לאבסידור שלך הבי"ת רפה?
לאבסידור שלך הבי"ת רפה?
על מה אתה מגיב?מה שלי ידוע שהעמודים אמורים להתחיל תמיד באות ו' וכמו בפיוט הספרדי "ווי עמודים עומדים עבדיו" חוץ משש עמודים שמתחילים באותיות "ביה שמו".
זה תמוה שמצאת משהו אחר.
נכון שצריך שהעמודים יתחילו באות וו, אבל ישנם הרבה אופציות להתחיל כך את העמודים, ככה שזה ממש משתנה בין עימוד כזה למשנהו.כידוע, ההכנה לקריאת התורה נעשית ע"י "תיקון קוראים" המהווה בעצם סימולציה לספר תורה מקורי, הדף כצורתו והאותיות כצורתם, מה שמאפשר לקורא לקלוט בזריזות את כל ההגיות והטעמים.
וכעת למקרה שלי...
לא מזמן החלפתי זמנית בעל קורא כלשהו והכנתי את הפרשה היטב כהרגלי בקודש, אך בפועל גיליתי שהספר תורה שהיה באותו בית כנסת היה בעל עימוד שונה לגמרי מזה המקובל (וכן שונה מזה המובא ב"תיקון קוראים"), מה שגרם לבלבול נורא במהלך הקריאה!!!
ואף לאחר בירור קצר התברר לי שאין זה חילוק כלל בין ספר תורה אשכנזי לבין רעהו הספרדי, אלא ישנם כמה צורות עימוד שונות המקובלות בספרי התורה.
וכעת לשאלה הדחופה!!!
מי ידע לתת לי מידע על צורות העימוד השונות???
וכמו"כ האם ניתן להשיג תיקון קוראים לפי כל שיטת עימוד שהיא???
אנא עזרתכם!!!
1. לא צריך להיות קשה כדי למצוא סימנים, אם יש תזכורות, זה תמיד טוב..כל כך קשה לזכור את שני וחמישי, עד שנצברים סימנים לזכירה, ומגוייסת התבואה לענין?
סתם שאלה.
זה לא נכון.מה שלי ידוע שהעמודים אמורים להתחיל תמיד באות ו' וכמו בפיוט הספרדי "ווי עמודים עומדים עבדיו" חוץ משש עמודים שמתחילים באותיות "ביה שמו".
זה תמוה שמצאת משהו אחר.
תמיד צריך לעשות סימנים, ושגם המסמן (למי שיש) שיסמן סוף עליה.1. לא צריך להיות קשה כדי למצוא סימנים, אם יש תזכורות, זה תמיד טוב..
2. בתור בעל קורא (בד"כ) בשבתות, אני לא תמיד זוכר היכן מפסיקים בשני וחמישי... ומכאן נובע הסימן שיצרתי לי.
נכון שצריך שהעמודים יתחילו באות וו, אבל ישנם הרבה אופציות להתחיל כך את העמודים, ככה שזה ממש משתנה בין עימוד כזה למשנהו.
חידוש בשבילי, תודה!לשון הקסת הסופר:
אבל מה שנהגו קצת לכתוב בראש כל עמוד וי"ו וקורין אותו ווי העמודים יש לבטל שלא לעשות כן. כי מתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבים ומקצרים אותיות שלא כדת. ואפילו מי שיוכל לכוין שלא יצטרך להרחיב ולקצר באותיות יש לו למנוע מלעשות כן. מפני שממנו ילמדו אחרים לעשות ג"כ כמוהו והם לא יוכלו לכוין וירחיבו וירחקו באותיות כאות נפשם (בני יונה):
לגבי 'שלמיאל' - תבדוק בחומש אחר; ברוב החומשים יש מתג.שאלה בדקדוק:
יש כלל ששמים מתג באות השלישית שלפני ההברה, ובתנאי שתהא בתנועה גדולה, וכמו "תוֹלְדוֹתָם" שיש מתג בהברה "תו", אבל בפרשה שמתי לב שיש מקומות שאין מתג, כמו "שְׁלֻמִיאֵל בן צוּרִישַׁדָּי" שבהברה "רי" של צורישדי יש מתג, ובהברה "לֻ" של שלמיאל אין מתג, ההברה הזאת נחשבת לפתוחה והראיה שאין דגש באות מ' שאחריה, א"כ למה היא לא מקבלת מתג?
הסיבה היחידה שמצאתי היא בגלל שהמילה נמצאת ב"טפחא" אני לא יודע אם זו הסיבה, כי יש עוד כמה מקומות בפרשה שחסר שם המתג, אבל מצאתי בכמה מקומות נוספים שכן יש מתג, אז, מה הולך פה?
בדקתי בחומש סימנים, הוא בשבילי הכי מדויק שישלגבי 'שלמיאל' - תבדוק בחומש אחר; ברוב החומשים יש מתג.
כמו ש @מעט דבש אומר, ח' המנוקדת בחטף פתח לעולם לא תקרא כשוואבחטף, ולא בשוא (וכמו כל חטף באות גרונית)
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: