ובכל זאת כתבו כאן שרובם לא מקיימיםורבים מספור ההורים שעושים את זה כבר שנים.
ובכל זאת כתבו כאן שרובם לא מקיימיםורבים מספור ההורים שעושים את זה כבר שנים.
אחזור כאן על בדיחה ידוע אבל זה לרוב המציאותזה לפני החתונה.
אח"כ אמורים ליישם את זה יחד.
לא יודעת לגבי שאר המקומות.הנושא הוא הציבור הליטאי.
טענתי שאין הבדל בהומוגניות/הטרוגניות בין המרכז לפריפריה. (לא שההבדל טוב או לא טוב, פשוט שהוא כמעט לא קיים).
הדוגמה שהבאתי ברורה? בית יעקב יסודי, בכל הריכוזים החרדיים מקובל שהציבור בו הוא פלוס מינוס ליטאי/ספרדי ישיבתי, בלי לברור בפינצטה. אז כך זה באלעד וכך זה בצפת וכך זה בק"ס וכך זה בירוחם, וכך זה ברוב המקומות (נדירים מאוד המקומות שהקהילה שולחת את הבנות למוסדות הותיקים של ה"קירוב").
יש כאלה שנוח להם לכתוב את זה.ובכל זאת כתבו כאן שרובם לא מקיימים
אתהאופס
לא הלך
מעניין
כמה שנים עברו מאז שאת\ה סיימת סמינר ליטאי?
מטעמים מובנים, קשה מאד לקבוע בוודאות את אחוזי הבעיה.יש כאלה שנוח להם לכתוב את זה.
זה לא אומר שזה נכון.
קשה לתאר כמה נזקים גורמים המיעוט שמתחייבים ומלכתחילה לא מתכוונים לקיים. אמון הוא דבר בסיסי במערכות יחסים, כולל אמון בין בני זוג ובין הורים לילדים.
הכרתי מקרה כזה, ולא רוצה לכתוב לאן זה הגיע. לא בטוח שבגלל הכסף כמו תחושת הנבגדות.
נקודה נוספת-
לעיתים קרובות הדירות בפריפריות מסויימות קטנות
מאלו שבמרכז לאותו מספר חדרים.
אז כשאומרים מחיר -
תבררו מטרז׳.
ונקודה אחרונה שנובעת גם היא מהקודמת:
זוגות רבים קונים בפריפריה דירות 4 חדרים+חצר.
כי ה3 פצפונות,
והם חייבים מקום לסוכה.
תוספת שמייקת את הדירה בכמעט 50%
נוח לאנשים לכתוב שזה הרוב.מטעמים מובנים, קשה מאד לקבוע בוודאות את אחוזי הבעיה.
אם גם את מכירה מקרה כזה, אז היא קיימת.
היא לא רק משהו שכותבים אנשים שזה נוח להם
נוח לאנשים לכתוב שזה הרוב.
וזה פשוט לא נכון.
הרוב כשהם מתחייבים, הם מתכוונים לקיים.
מטעמים מובנים, קשה מאד לקבוע בוודאות את אחוזי הבעיה.
דברתי על עיר ספציפית שאחת מקרובות משפחתי מחפשת שם דירה עכשיו.לא צריך להיסחף
גם בפריפריה וגם בדירות שיכונים של עמידר יש דירות עם סוכה.
וההבדל בד"כ בין דירת 3 חדרים לדירת 4 חדרים עם חצר הוא לא 50%.
במקים שההבדל בין דירת 3 חדרים לדירת 4 חדרים עם חצר הוא 50% זה במקרים שבהם יש חצר ענקית ולכן התוספת.
בפריפריה יכול להיות בית של 90 מטר על שטח של 200 מטר.
מה הכוונה מתכוונים?הרוב כשהם מתחייבים, הם מתכוונים לקיים.
יש כאלה שנוח להם לכתוב את זה.
זה לא אומר שזה נכון.
קשה לתאר כמה נזקים גורמים המיעוט שמתחייבים ומלכתחילה לא מתכוונים לקיים. אמון הוא דבר בסיסי במערכות יחסים, כולל אמון בין בני זוג ובין הורים לילדים.
הכרתי מקרה כזה, ולא רוצה לכתוב לאן זה הגיע. לא בטוח שבגלל הכסף כמו תחושת הנבגדות.
בוא נניח שהיה מותר חוקית ליצור קרטל. עדיין יש הבדל אם עושים קרטל להעלות את מחיר השכר לימוד ב100 ש"ח, לבין אם מעלים אותו במאות אלפי ש"ח. כי במקרה השני זה כבר לא שכר לימוד בכלל. זה "מס קהילה" או משהו כזהשמיועדות בפועל ליצור 'קרטל'
יש שדכנים משפילים לא רק בגלל כסף. אלא כי הם יודעים הכל. מה חשוב יותר ומה פחות, מה שטויות, כמה זמן צריך לברר, ומתי צריך לגשת לפגישות, ומה הבעיה של כל אחד שעוד לא התארס.זו פשוט בחירה בין גרוע (לראות שאין לילדה הצעות, להתייחס בנימוס לשדכנים משפילים, ולהמשיך לקוות לטוב) לבין גרוע יותר (לשקר ולשאת בתוצאות)
די נדיר (אמנם קיים) כשבכלל לא מקיימים הבטחות לטווח המיידי.מטעמים מובנים, קשה מאד לקבוע בוודאות את אחוזי הבעיה.
אם גם את מכירה מקרה כזה, אז היא קיימת.
היא לא רק משהו שכותבים אנשים שזה נוח להם
זה לא שמישהו ישן על מזרן מלא כסף ובקמצנותו לא מוכן לתת לבת שלו. זה שפשוט אין!
זו פשוט בחירה בין גרוע (לראות שאין לילדה הצעות, להתייחס בנימוס לשדכנים משפילים, ולהמשיך לקוות לטוב) לבין גרוע יותר (לשקר ולשאת בתוצאות)
שהם יעשו כל מאמץ כדי לעמוד בהתחייבות שלהם.מה הכוונה מתכוונים?
שיש להם אפשרות ריאלית או שהם נורא נורא רוצים?
בעיקר על החינוך. והכוונה בעיקר על החינוך הסביבתי.לא אומר הרבה דברים טובים על אישיותו והחינוך שלו.
מה את רוצה שהיא תעשה?לבת האומללה שגרה בדירה בבני ברק יש אחריות לא פחות מהחתן העליז.
הייתי חייבת לראות את זה כתוב שוב.זו תופעה די שכיחה, למרות שאת לא תשמעי עליה הרבה (זה לא משהו שנעים להגיד בקול: ההורים שלי לא עמדו בהתחייבויות שלהם).
מצד שני, לגבי תחושת ה"בגידה", היום את יכולה למצוא בלי סוף בנות שההורים שלהן "בגדו בהן". הן מגלות אחרי הסמינר שנשארו חובות מהלימודים, שיש להן חוב לביטוח לאומי, ומצפות כמובן מההורים לשלם, הן מצפות מההורים להזמין אותן שבת, לשלוח אוכל, לתמוך כלכלית. וכשחלק מהצפיות לא מתגשמות, יש תחושת "בגידה".
אני מכירה הרבה מקרים שהורים לא יכלו לתת, והילדים היו בוגרים מספיק כדי לתת להורים תחושה טובה, להרגיע ולקחת אחריות. זה שזוג שמגיע למצבי קצה בגלל תחושת "בגידה" מצד ההורים, לא אומר הרבה דברים טובים על אישיותו והחינוך שלו.
הלו, זו לא בגידה שהורה לא נתן לך חמש מאות אלף שקל, גם לא בגידה שההורים קרסו כלכלית. ברגע שהצעירים ילמדו לקחת קצת יותר עול כל השיח הזה על האמון של ההורים והדברים שהם "חייבים" לתת יתמוסס. במקום זה אולי נזכה לראות עוד זוגות שלוקחים את עול המשכנתא של ההורים עליהם, ולא לוקחים משכנתא נוספת בשביל לחיות באזורי ביקוש שיא.
אמון הוא דבר בסיסי, אבל בואי, רוב ההורים שמבטיחים סכומי ענק יודעים שאין להם אותם, וגם הבת לרוב יכולה להבין זאת. הבכיות כאן באשכול בסגנון "אבא שלי המסכן נתן לי חצי מליון וכמעט מת" מביישות ופשוט מגוחכות. לבת האומללה שגרה בדירה בבני ברק יש אחריות לא פחות מהחתן העליז.
לך יום שישי אחד לקניוןאתה
יש לי שם עדיין כמה אחיות וגיסות.
ולא אמרתי שאין שם כאלו. אך בסמינרים האברכיים יותר (וולף וחבריו) מתוך ה'אברכיות' הם מיעוט.
זו תופעה די שכיחה, למרות שאת לא תשמעי עליה הרבה (זה לא משהו שנעים להגיד בקול: ההורים שלי לא עמדו בהתחייבויות שלהם).
מצד שני, לגבי תחושת ה"בגידה", היום את יכולה למצוא בלי סוף בנות שההורים שלהן "בגדו בהן". הן מגלות אחרי הסמינר שנשארו חובות מהלימודים, שיש להן חוב לביטוח לאומי, ומצפות כמובן מההורים לשלם, הן מצפות מההורים להזמין אותן שבת, לשלוח אוכל, לתמוך כלכלית. וכשחלק מהצפיות לא מתגשמות, יש תחושת "בגידה".
אני מכירה הרבה מקרים שהורים לא יכלו לתת, והילדים היו בוגרים מספיק כדי לתת להורים תחושה טובה, להרגיע ולקחת אחריות. זה שזוג שמגיע למצבי קצה בגלל תחושת "בגידה" מצד ההורים, לא אומר הרבה דברים טובים על אישיותו והחינוך שלו.
הלו, זו לא בגידה שהורה לא נתן לך חמש מאות אלף שקל, גם לא בגידה שההורים קרסו כלכלית. ברגע שהצעירים ילמדו לקחת קצת יותר עול כל השיח הזה על האמון של ההורים והדברים שהם "חייבים" לתת יתמוסס. במקום זה אולי נזכה לראות עוד זוגות שלוקחים את עול המשכנתא של ההורים עליהם, ולא לוקחים משכנתא נוספת בשביל לחיות באזורי ביקוש שיא.
אמון הוא דבר בסיסי, אבל בואי, רוב ההורים שמבטיחים סכומי ענק יודעים שאין להם אותם, וגם הבת לרוב יכולה להבין זאת. הבכיות כאן באשכול בסגנון "אבא שלי המסכן נתן לי חצי מליון וכמעט מת" מביישות ופשוט מגוחכות. לבת האומללה שגרה בדירה בבני ברק יש אחריות לא פחות מהחתן העליז.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת מסלול
חדשנות AI ובינה מלאכותית
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת מסלול
פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קו
א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ: