דרוש מידע דופליקטים יונה ספיר

שיבת ציון · 15/10/23

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
אגב, כתבתיפאנפיק עלדופליקטים..
לא יצא הכי טווב

הכי טוב שלא יצא הכי טוב, כל ההנאה היא לתת ביקורת ולהגיד: "אני הייתי עושה ככה...".
סתם, כנ"ל, אין הנחתום מעיד על עיסתו, תעלי ונעיד על עיסתך אנחנו.

מה זה מעניין אתכם? · 15/10/23

נכתב ע"י לוצ'י:
או שתפתחי אשכול חדש..

או מעדיפה שאני אעלה בשמך לקהילת כתיבה?

לא, תודה

לוצ'י · 15/10/23

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
לא, תודה

תתייגי אותי כשאת מעלה: )

אמת מארץ תצמח · 15/10/23

נכתב ע"י brachy 100:
תנסי לקרוא בפעם השניה, תגלי הפתעות
במיוחד אצל יונה ספיר.
עכשיו, בקריאה השמינית הבנתי פרט נוסף. כן כן!
בפרולוג של הספר, בקטע עם ד"ר קאלי, לא הבנתי כל הזמן איך הסקנדר שלו הגיע?
איך בעצם הוא הגיע למעין?
ועכשיו, שמתי לב לפרט הזה - "ד"ר קאלי שפשף את ידיו זו בזו כדי לנערם מהעפר"
ואז קלטתי, שכנראה בלי לשים לב הוא עשה את התנועה של הזמנת סקנדר, וכך הוא הגיע למעין
קיצור, זה חובה לקרוא אותו כמה פעמים!!!

וזירו? לא כותב שעשה משהו.
אולי מי שנוגע בכדור לא צריך תנועת ידים, או שמייד אחרי הנגיעה סקנדר אחד מגיע אוטמטי.
בעצם, השאלה לא מתחילה, אז גם עוד לא היו כל הכללים, ד"ר קאלי קבע אותם, עוד לא היה להם את בועת האוצרים...
הסקנדר היה משועמם, לא היה לו משהו אחר לעשות.
רק שאלה אחרת, איך שזה שהוא שטף את העיניים של הסקנדר במעיין, עזר לכאב עיניים של הבייס?...

ר קרין · 15/10/23

נכתב ע"י לוצ'י:
תתייגי אותי כשאת מעלה: )

גם אותי

דולפין כחול · 15/10/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
כשאתם/ן יודעים/ות מה הסוף ומה המהלך?! איך אתם/ן מסוגלים/ות?!
אולי זה בגלל שאני מופרעת קשב וריכוז...

דווקא בגלל שאני בולעת את הספר בנשימה אחת (אם בכלל) אני גומרת ופותחת מהתחלה.. מגלה עמודים שלמים

נכתב ע"י לוצ'י:
תתייגי אותי כשאת מעלה: )

כנ''לללל

Chaya Lea · 15/10/23

גם אותי
ונראה לי כבר הכי יעיל שתשלחי פה את הקישור כשתעלי את זה

brachy 100 · 15/10/23

נכתב ע"י שיבת ציון:
שואלת את עצמי אם להאמין לך שהרי: אין הנחתום מעיד על עסתו. ומגזרה שווה אין הברכי מעידה על ברכתה.
בכל אופן, באיזו פעם של קריאת הספר את אוחזת? שאני אדע אם כשאת מתעוררת בחלום באמצע הלילה את אומרת מתוך בלבול: "דומיה, גבורה, הגנה, נאמנות... א- א- א- שבועת הדופליקטים. לא, זירו, אל תבוא! תיזהר, דני, דם סגול!"...

שמונה

מה זה מעניין אתכם? · 15/10/23

דוקטור מיכאיל אנדורוב קאלי ישב ליד השולחן המשרדי ומצחו היה מקומט כעת באלפי סימני שאלה .
לדפלקט? לא לדפלקט?

