"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

MDG

משתמש פעיל
סימן לסוף העליות בשני וחמישי, ששמתי לב אליו.
כל עלייה מסתיימת ב"תּבואתהּ"
עליית כהן - ממש בסוף העלייה ("וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃")
עללית לוי - מקדים במילה אחת ("תִּהְיֶ֥ה כׇל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃")
עליית ישראל - מקדים בפסוק אחד ("...תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃")
 

forty thousand feet

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
כל כך קשה לזכור את שני וחמישי, עד שנצברים סימנים לזכירה, ומגוייסת התבואה לענין?

סתם שאלה.
 

אפס כי עז

משתמש רשום
מה שלי ידוע שהעמודים אמורים להתחיל תמיד באות ו' וכמו בפיוט הספרדי "ווי עמודים עומדים עבדיו" חוץ משש עמודים שמתחילים באותיות "ביה שמו".
זה תמוה שמצאת משהו אחר.
 

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
מה שלי ידוע שהעמודים אמורים להתחיל תמיד באות ו' וכמו בפיוט הספרדי "ווי עמודים עומדים עבדיו" חוץ משש עמודים שמתחילים באותיות "ביה שמו".
זה תמוה שמצאת משהו אחר.
על מה אתה מגיב?
אם אתה מגיב על הנושא הראשון של האשכול-
כידוע, ההכנה לקריאת התורה נעשית ע"י "תיקון קוראים" המהווה בעצם סימולציה לספר תורה מקורי, הדף כצורתו והאותיות כצורתם, מה שמאפשר לקורא לקלוט בזריזות את כל ההגיות והטעמים.
וכעת למקרה שלי...
לא מזמן החלפתי זמנית בעל קורא כלשהו והכנתי את הפרשה היטב כהרגלי בקודש, אך בפועל גיליתי שהספר תורה שהיה באותו בית כנסת היה בעל עימוד שונה לגמרי מזה המקובל (וכן שונה מזה המובא ב"תיקון קוראים"), מה שגרם לבלבול נורא במהלך הקריאה!!!
ואף לאחר בירור קצר התברר לי שאין זה חילוק כלל בין ספר תורה אשכנזי לבין רעהו הספרדי, אלא ישנם כמה צורות עימוד שונות המקובלות בספרי התורה.
וכעת לשאלה הדחופה!!!
מי ידע לתת לי מידע על צורות העימוד השונות???
וכמו"כ האם ניתן להשיג תיקון קוראים לפי כל שיטת עימוד שהיא???
אנא עזרתכם!!!
נכון שצריך שהעמודים יתחילו באות וו, אבל ישנם הרבה אופציות להתחיל כך את העמודים, ככה שזה ממש משתנה בין עימוד כזה למשנהו.
 

MDG

משתמש פעיל
כל כך קשה לזכור את שני וחמישי, עד שנצברים סימנים לזכירה, ומגוייסת התבואה לענין?

סתם שאלה.
1. לא צריך להיות קשה כדי למצוא סימנים, אם יש תזכורות, זה תמיד טוב..

2. בתור בעל קורא (בד"כ) בשבתות, אני לא תמיד זוכר היכן מפסיקים בשני וחמישי... ומכאן נובע הסימן שיצרתי לי.
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מה שלי ידוע שהעמודים אמורים להתחיל תמיד באות ו' וכמו בפיוט הספרדי "ווי עמודים עומדים עבדיו" חוץ משש עמודים שמתחילים באותיות "ביה שמו".
זה תמוה שמצאת משהו אחר.
זה לא נכון.
לשון הקסת הסופר:
אבל מה שנהגו קצת לכתוב בראש כל עמוד וי"ו וקורין אותו ווי העמודים יש לבטל שלא לעשות כן. כי מתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבים ומקצרים אותיות שלא כדת. ואפילו מי שיוכל לכוין שלא יצטרך להרחיב ולקצר באותיות יש לו למנוע מלעשות כן. מפני שממנו ילמדו אחרים לעשות ג"כ כמוהו והם לא יוכלו לכוין וירחיבו וירחקו באותיות כאות נפשם (בני יונה):
 

בן של מלך!

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עימוד ספרים
1. לא צריך להיות קשה כדי למצוא סימנים, אם יש תזכורות, זה תמיד טוב..

2. בתור בעל קורא (בד"כ) בשבתות, אני לא תמיד זוכר היכן מפסיקים בשני וחמישי... ומכאן נובע הסימן שיצרתי לי.
תמיד צריך לעשות סימנים, ושגם המסמן (למי שיש) שיסמן סוף עליה.
 
  • תודה
Reactions: MDG

אפס כי עז

משתמש רשום
נכון שצריך שהעמודים יתחילו באות וו, אבל ישנם הרבה אופציות להתחיל כך את העמודים, ככה שזה ממש משתנה בין עימוד כזה למשנהו.
לשון הקסת הסופר:
אבל מה שנהגו קצת לכתוב בראש כל עמוד וי"ו וקורין אותו ווי העמודים יש לבטל שלא לעשות כן. כי מתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבים ומקצרים אותיות שלא כדת. ואפילו מי שיוכל לכוין שלא יצטרך להרחיב ולקצר באותיות יש לו למנוע מלעשות כן. מפני שממנו ילמדו אחרים לעשות ג"כ כמוהו והם לא יוכלו לכוין וירחיבו וירחקו באותיות כאות נפשם (בני יונה):
חידוש בשבילי, תודה!
 

בן של מלך!

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עימוד ספרים
שאלה בדקדוק:
יש כלל ששמים מתג באות השלישית שלפני ההברה, ובתנאי שתהא בתנועה גדולה, וכמו "תוֹלְדוֹתָם" שיש מתג בהברה "תו", אבל בפרשה שמתי לב שיש מקומות שאין מתג, כמו "שְׁלֻמִיאֵל בן צוּרִישַׁדָּי" שבהברה "רי" של צורישדי יש מתג, ובהברה "לֻ" של שלמיאל אין מתג, ההברה הזאת נחשבת לפתוחה והראיה שאין דגש באות מ' שאחריה, א"כ למה היא לא מקבלת מתג?
הסיבה היחידה שמצאתי היא בגלל שהמילה נמצאת ב"טפחא" אני לא יודע אם זו הסיבה, כי יש עוד כמה מקומות בפרשה שחסר שם המתג, אבל מצאתי בכמה מקומות נוספים שכן יש מתג, אז, מה הולך פה?
 

מעט דבש

משתמש רשום
שאלה בדקדוק:
יש כלל ששמים מתג באות השלישית שלפני ההברה, ובתנאי שתהא בתנועה גדולה, וכמו "תוֹלְדוֹתָם" שיש מתג בהברה "תו", אבל בפרשה שמתי לב שיש מקומות שאין מתג, כמו "שְׁלֻמִיאֵל בן צוּרִישַׁדָּי" שבהברה "רי" של צורישדי יש מתג, ובהברה "לֻ" של שלמיאל אין מתג, ההברה הזאת נחשבת לפתוחה והראיה שאין דגש באות מ' שאחריה, א"כ למה היא לא מקבלת מתג?
הסיבה היחידה שמצאתי היא בגלל שהמילה נמצאת ב"טפחא" אני לא יודע אם זו הסיבה, כי יש עוד כמה מקומות בפרשה שחסר שם המתג, אבל מצאתי בכמה מקומות נוספים שכן יש מתג, אז, מה הולך פה?
לגבי 'שלמיאל' - תבדוק בחומש אחר; ברוב החומשים יש מתג.
 

בן של מלך!

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עימוד ספרים

מעט דבש

משתמש רשום
שוב ראיתי שהמקור של 'סימנים' הוא במנחת שי: "אין בלמ"ד מאריך" ('מאריך' בלשונו הוא מתג).

ויש לדעת, שאף שמקובל כיום להניח מתג כמעט בכל הברה פתוחה, בכ"י הקדומים אין זה כך, ויש בהם הרבה פחות מתגים מסוג זה, והדפוסים כיום (כולל 'סימנים') אינם משקפים המסורת של כ"י הקדומים.

ראה על כך כאן.
 

MDG

משתמש פעיל

וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת:​

נחליאל קוראים בשווא נח(נַחְ לִיִאֵל), או בחטף פתח(נַחֲ לִיִאֵל)??
 

MDG

משתמש פעיל
אם אני מבין נכון
הכלל הוא:
אותיות גרוניות א, ה, ח, ע בחטף פתח, נקראות כפתח.
ובשאר האותיות נקראות בשווא.
הבנתי נכון?!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  57  פעמים

לוח מודעות

למעלה