל
מאיפה הביטחון הזה????
אתה תזונאי????
אתה נטורופת????
אתה אדם עם נטיה להשמנה וניסית לאכול שלוש פעמים ביום ס ע ו ד ו ת ג ד ו ל ו ת של ד ג נ י ם מ ל א י ם עם קטניות ולא השמנת??????
אני ניסיתי.
ארוחות רגילות הספיקו.
זה היה קרוב יותר לתיאור שלך על אוכלי השומן.

ואל תכתוב עכשיו- השאלה מה אוכלים עוד וכו', כי את זה אפשר לומר גם על מה שאתה כתבת.
האמירה הזו פשוט לא עומדת במבחן המציאות.
לא לאנשים עם נטיה להשמנה. לא לאנשים עם בעיות משקל.

וזה הזמן להזכיר שוב- תזונה בריאה יכולה להקל על בעיות משקל, היא לא תפתור את הבעיה.
כמה שומן אכלת?
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
ובכן, ראשית אני אתה ולא את מסכים ולא מסכימה וכן על זו הדרך.
מה שמביא אותי לנקודה השניה, בתגובה שלי בכמה מקומות אני נוקט על עצמי לשון זכר, ומישהי לא שמה לב.
מה שמביא אותי למסקנה שקראת חפיף ויש לכך סימוכין גם בתגובתך לגופו של עניין.
לא נורא, אסביר שוב ביתר בהירות
לא חשבתי לרגע שאת מדברת על שינוי חיצוני התכוונתי לומר שהטכניקה שאת מדברת עליה נכונה לגבי השינוי החיצוני אבל אין לה השפעה על הבפנוכו.
וכאן יבוא השואל וישאל ״אחרי הפעולות נמשכים הלבבות״ ואני כמו יהודי טוב יענה בשאלה, אז למה חילוני שהיה בצבא 3 שנים וקם כל בוקר ב6 לא קנה את ההרגל הזה בנפשו ומכאן והלאה הוא חייב להיות הכי חרוץ שיש כי כבר 3 שנים הוא ממלא פקודות בלי למצמץ?
בדיוק אחרי הצבא טיול להודו?!?!?!
התשובה היא שכשהרצון שלוב זרוע עם הפעולות החיצוניות אז נמשכים הלבבות אבל מי שכפוי לפעולות חיצוניות גם 3 שנים לא מתקדם לשום מקום.
ומכאן, אני לא הולכת לעבודה כי כך התרגלתי, אלא כי כך אני רוצה!!! זה הרצון הפשוט שלי (לעמול, כן כן הנפש ממש רוצה את זה) ולהחזיק בית של תורה להביא אוכל לילדים וכדו׳
נכון שבמקביל אני מרגישה כפויה/לא שוה/כשלון מהלך ועוד כהנה וכהנה רגשות שליליים, אך הם לא משנים את העובדה הפשוטה שאני רוצה!!!
הבעיה מתחילה שיש לכולנו גישה שאומרת או הכל או כלום אם יילד מצייר ציור ויצא מהקוים מה הוא עושה קושקושייעס על כל הדף, למה???
או הכל או כלום
וגם אנחנו ככה אם לא הצלחנו בדיאטה, או שקשה בעבודה, אז אנחנו מיד שונאים את העבודה ונמאס לנו מדיאטות למה? את כבר לא רוצה להיות רזה? (אתחכם עוד יותר ואומר אם את כבר לא רוצה להיות רזה אז למה את עצבנית? לא הצלחת לרזות ואת גם לא רוצה כבר לרזות אז הכל אחל׳ה?)
האמת הפשוטה היא שאני עדיין רוצה מאד לרזות אבל התאכזבתי/נכשלתי וזה מאד כאב, אני לא רוצה שוב להתאכזב/להכשל כי זה יכאב...
אז מה הפתרון? אני לא רוצה!!!
וככה לא יכאב.
בנקודה זאת אני בא ואומר
אל תפסיקו לרצות אל תכבו את הרצון
נכון נכשלתי וזה כואב אבל אני בוגר אני לא נותן לרגשות כואבים לנהל אותי (כלומר לפעול בניגוד להיגיון שלי כדי להמנע מכאב) אני פועל לפי ההגיון ומודה לה׳ על הכאב.
וההגיון שלי אומר נכשלת? תנסה שוב! כי אתה עדיין רוצה, אז תנסה אולי הפעם זה יצליח.
ואם קופץ לך כל הזמן הילד המפוחד שלא רוצה להתאכזב אל תתעלם ממנו תראה את הפחד שלו תן לו יד כאילו הוא הילד שלך שחלם חלום מפחיד בלילה ותגיד לו אני איתך אני מכבד את הפחד שלך ואת הכאב שלך, אני לא מזלזל בהם לא מדחיק אותם ולא מכחיש אותם, פשוט אני הבוגר-הבוחר ואני מנהל לא מנוהל, ולמרות הכאב ולמרות שייתכן שיכאב שוב אני רוצה ומנסה שוב ושוב ושוב
בדרך הזאת אני לא נלחם ברגשות הכואבים אני נותן להם את מלוא הכבוד הראוי (לנהל אותי לא כלול בכבוד הראוי)