אברשה נכנס לחדר וראה את הדוקטור מניח את ראשו על השולחן, עייף.
"דוקטור, אתה מרגיש בסדר?" אברשה ניער את ד"ר קאלי. "מה קורה לך?! בימים האחרונים אתה ממש נראה עייף וזקן. אף פעם לא היית ככה!".
"אברשה יקירי, אני אכן מאוד עייף. כנראה זה בגלל כדור הטונגו שאני נחשף אליו יותר מידי", הדוקטור הרים את ראשו מהשולחן באיטיות. "אני מתלבט אם להפוך את כל הילדים לדופליקטים".
"אה?" אברשה היה נראה מזועזע. "לא חשבת על זה עד עכשיו? ברור שכן".
חיוך האיר לפתע את פניו הזקנות של ד"ר קאלי. "ידעתי, ידעתי אברשה שככה תגיד!" הוא הרים את קולו בהתרגשות. מרץ נמלא בכל עצמותיו של ד"ר קאלי. "קרא מהר לעובדי השירות והניקיון. הגד להם לכנס את כל הילדים באולם".
--
"ילדיי האהובים". קולו העמוק של דוקטור קאלי מילא כעת את האולם הקטן. "רציתי לשאול אותכם שאלה חשובה, שאלה שעוסקת בחיים ומוות!" הוא הרעים בקולו. "בימים האחרונים בטח ראיתם שאני מסתגר הרבה בחדרי. גיליתי דבר ענק שישנה את העולם, אבל אסור שאף אחד ידע מזה" הוא הנמיך את קולו, "גיליתי כוח עצום וחזק שאם הכוח הזה יפול לידיים לא ראויות, העולם שלנו יהפך להיות רע. מאוד".
בליל קולות ממלמלים מילא את האולם.
אחד הילדים הצביע. "המנהל.. מה זה אומר לגבינו?" גובהו היה נמוך, וקולו לחשני.
ד"ר קאלי היפנה את ראשו אל הילד. "אני שואל אתכם", נימת קולו רצינית, "אם אתם מוכנים להיות דופליקטים".
דממה השתררה באולם.
--
בניהו רץ ברגליו הקטנות בין הילדים. הוא רצה להגיע מהר למנהל האהוב עליו, לשאול אותו מה זה אומר, כי אף אחד מהילדים לא רצה לשאול.
הו, הוא כבר ליד ד"ר קאלי.
הוא נגע בעדינות ברגליו הארוכות של הדוקטור, ושאל אותו: "המנהל, המנהל", הוא לחש לעברו. "מה זה "דופליקטים"?".
ד"ר קאלי הוריד את ראשו העגלגל לבניהו.
"אוה, אתה שואל שאלה חשובה מאוד" הוא אמר לו בהתרגשות. "כמה חיכיתי שתשאלו זאת". כעת הוא הסתכל על כל הילדים, וליטף תוך כדי את גבו הרזה של בניהו.
"זה אומר, שתהפכו כעת לאנשים בעלי כוחות על. זה יהיה קצת כואב, וזה החלטה שלכם. ומי שרוצה- שירים את ידו" הוא אמר בתקווה כמוסה.
כל הילדים הצביעו. בניהו הנהן בראשו בהתלהבות, ומחה כפיים בשקט.
ד"ר קאלי הורה לאברשה להביא את הקופסא הגדולה שבנה עבור הכדור הקטן.
"אני סומך עליכם שתשתמשו בכוחות שתקבלו ברצינות רבה ואחריות" אמר ד"ר קאלי. "כעת כולם יגידו לקופסא הגדולה שנמצאת כאן לידי, וכשאני אגיד 'עכשיו' כולכם תשימו ידיים מעל הקופסא".
"אבל", נימתו הפכה למזהירה, "אני מזהיר ואומר שוב: זה מאוד כואב! יתכן שאפילו תתעלפו למספר שניות, תקבלו מכה, תפלו על הריצפה ותהיו חלשים. אז תחשבו שוב!".
הילדים הינהנו בראשם בהסכמה, והחליפו מבטים, מצפים לראות מי יעשה את הצעד הראשון לכדור.
--
"אני". בניהו התקדם באומץ, ושם ידו על הכדור.
הוא הוטח אחורנית בעוצמה, וצעק בבהלה. הכרתו התערפלה.
דוקטור קאלי מיהר לעברו, דאוג. "למה הוא לא הקשיב לי, למה" מילמל לעצמו שוב ושוב.
הוא הרים את בניהו בזהירות, שוטף את פניו, ונושא אותו לחדרו שלו, הדוקטור.
אברשה מיהר לקחת פיקוד על הילדים.
"אז כל מי שרוצה שיעמוד פה בטור, ומי שלא, שילך לחדרו", הוא אמר בהחלטיות.
כל הילדים רצו והתחרו בינהם מי יהיה הראשון בתור. התעלפותו של בניהו קצת הפחידה אותם, אבל אף אחד לא וויתר על כוחות על.
בוריס היה הראשון בתור. הוא היה החבר הכי טוב של בניהו והעריץ אותו על שלא פחד.
הוא ניסה לגעת בכדור, אך לא הצליח לגעת. ברגע שידו התקרבה אל הענן הסגול, כוח בלתי נראה משך אותו אחורה בעוצמה, וראשו נחבט בקיר.
עובדי השרות מיהרו אליו, הדוקטור כבר לימד אותם מה עושים במקרה הזה.
בזה אחר זה ניגשו הילדים וכולם חוו את אותם התסמינים, כל אחד ברמה אחרת.
לכולם העין נהייתה סגולה.
עובדי השרות הניחו את כולם במיטות, ונתנו להם לנוח מעט.
מאה ואחד עשרה ילדים נהיו דופליקטים.
--
"אני רוצה שתסביר לי מה בדיוק הרגשת", דוקטור קאלי גחן אליו ומצחו מקומט.
בניהו לא הבין מה הוא עושה במיטתו של הדוקטור. הכל מסביבו נראה מטושטש. הי, מי זה? הוא שם לב לדמות שנראית כמוהו שהתקרבה למיטתו. מי זה היצור הזה? אולי הוא התאום שלי? מחשבה נרגשת מילאה את ראשו. לא, הוא יותר מידי דומה לי. הוא טילטל בראשו בספקנות. אולי אני הוזה?.
דוקטור קאלי שאל אותו שוב מה הוא מרגיש.
מה קרה לי בדיוק? אולי הוא יענה לי על השאלות.
"המנהל, מה קורה פה? למה אני בחדר שלך? אני מרגיש חלש ממש" שאל אותו בניהו בשקט.
"בניהו, מה שלומך?" הדוקטור אסף את בניהו המופתע לתוך זרועותיו החמות,
ולחש לתוך אוזנו: "אתה זוכר מה קרה לך עד עכשיו?"
"המנהל, אני זוכר שנגעתי בכדור המוזר, אבל למה אני על המיטה? וגם נראה לי שאני משוגע". בניהו החל לבכות בקט, דמעותיו נספגות בצווארון חולצתו של הדוקטור.

שולחת בפרקים
נכון שיעמום טוטאלי?! @לוצ'י

מה זה מעניין אתכם? · 15/10/23

@Chaya Lea @דולפין כחול @ר קרין

Chaya Lea · 15/10/23

אהבתי מאוד!
זה מאוד אותנטי ורואים שאת ממש בתוך העלילה.
אהבתי את הדמות של בניהו רק שלדעתי פחות מתאים שם כזה בבית יתומים רוסי.

מה זה מעניין אתכם? · 15/10/23

נכתב ע"י Chaya Lea:
אהבתי מאוד!
זה מאוד אותנטי ורואים שאת ממש בתוך העלילה.
אהבתי את הדמות של בניהו רק שלדעתי פחות מתאים שם כזה בבית יתומים רוסי.

זהו, כתבתי גם למה קוראים לו כככה
כי הוא הסבא רבא של דני!!!
נכון גאוני?!

לוצ'י · 15/10/23

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
נכון שיעמום טוטאלי?!

לחלוטין לא!
מדהים ממש. רק מופתעת קצת -

שיתוף - לביקורת - פאנפיק דופליקטים

הוא התיישב לאיטו על המיטה, מנדנד רגליים יחפות באוויר הקר. הצמא הציק לו בגרון, משתלט לאיטו על כל הגוף. הוא צמא. ממש. אבל בשביל זה להעיר את דוקטור קאלי? יוזף הסיט את מבטו לכיוון החלון, מביט בעיניים גדולות בחושך השורר בחוץ. שום כוכב לא הציץ מבעד לזכוכית המלאה באדי קור. געגוע פתאומי צבט אותו, גורם...

www.prog.co.il

מה הסיכוי

שיבת ציון · 15/10/23

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
שולחת בפרקים

למה להיות רעה? תלמדי מדני להיות מסורה לחברים.

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
נכון שיעמום טוטאלי?!

איך ניחשת?! מהרגע שסיימתי לקרוא נהייה לי משעמם, (שזה אומר שהקטע היה מעניין, להווי ידוע).

לוצ'י · 15/10/23

נכתב ע"י מה זה מעניין אתכם?:
מאה ואחד עשרה ילדים נהיו דופליקטים

לא היו ארבעים ושבע?

מה זה מעניין אתכם? · 15/10/23

נכתב ע"י לוצ'י:
לחלוטין לא!
מדהים ממש. רק מופתעת קצת -

שיתוף - לביקורת - פאנפיק דופליקטים

הוא התיישב לאיטו על המיטה, מנדנד רגליים יחפות באוויר הקר. הצמא הציק לו בגרון, משתלט לאיטו על כל הגוף. הוא צמא. ממש. אבל בשביל זה להעיר את דוקטור קאלי? יוזף הסיט את מבטו לכיוון החלון, מביט בעיניים גדולות בחושך השורר בחוץ. שום כוכב לא הציץ מבעד לזכוכית המלאה באדי קור. געגוע פתאומי צבט אותו, גורם...

www.prog.co.il

מה הסיכוי