הדרך השניה היא לומר אין לי רצון הוא נכבה, ואני ממשיכה כי אני רוצה לקנות הרגל.
אבל נכבה לך הרצון אז תפסיקי את כבר לא רוצה לרזות אז למה לקנות את ההרגל המטופש הזה?
אז האמת היא שהרצון לא נכבה בכלל אני עדיין רוצה לרזות, אבל יש משהו בתוכי שמפחד לחוות שוב כאב של אכזבה/כשלון אז הוא אומר לי אני לא רוצה נכבה לי הרצון.
אז אמא טובה מתכופפת אל הילד המפוחד שלה ושואלת אותו ׳חמודי למה אתה לא רוצה מה קרה אתה כבר לא רוצה לרוץ בהפסקה כמו כולם?׳
אז הוא אומר לה ׳כן אני רוצה אבל אני מפחד שאני לא יצליח ואז יכאב לי׳.
אז היא אומרת לו ׳אהההההה עכשיו הבנתי אתה רוצה אבל הפחד מסתיר את הרצון שלך? הבנתי.
אז תראה
כפתור לכבות את הפחד אין לי אני רק יכולה להזכיר לך כמה אתה רוצה את זה כמה אתה נכסף לזה וכמה תהיה שמח באמת (לא ריגושים רגעיים) כשתשיג את זה
וכך מגבירים את הווליום של הרצון שלא נכבה בכלל!!!!
דווקא קראתי בתשומת לב,
פיזור אחר שהיה לי - חשבתי שאני בחכמת נשים :)
לכן לא התייחסתי ללשון הזכר בהנחה שזו טעות הקלדה/חוצניקית
סליחה
בכל אופן קראתי וקראתי עכשיו את ההודעה הזו גם.
אני מניחה פה משהו מאד כבד,
אפשר לקרוא אותו קליל -
אבל למעשה הוא אפילו דרמטי:
רוב הדיאטות של העשורים האחרונים הן דרך שאינה נכונה.
האדם המתייאש אינו האשם ואינו הטועה,
הגישה היא הטועה.
הגישה שאומרת ש'רק צריך לרצות' (ובהמשך לזה - ולכן תלך לדיאטה נוספת)
היא טעות.
המוח הבריא הוא זה שאומר - למה לעשות את זה שוב, אם הסוף של זה ידוע?
המוח הלחוץ והמסכן אומר - הפעם זה יצליח. הפעם זה יצליח. הפעם זה - -
ואז שוב נפץ גדול ומשבר.
מה שעשו עד היום, לא עבד. נקודה.
להוציא בודדים שבאו בגישה אחרת, וכאמור בעשור האחרון התחילה ההבנה שחייבת להיות גישה אחרת, כי זה לא שפוי לומר שאנשים פשוט 'לא רוצים מספיק' ושזו סיבת הכשלון...
אגב
חלק מחברות הדיאטה מתנגדות לשיטות אלו,
כי זה מרוקן את הבסיס הכלכלי שלהן מתוכנו.
תוכנית דיאטה 'רגילה' לוקחת בחשבון שמתישהו האדם ישוב אליה.
שהוא יעשה את זה, יישבר, ואז יחזור.
אם הוא פשוט יצליח לעשות שינוי בחייו, זה מאד מאד לא כלכלי..
 

בעצם...

משתמש מקצוען
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
דווקא קראתי בתשומת לב,
פיזור אחר שהיה לי - חשבתי שאני בחכמת נשים :)
לכן לא התייחסתי ללשון הזכר בהנחה שזו טעות הקלדה/חוצניקית
סליחה
בכל אופן קראתי וקראתי עכשיו את ההודעה הזו גם.
אני מניחה פה משהו מאד כבד,
אפשר לקרוא אותו קליל -
אבל למעשה הוא אפילו דרמטי:
רוב הדיאטות של העשורים האחרונים הן דרך שאינה נכונה.
האדם המתייאש אינו האשם ואינו הטועה,
הגישה היא הטועה.
הגישה שאומרת ש'רק צריך לרצות' (ובהמשך לזה - ולכן תלך לדיאטה נוספת)
היא טעות.
המוח הבריא הוא זה שאומר - למה לעשות את זה שוב, אם הסוף של זה ידוע?
המוח הלחוץ והמסכן אומר - הפעם זה יצליח. הפעם זה יצליח. הפעם זה - -
ואז שוב נפץ גדול ומשבר.
מה שעשו עד היום, לא עבד. נקודה.
להוציא בודדים שבאו בגישה אחרת, וכאמור בעשור האחרון התחילה ההבנה שחייבת להיות גישה אחרת, כי זה לא שפוי לומר שאנשים פשוט 'לא רוצים מספיק' ושזו סיבת הכשלון...
אגב
חלק מחברות הדיאטה מתנגדות לשיטות אלו,
כי זה מרוקן את הבסיס הכלכלי שלהן מתוכנו.
תוכנית דיאטה 'רגילה' לוקחת בחשבון שמתישהו האדם ישוב אליה.
שהוא יעשה את זה, יישבר, ואז יחזור.
אם הוא פשוט יצליח לעשות שינוי בחייו, זה מאד מאד לא כלכלי..
אנחנו מתחילים לצמצם פערים...
אכתוב שוב, ונראה לי שבזאת אנו סוגרים את הפער לגמרי...

בכל שינוי בחיים יש שני חלקים האחד החלק המעשי, והשני החלק הרגשי שנלווה לחלק המעשי.
ובכן, בחלק המעשי, אני לא חולק עלייך בכלל, חייבים לסלול דרך חדשה ברמת ה'שכל'.
לקנות הרגלים, ולזה יש טכניקות מכאן ועד לא רחוק מכאן, איך לקנות הרגלים.
כל מה שאני מוסיף על דברייך הוא החלק הרגשי, שנוטה לא לשתף פעולה מטעמים שהזכרתי באריכות רבה.
ואם לא שמים לב, עלולים ליפול בפח הזה, ולצרף את זה לק"נ טעמים 'שכליים' למה לא כדאי דיאטה, או לא כדאי עכשיו, או לא את הדיאטה הזאת. (השכל אלוף בלהציג טיעונים רגשיים כשכליים, מסיבה פשוטה, הוא לא יכול לסבול את העובדה שלא הוא המנהל, ולכן בכל תחום שאנו פועלים מהרגש ולא מהשכל, השכל מגיע ומסביר לנו למה דווקא השכל מחייב זאת)
ולכן צריך להבחין ב'מלכודת' הזו, ולומר הי אני כן רוצה, זה קשה נורא אבל אני רוצה.
לא להתעלם מהפן הרגשי אלא לעבוד איתו בשילוב ידיים.
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
אנחנו מתחילים לצמצם פערים...
אכתוב שוב, ונראה לי שבזאת אנו סוגרים את הפער לגמרי...

בכל שינוי בחיים יש שני חלקים האחד החלק המעשי, והשני החלק הרגשי שנלווה לחלק המעשי.
ובכן, בחלק המעשי, אני לא חולק עלייך בכלל, חייבים לסלול דרך חדשה ברמת ה'שכל'.
לקנות הרגלים, ולזה יש טכניקות מכאן ועד לא רחוק מכאן, איך לקנות הרגלים.
כל מה שאני מוסיף על דברייך הוא החלק הרגשי, שנוטה לא לשתף פעולה מטעמים שהזכרתי באריכות רבה.
ואם לא שמים לב, עלולים ליפול בפח הזה, ולצרף את זה לק"נ טעמים 'שכליים' למה לא כדאי דיאטה, או לא כדאי עכשיו, או לא את הדיאטה הזאת. (השכל אלוף בלהציג טיעונים רגשיים כשכליים, מסיבה פשוטה, הוא לא יכול לסבול את העובדה שלא הוא המנהל, ולכן בכל תחום שאנו פועלים מהרגש ולא מהשכל, השכל מגיע ומסביר לנו למה דווקא השכל מחייב זאת)
ולכן צריך להבחין ב'מלכודת' הזו, ולומר הי אני כן רוצה, זה קשה נורא אבל אני רוצה.
לא להתעלם מהפן הרגשי אלא לעבוד איתו בשילוב ידיים.
מסכימה עם כל מילה.
רק להדגיש שמדובר בעבודת עומק סבלנית,
ולא רק ב'כוח רצון' גרידא,
או ב'אני פשוט טיפוס חלש'.
זה פשוט לא משהו כל כך פשוט.
 

חני גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
איך אמרה לי פעם חביבה רזה כגבעול:
מה הבעיה לרזות, מה?
תשתי תה כל היום ובלילה תאכלי תפוח אחד קטן.
ממילא בלילה לא זוכרים מה אכלנו...
והולכים לישון.
והיא היתה רצינית, כן?
אז היא אנורקסית, כן?
 

הרי זהב

משתמש סופר מקצוען
אני לא יודעת בכמה משקל מדובר, מה הגיל ועוד, ולכן קשה לומר כמה זמן.

באופן כללי, תפריט נכון וטוב לך, הוא תפריט שאת מרגישה איתו טוב. נוח ונעם. הוא אמור לפתור עוד בעיות שמהן סובל אדם עם בעיות משקל. אמור לא לכלול את המזונות האלרגנים שגורמים לחוסר שליטה, ובוודאי לא אמור להיות "עבודה סיזיפית שממש לא נהיית קלה ופשוטה יותר".

כדאי לך לנסות לראות אם התפריט הזה אכן מתאים לך, או למישהו אחר שירד איתו פלאים 70 ק"ג כי זה בדיוק מה שהתאים לו...
לא חושבת שקיים דבר כזה "תפריט שנח ונעים איתו" והוא מרזה...
זה נוגד את הנאת האכילה של השמנים...
נאום מנוסה בדאטות מוצלחות פחות או יותר
 

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
לא חושבת שקיים דבר כזה "תפריט שנח ונעים איתו" והוא מרזה...
זה נוגד את הנאת האכילה של השמנים...
נאום מנוסה בדאטות מוצלחות פחות או יותר
יש תפריט שהוא נעים ונח ואפשר לחיות איתו. אבל ל70% מהזמן. בעתות שגרה.
לא יכולה להאמין שאגיע ליום שפסטה עם שמנת, קפה עם עוגה (ולא פרוסה דקיקה) ובאגט טרי וריחני לא ידברו אלי. וכמובן בלי הגבלה.
 

קרלו

משתמש רשום
אולי פה יעזרו לי
אני צריכה להוריד 10 קילו בחודשים
אם ארד 7 אני גם ירקוד
הבעיה שאני לי מוטיבציה בכלללל
ואני לא יודעת איזה דיאטה לעשות-אני צריכה משהו מהיר
 

אמא חדשה

משתמש מקצוען
D I G I T A L
אני ירדתי אצל מיכל פתל תוך 9 שבועות 10 ק"ג אבל זה דורש מוטיבציה...
אני לא חושבת שיש דיאטה שאפשר לרדת בה בלי מוטיבציה. זה קשה מאוד לשמור ולרדת אבל לדעתי זה שווה בסוף...
 

אות באות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה תורנית
לסיום אזהרה למתאמנים מתחילים, "אימון יתר" עלול להוביל לשחיקת הגוף ולגרום למתאמן למוות בטרם עת!
בכדי לא להגיע למצב של אימון יתר, יש להקפיד על מנוחות מספיקות בין אימון לאימון ועל "תזונת ספורט" מתאימה המכילה תפריט יומיומי מכל אבות המזון.
מדד לאבחן באם הפעילות גופנית המבוצעת היא בריאה או הרסנית:

פעילות גופנית נכונה מביאה את האדם להיות "בעל כושר גופני", כזה שיבטיח רזרבה של אנרגיה לאדם.

אולם אין אדם נחשב לבעל כושר גופני במידה והפעילות גופנית מביאה אותו לעייפות כללית "Overtraining" וחוסר יכולת להתאושש ממנה בזמן סביר, עד כדי הכבדה והקשיה בביצוע משימות יומיומיות המוטלות עליו (ובמצבים קיצוניים - אפיסת כוחות).
 

violin

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
לא קראתי את הכל, אולי כבר רשמו
אחרי לידה עשיתי דיאטת 17 הימים וירדתי 5 קילו בשבועיים וחצי.
בשבילי זה היה טוב כי זה כל מה שהייתי צריכה לרדת מאחרי הלידה.
התחלתי היום את הדיאטה
ויש לי 8 קילו מיותרים
כמה נראה לך אני ארד?
מה עושים בשבתות?
איך שומרים אח"כ?
תודה ענקית!!
 

violin

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
האם מותר לשתות קפה בדיאטה הזו?
(כמובן ללא סוכר וגם לא תחליף עם שליש כוס חלב)
תודה לעונים!
 

אברך צעיר

משתמש רשום
לא קראתי את כל האשכול כך שיתכן שכבר המליצו פה
אני כרגע באמצע דיאטה ע''פ הספר לאכול כדי לחיות [מחירו 98 ש"ח] ובמשך 3 שבועות ירדתי כבר כער גילו ועוד היד נטויה בעז"ה...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה